פורום אוצר החכמה

האם שלושת שמותיו [חיים יוסף דוד] ניתנו לו בברית המילה או שחלקם נוספו לו מאוחר יותר? והאם נהג לעיתים להשתמש בשם אחד בלבד?.

עיין בקובץ המצורף
שכתוב שאביו קרא לו יוסף

בספריו ובחתימותיו ג שמות ,גם לאביו ,ג רפאל יצחק זרחיה

בספר והוכיח אברהם מזכירו לפחות פעם אחת בשם "הרב חיים אזולאי". וכמובן מזכירו במקומות אחרים גם בכינוי החיד"א.

מ' בניהו בספרו על החיד"א דבר בזה ראה שם

מענה איש כתב:עיין בקובץ המצורף
שכתוב שאביו קרא לו יוסף

הראיה היחידה שהובאה שם היא מלשון אביו בתשובה שהובאה בברכ"י "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' יאריך ימיו ושנותיו".
אבל לא כך כתוב בברכ"י, אלא "בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". ופשוט שאין מכאן ראיה.
גם אצל בניהו לא ראיתי שמביא מקור לדבריו.

גם לספריו נתן את כל שמותיו ,

ברכי יוסף
חיים שאל
אהבת דוד

מה שנכון נכון כתב:

מענה איש כתב:עיין בקובץ המצורף
שכתוב שאביו קרא לו יוסף

הראיה היחידה שהובאה שם היא מלשון אביו בתשובה שהובאה בברכ"י "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' יאריך ימיו ושנותיו".
אבל לא כך כתוב בברכ"י, אלא "בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". ופשוט שאין מכאן ראיה.
גם אצל בניהו לא ראיתי שמביא מקור לדבריו.

הרגיל במליצות חכמי הספרדים יבין שמשמעות כפולה כאן

מענה איש כתב:

מה שנכון נכון כתב:

מענה איש כתב:עיין בקובץ המצורף
שכתוב שאביו קרא לו יוסף

הראיה היחידה שהובאה שם היא מלשון אביו בתשובה שהובאה בברכ"י "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' יאריך ימיו ושנותיו".
אבל לא כך כתוב בברכ"י, אלא "בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". ופשוט שאין מכאן ראיה.
גם אצל בניהו לא ראיתי שמביא מקור לדבריו.

הרגיל במליצות חכמי הספרדים יבין שמשמעות כפולה כאן

זה פשוט. אבל אין מכאן כל ראיה שלא קראו לו גם חיים ודוד באותו זמן, או שיוסף היה השם הראשון והעיקרי.
(גם המשמעות הכפולה במלה יוסף היא רק לאחר שאנו יודעים שכך היה שמו, אחרת אפי' את זה אין להוכיח מלשון אביו).

מה שנכון נכון כתב:

מענה איש כתב:עיין בקובץ המצורף
שכתוב שאביו קרא לו יוסף

הראיה היחידה שהובאה שם היא מלשון אביו בתשובה שהובאה בברכ"י "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' יאריך ימיו ושנותיו".
אבל לא כך כתוב בברכ"י, אלא "בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". ופשוט שאין מכאן ראיה.
גם אצל בניהו לא ראיתי שמביא מקור לדבריו.

נכון הערת שלא כך כתוב בברכי יוסף. וכן העיר בספר "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", (ב"ב תשס"ו), תולדות חיים, עמ' כ"ט הערה 167:

ראה ברכי יוסף אהע"ז סי' ל"א אות ז' (ד"ה ומורי), שכותב עליו אביו "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". [יש להעיר שבהקדמה לאגרות הרב חיד"א מהדורת ליוורנו, העתיקו בטעות: "בני בכורי יוסף יאריך ה' ימיו ושנותיו", ומזה רצו לדייק ששמו העיקרי היה "יוסף", אך בברכי יוסף שם לא כתוב "יאריך", אלא "יוסף ה' ימיו"].

ומה שהובא לעיל ע"י "מענה איש" מתוך "תו חיים" (לרמ"מ קרענגיל), ונדפס גם במבוא לספר "שם הגדולים השלם" שלו, הוא העתקה מאגרות מהדורת ליוורנו.

יישר כח. ואם כן נמצא שבניהו והרב ועקנין, כותבי תולדותיו של החיד"א, לא מצאו שום מקור לכך ששם אחד משלושת השמות הוא עיקר מחביריו.

כמדומני שחכמי דורו (דוגמת הרב מאמר מרדכי והרב המגיה ספרי שלמי צבור ושלמי חגיגה) שהביאו ממנו בספריהם בחיי"ם חיותו קוראים לו ע"פ רוב רק בשמו הראשון מהרח"א.

הגהמ כתב:כמדומני שחכמי דורו (דוגמת הרב מאמר מרדכי והרב המגיה ספרי שלמי צבור ושלמי חגיגה) שהביאו ממנו בספריהם בחיי"ם חיותו קוראים לו ע"פ רוב רק בשמו הראשון מהרח"א.

ראיתי לפחות במקום אחד שהמאמר מרדכי קורא לו הרב חדי"א

גם החיד"א רומז לפעמים לעצמו בכנוי חדי"א (וגם חדא"י נפשאי). וכן מכנים אותו בספרים נוספים 'רב חדי"א'. והוא מלשון חזה התנופה שתרגומו חדיא דארמותא. (אגב בסוף חיים שאל ח"ב הדפיס החיד"א את קיצור תשובות הרא"ש הנקרא חזה התנופה).
המאמ"ר ור"א חיון ועוד אכן רגילים לכנותו מהרח"א. (כנראה ע"ד הקיצור. אך יתכן שבשם זה היה מורגל להקרות בחייו בפי הבריות).

יש לבדוק איך נכתב שמו בתעודות לועזיות/רשמיות.

אספקלריא כתב: נכון הערת שלא כך כתוב בברכי יוסף. וכן העיר בספר "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", (ב"ב תשס"ו), תולדות חיים, עמ' כ"ט הערה 167:

ראה ברכי יוסף אהע"ז סי' ל"א אות ז' (ד"ה ומורי), שכותב עליו אביו "והבן יקיר לי בני בכורי יוסף ה' ימיו ושנותיו". [יש להעיר שבהקדמה לאגרות הרב חיד"א מהדורת ליוורנו, העתיקו בטעות: "בני בכורי יוסף יאריך ה' ימיו ושנותיו", ומזה רצו לדייק ששמו העיקרי היה "יוסף", אך בברכי יוסף שם לא כתוב "יאריך", אלא "יוסף ה' ימיו"].

ומה שהובא לעיל ע"י "מענה איש" מתוך "תו חיים" (לרמ"מ קרענגיל), ונדפס גם במבוא לספר "שם הגדולים השלם" שלו, הוא העתקה מאגרות מהדורת ליוורנו.

דברי המדפיסים הנ"ל בהקדמה ל"אגרות הרב חיד"א" (ליוורנו תרכ"ז) הועתקו מהקדמת ספר "ברכי יוסף" וינה תר"כ, (ראה שם בהערה ראשונה), והוא הראשון שכותב שאביו קרא לו "יוסף" והביא ראיה מברכ"י הנ"ל.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?108438&pageid=P0007
(בהקדמה לאגרות מזכירים כמה פעמים "ברכי יוסף הנדפס מחדש באשכנז").

מה שנכון נכון כתב:גם החיד"א רומז לפעמים לעצמו בכנוי חדי"א (וגם חדא"י נפשאי). וכן מכנים אותו בספרים נוספים 'רב חדי"א'.

ראה גם בספר "אגרות והסכמות רבנו החיד"א", תולדות חיים, עמ' פ"ו והערה 490.

מה שנכון נכון כתב:יש לבדוק איך נכתב שמו בתעודות לועזיות/רשמיות.

ראה בספר "אגרות והסכמות רבנו החיד"א", מכתבים ותעודות סי' ד', עמ' ס', בסוף אגרת ששלח לגיסו אברהם חיים לוי, הוסיף קטע בלועזית, ובסופו חתם: Joseph Asulay

הגהמ כתב:כמדומני שחכמי דורו (דוגמת הרב מאמר מרדכי והרב המגיה ספרי שלמי צבור ושלמי חגיגה) שהביאו ממנו בספריהם בחיי"ם חיותו קוראים לו ע"פ רוב רק בשמו הראשון מהרח"א.

כעת ראיתי בספר פלא יועץ ערך תהלים שקורהו מהר"י אזולאי. אולם צריך בדיקה בעוד מקומות כיצד מזכירו.

בקובץ "מן הגנזים", ספר י', (החדש), שיצא מבית הדפוס בימים אלה ממש, נדפסו חידושים על התורה מאביו של מרן החיד"א: הג"ר יצחק זרחיה אזולאי, וראה שם עמ' צ"ו, פ' וישלח: "ושמעתי מבני הח"ר יוסף יצ"ו", ושם בהערה 115: הוא בנו ג"ע החיד"א.