פורום אוצר החכמה

ברוסיה של פעם הרחק מאור הזרקורים, היו אנשי עליה אמיתיים, אשר מסרו את נפשם פשוטו כמשמעו לקיום תורה ומצוות, ומהם גם אלה שישבו בגולאגים. כשהתחילה תנועת התשובה ברוסיה הסובייטית היו אלה אנשים יקרים אלו שלימדו את הדור הבא. אשכול זה בא לרכז את שמותם ותולדות חייהם של אלו הליטאיים מביניהם (היו רבים מאוד - וכנראה אף יותר - שהיו חסידים, אולם לא זה הנושא כאן). יודגש שאין כוונתי לאנשים מסוגו של הגר"י זילבר שיצאו מרוסיה בשנים המוקדמות יותר, אלא אלו שהיו מעורבים בתנועת התשובה בתוך רוסיה עצמה.

ראש וראשון להם הוא הרב אברהם מילר זצ"ל ממוסקבה, נולד בדווינסק וזכה לשבת בגולאג. הוא היה תלמידו של החפץ חיים. הוא היה מלמד שיעור גמרא בבית הכנסת הגדול במוסקבה בכל יום, וכשהתחילה תנועת התשובה לפרוח עבר למסור את השיעור ברוסית, ולא נרתע גם כשהשלטונות איימו עליו שיחזור למסור באידיש.

עוד אחד ממוסקבה היה ר' שמעון טרבניק (אחיו של הרב טרבניק רבה של כפר חב"ד), הוא גם היה מתלמידי החפץ חיים.

אם הינכם מכירים עוד או שיש לכם תמונות הינכם מתבקשים להעלות.

ישנו ספר בשם הגחלת מאת עמנואל מיכלין. ירושלים, הוצאת שמי"ר,1986. הספר מתאר את מצבה האמיתי של היהדות במוסקבה (ובחלקו, גם בברית המועצות כולה) בין השנים 1922-1972, כולל שנות רודנתו של סטלין. מחבר הספר הוא חתנו של הרב שלמה שליפר, רבה הראשי של יהדות מוקבה וברית המועצות וראש קהילת מוסקבה כחוט השני בתוך כל החומר הדמות המרכזית - הרב שלמה שליפר שפעל בגבורה, אומץ לב ובמסירות נפש למען היהדות. בספר חומר גם על רבנים אחרים שפעלו ברוסיה בכלל ובמוסקבה בפרט באותה התקופה וסמוך לה.

.

שף ויתיב כתב:עוד אחד ממוסקבה היה ר' שמעון טרבניק (אחיו של הרב טרבניק רבה של כפר חב"ד), הוא גם היה מתלמידי החפץ חיים.

האם זהו ר"ש טרבניק שהרבה להתכתב אם הגר"מ פיינשטיין עוד בתקופת ליובאן? (תחפש "שמעון טרעבניק" באוצר...)

לפני כמה שנים הראו לי בני משפחת הרב נחום מנדלבוים מרחובות חומר [מאמרים מצולמים] בנושא, כמדומה בקשר לאביה של הרבנית , הרב שולמן ז"ל [היה רב צבאי בראשית המדינה, אחיו של ראש ישיבת סלבודקה]. אם איני טועה, הוא, אולי אדם אחר מבני אותה משפחה, למד בישיבה ששכנה בבית מדרש בשם 'שואבי המים' [אולי במינסק, איני זוכר] ודומני ששם למד גם רמ"צ נריה [על קורותיו נתפרסם לא מעט, ממנו ומאחרים, כדאי אם כן לבדוק גם בספרים עליו]. ככל הזכור לי נכתב באחד ממאמרים אלה הישיבה נסתייעה גם ברבי יוסף יצחק שניאורסון, מתוך הבנה משותפת לשני הצדדים שבעת חירום כפי שהייתה אז ברוסיה אין מקום להבחנה בין קבוצות שונות של שומרי תורה ומצוות, יתכן, אם כן, שישנו חומר על ישיבה זו גם בפרסומים חבדיים.

.

[list=][/list]

לייטנר כתב:ייתכן שיש חומרים בספריו של א"א גרשוני (אף שהיה חב"דניק): 'יהודים ויהדות ברוסיה' ו'יהודים ויהדות בברית המועצות'.

ספרו של גרשוני מצויין ומקיף, אך אינו עובר את שנות הכ״פים-למ״דים.
אגב, גם תמונות יתקבלו בברכה.

יש לציין גם את דמותו הטראגית של ר׳ יהודה לייב לוין ז״ל רבה הראשי של מוסקבה, אשר למרות שמצד היותו ״הרב מטעם״ ונאלץ לפעמים לומר דברים אשר נגד רצונו, בכל זאת עשה בחירוף נפש למען היהדות כפי יכולתו, ואף קיבל עידוד על כך מגדולי ישראל בארה״ב כעדות ר׳ יצחק זילבר זצ״ל. פעם ראיתי אשר בשנות הכ״פים נערך במוסקבה משפט נגד השוחט ר׳ וועלוול באגאמאלני (מישהו יודע פרטים עליו? ידוע לי שחי סוף ימיו באשדוד) על שאפה מצות, והרב לוין - למרות שנקרא להיות עד מצד התביעה - העיד לטובתו.

[quote="גביר"]לפני כמה שנים הראו לי בני משפחת הרב נחום מנדלבוים מרחובות חומר [מאמרים מצולמים] בנושא, כמדומה בקשר לאביה של הרבנית , הרב שולמן ז"ל [היה רב צבאי בראשית המדינה, אחיו של ראש ישיבת סלבודקה]. אם איני טועה, הוא, אולי אדם אחר מבני אותה משפחה, למד בישיבה ששכנה בבית מדרש בשם 'שואבי המים' [אולי במינסק, איני זוכר] ודומני ששם למד גם רמ"צ נריה [על קורותיו נתפרסם לא מעט, ממנו ומאחרים, כדאי אם כן לבדוק גם בספרים עליו]. ככל הזכור לי נכתב באחד ממאמרים אלה הישיבה נסתייעה גם ברבי יוסף יצחק שניאורסון, מתוך הבנה משותפת לשני הצדדים שבעת חירום כפי שהייתה אז ברוסיה אין מקום להבחנה בין קבוצות שונות של שומרי תורה ומצוות, יתכן, אם כן, שישנו חומר על ישיבה זו גם בפרסומים חבדיים.quote

על הישיבה בבית הכנסת שואבי מים במינסק יש חומר רב בספר על מייסדה "רבי יהושע מהוראדנא", אבל היא התקיימה בשנים שלפני מלחמת העולם השניה.

.

שף ויתיב כתב:פעם ראיתי אשר בשנות הכ״פים נערך במוסקבה משפט נגד השוחט ר׳ וועלוול באגאמאלני (מישהו יודע פרטים עליו? ידוע לי שחי סוף ימיו באשדוד) על שאפה מצות, והרב לוין - למרות שנקרא להיות עד מצד התביעה - העיד לטובתו.

ר' וועלוול בוגומולני לאחר עלותו ארצה כיהן כשו"ב באשקלון. נפטר ביום ר"ח אב תשמ"ט ומנו"כ בהר תמיר בירושלים.

כמדומה שזו תמונתו של הרב בוגומולני - מתוך תמונת מחזור של ישיבת קול יעקב, שנת תשי''ט.

יהודי ליטא נמלטו ברובם מרוסיה, בעקבות הכרעת הח"ח שמותר לחלל שבת ולצאת משם

בענין הרב יהודה ליב לוין הנזכר לעיל - רבה של מוסקבה - ראה כאן על ביקורו בניו יורק לפני חמשים שנה בדיוק ומה שסיפר שם

אודות רבי אברהם מילר פורסם מאמר ב'קולמוס' לפני שבועיים.

הגר"י אברמסקי זצ"ל.

משהד כתב:

שף ויתיב כתב:עוד אחד ממוסקבה היה ר' שמעון טרבניק (אחיו של הרב טרבניק רבה של כפר חב"ד), הוא גם היה מתלמידי החפץ חיים.

האם זהו ר"ש טרבניק שהרבה להתכתב אם הגר"מ פיינשטיין עוד בתקופת ליובאן? (תחפש "שמעון טרעבניק" באוצר...)

תיק בקשת העלייה של הרב שמעון טרבניק מארכיון הרבנות הראשית (http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809c9068 , עמ' 679-698). ותגלית מעניינת הייתה עבורי למצוא שגם רבי משה פיינשטיין בדק באותן שנים יחד עם הרב טרבניק אפשרות לעלות לארץ (ראו כאן viewtopic.php?f=19&t=12772&p=464043#p464043). הרב טרבניק נשאר בסופו של דבר ברוסיה.

חלמישצור כתב:

משהד כתב:

שף ויתיב כתב:עוד אחד ממוסקבה היה ר' שמעון טרבניק (אחיו של הרב טרבניק רבה של כפר חב"ד), הוא גם היה מתלמידי החפץ חיים.

האם זהו ר"ש טרבניק שהרבה להתכתב אם הגר"מ פיינשטיין עוד בתקופת ליובאן? (תחפש "שמעון טרעבניק" באוצר...)

תיק בקשת העלייה של הרב שמעון טרבניק מארכיון הרבנות הראשית (http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809c9068 , עמ' 679-698). ותגלית מעניינת הייתה עבורי למצוא שגם רבי משה פיינשטיין בדק באותן שנים יחד עם הרב טרבניק אפשרות לעלות לארץ (ראו כאן viewtopic.php?f=19&t=12772&p=464043#p464043). הרב טרבניק נשאר בסופו של דבר ברוסיה.

מתשובה זו [המצולמת] של הגר"מ פיינשטיין בה נכתב בסופה "ידידינו הגאון ר' שמעון טרעבניק הגאב"ד האדיאץ [האדיטש]", מתברר שרבי שמעון טרעבניק היה אף רב בהאדיטש בה ממוקם קברו של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

רבי אלעזר ווערבעלאוו זצ"ל - נפ' בי"ט תמוז תשמ"ט.
ראה תולדותיו ופעליו (ושריד לתורתו), בספר של תלמידו "אמר רבי אלעזר".
מצורף.

אגב, שמו מופיע בטעות ברשימות קדושי קלם בשו"ת ממעמקים, לר"א אשרי (ניו יורק תשי"ט), עמ' רצו, ומשם נעתק לספר הזכרון בית קלם, ח"א, עמ' תמח, כמי שנהרג יחד עם כל בני הת"ת.

וזו תמונתו - מתקופה קדומה יותר (אולי משנות בחרותו).

כתבה שפורסמה בעבר במגזין "תצפית" של עיתון "הפלס" אודות ר' אברהם מלר ממוסקבה.