פורום אוצר החכמה

יליד גראיעווא שבליטא נולד כבן הצעיר לאביו ר' ישעיהו עפשטיין כבן י"ח עלה לארה"ק ונשא את מרת חי' פעסיל בת ר' ברוך שלאם (נפטרה בגיל ל"ז שנים) ונהי' כמו"ץ בירושלים בהבית דין של העדה"ח בימי הגרי"ח זוננפלד והרי"י דיסקין, כמו"כ הרביץ תורה בישיבת תורת חיים, לאחריו עלה לשמש כראב"ד העדה"ח עד פטירתו ביום י"ז טבת תש"ל

על חיבוריו; אורין תליתאי, מנחת ירושלים - ומנחה חריבה עמ"ס סוטה קיבל הסכמות והערות מגדולי הדור בארץ ובחו"ל.

אביו ר' ישעי' נולד לאביו ר' אברהם עפשטיין בעיירה סעלץ פלך הורדנא, נשא את מרת אסתר בת הנגיד ר' חיים (?) מעיר זופראן מחוז ווילנא (נפטרה בעוד שבנה הגר"פ היה בן ד' שנים ומנו"כ בביאלאסטוק) , הרביץ תורה בכמה קהלות בליטא וכשעלה לארה"ק בישיבת תורת חיים דשם, נפטר בירושלים י' אייר תרע"ה, ספרו 'לבוש ישע' נדפס ע"י בנו הגר"פ בשנת ת"ש (תולדותיו באריכות שם בהקדמת בנו המו"ל)

שאר בני ר' ישעי'; הגדול היה ר' זרח אפרים עפשטיין (חותן ר' מנחם יעקב זלזניק) מירושלים חבר הנהלת ישיבת תורת חיים נפטר כ"ב סיון תרצ"ב , ר' יעקב עפשטיין במרימפאל , ר' משה עפשטיין (נזכרו בין נותני מעות קדימה על ספרו מנחה חריבה) ור' אלי' חיים עפשטיין (נזכר בין נותני מ"ק על הלבוש ישע)

צאצאי הגר"פ עשפטיין; חתנו ר' הלל ווינד משב"ק האדמו"ר מהר"א מבעלזא, בניו ר' ישעי', ר' אלי' חיים

תמונות הגר"פ עפשטיין (במרכז) עם חברי הביד"ץ דעדה"ח; ר' ישראל יצחק ריזמאן ור' דוד יונגרייז

כמה הוספות קטנות:

ר' ברוך שלאם קבור בדרא"פ, חתן נוסף שלו הוא ר' ישראל אזרחי, אבי משפחת אזרחי (הגרב"מ, הגר"י ועוד)'.
ר"פ עפשטיין הינו נכד של הגאון ר' אורי דוד בעל אפריון דוד.
מבניו של ר' פנחס היה הגאון ר' ישעיה, חו"ב נפלא, ופרסם מאמרים מלאי בקיאות במאספים התורנים בעבר. לא מצא את מקומו כאן. (כבר בהספד על אביו מתח ביקרות על חוגים שונים בעדה"ח), נפטר לפני כמה שנים ויש לו צאצאים רבים בני תורה. (יש באוצר קונטרס שהו"ל, הלכות דעות לרמב"ם ע"פ המלבי"ם ובסוף מאמר קטן שלו).
ר"פ היה נשוי שלוש פעמים. יש לו צאצאים גם מאשתו השניה, (אותה גירש) כולל בן בין החיים. ה' יחזירם בתשובה.
ר' יהודה לייבוביץ (גבאי אדמו"ר מטשענוביל) נכד ר' הלל וינד, הו"ל לפני כמה שנים במהדורה מצוצמצת, ספר ובו אוסף מאמרים ודברי הערכה על ר' פנחס.

איש_ספר כתב:כמה הוספות קטנות:

ר' ברוך שלאם קבור בדרא"פ, מנכדיו גם משפחת אזרחי. הגרב"מ וכו'.
ר"פ עפשטיין הינו נכד של הגאון ר' אורי דוד בעל אפריון דוד.
מבניו של ר' פנחס היה הגאון ר' ישעיה, חו"ב נפלא, ופרסם מאמרים מלאי בקיאות במאספים התורנים בעבר. לא מצא את מקומו כאן. (כבר בהספד על אביו מתח ביקרות על חוגים שונים בעדה"ח), נפטר לפני כמה שנים ויש לו צאצאים רבים בני תורה. (יש באוצר קונטרס שהו"ל, הלכות דעות לרמב"ם ע"פ המלבי"ם ובסוף מאמר קטן שלו).
.

תשוח"ח איש הספר, עכשיו אני רואה שר' ברוך שלאם היה רב בדרום אפריקה ושאשתו היתה נכדתו של לר' אורי דוד אפריון בעמח"ס האפריון דוד.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=20
בספר 'אפריון דוד' הוא מונה את צאצאיו, בניו; ר' אלי' דוב, ר' יוסף יעקב רבינוביץ שו"ב ברוסטוב, ור' מנחם מענדל אפריון, חתנו ר' שבתי חיים שו"ב בבוסק.

הרבנית גיטל בתו של ר' אלי' בער בנו של הפריון דוד נישאה לר' ברוך שלאם חתונו של ר' פנחס עפשטיין ושל ר' ישראל אזרחי
מודעה מפטירתה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=71

ספר אפריון דוד:
http://hebrewbooks.org/18

מצבת קבורת הגה"צ ר' פנחס

החוברת הנ"ל נקראת 'ויעמוד פינחס ויפלל', גדושה בחומר רב ומרתק, נמתין שיוציאוהו לאור.

האפריון דוד הוא אבי חותנו של ר"פ זצ"ל.

ועוד כמה נקודות.

בספר מנחה חרבה יש שרידים מתורת הגאון ר' יצחק ירוחם זצ"ל בן השרף מבריסק, עמודים שלמים מתורתו.

התמדתו של ר' פינחס היתה לשם דבר גם בין שקדני ירושלים דאז, קראתי פעם שר' שלום אייזען הידוע היה מונה בפני בניו שבחן של גאוני עיה"ק באותה התקופה, ומראה להם זיו פניהם, מחוי כלפי ר' פינחס, ובקולו מבשר ואומר: זה המתמיד של ירושלים.

למד וקנה תורה בין השאר גם אצל הגאון הגדול ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל, בקיבוץ בעיר קריניק, ומביאו הרבה פעמים בספריו.

עובדא נפלאה ותוכחה גלויה מופיעה בקשר עם רבו זה, בספרו לבוש ישע, וז"ל:

ואין פלא אם שוכחים דין מפורש בתורה ולאחותו הבתולה, ומפורש בפרטי' ברמב"ם וטור ושו"ע יו"ד סי' שעג, ומעשה שהיה כשמתה אחותו הזקנה של הגאון מוהר"ר זלמן סנדר כהנא שפירא זצוק"ל וכמובן שלא טימא עצמו, ושאלני האחד, מדוע אינו מטמא עצמו ללותו הא אחותו מאביו היא, ואמרתי לו שיעיין בחומש פר' אמור דכתיב ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש, לה יטמא.

ואח"כ מבלים ימיהם בפלפולים וספיקות וחילוקים...

נוטר הכרמים כתב:למד וקנה תורה בין השאר גם אצל הגאון הגדול ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל, בקיבוץ בעיר קריניק, ומביאו הרבה פעמים בספריו.
עובדא נפלאה ותוכחה גלויה מופיעה בקשר עם רבו זה, בספרו לבוש ישע, וז"ל:

לבוש ישע הוא ספרו של אביו ר' ישעיה. בהערה יש מר' פנחס.
כמדומה שר"פ עפשטיין לא יצא מארה"ק מעולם. מנין לקחת שלמד בקרינק? אולי למד ממנו בירושלים?
והנה ידיעה על פטירת ר' ברוך שלאם

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:למד וקנה תורה בין השאר גם אצל הגאון הגדול ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל, בקיבוץ בעיר קריניק, ומביאו הרבה פעמים בספריו.
עובדא נפלאה ותוכחה גלויה מופיעה בקשר עם רבו זה, בספרו לבוש ישע, וז"ל:

לבוש ישע הוא ספרו של אביו ר' ישעיה. בהערה יש מר' פנחס.
כמדומה שר"פ עפשטיין לא יצא מארה"ק מעולם. מנין לקחת שלמד בקרינק? אולי למד ממנו בירושלים?
והנה ידיעה על פטירת ר' ברוך שלאם

ר ברוך שלאם.jpg

.

אמת נכון דבר הלבוש ישע. יעטהו אב ומורה.

באשר ללימודו בקריניק-מבואר בהרחבה בחוברת הנ"ל.

באמת הנ"ל היה בסוף ימיו בעיה"ק, וראה הסכמתו הנלבבת של מרן הגרש"ז אויערבאך לספר חידושי הגרז"ס בהוצאת מכון ירושלים.

החידוש על ר' פינחס הוא שבימי צעירותו הדפיס ב' ספרים גדולים את האוריין תליתאי ומנחה חרבה . ותעמוד מלדת ולא הוליד עוד .

רבטוב כתב:החידוש על ר' פינחס הוא שבימי צעירותו הדפיס ב' ספרים גדולים את האוריין תליתאי ומנחה חרבה . ותעמוד מלדת ולא הוליד עוד .

אין כאן שום חידוש. ר' פנחס היה עני מרוד, שפת לחם לא היתה מצויה בביתו, מצורף לצרות נוספות שהשתרגו עליו, ומי חשב בכלל על הדפסת ספרים.
והעיקר: כתביו כולם (כולל מכתבי תורה עם גדולי הדור ממדינת ליטא, איתם התכתב בנעוריו), נשארו כולם בירושלים שבין החומות והיו למאכולת אש. וע"כ לא התנחם ר' פנחס כל ימיו. ישנה תמונה מזעזעת של ר' פנחס הזקן, משנת תשכ"ז, נתמך בשנים ממקרוביו, והולך על גלי החרבות של הרובע היהודי אולי ימצא שם את אוצרו.

במנחה חרבה מביא הגר"פ דבר פלא ששמע מהגרז"ס, ששמע מהבית הלוי, שאילו ידע שדעת חכמי איטליה היא שכהן אחד מוציא את כולם היה מבטל את דבריו (וכמה הלכתא גבורתא איכא למשמע מינה במידותיו הטובות של הגה"ק רי"ד), ובזה מבואר שאותו חכם שסיפר לבית הלוי על ענין זה הנהוג באיטליה, אינו ר' בצלאל הכהן בעל ראשית ביכורים, שהרי הוא בספרו מביא שכן היה דעת החכמים שם. (ראשית ביכורים נדפס אחר הדפסת הביה"ל אבל היה מקום לשער ששמע זאת ממנו בע"פ).
לפנינו מבואר מי הוא בעל השמועה שסיפר כן לבית הלוי [הראני הרה"ג ר"י גולדברג ותשו"ח לו]

ר' יקותיאל זיסל הכהן, שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו היה בן ר' חיים ר"פ [השני] אב"ד אוסטראה.
שמעתי שבזיו"ש היה חתן המשכנות יעקב.
[בתולדות אנשי שם לרד"ט אפרתי עמ' 24 בהערה רומז על עוול שנגרם לו ע"י קהל מינסק. יש היודע במה מדובר]

איש_ספר כתב:

רבטוב כתב:החידוש על ר' פינחס הוא שבימי צעירותו הדפיס ב' ספרים גדולים את האוריין תליתאי ומנחה חרבה . ותעמוד מלדת ולא הוליד עוד .

אין כאן שום חידוש. ר' פנחס היה עני מרוד, שפת לחם לא היתה מצויה בביתו, מצורף לצרות נוספות שהשתרגו עליו, ומי חשב בכלל על הדפסת ספרים.
והעיקר: כתביו כולם (כולל מכתבי תורה עם גדולי הדור ממדינת ליטא, איתם התכתב בנעוריו), נשארו כולם בירושלים שבין החומות והיו למאכולת אש. וע"כ לא התנחם ר' פנחס כל ימיו. ישנה תמונה מזעזעת של ר' פנחס הזקן, משנת תשכ"ז, נתמך בשנים ממקרוביו, והולך על גלי החרבות של הרובע היהודי אולי ימצא שם את אוצרו.

ומה קרה עם העשרים שנים האחרונן . האם לא כתב מערכות . האם הוא גר עד שנת תש''ח בעיר העתיקה ולא בעיר החדשה ע''י בנו וחתנו ר' הילל

מיללער כתב:יליד גראיעווא שבליטא נולד כבן הצעיר לאביו ר' ישעיהו עפשטיין כבן י"ח עלה לארה"ק ונשא את מרת חי' פעסיל בת ר' ברוך שלאם (נפטרה בגיל ל"ז שנים) ונהי' כמו"ץ בירושלים בהבית דין של העדה"ח בימי הגרי"ח זוננפלד והרי"י דיסקין, כמו"כ הרביץ תורה בישיבת תורת חיים, לאחריו עלה לשמש כראב"ד העדה"ח עד פטירתו ביום י"ז טבת תש"ל

על חיבוריו; אורין תליתאי, מנחת ירושלים - ומנחה חריבה עמ"ס סוטה קיבל הסכמות והערות מגדולי הדור בארץ ובחו"ל.

אביו ר' ישעי' נולד לאביו ר' אברהם עפשטיין בעיירה סעלץ פלך הורדנא, נשא את מרת אסתר בת הנגיד ר' חיים (?) מעיר זופראן מחוז ווילנא (נפטרה בעוד שבנה הגר"פ היה בן ד' שנים ומנו"כ בביאלאסטוק) , הרביץ תורה בכמה קהלות בליטא וכשעלה לארה"ק בישיבת תורת חיים דשם, נפטר בירושלים י' אייר תרע"ה, ספרו 'לבוש ישע' נדפס ע"י בנו הגר"פ בשנת ת"ש (תולדותיו באריכות שם בהקדמת בנו המו"ל)

שאר בני ר' ישעי'; הגדול היה ר' זרח אפרים עפשטיין (חותן ר' מנחם יעקב זלזניק) מירושלים חבר הנהלת ישיבת תורת חיים נפטר כ"ב סיון תרצ"ב , ר' יעקב עפשטיין במרימפאל , ר' משה עפשטיין (נזכרו בין נותני מעות קדימה על ספרו מנחה חריבה) ור' אלי' חיים עפשטיין (נזכר בין נותני מ"ק על הלבוש ישע)

צאצאי הגר"פ עשפטיין; חתנו ר' הלל ווינד משב"ק האדמו"ר מהר"א מבעלזא, בניו ר' ישעי', ר' אלי' חיים

תמונות הגר"פ עפשטיין (במרכז) עם חברי הביד"ץ דעדה"ח; ר' ישראל יצחק ריזמאן ור' דוד יונגרייז

לר' ישעיה שהיה ראש ישיבה בקוידינוב, היו עוד כמה צאצאים.
עקיבא אפשטייין
אברהם גרשון אפשטיין.
ואשת ר' משה וינוגרד [בר יוסף אליהו].

מצאצאיו של ר' פנחס, גם חתנו ר' אברהם ברדקי, שהיה מנהל רוחני בת"ת קמניץ בירושלים.

משפחת אפשטיין ווינוגרד היו מחותנים כפולים.

ר'משה (בהג"ר יוסף אליהו) וינוגרד מנהל ישיבת תורת חיים, היה נשוי לעלקא בת ר' ישעיה עפשטיין.
ר' זרח (בהג"ר ר' ישעיה) עפשטיין, אחיו של ר' פנחס, היה חתן ר' אברהם חיים וינוגרד, אביו של ר' יוסף אליהו.
כך שר' זרח עפשטיין היה גם גיסו וגם דודו של ר' משה וינוגרד.

[מלבד ר' משה וינוגרד, היו צאצאים נוספים לרי"א?]

מה השם של הבן של ר' פנחס שהיה גבאי באחווה שול (באותו זמן היה ר' שמואל אהרן יודלביץ הרב שם)

איש_ספר כתב:מצבת קבורת הגה"צ ר' פנחס

מצבת רבי פנחס.JPG

גם ענין קבורתו אפוף מסתורין.

וכך מסופר באותה חוברת בדברי ההערכה שפורסמו אחר מיטתו בכתבי העת-לא אחת ולא שנים:

כאשר חפשו לו מקום בקירבת מקום מנוחת אביו הגאון ר' ישעיה זצ"ל מראשי ישיבת תורת חיים בעיה"ק ובעל בגדי ישע, לא נמצא מקום שמה, עד שלפתע נזדמן להם מקום פנוי למראשותיהם של שרפי האש של ירושלים, הגה"ק מהרי"ל דיסקין ובנו הגרי"י דיסקין, הגר"א קלאצקין והאדר"ת, סמוך ונראה לקברי האמרי בינה, ר' שמואל סלנט, ר' אברהם שאג ורי"ח זוננפלד, זכותם תגן בעדינו.

הרב 'נוטר הכרמים',
יש מצב להעלות החוברות הנ"ל לטובת הציבור?
זה נראה מאד מעניין.

אמרתי אחכמה כתב:הרב 'נוטר הכרמים',
יש מצב להעלות החוברות הנ"ל לטובת הציבור?
זה נראה מאד מעניין.

.

אמרת אחכמה, ומילוי בקשתך רחוקה אף ממני. הן לצד שכבדה עלי מלאכת הסריקה ואיני בקי בה כראוי, והן לצד שהיא צריכה נטילת רשות כמובן.

ומ"מ פטור בלא כלום אי אפשר, ואעלה כאן עוד איזה נקודה מזהירה מחיי הגאון הראב"ד זצ"ל.

זכותיה (מלשון זוך וטוהר) דהאי פינחס קנאה, יחד עם קנאותו היתירה לכל דבר שבקדושה, לשמירת חומות ירושלים וגדירת מחיצותיה שנפרצו ע"י מרשיעי ברית ר"ל, ששימשו בכתר אחד להפליא.

הוא לא היה אדם מפלגתי, אלא נוח ונעים לכל יציר נוצר. וכך מספר בנו הר' ישעיה הנז' לעיל בדברי הספדו:

צר היה לו תמיד מצב הדברים, ובכל הזדמנות פרסם בכתבי העת ע"י הס"ד והש"ד ועוד, שהבד"ץ הוא בלתי מפלגתי ושייך לכלל היהדות החרדית ללא הבדל. נאמנים לשיטתם הברורה מאז ומתמיד ללא כל שינוי. ופעמים רבות הביע הסתייגותו והתנגדותו גם לדרכיהם הנלוזות של חבורת הנטורי קרתא, ומרגלא בפומיה דברי חז"ל (שוחר טוב תהילים יח, ילקו"ש שמואל רמז קסג) אמר דוד, נוח למלוך על כל העולם ולא למלוך על שני אנשים עטופי סדינים .

בענין זה, א"א שלא לראות יד ההשגחה אשר ישולם לאיש גמול כמפעלו. הן מודעת לכל כי הבד"צ כיום רחוקה מאוד מן ההגדרה הנ"ל. אבל עם זאת, מערכת הכשרות המפוארת והמהודרת זכאית להגדרה הזו, היא עולה על שולחן מלכים בכל בתי ישראל במקומות פזוריהם בכל אתר ואתר.

ובאמת הרי מי כונן ויסד והעמיד על תילה מערכת זו, אם לא הראב"ד ז"ל, במסירות נפש וכוחות איתנים השליך ע"ז נפשו מנגד, ואנו כולנו ניזונים מפירותיו ופירי פירותיו.

(ראה על חלקו המכריע במערכת הכשרות, בבטאון 'העדה' האחרון בשיחה מקיפה עם האדמו"ר מטשאקווע שליט"א).

הוא סימל את הקנאות הענינית לש"ש, את נקיות הדעת ותום הפעולות של זקני ירושלים מדור העבר.

כמה אופיני הדבר, כי הוא הגבר אשר נשלח בזמנו בשליחות רבותינו הגרי"י דיסקין והגרי"ח זוננפלד לבוא לקראת הראי"ה קוק בעלותו ירושלימה ולמסור בידן מכתבם הנחרץ נגד הכתרתו כרב ראשי ע"י מוסד הרבנות. צעד זה היה כרוך במסי"נ ממש, והוא לא ירא ולא חת.

ויחד עם זאת, הוסיף כמה מילים מדיליה על אותו מכתב, כי קבלת הרבנות שלו מותנית בהסכמת הגאונים הזקנים וכו', וכן שיחתום על החרמות ועל האיסורים שישנם בעיה"ק ירושת"ו על השקאלעס והחינוך הנכרי.

כלומר, אין כאן מאבק אישי, אלא מערכה קדושה לביצור חומות הדת לש"ש.

גם ידוע ומפורסם כי גם אחר הפילוג בין אגודת ישראל להעדה החרדית ופרישתו מהאגודה, שמלפנים היה ראש המדברים בכינוסיה, וציר שלוח מטעמה לגולה, שמר את ידידותו עם הר' משה פרוש ז"ל, שישב בסמיכות אליו ב'ברוידא שול', ויעידו על כך המון המכתבים ביניהם שנדפסו בספר שרשרת הדורות בתקופות הסוערות (מבנו ר' מנחם ע"ה) חלק שני, יעו"ש.

יישר כחך!

...

דראל כתב:

נוטר הכרמים כתב:
כמה אופיני הדבר, כי הוא הגבר אשר נשלח בזמנו בשליחות רבותינו הגרי"י דיסקין והגרי"ח זוננפלד לבוא לקראת הראי"ה קוק בעלותו ירושלימה ולמסור בידן מכתבם הנחרץ נגד הכתרתו כרב ראשי ע"י מוסד הרבנות. צעד זה היה כרוך במסי"נ ממש, והוא לא ירא ולא חת.

אכן, מסי"נ, שהרי ידוע שהראי"ה קוק הסתובב עם אקדח בידו, ואיים לרצוח כל מי שיפריע לו בדרכו...

במחילת כבודך, אולי על כגון דא נאמר עם עקש תתעקש.

מסתימת דברי נשמע כי הפחד והאימה היו מציונים מחללי הדת ומרשיעי הברית שהוחזקו לשופכי דמי העומדים בדרכם, (לדוגמא: הק' רי"י דיהאן ור"פ סגלוב ועוד ועוד. וכמו שאירע לפני כשנה ומחצה בעיה"ק. ידוע גם מה שאמר מרן הגרי"ז לר' עמרם בלויא: אתה ציוני שאתה הולך להפגנות, הם הרי יהרגו אותך...). ומפני הכבוד השארתי את זה כך.

במקור הידיעה מופיע כי האיום בא דווקא מצד צעירי המזרחי החמומים...

אף אחד לא העלה על דעתו כי אוהב ישראל הראי"ה חשוד באיזו נטירה, ובמטותא אל תוציא דברים מהקשרם.

דראל,

אכן, טעות.

עם עקש תתפתל.
תהילים יח,כז.

ליתר הטענות.
א-על הק'-אני קורא על כך לראשונה.
ב-לא כ"כ הבנתי איך איגלאי מילתא למפרע , היה איום, ולבסוף ב"ה לא אירע דבר, רגלי חסידיו ישמור.

כדי להרגיע הרוחות אוסיף, שכידוע גם לצד השני היה לפעמים מסוכן ללכת...

וכיוון דעל, אציין כי ב'אגרות לראי"ה' (קמ"ב) נדפס מכתב מעניין של רבי פנחס עפשטיין אל הראי"ה קוק משנת תרפ"ג, ונוסף על תוכנו המעניין הוא א'. שהמכתב אינו במילי דעלמא אלא הוא שאלה הלכתית שהציע לפניו לידע דעתו הרמה. ב'. שבתחילת המכתב הוא קוראו "האב"ד דפעה"ק"(!). והרי הוא עצמו היה בין החותמים על כתב הרבנות שהגישו כו"כ מהחוגים שבירושלים לרבי יוסף חיים זוננפלד, ואין צורך לומר שלא היה מקובל אצלם כלל להגדיר כך גם את בר פלוגתיה. ומזה נוכל אולי ללמוד גודל המידה של טהרת לב ובריחה ממחלוקת אצל נשוא האשכול.

בס' "המשגיח" של ש. אזרחי על אביה הגר"מ חדש, מובא בדרך אגב, סיפור רבנותו וקבורתו של סב בעלה, רבי ברוך שלאם הנזכר מעלה.

------------------

עיינתי בלינק שצירף מיללער למעלה, והנני להציג כאן את ההודעה ב"התבונה":


לא ברור לי, מי היה חתן גיסו של הגרי"ס, האב ר' אורי דוד, או הבן ר' אלי' בער?
ועל מי מדובר, ואיך היה גיסו?

מישהו יכול לשפוך אור בנושא?

ידוע לי על גיס אחד של הגרי"ס, ושמו ר' אברהם אבא לווינזאהן, שהיה בן דודו של ר' אלינ'קה לוינזון קראטינגר הידוע, וגם היה גיסו באשר ר' אלינקה נישא לבת דודו, אחותו של ר' אברהם אבא. ורא"א הוא חותנו של הג"ר יהונתן אבעלמאן מביאלוסטוק בעל תורת יהונתן וזכרון יהונתן [נזכר כבר במק"א]. המשמעות מהקדמת בני המחבר לס' זכרון יהונתן היא, שרא"א לוינזון היה נשוי לאחות אשתו של הגרי"ס, אבל לא אדע דבר ברור.

תעלומה ישנה ואין פותר לה
המדובר על ר' אליהו בער בהגאון אורי דוד שלפי דברי נכדו ר' פנחם עפשטין בכמה מקומות, היה חתן גיס הגרי"ס.
לפני שנים מספר עלה ר' יצחק ליבוביץ, לקבר זקנו ר' פנחס להר הזיתים ביום השנה, ובס"ד נתקל במצבת ר' אליהו בער ואשתו. עד אז לא ידעו כלל במשפחה שהוא עלה לארץ.
לפי רישומי הח"ק פרושים, הם נפטרו בשנות הע'.
על קבר אשתו דינה ליבא כתוב בת ר' שבתי הכהן. ובכן מיהו ר' שבתי הכהן גיסו של הגרי"ס?
ד"ז נשאל לחכמים וכו' ואין יודע.
תוספת קטנה ששמעתי מר' יצחק: ידוע במשפחה שיש קשרי משפחה בינם למשפחת שקול. ובכן משפחת שקול גם הם נכדי גיסו של הגרי"ס. ה"ה ר' מאיר הלוי הורוויץ.
מעבר לזה לא מצאו יותר.

בסלון ביתו של הגרב"מ אזרחי, נתלתה בשנה האחרונה, תמונה גדולה ויפה, של ר' ברוך שלאם.
שנמצאה בארכיון בית הדין ביוהנסבורג.

----

למי כוונתך ? לר' פישל דיין ?

איש_ספר כתב:מבניו של ר' פנחס היה הגאון ר' ישעיה, חו"ב נפלא, ופרסם מאמרים מלאי בקיאות במאספים התורנים בעבר. לא מצא את מקומו כאן. (כבר בהספד על אביו מתח ביקרות על חוגים שונים בעדה"ח), נפטר לפני כמה שנים ויש לו צאצאים רבים בני תורה. (יש באוצר קונטרס שהו"ל, הלכות דעות לרמב"ם ע"פ המלבי"ם ובסוף מאמר קטן שלו).

ר' ישעיה היה חתן ר' יצחק יוסף וואלפא.
הספדו על אביו נדפס בתחילת אוריין תליתאי, מצוי באוצר (עותק עם קשקושים במקומות הנחוצים):

יגל כתב:ר' ישעיה היה חתן ר' יצחק יוסף וואלפא.

רי"י וואלפא, היה בנו של ר' יעקב שמואל וואלפא, בן ר' אליעזר, בן ר' חיים (וריקלה) וואלפא. [על ר' חיים ואשתו מרת ריקלה, ראה במק"א].
ר' מנחם מענדל וואלפא הידוע, היה ג"כ בנו של ר' אליעזר ואחיו של ר' יעקב שמואל.

בור הגולה כתב:

יגל כתב:ר' ישעיה היה חתן ר' יצחק יוסף וואלפא.

רי"י וואלפא, היה בנו של ר' יעקב שמואל וואלפא, בן ר' אליעזר, בן ר' חיים (וריקלה) וואלפא. [על ר' חיים ואשתו מרת ריקלה, ראה במק"א].
ר' מנחם מענדל וואלפא הידוע, היה ג"כ בנו של ר' אליעזר ואחיו של ר' יעקב שמואל.

אם כבר נדברים על משפחת וואלפא, יש להוסיף שר' יצחק יוסף היה חתן ר' פנחס צבי מענדלזאהן (אבי ר' חיים מנחם ור' נחמן בירושלים, ור' יצחק בארה"ב. ר' נחמן מנדלזון היה חמיו של ר' שמואל פנחס ב"ר מנחם מענדל וואלפא, שירד לארה"ב, ומחתניו ר' יוסף קדיש קלצקי בב"פ סבו של הילד שהתפרסם בנסיבות טראגיות בשבוע שעבר, וה' הטוב יחוס ויאמר לצרותינו די), מצאצאי בעל שארית יהודה מיאנאוויטש אחי בעה"ת.

.

מיללער כתב:
תמונות הגר"פ עפשטיין (במרכז) עם חברי הביד"ץ דעדה"ח; ר' ישראל יצחק ריזמאן ור' דוד יונגרייז

בתמונה נראים חברי בית הדין יוצאים מבנין בקרית שומרי החומות בגבעת שאול עם השלמת בנייתו.

יגל כתב:

בור הגולה כתב:

יגל כתב:ר' ישעיה היה חתן ר' יצחק יוסף וואלפא.

רי"י וואלפא, היה בנו של ר' יעקב שמואל וואלפא, בן ר' אליעזר, בן ר' חיים (וריקלה) וואלפא. [על ר' חיים ואשתו מרת ריקלה, ראה במק"א].
ר' מנחם מענדל וואלפא הידוע, היה ג"כ בנו של ר' אליעזר ואחיו של ר' יעקב שמואל.

אם כבר נדברים על משפחת וואלפא, יש להוסיף שר' יצחק יוסף היה חתן ר' פנחס צבי מענדלזאהן (אבי ר' חיים מנחם ור' נחמן בירושלים, ור' יצחק בארה"ב. ר' נחמן מנדלזון היה חמיו של ר' שמואל פנחס ב"ר מנחם מענדל וואלפא, שירד לארה"ב, ומחתניו ר' יוסף קדיש קלצקי בב"פ סבו של הילד שהתפרסם בנסיבות טראגיות בשבוע שעבר, וה' הטוב יחוס ויאמר לצרותינו די), מצאצאי בעל שארית יהודה מיאנאוויטש אחי בעה"ת.

ומי הוא 'הרב הישיש גדול בתורה חריף ובקי, הרב סענדר וואלפא שליט"א בשיקאגו'? (מתוך מודעה על פטירת גיסו ר' שמואל יעקב ראזענבלום אב"ד ק"ק עזרת ישראל - אנשי מאטעלע בשיקאגו שנפטר ב' אב תרפ"ח)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=385

"מכתב מעניין של רבי פנחס עפשטיין אל הראי"ה קוק משנת תרפ"ג"

באמת מאד מעניין. אולי תעלו לכאן סריקה של המכתב? יש שם גם את תשובתו של הראי"ה?
תודה מראש.

תמונה של ר' פנחס עפשטיין (מקור: פנים אל פנים):

ב"ה

הוזכר שאחיו של הגר"פ אפשטיין זצוק"ל, הגאון הרב זרח אפרים אפשטיין זצוק"ל, היה חותן הגאון הרב מנחם יעקב זלזניק זצ"ל. יש לציין שר' מנחם יעקב זה היה מאחיו של הגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצוק"ל שכיהן כראש ישיבת "עץ חיים" לצד הגרא"ז מלצר זצוק"ל, ונולד לאחר פטירת אביהם, הגאון הרב מנחם יעקב זלזניק זצוק"ל, ונקרא על שמו.

נוטר הכרמים כתב:החוברת הנ"ל נקראת 'ויעמוד פינחס ויפלל', גדושה בחומר רב ומרתק, נמתין שיוציאוהו לאור.

החיבור 'ויעמד פינחס ויפלל' על ר' פנחס ואביו כבר יצא לאור לפני יותר מעשור! ראה כאן: http://aleph3.libnet.ac.il:8080/vufind/Record/008737127

ב"ה

בערך על אחיו, הגרז"א (ראש ישיבת "תורת חיים") ב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" מאת דוד תדהר כתוב שאבי אסתר האם הוא הרב אברהם רבינוביץ. לא מופיעים כל פרטים נוספים עליו כמו מקום והאם היה נגיד: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3318

מיללער כתב:אביו ר' ישעי' נולד לאביו ר' אברהם עפשטיין בעיירה סעלץ פלך הורדנא, נשא את מרת אסתר בת הנגיד ר' חיים (?) מעיר זופראן מחוז ווילנא (נפטרה בעוד שבנה הגר"פ היה בן ד' שנים ומנו"כ בביאלאסטוק) , הרביץ תורה בכמה קהלות בליטא וכשעלה לארה"ק בישיבת תורת חיים דשם, נפטר בירושלים י' אייר תרע"ה, ספרו 'לבוש ישע' נדפס ע"י בנו הגר"פ בשנת ת"ש (תולדותיו באריכות שם בהקדמת בנו המו"ל)

אוהב ישראל כתב:בערך על אחיו, הגרז"א (ראש ישיבת "תורת חיים") ב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" מאת דוד תדהר כתוב שאבי אסתר האם הוא הרב אברהם רבינוביץ. לא מופיעים כל פרטים נוספים עליו כמו מקום והאם היה נגיד: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3318

מכיון שאמו של הגר"פ נפטרה בצעירותה, אולי רז"א נולד מאשה אחרת?

בנוגע למסירת המכתב למרן הראי"ה,
מובא בספר "לנתיבות ישראל" ח"ב (מהדורה חדשה עמ' תעו) שלא היה זה הגר"פ עפשטיין זצ"ל שמסר.
[וא"כ אתי שפיר מכתבו הנלבב לראי"ה משנת תרפ"ג, שצויין לעיל, ולמי ש"מפקפק" הרי נמצא צילומו בסוף המהדורה הראשונה של "אגרות לראי"ה"]

וזה לשונה, כפי ששלח לי חד מחבריא כאן:
'בעזרת הש"י יום חמישי חדש ניסן תרפ"ג
לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוהרא"י הכהן שליט"א האב"ד דפעה"ק
ראיתי להציע להדר"ג הערה אחת ויען כי חדתא היא לי... ע"כ אקדמי' ברישא.
נתעוררתי לעיין בהא דפסיקא לן בכל דוכתי במכר חמץ בי"ד בניסן אח"ז איסורו שאסור וכן לענין כמה וכמה איסורים שתלוי' בו ביום, הא יש לספק בעיקרו של יום שמא י"ג הוא ואם כי אנן בקיאין בקביעה דירחא. אמנם בזמן שלא הי' בקיאין וקודם שתיקן ר"ה נשיאה את החשבון ובחו"ל (ומתבאר ענין זה קצת בספר ציץ הקודש סי' מ"ג) וכמו שהקשה כה"ג המרדכי לענין קריאת המגילה עיין מרדכי ריש מגילה, וכמו כן לענין חנוכה והדברים ידועים ועתיקים, ואף שאין נפ"מ כ"כ דמדרבנן מ"מ אסור והוי אינו ברשותו לאחר שש, דסד"א אף למ"ד מה"ת לקולא מ"מ מדרבנן מיהא אסור מ"מ נפ"מ לענין ס"ס או לענין תרי דרבנן וכדאמרי' המקדש בחיטי קורדנייתא עיין בפסחים ד"ז וכן לענין מלקות, וכדאשכחן בירושלמי פסחים פ"ה הל' ד' דאמר גבי מחלוקת ר"י ור"ל שם, דין כדעתי' ודין כדעתי' דאיפלגון, שני י"ט של גלויות, ר"י אמר מקבלין התראה על ספק, רשב"ל אמר אין מקבלין התראה על ספק ע"ש וצ"ע ובירור בזה.
ונזכרתי שבספר דרכי הוראה והוא בפרק כ"א מסתפק באחד שמכר חמץ בע"פ בכפר שלא היה לו מורה שעות והיה ספק אם מכר בזמנו או לאחר זמנו וכמדומה לי שגם הפר"ח כבר חקר בשאלה זו עיי"ש ודן שם בזה דלכאורה הוי סד"ר דהוי לקולא וכן כתב הח"ש חאור"ח סי' ד' עיי"ש שנגע בענין ספק חסרון ידיעה ולפמש"כ בכה"ג יש לדון בזה ס"ס דאף אי לאחר זמנו היה מ"מ שמא י"ג הוא כמקום דאיכא ספיקא דירחא ויל"ע בזה. כ"ד הצעיר המחכה לתשובתו הרמתה ומברכו בחג כשר ושמח.
פנחס עפשטיין'