פורום אוצר החכמה

במרדכי מס' מוע"ק מביא תשובה מאת "אליעזר המחוקק", ובתו"ד שם מזכיר "חכמי ישראל כגון ה"ר מתתיה וה"ר ברוך עמודי עולם והישיש הנגיד רבי אברהם וה"ר יוסף החסיד דאשכנזי".

האם יודעים משהו על מי מדובר ובאיזה איזור זמן ומקום?

זכור לי במעומעם שפרופ' שמחה עמנואל מתייחס לר' אליעזר המחוקק בספר תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו (יש מפתח שמות בסוף. הטקסט של הספר עם מעט הערות נכלל לאחרונה בפרויקט השו"ת)

אורבך, בעה"ת, ב, עמ' 583 הע' 61 משער שהוא ר"א מטוך, ובכינויו 'מחוקק' תיאר את מלאכתו כעורך.

במקום אחר נתבאר ש'הגהות מרדכי' למסכת מועד קטן הן הגהות מהר"ש שליצשטט שנלקטו בסביבות שנת ק"ל, ולפי שבדר"כ נהג מהר"ש לקצר את המקורות הישנים ואילו כאן התשובה מועתקת בשלימות, נראה לי שר' אליעזר 'המחוקק' היה בן הדור הסמוך (ואולי הוא ר' אליעזר פירנא המוזכר בתוס' גורניש, וכן בספר קיצור מרדכי לר"ש מדורין, שכותב שהתארח אצלו בביתו בפסח באי קפריסין בשנת קי"ט).
רבי אליעזר כתב: "ה"ר מתתיה וה"ר ברוך עמודי עולם", ונראה לי הכוונה לרבי מתתיה מפריז, אביו של רבי יוחנן מפריז חבירו של מהרי"ל. מעניין לציין שבדיוק בתואר זה 'עמודי עולם' הזכיר ר' יוחנן את אבותיו, בדבריו לריב"ש (שו"ת הריב"ש סי' ער): "לכן מורינו הבט משמי מדרשך וראה דרך ישכון אור ועל ידך יתקיימו הבתי מדרשות הראויין להרביץ תורה בישראל תיקר נפשנו בעיניך וכבוד אבותי אשר ראית קצתם ומקצתם שמעת מלכים ורוזני ארץ כלם עמודי עולם מאב לבן תמיד לא נעדר מהם אחד ומדוע יירש בן אמה מעלה בגבולנו". (לגבי ה"ר ברוך, כנראה חבירו של ה"ר מתתיה ברבנות צרפת, שמעתי שיש חידוש לגביו אצל הרב בן מיכאל, וקריינא דאיגרתא וכו').

עיקרי חידושי הוא כך:
רבי מנחם ממירזבורק (שבתולדותיו אני עוסק כרגע) שלח מכתב (מצורף) למהה"ר ברוך שכפי שעולה מהמכתב היה גדול הדור (הוא כותב לו למשל 'אתה גדול דורינו'), ולא היה באותה מדינה של הרמ"מ, ואת מדינתו (גרמניה המזרחית) הוא מתאר כמדינה של עמי הארצות [מה שכנראה מעיד על מצבה של יהדות גרמניה לאחר פרעות המגיפה השחורה, שאז נחרב כליל עולם התורה בגרמניה, ומאז לא שב לקדמותו מעולם].
מהר"ר ברוך הזה לא ידוע, ואולי זהו הר"ב המוזכר בתשובת רבי אליעזר מחוקק, והמעשה היה לאחר פטירת רבי מתתיהו וחביריו בצרפת, כשר"ב זה נותר גדול הדור היחיד בכל הארצות.
היות שהמחלוקת המופיעה בשו"ת הריב"ש היתה בסביבות ה'ק"מ, והמגיפה השחורה בשנת ק"ח-ק"ט (מה יש בשנים ח-ט?... אולי שצירופם נשמע חטא וכמו שמצינו בר"ה ועוד...), הרי שהזמן שביניהם הוא זמנו של ר"ב.
אודה מאד למי מהחברים שיהיה לו מה להוסיף על הדברים.

יישר כח! תודה רבה

בן מיכאל כתב:רבי מנחם ממירזבורק (שבתולדותיו אני עוסק כרגע) שלח מכתב (מצורף) למהה"ר ברוך שכפי שעולה מהמכתב היה גדול הדור (הוא כותב לו למשל 'אתה גדול דורינו'),

תשובה זו של ר' מנחם ממירזבורק לרבי ברוך, לכאורה זהו המקור הראשון ל"תקנת ביטול המיאון" הידועה על שמו של ר' מנחם ממירזבורק בשו"ת מהר"י מינץ סי' יג.
האמנם תשובה זו טרם נדפסה במקום אחר? תודה

נדפסה כבר במאמרו של דיני בקובץ דיני ישראל י-יא כשדן בהשתלשלות תקנת המיאון.

האם אפשר בבקשה להעלות או לתת קישור לסריקת המאמר הנ"ל?

מצוי הוא כאן.

לבי במערב כתב:מצוי הוא כאן.

וכבר העלה אותו החכם הכולל הרב ח"ב שי' כאן.

עסקתי פעם בר' אליעזר המחוקק. אעתיק מספר דברים שכתבתי בעניינו מאז.

ר' אליעזר המחוקק, תשובתו בהגהות מרדכי מו"ק, חכם ספרדי ולכל היותר פרובנסי (אבל לא אשכנזי-צרפתי) שהיה פוסק די מרכזי בארץ או במצרים בתחילת המאה השניה לאלף השישי. הוא אף הכיר אישית את ר' אברהם נינו של הרמב"ם, כפי שהעלה יואל פרידמן: ספר התרומה לר' ברוך הצרפתי; מגמות, מבנה ונוסח, עמ' 230.

כתבו אודותו (באדיבות פרופ' שמחה עמנואל): אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 24-23; אורבך, בעלי התוספות, עמ' 583 הערה 61; אלחנן ריינר, 'עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1517--1099', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ח, עמ' 72-71; א' דויד, 'לתולדותיו של ר' אלעזר בן החסיד ר' מתתיה מחכמי ארץ-ישראל (?) במאה הי"ג', הנ"ל (עורך), מגנזי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 36-34. תוספת שלי: מ.ע. פרידמן במאמר 'הנגיד הנשיא והרבנים והצרפתים' הערה 351 בסופה.

כל מה שנכתב בעניינו במחקרים הנ"ל הוא מוטעה לחלוטין לפי דעתי. הנכון הוא מה שכתב יואל פרידמן בענין זמנו ומקומו, וכמאמר 'ניכרים דברי אמת'.

יצויין, שבמרדכי דפוס קושטא פזורים תשובות מספר מחכם בלתי ידוע בשם ר' אלעזר, יתכן שמדובר באותה אישיות וכך שמו אלעזר ולא אליעזר כפי שהוא במקור אחד בלבד (הגהות מרדכי מו"ק).

כעת אני רואה את דברי ידידי הרב 'הוגה', שההגמ"ר מו"ק הוא מכתיבת מהר"ש שליצשטט, באם אכן התשובה המדוברת נמצאת בכתבי היד של המרדכי הקצר (ולא רק בנדפס), הרי שמהר"ש שליצשטט הביא את התשובה מנסיעתו למזרח.
ביקורו של מהר"ש בירושלים וכתב חכמי ירושלים שהשיג בביקורו שם, מתוארים כהלכה בספר שאלו שלום ירושלים (ד"ר אברהם דוד) סימן ב. תאריך המעשה מצויין במקור ההוא כ'אחרי שנת קל"ז'. וראה גם בכרך המבוא לספרי מהרי"ל (מכון י-ם) עמ' 24-23.
לתשומת לב העוסקים במהר"ש שליצשטט: בעוד שהמקור המקובל לסיפור תולדותיו של מהר"ש, הוא ספר המבוא למרדכי השלם ב"ק (מכון י-ם), והכותב שם מקבל (עמ' קלא-קלב) שמהר"ש נספה בגזירות שטראסבורג ה' קמח (1388), הרי שבמבוא מהרי"ל (הנ"ל) עמ' 92 מסכים עם דברי חוקרים אחרים, שמהר"ש היה חי עדיין כעשר שנים מאוחר יותר בעיר רגנשבורג.
שוב ראיתי, שכל המקורות מספרים שספר 'מרדכי קצר' נכתב עוד לפני נסיעתו של מהר"ש מאשכנז למזרח. אולם יתכן שמהר"ש השלימו והוסיף עליו בשנים מאוחרות יותר. ושמא העיון בכתבי היד של החיבור יוכל להוסיף משהו בנושא.

יישר כח על הקישור למאמר.

א. חיים כתב:ר' אליעזר המחוקק, תשובתו בהגהות מרדכי מו"ק, חכם ספרדי ולכל היותר פרובנסי (אבל לא אשכנזי-צרפתי) שהיה פוסק די מרכזי בארץ או במצרים בתחילת המאה השניה לאלף השישי. הוא אף הכיר אישית את ר' אברהם נינו של הרמב"ם, כפי שהעלה יואל פרידמן: ספר התרומה לר' ברוך הצרפתי; מגמות, מבנה ונוסח, עמ' 230.

כתבו אודותו (באדיבות פרופ' שמחה עמנואל): אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 24-23; אורבך, בעלי התוספות, עמ' 583 הערה 61; אלחנן ריינר, 'עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1517--1099', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ח, עמ' 72-71; א' דויד, 'לתולדותיו של ר' אלעזר בן החסיד ר' מתתיה מחכמי ארץ-ישראל (?) במאה הי"ג', הנ"ל (עורך), מגנזי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 36-34. תוספת שלי: מ.ע. פרידמן במאמר 'הנגיד הנשיא והרבנים והצרפתים' הערה 351 בסופה.

כל מה שנכתב בעניינו במחקרים הנ"ל הוא מוטעה לחלוטין לפי דעתי. הנכון הוא מה שכתב יואל פרידמן בענין זמנו ומקומו, שניכרים דברי אמת.

יישר כח לידידי היקר על הדברים ועל מראי המקומות.
אחר העיון נראה לעניות דעתי שמופרך לומר 'חכם ספרדי' על חכם שהמראה מקום היחיד שעליו הוא מתבסס "הלכות שמחות של מהר"ם מרוטנבורג".
וזה לשון הגהות מרדכי מועד קטן (רמז תתקלז): "על דבר אשת ראובן שהיתה עקרה ונשבעה שבועת התורה בנקיטת חפץ בעשרת הדברות על דעת המקום ועל דעת חכמים באלה ובנידוי בשמתא... ומתה בנידויה, ששאלת אם יש להתאבל עליה. תניא פ"ה דמסכת שמחות... ובהלכות שמחות של מהר"ם [סי' לז] כתב וזה לשונו... ונראה להביא ראיה מדאמרינן לעיל... וכל שכן ארורה זו יודעת דת... וגם הודיעוה נדוי חכמי ישראל, כגון ה"ר מתתיה וה"ר ברוך עמודי עולם, והישיש הנגיד רבי אברהם, וה"ר יוסף החסיד האשכנזי. והוסיף מהר"ם ואמר... ומה שפירש מהר"ם... ועל כיוצא בזה המעשה יש לעשות סייג לתורה. ואל ישמחו לי אויבי שקר עושה גדולות עד אין חקר. יעיר לי אוזן בבקר בבקר. נאום אליעזר המחוקק".

יצויין, שבמרדכי דפוס קושטא פזורים תשובות מספר מחכם בשם ר' אלעזר, יתכן שמדובר באותו אדם וכך שמו אלעזר ולא אליעזר כפי שהוא במקור אחד בלבד (הגהות מרדכי מו"ק).

צריך עיון היטב אם אפשר לומר כן, מפני שב-5 תשובות בהגהות מרדכי חתום 'אלעזר' לבד, ואילו כאן 'אליעזר המחוקק'.

איני כעת בעניין, אבל הלכות שמחות למהר"ם היה ידוע במזרח, היו לי לכך ראיות בעבר (הרחוק) כאשר עסקתי בנושא.
חכם אשכנזי לא יכנה חכם אחר בכינוי 'אשכנזי' ('והרב ר' יוסף החסיד האשכנזי'). וק"ל.
הוספתי כעת מעט דברים בהודעתי הקודמת.
בתשובה זו נמצאת מובאה ובה מהר"ם מרוטנבורג שמע מהרמב"ן! בשם רבינו יונה. ראה זכור לאברהם (מכון י-ם) תשס"ב-תשס"ג עמ' לג-לד פתרון הדברים.
גם סגנון כזה יכול לחזק את ההערכה שלא מדובר בחכם אשכנזי, שהוא לא היה כותב כזה דבר. אולי תרצה להשיב: וכי מהר"ש שליצשטט לא היה אשכנזי? ברם, אין מתרצים קושיא על ידי קושיא נוספת.

אשמח מאוד לראות ראיות שהלכות שמחות של מהר"ם היה ידוע במזרח בתקופה המדוברת.
אולי 'האשכנזי' כאן בא לעומת 'צרפתי'?

ואם הרב 'המחוקק' היה צרפתי, כבר מובן לך שהוא השתמש באופן טבעי בהלכות שמחות למהר"ם?
מצאתי את מבוקשי. ראה שמחה עמנואל, דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלש עשרה, עמ' 149-148.

א. חיים כתב:ואם הרב 'המחוקק' היה צרפתי, כבר מובן לך שהוא השתמש באופן טבעי בהלכות שמחות למהר"ם?
מצאתי את מבוקשי. ראה שמחה עמנואל, דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלש עשרה, עמ' 149-148.

רבינו פרץ מקורבייל כתב הגהות על ספר תשב"ץ שחיבר תלמידו של מהר"ם, כל שכן ספרי מהר"ם עצמו הגיעו לכל מקום באשכנז וצרפת. וגם לספרד, אך הטבעיות שרבי אליעזר המחוקק מביא אך ורק את "הלכות שמחות של מהר"ם" מלמדת לדעתי שהוא אשכנזי או צרפתי. רב ספרדי, היה גם כן יכול להזכיר את מהר"ם, אך בין פסקי הרמב"ם והרשב"א ושאר הראשונים עליהם היה מתבסס, וגם היה כותב 'ר' מאיר מרוטנבורק' ולא מהר"ם.

האם מצאת שהעניין המדובר ניתן למצוא לו מקור בפסקי הרמב"ם והרשב"א?
רב ספרדי שחי במזרח, מנותק ממוצאו הקודם, כשמסביבו אשכנזים יתכן שיושפע מהם בסגנון הכתיבה.
הלכות שמחות למהר"ם איני יודע אם הגיעו לצרפת עד הגירוש. בספר הנייר כמדומה שאינם מוזכרים.
האם מהר"ם היה נחשב בצרפת ל'מהר"ם' סתם?
כללו של דבר: כיצד תוכל להסביר את הסגנון הכותב 'מהר"ם' סתם, ולצד זה 'ר' פלוני האשכנזי' - האם אין זה תרתי דסתרי? האם זה כשלעצמו אינו מוכיח שסגנונו של החכם הכותב מעורב היה ממסורות שונות? אז נכון, נוכל ליישב לפי שיטתך, שהרי הכותב היה חי כיובל שנים לאחר גירוש צרפת ולכן קרוב לקבל שהסגנון שלו אינו מבטא 'צרפתיות' מקורית. אולם לדעתי ניתן באותה מידה לקבל שהיה חכם ספרדי כשסגנונו מעורב עקב אופי המקום שבו הוא חי ופעל. סוף דבר, קשה להחליט על מקורו, רק כמדומה שאין לקבל שהיה אשכנזי.
תרצה, תאמר חכם שמקורו באיטליה. ואיני זוכר כעת מדוע שללתי הנחה זו בעבר.

יישר כח. אלא שבידי ראיה נוספת ש'אליעזר המחוקק' שתשובתו מובאת בהגהות מרדכי הנ"ל היינו רבי אליעזר פירנא.
מפני שבמקום נוסף מצאתי שבידי מהר"ש שליצשטט היתה תשובה של רבי אליעזר פירנא, ומשמע שתשובות רא"פ באו לידי מהר"ש שהיה בדור הסמוך לו לאחריו.

זה לשון מהר"ש שליצשטט בספרו מרדכי קטן ריש מסכת פסחים (רמז תקכט, הוספת מרדכי קטן):

ושאלו, אם חמץ נוקשה במשהו. והושב, מההוא דלא פלוג, שפי' תוספות ריש פסחים דהוי במשהו. ולי נראה דאינו במשהו, והמחמיר תבא עליו ברכה:

ולרוב הקיצור ב'מרדכי קטן', לא נתברר כאן מי הוא הרב השואל ומי הוא הרב המשיב.
אכן בספר מנהגי מהרי"ל (ליקוטים אות עג) מתברר שר' עוזר הוא הרב השואל, ור' אליעזר פירנא הוא הרב המשיב:

אמר [מהרי"ל]: הא דבעי מה"ר עוזר ממה"ר אל[י]עזר פירנא, מחמץ נוקשה אי בטיל בס' או אוסר במשהו, פשט איהו [מהרי"ל] מהא דאמר בדיבור חטי קרדוניתא, דמדמה חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא מדרבנן לחמץ נוקשה, ודו"ק.

נמצא כי תשובת ר' אליעזר פירנא היתה בידיו של מהר"ש שליצשטט, ואת קיצורה הביא לספרו 'מרדכי קטן' ריש פסחים, ולאחר מכן הוסיף את דעתו.
ודברי ספר מרדכי קטן הנ"ל היו בידיו של ר' ישראל, השואל בספר תרומת הדשן (פסקים וכתבים סי' קפו, והובא במגן אברהם סי' תמז ס"ק ה):

שלומך יסגא לחדא אהובי עמיתי מה"ר ישראל יצ"ו /וכן סימנים קפ"ז, קפ"ח, קפ"ט, ק"צ, ואולי גם קצ"א, קצ"ב אליו/. על הדגים שנתבשלו ונמצאו בהן בתוך הקדירה שעל האש ב' קארט"ן מנייר כפול נדבק ע"י בצק, וכתבת דיש רוצה לומר דחמץ נוקשה ואינו במשהו אפי' תוך הפסח. וכתבת ג"כ דמצאת במרדכי ריש פסחים דיעות בזה, במרדכי דילן לית מזה לא רמז ולא רמיזה, וכן בתוספות אלפס ליתא.

בעל תרומת הדשן טען לעמיתו ר' ישראל, שבמרדכי שלנו 'לית מזה לא רמז ולא רמיזה', וכן בתוספות אלפס - שדרכו להעתיק את המרדכי - ליתא.
ועינינו הרואות שמקור הדין באמת איננו כלל בספר המרדכי, אלא מדברי מהר"ש שליצשטט בספרו 'מרדכי קטן'.
גם הרווחנו מכל האמור חיזוק וסיוע למסקנת מגן אברהם שם 'שהמקיל כדברי מהרי"ל לא הפסיד'. שכן מבואר להדיא מסקנת מהר"ש, מחבר המרדכי הלכות קטנות ומרדכי קטן, שפסק: 'ולי נראה דאינו במשהו והמחמיר תבא עליו ברכה'.

אך כל האריכות לא הבנתי מהיכן "קרוב שמדובר באותו חכם".

אני מבין שר' אליעזר פירנא ישב בקפריסין. הלא כן?
מאיזו ארץ היה מקורו?
בהמשך לשאלת הכותב שמעליי. בכתבם של חכמי ירושלים עבור מהר"ש שליצשטט, שהועתק בספרו של אברהם דוד, מצוי חכם נוסף בשם ר' אליעזר (ועוד אחד שמקיים חתימתו). ואם שיש לעיין אם שייך לזהותו בהרב המחוקק, הרי שבכל אופן יש ללמוד מכך כי השם ר' אליעזר היה מצוי במזרח.

נזכרתי, ר' אליעזר פירנא היה מחכמי אשכנז שעלו לירושלים, ובין אנשיו של ר' יצחק אסיר התקוה. אבל כאמור, קשה לשער שהרב המחוקק היה חכם אשכנזי.

יהודה בן יעקב כתב:אך כל האריכות לא הבנתי מהיכן "קרוב שמדובר באותו חכם".

כי העובדות הן אלו:
1. מהר"ש בהגהות מרדכי מו"ק מעתיק תשובה החתומה 'אליעזר', שמיוסדת על הלכות שמחות של מהר"ם, ומוכח שר' אליעזר דנן חי אחרי מהר"ם.
2. מהר"ש בספרו מרדכי קטן פסחים מקצר תשובה של ר' אליעזר פירנא, שהיה מזקני חכמי דורו.
מהר"ש חי 100 שנה אחרי מהר"ם, וביניהם לא ידוע לי כעת על חכמים נוספים באזור בשם ר' אליעזר. לכן כתבתי קרוב שמדובר באותו חכם, שקובץ תשובותיו הגיע לידי מהר"ש, והוא שילב בספריו מדבריו.
אם יש הצעה אחרת יותר סבירה? אדרבה אשמח לשמוע.

אבל אתה לא מתייחס לטענה שחכם אשכנזי לא יכנה חכם אחר בשם זה.

א. חיים כתב:אני מבין שר' אליעזר פירנא ישב בקפריסין. הלא כן?
מאיזו ארץ היה מקורו?

מה שידוע על ר' אליעזר פירנא ראה כאן

בהמשך לשאלת הכותב שמעליי. בכתבם של חכמי ירושלים עבור מהר"ש שליצשטט, שהועתק בספרו של אברהם דוד, מצוי חכם נוסף בשם ר' אליעזר (ועוד אחד שמקיים חתימתו). ואם שיש לעיין אם שייך לזהותו בהרב המחוקק, הרי שבכל אופן יש ללמוד מכך כי השם ר' אליעזר היה מצוי במזרח.

ראה במצו"ב, שחקר העניין היטב, וכתב בהערה 11: "הדעת נותנת שהמקיים הראשון, המעיד על קרבתו לאחד מחותמי כתב החרם, הוא ר' אליעזר פירנא". אם כן מצאנו כבר את הקשר בין מהר"ש לר' אליעזר פירנא לבינתיים ב-3 מקומות שונים.

הדפים 'מאמר החרם', מאין מקורם?
שני המחקרים שהבאת חולקים אחד עם השני. המחקר הראשון, דבריו מתקבלים על הלב יותר מן השני, ויש בו בכדי להוסיף פקפוקים בדבריך (שמלכתחילה היו תלויים בשערה). וק"ל.
אולי תסביר עבורנו, מה הקשר בין תשובת ר' אליעזר פירנא לה"ר עוזר משלזיא, שנכתבה באשכנז ושם היתה מצויה, עם תשובת ר' אליעזר המחוקק שנכתבה במזרח בסביבתו של רבי אברהם מיימוני השני, מלבד השם המשותף 'אליעזר'?
האם הנך מכיר את מאמרו המוזר של רש"ז הבלין, שאסף חכמים מארצות שונות ששמם היה משותף, והחליט שכולם היו אדם אחד?

א. חיים כתב:אבל אתה לא מתייחס לטענה שחכם אשכנזי לא יכנה חכם אחר בשם זה.

אני מודה שזו טענה, בפרט שלהאמור בקובץ המצורף למעלה ר' אליעזר פירנא מזוהה עם חכמי בית המדרש האשכנזי דייקא, כגון זו של ר' עוזר ובעלי 'תוס' גורניש' האשכנזיים, ולא של חכמי צרפת, ואם כן כיצד הוא ידבר על 'האשכנזי'?
אך כד נדייק בתשובת ר' אליעזר, נראה שהוא כותב: "כגון ה"ר מתתיה וה"ר ברוך עמודי עולם, והישיש הנגיד רבי אברהם [שהם גדולי צרפת], וה"ר יוסף - החסיד האשכנזי".
דהיינו אחרי שהוא דיבר על שני עמודי עולם אשר בצרפת, רבי מתתיה מפריז שהיה ראש ישיבת צרפת אחרי המגיפה השחורה, והזכיר יחד איתו את ה"ר ברוך [שהוא מוזכר בתשובת רבי מנחם ממירזבורק בשם: 'גדול דורינו'], ואת הישיש הנגיד רבי אברהם, הוסיף להזכיר את ה"ר יוסף, 'החסיד האשכנזי' שבא מאשכנז לצרפת.
כל שכן לאור האמור שר' אליעזר מפירנא בשנת קי"ט כבר לא היה כל כך 'אשכנזי', אלא היה בקפריסין בדרכו לא"י.
ואולי הכל מתחילה ועד סוף שיבוש? אדרבה. אשמח ואודה למי שיעמידני על האמת.

א. חיים כתב:הדפים 'מאמר החרם', מאין מקורם?
שני המחקרים שהבאת חולקים אחד עם השני. המחקר הראשון, דבריו מתקבלים על הלב יותר מן השני, ויש בו בכדי להוסיף פקפוקים בדבריך (שמלכתחילה היו תלויים בשערה). וק"ל.
אולי תסביר עבורנו, מה הקשר בין תשובת ר' אליעזר פירנא לה"ר עוזר משלזיא, שנכתבה באשכנז ושם היתה מצויה, עם תשובת ר' אליעזר המחוקק שנכתבה במזרח בסביבתו של רבי אברהם מיימוני השני, מלבד השם המשותף 'אליעזר'?
האם הנך מכיר את מאמרו המוזר של רש"ז הבלין, שאסף חכמים מארצות שונות ששמם היה משותף, והחליט שכולם היו אדם אחד?

'מאמר החרם' אינני זוכר המקור, הורדתי פעם מאיזה חיפוש ברשת. אך העבודה שם נראית לי רצינית ומדויקת.
לא הבנתי כיצד יש במחקר הראשון להוסיף פקפוקים בדברי.
ומהיכן אתה יודע לומר: "תשובת ר' אליעזר המחוקק שנכתבה במזרח בסביבתו של רבי אברהם מיימוני השני"?
את מאמר זה של רש"ז הבלין אינני מכיר.

כי המחקר הראשון אומר בבירור שמהר"א פירנא היה אשכנזי, ושהוא חי תקופה קצרה בסך הכל בקפריסין. ומה פתאום שנייחס לו כל כך בפשיטות תשובה שנכתבה באותו מקרה שהיה מעורב בו ר' אברהם הנגיד מבני בניו של הרמב"ם. ושנכתבה מן הסתם במזרח.
ולפי המחקר הראשון הרי שמהר"א פירנא פעל כמעט כל חייו באשכנז, ואך טבעי שמהר"ש שליצשטט ראה את תשובתו באשכנז. כפי שראה אותה מהרי"ל. ועוד כתוב שם שמהר"ש שליצשטט לא פגש במהר"א פירנא בקפריסין או במקום אחר. ושמהר"ש בכלל היה במזרח עשרים שנה מאוחר יותר. וחסל סדר קשריו של מהר"ש עם מהר"א פירנא.
אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!
מאמרו של הבלין בישורון לא.
מטובך לקרוא את דבריו הנעימים של ר' יואל פרידמן שצויינו לעיל, ותראה שלא עמדת כראוי על זהות החכמים שמוזכרים באותה תשובה.

הוגה כתב:'מאמר החרם' אינני זוכר המקור, הורדתי פעם מאיזה חיפוש ברשת. אך העבודה שם נראית לי רצינית ומדויקת.

מאמריהם של חוקרים ישראליים יכולים להיות רציניים ומדויקים עד שהם מגיעים לענינם של חכמי תורה. ישנם כמובן חוקרים היוצאים מן הכלל, אך אלו אותם שמתמחים בחכמים, משא"כ אלו שתחום מחקרם הוא תולדות יישוב הארץ.

הארכנו הרבה... אך מי המציא בכלל שמדובר בר' אברהם הנגיד ספרדי מבני בניו של הרמב"ם? ההתייסדות הבלעדית הזו על מהר"ם מוכיחה שמדובר כאן בתשובה אשכנזית מובהקת.

א. חיים כתב:מטובך לקרוא את דבריו הנעימים של ר' יואל פרידמן שצויינו לעיל, ותראה שלא עמדת כראוי על זהות החכמים שמוזכרים באותה תשובה.

קראתי את דבריו עוד לפני שכתבתי את הדברים למעלה, וכעת בעקבות דבריך השניים פתחתי שוב, ואחר המחילה לא הבנתי כלום. בכלל יש שם טעות בסיסית שהוא מייחס את התשובה הזו כאילו נזכרה 'במרדכי' 100 שנה קודם לכן, בעוד לפי האמת נזכרה ב'הגהות מרדכי' 100 שנה אחר כך. ורוב החוקרים הנ"ל שעסקו בזה פיספסו את הנקודה הזו כי לא ידעו מהיכן המקור של הגהות מרדכי ולכן טעה אורבך לומר שהכוונה ר' אליעזר מטוך.

א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!

אדרבה. ותבורך מאוד על העזרה בבירור הדברים.

הוגה כתב:אך מי המציא בכלל שמדובר בר' אברהם הנגיד ספרדי מבני בניו של הרמב"ם? ההתייסדות הבלעדית הזו על מהר"ם מוכיחה שמדובר כאן בתשובה אשכנזית

הרי מפורש בתשובה כינויו של ר' אברהם כ'הנגיד'! האם מוכר לך כינוי כזה לחכם תורני באשכנז!

הוגה כתב:

א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!

אדרבה. ותבורך מאוד על העזרה בבירור הדברים.

אז זהו, חסל סדר ר' אליעזר פירנא...
נו, אז אולי מדובר בחכם שלא היה אשכנזי כלל?

א. חיים כתב:

הוגה כתב:אך מי המציא בכלל שמדובר בר' אברהם הנגיד ספרדי מבני בניו של הרמב"ם? ההתייסדות הבלעדית הזו על מהר"ם מוכיחה שמדובר כאן בתשובה אשכנזית

הרי מפורש בתשובה כינויו של ר' אברהם כ'הנגיד'! האם מוכר לך כינוי כזה לחכם תורני באשכנז!

כתוב: "והישיש הנגיד רבי אברהם", וכל שר ואחראי לעמו יכול להיקרא 'הנגיד'. כל מי שהמציא שמדובר ב'רבי אברהם הנגיד מצאצאי הרמב"ם' עשה זאת על אחריותו בלבד.

א. חיים כתב:

הוגה כתב:

א. חיים כתב:אדרבא: תרצה לאחד בין כל ה'רבי אליעזר' שבא איתם מהר"ש במגע, הרי שאחד החותמים על החרם הוא הוא דוקא הרב המחוקק!!!

אדרבה. ותבורך מאוד על העזרה בבירור הדברים.

אז זהו, חסל סדר ר' אליעזר פירנא...
נו, אז אולי מדובר בחכם שלא היה אשכנזי כלל?

פשיטא ללא ספק שמדובר בחכם אשכנזי בשם 'אליעזר'. כל מה שאנו דנים ומציעים אולי מדובר בר' אליעזר פירנא. יש ראיה מספר מרדכי קטן ריש מסכת פסחים שבידי מהר"ש שליצשטט היו תשובות ר' אליעזר פירנא. לכן יתכן לומר שהוא הוא אותו ר' אליעזר. כל מה שחסל זהו רק החתום על אגרת "כתב החרם".

נסכם: יושב חכם וכותב תשובה. בתשובתו מוזכרים ארבעה חכמים שהיו קשורים לדבריו למעשה הנידוי, כשדוקא ביחס לאחד מהם רואה הכותב צורך לציין את מוצאו המיוחד, והוא לזה האשכנזי שביניהם.
אבל לא, אין להסיק מכך שכותב התשובה אינו אשכנזי.

ושוב מזכיר הכותב חכם (ולפחות מנהיג ציבורי) בשם 'הישיש הנגיד ר' אברהם', שבכוחו להוציא נידוי. טוען יואל פרידמן, אנו יודעים על הנגיד ר' אברהם מיימוני השני, נגיד ארץ ישראל שישב במצרים, כשבתקופתו היו חכמים בארץ ישראל בשם ר' ברוך ור' מתתיהו, ויש לשער שהם אלו המוזכרים בתשובה. ושוב נודע לנו מדברי הרב 'הוגה', כי התשובה נעתקה ע"י מהר"ש שליצשטט ששהה בארץ ישראל בדור שלאחר ימי ר' אברהם הנזכר. כעת בדקתי בכל תשובותיהם של חכמי אשכנז מן הדורות של אחרוני הראשונים, המצויות בתקליטור בר אילן, והנה הכינוי 'נגיד' לא נזכר שם ולו פעם אחת.
אבל לא, אין ללמוד מכך שהתשובה נכתבה במזרח.

מה כן? התשובה נכתבה על ידי חכם אשכנזי בשם ר' אליעזר פירנא, חכם שפעל באשכנז וגם ישב זמן קצר באי קפריסין. בתשובתו הוא מתייחס למאורע שאירע בצרפת. החכמים המוזכרים בתשובה הם חכמי צרפת, ר' אליעזר טורח לציין בקשר לחכם אחד מן הארבעה, שהוא אשכנזי שהגיע לצרפת (פרט די בולט ועומד מול עיניו של הכותב היושב באשכנז או בקפריסין...).
לפחות אנו מרויחים הסבר וטעם למה שהוא מזכיר את מהר"ם בלא הכינוי של שם עירו (ואולי שם זה לא היה מוכר לו היטב? האם ידוע לך שרבים מחכמי הספרדים כינוהו 'הר"מ הלוי'? בעוד שמהר"ם כלל לא היה משבט הלוי)

סיכום 2 הטענות הפשוטות על אשכנזיותה של התשובה: 1 - הלכות שמחות של מהר"ם עליה מושתת התשובה הארוכה מרישא לגמירא. 2 - המקור בה היא מועתקת 'הגהות מרדכי' שכמעט כולן נכתבו על ידי מהר"ש שליצשטט בהיותו באלזס, קודם שחיבר את ספרו מרדכי קטן בשנת קל"ז, וקודם שנסע לארץ ישראל.

אף על פי כן, אני מודה לך מאוד על בירור הדברים, ויתכן מאוד שאתה צודק ואני טועה, והלוואי יבוא השלישי ויכריע.

(ולסיכום הסיכומים דבר אחד מעניין וודאי יצא כאן... הספרדי אומר התשובה אשכנזית והאשכנזי אומר התשובה ספרדית...).

הוגה כתב:'הגהות מרדכי' שכמעט כולן נכתבו על ידי מהר"ש שליצשטט בהיותו באלזס, קודם שחיבר את ספרו מרדכי קטן בשנת קל"ז, וקודם שנסע לארץ ישראל.

יש בידך ראיות לקטעים אחרים בספרו של מהרש"ש שנכתבו לאחר קל"ז?

הוגה כתב:
(ולסיכום הסיכומים דבר אחד מעניין וודאי יצא כאן... הספרדי אומר התשובה אשכנזית והאשכנזי אומר התשובה ספרדית...).

ראיתי פעם בשדי חמד הכותב, שהאשכנזים נוהגים לומר שהאריז"ל היה ספרדי ואילו הספרדים מייחסים אותו כאשכנזי.

א. חיים כתב:

הוגה כתב:'הגהות מרדכי' שכמעט כולן נכתבו על ידי מהר"ש שליצשטט בהיותו באלזס, קודם שחיבר את ספרו מרדכי קטן בשנת קל"ז, וקודם שנסע לארץ ישראל.

יש בידך ראיות לקטעים אחרים בספרו של מהרש"ש שנכתבו לאחר קל"ז?

יש בידי ראיה אחת בלבד, המלמדת לכאורה שהרש"ש הוסיף דברים ב'הגהות מרדכי' שלו, לאחר שנת קל"ז, ולאחר שנסע למזרח. והיא ב'הגהות מרדכי' למהר"ש, ב-3 מקומות שונים, מעתיק 3 פיסקאות שונות מפירושי רבינו יהודה אלמדארי, ובמקום אחד מוסיף אחר כך מהר"ש את מטבע לשון הענווה: "ונל"ה [=ונראה לי הדיוט] דגם מזה יש ללמוד...". וכבר תמהו החוקרים ולא הבינו כיצד לפתע הופיע רבי יהודה אלמדארי מסוריה בבית מדרשו של המרדכי האשכנזי? אך לדידן שנפשטה השאלה באיזה מסכתות 'הגהות מרדכי' הן של הרש"ש, ודווקא בהן מופיעות המובאות האלו, ולאור הידוע על חייו של מהר"ש שבעקבות הרדיפות נגדו נאלץ ליסוע לבבל, ואח"כ עלה לא"י, וסבב בארצות המזרח, ואחר כך חזר לארצו, מובן היטב כיצד הגיע ר' יהודה אלמדארי להגהות המרדכי, שבמהלך מסעותיו הגיעו לידיו פירושי ר"י אלמדארי הוסיף בטופס המרדכי שלו את פיסקאות אלו. אך וודאי עיקרן ורובן של 'הגהות מרדכי' נכתבו קודם קל"ז וקודם שנסע לארץ ישראל, לפי שספרו 'מרדכי קטן' שנכתב בקל"ז כבר מיוסד בעשרות מקומות על 'הגהות מרדכי' שלו. [וכך רי"ף כתב יד לייפציג, שבצד אחד מועתק פירוש ר' יהודה אלמדארי, ומצד שני מועתק "תוספות מהר"ש שליצשטט" במטבעות לשונותיו המוכרות, המתייחס גם כן ל'פירוש' המועתק בטור השני שעל העמוד].
יתכן שגם כאן עם ר' אליעזר מדובר באותו עניין. את הנלענ"ד כתבתי ואינני יודע יותר.

מקסים.
אני מבין שתשובות ר' אלעזר גם הם מכתיבת מהרש"ש, הלא כן?
שאלה נוספת: ב'מרדכי השלם' החדש, נדפסו ההגהות מרדכי שמקורם רש"ש?

א. חיים כתב:אני מבין שתשובות ר' אלעזר גם הם מכתיבת מהרש"ש, הלא כן?

כן. ואחת הראיות: רש"י ז"ל.

א. חיים כתב:שאלה נוספת: ב'מרדכי השלם' החדש, נדפסו ההגהות מרדכי שמקורם רש"ש?

כמובן. הרי 'הגהות מרדכי' של רש"ש, בדרך כלל אלו הן 'הגהות מרדכי' סתם המוזכרות בבית יוסף ובכל האחרונים.