פורום אוצר החכמה

זה עתה הגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים. מרביץ תורה עשרות בשנים בישיבת חברון, מגדוליה ומגידוליה, ממשיך מורשת חותנו הגר"מ חברוני זצ"ל בעל 'משאת משה'. דמות מקורית ומרתקת. יסובבו בשוק הסופדים ויתנו שבחיו היודעים. יהי זכרו ברוך ותנצב"ה.

למד בבריסק?

ברוך דיין האמת, אני בשוק אמנם ידעתי שהוא חולה, אוי חבל חבל, ישיבת חברון איבדה היום את השארית שבשארית ממה שמשייך אותה לדור הקודם, האיש אף שלא היה לו הרבה בישיבה ולא נאריך בזה.., היה היחיד שעדין המשיך את רוח הישיבה ואת התפיסה שיש לתת לרוח הבחורים חופש ולהגדיל אותם, תמיד החשיב מאד את הבחורים המבוגרים והבין שהם עתיד של כלל ישראל, חבל על דאבדין ולא משתכחין, ובהזדמנות זו נבקש מחילה ממנו אם חלילה פגעתי בו כדרך הבחורים בישיבה, אבל בלבינו אהבנו אותו והוקרנו אותו תמיד, פעמים רבות היינו ביחד נסעו ושוחחנו בלימוד ובמילי עלמא -העביר לנו את גדולי הדור הקודמים ר' אלה לאפין וכו'- בביתו ובישיבה.
באיזו שעה יוצאת הלוויה היום מהישיבה?

ברוך דיין האמת.
מי יתן לנו תמורתו!

הגר"נ טוקר נולד להוריו הגאון רבי אליעזר חיים טוקר מנהל ישיבת חברון לפני 78 שנה .ובצעירותו למד בת"ת "יבנה" וישיבה קטנה "תפארת צבי" בירושלים כשהמשגיח היה ר' שלום שבדרון,אח"כ למד בישיבת כפר חסידים שם הפך לתלמידו המובהק של המשגיח הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל וזכה להיות ממקורביו הבולטים. לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבות פוניבז' וחברון שם נודע בכשרונותיו הברוכים ובהתמדתו המופלאה ויצק מים על ידם של ראשי הישיבה זצ"ל בהמשך עבר ללמוד בישיבת בריסק. כשהגיע לפרקו נישא לרבנית מנוחה טוקר בתו של ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה חברוני זצ"ל.
לאחר מספר שנים מונה לר"מ בישיבת חברון ולאחר מכן לראש ישיבה כאשר גידל דורות של תלמידים במשך שנים. זצ"ל.

אוי ווי, ברוך דיין האמת.
מאות ואלפי תלמידי ישיבת חברון חייבים לו מבלי שידעו על כך, מאור הפנים שהקרין לבחורים, שעשוע בדברי תורה עם תלמידים צעירים ומבוגרים, והמידות הטובות שלו, אה מי יתן לנו תמורתו. אדם בר מעלה מיוחד שתמיד תמיד התמיד למחול לכל אחד, בלב רך כחמאה, ובאהבה רבה לתלמידי הישיבה.

מן הראוי להרחיב ולפרסם את הווארטים המיוחדים שהיו לו על פרשיות השבוע, כשבלילי שבת (במיוחד בחורף) הוא היה עולה לישיבה למשך כמה וכמה שעות ומפרסם את הגיגיו על הפרשה.

זכור לי סוגיא מיוחדת שהייתה אהובה עליו באופן מיוחד - "עדות שאי אתה יכול להזימה".

נשמח מאד להשתעשע בדברי תורתו.

ברוך דיין האמת כואב, אכתוב וורט שהיה אומר לע"נ
מדוע תורה נמשלה למים ? לומר לך מי שמשפריץ לא יודע לשחות.

באירוסין של אחד מהחברים אמר ששמע מר' אלה לופיאן שאנו אומרים בתפילה בבוקר ותצילני א. מאדם רע ב. מחבר רע ג. משכן רע.
שזה שלוש מדרגות קודם כל אדם רע ואחר שאדם ניצל מאדם רע, זה עדיין לא אומר שינצל מחבר רע כדי להיות חבר טוב זה עוד דרגה לא כל אדם טוב נהיה גם חבר טוב, והדרגה הגבוהה זה שכן טוב "כולנו יודעים שלא כל חבר נהפך להיות חבר חדר". שכן טוב זה כבר מעלה גדולה עוד יותר מחבר טוב אמר ר' אלה זצ"ל בנישואין עם אשה צריך שיהיה את כל שלושת הדרגות אדם טוב חבר טוב ושכן טוב.

ממרומי היער כתב:אוי ווי, ברוך דיין האמת.
מאות ואלפי תלמידי ישיבת חברון חייבים לו מבלי שידעו על כך, מאור הפנים שהקרין לבחורים, שעשוע בדברי תורה עם תלמידים צעירים ומבוגרים, והמידות הטובות שלו, אה מי יתן לנו תמורתו. אדם בר מעלה מיוחד שתמיד תמיד התמיד למחול לכל אחד, בלב רך כחמאה, ובאהבה רבה לתלמידי הישיבה.

מן הראוי להרחיב ולפרסם את הווארטים המיוחדים שהיו לו על פרשיות השבוע, כשבלילי שבת (במיוחד בחורף) הוא היה עולה לישיבה למשך כמה וכמה שעות ומפרסם את הגיגיו על הפרשה.

זכור לי סוגיא מיוחדת שהייתה אהובה עליו באופן מיוחד - "עדות שאי אתה יכול להזימה".

נשמח מאד להשתעשע בדברי תורתו.

בשנים האחרונות משהו ליקט את פירושיו, והוציא קונטרס. [תברר, אינני יודע במדויק.]

חלק מהנקודה בוורטים שלו זה היה המנגינה. וידוע שאמר על מה שאמרו חז''ל ליצנים שבאותו הדור היו
אומרים מאבימלך נתעברה שרה ומקשים מה הבדיחה פה ? ות' הר''י לא משנה מה אמר השאלה מי אמר

סטפנסקי כתב:חלק מהנקודה בוורטים שלו זה היה המנגינה. וידוע שאמר על מה שאמרו חז''ל ליצנים שבאותו הדור היו
אומרים מאבימלך נתעברה שרה ומקשים מה הבדיחה פה ? ות' הר''י לא משנה מה אמר השאלה מי אמר

נכון. [יש גם את נח והעורב כידוע.]

מה נאמר ומה נדבר. ר' נחמן איננו!

כמה מתיקות היתה לו. איזה לב גדול היה לו. כמה כולנו כל המקורבים אליו חייבים לו.
היה לו ראש ברזל ותמיד היה ממש תענוג לדבר איתו. אם בלימוד ואם בשאר מילי דעלמא. לאחר כל שיחה עמו תמיד הרגשתי שנוסף לי משהו.
תמיד הוא דרש מאיתנו בחורי הישיבה לשמוע מה בפינו. מה אומרים בלימוד. מה חידשתם. הוא לא היה מרפה. תמיד רצה לרומם את הבחורים לגדלות. לא להסתפקות במועט. לשאוף תמיד לעלות מעלה מעלה.
כל שאיפתו ומגמתו תמיד היתה להרביץ תורה ומוסר בתלמידים. ועשה זאת עם הרבה קשיים ואכהמ"ל.

היה דולה ומשקה מתורת רבותינו. היה לו שילוב מופלא של תורת סלבודקא וישיבת חברון ביחד עם הברק הבריסקאי.

כמה שדיבר ועורר על כבוד הישיבה. תמיד דיבר איתנו עד כמה חשובה המסורת וההמשכיות מבלי לשנות מאומה ממה שקיבלנו.

שיעוריו בישיבה יכלו להמשך שעות ארוכות בהם שילב תורה ומוסר ואגדה.
תמיד התחיל בווארטים מחודדים בשביל לפתוח את הלב.

היה קנאי גדול. תמיד דיבר על בסילודין על הבריסקער רב ובניו שליט"א וזצ"ל. סלד מהמפלגתיות שחדרה למחנינו. דיבר איתי כמה וכמה פעמים עד כמה שלטון העסקנים העכשווי הורס את היהדות.
פיו וליבו תמיד היו שווים. וכמדומני שזה אחד המעלות הגדולות שלו. מה שחשב - אמר, ומה שאמר - חשב.

מי יתן לנו תמורתו. חבל על דאבדין.

כמה ווארטים וחידודים המתבדרין בבי מדרשא בשמו:

פעם כשדיבר על השפעות של חבר רע
הביא את הפסוק " ויתרוצצו הבנים בקרבה" ושאל במילא עשיו מובן שרצה לצאת כדי לעבוד ע"ז אך למה יעקב רצה לצאת, וכי לא מספיק לו ללמוד תורה מפי המלאך?
ואמר הגר"נ שעם כזה חברותא כמו עשיו עדיף להפסיד לימוד אפי' ממלאך..
עד כדי כך צריך להתרחק מחבר רע!
----------------------------

כשאברהם גירש את הגר וישמעאל מעל פניו כתוב שהגר חזרה לגילולי בית אביה והנה כתיב בסוף הפרשה שאברהם החזיר אותה. ושאל הגר"נ טוקר זצ"ל היתכן שאברהם יחזיר אשה שמיד כשפרשה ממנו חזרה לגילולי בית אביה ולעבוד עבודה זרה? כזו אשה אברהם מחזיר לחיקו ? ואמר שע"פ הפשט הפשוט שבוודאי עשתה תשובה. ועוד אמר מורינו זצ"ל שכשפורשים מאברהם אזי באופן אוטומטי חוזרים לגילולים..
אין אפשרות להיות במצב סטטי. צריך לדעת שזה או אברהם או גילולים רח"ל.
בחור ישיבה כשהוא לא בתוך עולמו של התורה (פורש מאברהם) מיד דבקים בו הגילולים וכל זה במידה שאינו דבק באופן מוחלט באברהם אבינו ובתורתו.
------------------------------
כשרבקה ראתה את יצחק כתוב "ותפל מעל הגמל" וביאר מורינו הגר"נ טוקר זצ"ל את סיבת נפילתה שהוא משום שאז עדיין לא תיקנו הרי את תפילת מנחה, והנה היא רואה את חתנה המיועד שכולם גמרו עליו את ההלל מתפלל בצהריים, חשבה שזה שחרית.. לכן מיד "ותיפול מעל הגמל"...

------------------------------

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי" ומפרש רש"י שכשעברה על בתי תורה של שם ועבר מפרכס לצאת וגם כשעברה על פתחי ע"ז מפרכס לצאת. 
ולכאורה קשה מה הדאגה, בפתחי תורה רוצה לצאת כי רוצה ללמוד ובפתחי ע"ז רוצה לצאת כדי להפגין ולעשות מחאה? אלא אמר הגר"נ זצ"ל, מכאן מוכח שבן ישיבה לא הולך מעצמו להפגנות ומחאות...

------------------------------

שיצחק הגיע לגרר אמר על רבקה אחותי היא, וקשה שהרמב"ן אוחז שכשאברהם עשה כך היה זה חטא ונענש על כך, וא"כ מדוע יצחק חוזר על זה? 
ותירץ הגר"נ זצ"ל שבבריסק היו אומרים 'טאטע האט אזוי געמאכט' וא"כ עושים בלי לשאול שאלות...

-----------------------------

פעם אמר ר' נחמן זצ"ל "על שלושה דברים העולם עומד".... נכון על אלה הוא "עומד" אבל "כסף" מזיז אותו...

הווארט האחרון חריף ביותר

מלאעולם כתב:כמה ווארטים וחידודים המתבדרין בבי מדרשא בשמו:

פעם כשדיבר על השפעות של חבר רע
הביא את הפסוק " ויתרוצצו הבנים בקרבה" ושאל במילא עשיו מובן שרצה לצאת כדי לעבוד ע"ז אך למה יעקב רצה לצאת, וכי לא מספיק לו ללמוד תורה מפי המלאך?
ואמר הגר"נ שעם כזה חברותא כמו עשיו עדיף להפסיד לימוד אפי' ממלאך..
עד כדי כך צריך להתרחק מחבר רע!
----------------------------

כשאברהם גירש את הגר וישמעאל מעל פניו כתוב שהגר חזרה לגילולי בית אביה והנה כתיב בסוף הפרשה שאברהם החזיר אותה. ושאל הגר"נ טוקר זצ"ל היתכן שאברהם יחזיר אשה שמיד כשפרשה ממנו חזרה לגילולי בית אביה ולעבוד עבודה זרה? כזו אשה אברהם מחזיר לחיקו ? ואמר שע"פ הפשט הפשוט שבוודאי עשתה תשובה. ועוד אמר מורינו זצ"ל שכשפורשים מאברהם אזי באופן אוטומטי חוזרים לגילולים..
אין אפשרות להיות במצב סטטי. צריך לדעת שזה או אברהם או גילולים רח"ל.
בחור ישיבה כשהוא לא בתוך עולמו של התורה (פורש מאברהם) מיד דבקים בו הגילולים וכל זה במידה שאינו דבק באופן מוחלט באברהם אבינו ובתורתו.
------------------------------
כשרבקה ראתה את יצחק כתוב "ותפל מעל הגמל" וביאר מורינו הגר"נ טוקר זצ"ל את סיבת נפילתה שהוא משום שאז עדיין לא תיקנו הרי את תפילת מנחה, והנה היא רואה את חתנה המיועד שכולם גמרו עליו את ההלל מתפלל בצהריים, חשבה שזה שחרית.. לכן מיד "ותיפול מעל הגמל"...

------------------------------

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי" ומפרש רש"י שכשעברה על בתי תורה של שם ועבר מפרכס לצאת וגם כשעברה על פתחי ע"ז מפרכס לצאת. 
ולכאורה קשה מה הדאגה, בפתחי תורה רוצה לצאת כי רוצה ללמוד ובפתחי ע"ז רוצה לצאת כדי להפגין ולעשות מחאה? אלא אמר הגר"נ זצ"ל, מכאן מוכח שבן ישיבה לא הולך מעצמו להפגנות ומחאות...

------------------------------

שיצחק הגיע לגרר אמר על רבקה אחותי היא, וקשה שהרמב"ן אוחז שכשאברהם עשה כך היה זה חטא ונענש על כך, וא"כ מדוע יצחק חוזר על זה? 
ותירץ הגר"נ זצ"ל שבבריסק היו אומרים 'טאטע האט אזוי געמאכט' וא"כ עושים בלי לשאול שאלות...

-----------------------------

פעם אמר ר' נחמן זצ"ל "על שלושה דברים העולם עומד".... נכון על אלה הוא "עומד" אבל "כסף" מזיז אותו...

כל הדברים האמורים כאן ידועים שנים רבות ומופיעים בספרי חסידות או/ו מוסר או מפורסמים מאוד.
יהי זכרו ברוך.

אבל היתה לו יכולת להגיד את אותם וורטים ידועים בצורה חריפה ותמציתית.

כדוגמת מה שאמר למה ליתרו היו שבע שמות
שבע בנות, שבע שמות, כל גמ"ח שם אחר.
הוורט ידוע אבל המשפט חריף.

וחוץ מזה כבר ידוע מה שכתב הגראז"מ בהקדמת האבן האזל.

עוד ווארטים משמו:
"אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטריס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" ושאל ר' נחמן דהיום הרי כל אחד שנפטר מארגנים עצרת התעוררות לזכרו ואיך אז לא ארגנו מיד עצרת התעוררות לעורר על המצב החמור וכו'?
ואמר שאלו שהיו מארגנים את העצרות מתו הראשונים...

__________________

"התורה נמשלה למים" מי שיודע שוחה ומי שלא סתם משפריץ..

עוד וורט.
מדוע יעקב אבינו שהיה המתמיד של הישיבה לא קיבל סידור מלא והיה צריך לעבוד קשה 14 שנה.
תירץ ר' נחמן כשהסבא גר והדוד בעל תשובה והאח מקולקל עם כזה ייחוס .....

[יש גם את הויסע וילך, שזה קורקינט.]

סטפנסקי כתב:חלק מהנקודה בוורטים שלו זה היה המנגינה. וידוע שאמר על מה שאמרו חז''ל ליצנים שבאותו הדור היו
אומרים מאבימלך נתעברה שרה ומקשים מה הבדיחה פה ? ות' הר''י לא משנה מה אמר השאלה מי אמר

והראיה ליסוד זה הוא מכתובות סוגיא דפ"פ אמר רבי אלעזר ....

עוד חידוד משמו, מפני מה הוצרך בעל הבית שיש לחצרו ב' פתחים להדליק נ"ח בשניהם מפני החשד, מדוע לא ידליק בצד אחד ובצד השני ישים שלט שבו יכתוב "הדלקתי בפתח האחר"? ותי' שיחשדו בו שאף בפתח השני יתלה כזה שלט....

על הנוסעים האובססיביים לקברי צדיקים - מה יעשו אחר תחיית המתים, לאיפה יסעו?
ענה - אל דאגה, לא כולם יקומו...

שמר כתב:

סטפנסקי כתב:חלק מהנקודה בוורטים שלו זה היה המנגינה. וידוע שאמר על מה שאמרו חז''ל ליצנים שבאותו הדור היו
אומרים מאבימלך נתעברה שרה ומקשים מה הבדיחה פה ? ות' הר''י לא משנה מה אמר השאלה מי אמר

והראיה ליסוד זה הוא מכתובות סוגיא דפ"פ אמר רבי אלעזר ....

כידוע שם זה הפוך לא משנה מי אמר משנה מה אמר

יש אפשרות להעלות תמונה ממנו ???

חידוד ידוע נוסף:
מדוע נח לא הרחיב את התיבה כדי שיהיה קצת פחות צפוף? אלא למדת מהכא שכאשר השכנים שלך הם חיות וזבל אי אפשר לבנות...

קוריוז: לפני שנים רבות, הייתי אצל הגר"ש אויערבאך, ור' נחמן זצ"ל נכנס עם בנו לקבל ברכה לקראת הבר מצוה. ר' שמואל הזכיר לו את הבר מצוה של בן קודם, ושהוא מאד נהנה מהדרשה שאמר. ר' שמואל ור' נחמן שוחחו מעט על הדרשה ההיא ותוכ"ד ר' שמואל פנה לר' יוסף פטרוף שעבר שם ושאל אותו אם זוכר את הדרשה של חתן הבר מצוה הקודם. פטרוף "עבר" את המבחן בהצלחה וחזר על עיקרי הדרשה ההיא. אח"כ דומני שהחתן העכשוי אמר את עיקרי דרשתו. היתה אז חביבות גדולה בין ר' שמואל לר' נחמן. אחרי שמשפחת טוקר הלכה ר' שמואל שוב הביע התפעלותו מהכשרונות של ר' נחמן ובניו וצורת האמירה שלהם את הדרשה.

לא הכרתי את הנפטר, אבל התמונה הראשונה שהעלה מלא עולם היא תמונה מאוד מאוד יפה.
מורגשת חביבות וקרבה, וגם התעניינות אמיתית במה שמראה לו הבחור.

ערב ראש השנה תשס"ט בעריכת פרוזבול לבחורים בישיבה:

קושיה מענינת שלו
הקשו התוס' בקידושין דאמאי לא אכלו מצה משום איסור חדש נימא עשה דאכילת מצה וידחה ל"ת דחדש
והקשה דהא קי"ל דא"א לצמצם ואיך אדם יכול לאכול בדיוק שיעור של כזית מצה וע"כ יאכל או קצת פחות או יותר וא"כ איך ע"י דין דחיה נתיר לו ופלפל בזה טובא

רבינו זצ"ל שזכיתי הרבה לשמשו, היה מיוחד ממש במעלותיו היקרות, ואבקש מחילה מראש על כך שלא אוכל כלל להעביר בכתב את הרשמים הנעלים מדמותו הגדולה.
ר' נחמן היה חריף מאד (שארפער) ומהיר תפיסה, ועכ"ז, או אדרבה מחמת כן, אהב את הישרות אהבת נפש, וסלד מכל עקמומית, בשטחי החיים בכלל, ובלומדע'ס בפרט. רגיל היה לומר כלפי מה שידוע כי החפץ חיים היה קם אפילו בפני הרבי שלימד אותו א' ב', דאדרבה, דוקא מפניו היה קם! כל השאר אולי טעו אולי לא, ''דאס איז אוודאי אמת''!
היה מחובר בנימי נפשו הטהורה לבית בריסק, וגם בלימוד היה מאד ''בריסקער''. גם בלימוד החומש (שכידוע היה מופלג בו בעמקות גדולה) היה רגיל הרבה בספרי מהרי"ל דיסקין בית הלוי והגרי"ז על התורה, וכלל לא היתה ניחא דעתיה מבעלי המחשבה דדורנו, ומהאי טעמא, לפי שסבר שהדברים 'נזילים' ואינם ישרים חתוכים וברורים. כל מי שנגש לדבר אתו בלימוד היה יודע שיצא ממנו עם בהירות עצומה, היה מעמיד היטב, מהי הקושיא, מה קשה, ועל מה קשה, איך התירוץ מתרץ על הקושיא, וכו' וכו', והכל בצורה בהירה וישרה.
אך לא היה זה כלל בבחינת מרה בתלמידים, אלא הכל בידידות עצומה, כמעט כשוה בין שוים. אם כי היו בו מגינוני רב ותלמיד המקובלים בבריסק, אך היה מדבר עם התלמידים 'בגובה העינים' ממש, כפי שאפשר לראות מעט מזה בתמונות שהועלו.
אם כי מעולם לא היה ניחא דעתיה שיסתובבו דברים כתובים ממנו, ותדיר היה אוסף לאחר השיעור את מה שכתבו התלמידים, עכ"ז בשנה שעברה ניאות לבקשת כמה תלמידים מופלגים שטרחו לאסוף איזה מכתביו והדפיסו מזה קונטרס מפואר. אסיפת הדברים היתה ע"י התלמידים עצמם, ולא זכו לאורם של כתביו ממש, לפיכך יש הרבה עוד מה להוסיף, מסתמא כעת תהיה התעוררות לצרף הדברים [דומני שהמייל של המו"ל הוא 'תלמידי הרב טוקר' (באנגלית) שטרודל ג'ימייל נקודה קום].
החן המיוחד שהיה נסוך על דברי תורתו אינו יכול לעבור בכתב כלל. איך אפשר לתאר את המעמד שהיו מתאספים סביבו תלמידי הישיבה בשבת קודש בין השמשות ודנים עמו בדקדוק דברי רש"י על הפרשה. מי יוכל לתאר את העוצמה בה היה מתנשא במלחמתה של תורה בעומק הסוגיא.
איך אבדו גבורים ויאבדו כלי מלחמה.

מלאעולם כתב:כשאברהם גירש את הגר וישמעאל מעל פניו כתוב שהגר חזרה לגילולי בית אביה והנה כתיב בסוף הפרשה שאברהם החזיר אותה. ושאל הגר"נ טוקר זצ"ל היתכן שאברהם יחזיר אשה שמיד כשפרשה ממנו חזרה לגילולי בית אביה ולעבוד עבודה זרה? כזו אשה אברהם מחזיר לחיקו ? ואמר שע"פ הפשט הפשוט שבוודאי עשתה תשובה. ועוד אמר מורינו זצ"ל שכשפורשים מאברהם אזי באופן אוטומטי חוזרים לגילולים..

ייש"כ על הווארטים הנחמדים.

על ווארט זה יש להעיר: 1. ע"פ הפשט הפשוט הגר לא חזרה לגילולי בית אביה. 2. ע"פ הפשט הפשוט קטורה אינה הגר.

עקביה כתב:

מלאעולם כתב:כשאברהם גירש את הגר וישמעאל מעל פניו כתוב שהגר חזרה לגילולי בית אביה והנה כתיב בסוף הפרשה שאברהם החזיר אותה. ושאל הגר"נ טוקר זצ"ל היתכן שאברהם יחזיר אשה שמיד כשפרשה ממנו חזרה לגילולי בית אביה ולעבוד עבודה זרה? כזו אשה אברהם מחזיר לחיקו ? ואמר שע"פ הפשט הפשוט שבוודאי עשתה תשובה. ועוד אמר מורינו זצ"ל שכשפורשים מאברהם אזי באופן אוטומטי חוזרים לגילולים..

ייש"כ על הווארטים הנחמדים.

על ווארט זה יש להעיר: 1. ע"פ הפשט הפשוט הגר לא חזרה לגילולי בית אביה. 2. ע"פ הפשט הפשוט קטורה אינה הגר.

ע"פ הפשט הפשוט הפשט הפשוט של הג"ר טוקר והפשט הפשוט שלך אינם אותו פשט פשוט.

אינני זוכר כעת אבל בהספד על יצקה היה לו חידוד יפה ב"אוי לו לספינה שאבד קרבניטה" מישהו כאן אולי זוכר?

יושב סתר כתב:על הנוסעים האובססיביים לקברי צדיקים - מה יעשו אחר תחיית המתים, לאיפה יסעו?
ענה - אל דאגה, לא כולם יקומו...

החידוש שגם מ"הקברי צדיקים" יהיו כמה שלא יקומו.

כמדומה שמעתי ממנו או משמו:

לאחר שתרח שאל את אברהם אבינו היכן האלילים, ענה לו אברהם שהם עשו מריבה ונשברו ומתו, ונשאלת השאלה מדוע כשלבן שאל את יעקב היכן התרפים הוא לא ענה לו שהם מתו?

התשובה היא: לא כל תירוץ שאומרים לאבא, אומרים לשווער!

שאלתי אותו פעם על פרשת שלח, הרי כתוב: "ויעלו בנגב ויבוא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק", ורש"י מבאר שכלב לבדו הלך לשם להשתטח על קברי אבות, ומשמע שכלב לבדו ראה את הענקים. ואילו אחר כך כשהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ כתוב: "ושם ראינו את הנפילים בני ענק..ונהי בעינינו כחגבים" וגו', ומשמע שהם עצמם גם ראו את הענקים? היתכן?

ענה לי רבינו הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל בזה הלשון: "הם היו כל כך ענקיים, שכל הנגב ראה אותם"!

כידוע בחנוכה הוא האריך לבאר את החומרה שלו על ההדלקה, שכיון שהעיקר זה רגע ההדלקה, יש להקפיד להסיר את הנר מיד לאחר שהשלהבת נתפסה בפתילה, כי ברגע הראשון אם לא נסיר את הנר שאוחזים ביד מהפתילה, עלולים להדליק באבוקה.

איש טלז כתב:קושיה מענינת שלו
הקשו התוס' בקידושין דאמאי לא אכלו מצה משום איסור חדש נימא עשה דאכילת מצה וידחה ל"ת דחדש
והקשה דהא קי"ל דא"א לצמצם ואיך אדם יכול לאכול בדיוק שיעור של כזית מצה וע"כ יאכל או קצת פחות או יותר וא"כ איך ע"י דין דחיה נתיר לו ופלפל בזה טובא

כיוון בזה לקושיית ר' אלחנן בקובץ הערות סי' ז'.

ווארט ששמעתי ממנו בעת שהותו בב"ב בשבת, לרגל שמחה משפחתית אצל חתנו הרב ח"ז קרלנשטיין:

אברהם אבינו אומר לשרה "מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות", ומביא רש"י שאת אותם עוגות לא הביא אברהם לפני האורחים, כי באותו היום פירסה נידה ונטמאה העיסה. וקשה, הרי שרה עצמה לא הרגישה מזה עדיין שכן רק אח"כ כתוב "אחרי בלותי הייתה לי עדנה", אחרי ששמעה מהמלאכים שעתידה ללדת, ואיך ידע מזה אברהם.

וענה לפי המובא באחד מספרי תולדות החת"ס, שסיפרה בתו הנודעת מרת שמחה להמן ע"ה שאביה הקדוש היה נוהג לברך אותה מדי ליל שבת בברכת 'ישימך אלוקים כשרה רבקה וכו'' תוך שהוא שם ידיו על ראשה. והנה דבר פלא, באותו שבוע שבו ראתה לראשונה בחייה נמנע אביה מכאן ואילך מלגעת בה ולא שם יותר את ידיו על ראשה, זאת למרות שהיא לא סיפרה לו על העניין כלל.

נו, ואם החת"ס הרגיש, אז שאברהם אבינו לא ירגיש?!

איש טלז כתב:קושיה מענינת שלו
הקשו התוס' בקידושין דאמאי לא אכלו מצה משום איסור חדש נימא עשה דאכילת מצה וידחה ל"ת דחדש
והקשה דהא קי"ל דא"א לצמצם ואיך אדם יכול לאכול בדיוק שיעור של כזית מצה וע"כ יאכל או קצת פחות או יותר וא"כ איך ע"י דין דחיה נתיר לו ופלפל בזה טובא

האם אין זה קושית/תירוצו של הרבי רבי יהונתן?

יזל מדליו כתב:

יושב סתר כתב:על הנוסעים האובססיביים לקברי צדיקים - מה יעשו אחר תחיית המתים, לאיפה יסעו?
ענה - אל דאגה, לא כולם יקומו...

החידוש שגם מ"הקברי צדיקים" יהיו כמה שלא יקומו.

על זה דברנו