פורום אוצר החכמה

מחפש אני אחר אילן יוחסין הכולל כל צאצאיו ונכדיו ומשפחות המתיחסות אחר החוזה מלובלין
אשמח לקבל כל מידע נוסף בנידון
(את המפורט ביותר מצאתי בספר תפארת בית דוד להה"ח ר' משה יאיר וויינשטאק אבל ברור לי שיש עוד, בפרט בין כמה משפחות בפוילן שמקובל בידם שמתיחסים אחר החוזה מלובלין [בתוכם משפחת סבי ז"ל לבית לעווקאוויץ מהעיר קינצק])
ורוב מצאצאיו לא השתמשו בכתר האדמורו״ת (פרט לאחדים)

ר' משה יאיר וויינשטאק ב"ר מרדכי דוד חתן ר' דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב י-ם ז"ל

היה בבית וגן יהודי בשם ר' ליבל שטרנפלד, שהתייחס בן אחר בן להחוזה מלובלין. השאיר אחריו בנים.

הרבי מאוזרוב - חנצ'ין הוא נכד להרה"ק רבי חיים שמואל הורביץ -שטרנפלד מחנצ'ין שהיה בא"ב להחוזה ואמרו שהי' דומה לו במראית פניו.
ראה ב'בלבת אש' לר"א סורסקי, ח"א.

הרבנית מאטיל ז"ל אשתו של הרה"ק רבי מנחם נחום ממקארוב בן הרבי ר' מרדכי המגיד מטשרנוביל זיע"א היתה מצאצאי החוזה מלובלין, ובנם היה הצדיק רבי יעקב יצחק ממקארוב שנקרא ע"ש סבו החוזה (יעקב יצחק בן מאטיל- כשמו של החוזה) ואמרו עליו שקלסטר פניו דמתה לשל סבו זה.

אם מדברים על החוזה מלובלין יש לציין במאמר המוסגר, שמעתי פעם שר' מאיר שפירא רצה פעם ללכת לביה"ח בקראקא?-ולא ידע אם ללכת לישן ששם המהרש"ל [מהרם?] או בחדש ששם החוזה, וחשב, הרי אנו אומרים וזכרתי את בריתי יעקב אף את בריתי יצחק אף את בריתי אברהם, א,כ רואים שמתחילים בזכותים עם הקודמים לדורינו, תחילה יעקב אח"כ יצחק אח"כ אברהם ולכן החליט ללכת תחילה אצל החוזה שהוא סמוך לדורינו מהשני.
כשהגיע רמ"ש לציון החוזה, ראה את נוסח המציבה: פה נטמן ר' יעקב יצחק בן ר' אברהם, וראה רמז מו השמים שחשבונו נכון, יעקב אח"כ יצחק אח"כ אברהם...

נאשער, תשואות חן על העובדא הנפלאה.
הודעתי הקודמת הועדה לתקן את מה שהוזכר שאין הרבה נכדים של החוזה, ואם כל בני, נכדי, וניני הרה"ק ר' מנחם נחום ממקארוב זצ"ל הם מצאצאי החוזה זיע"א, הרי לפניכם משפחה גדולה ועניפה שכולם יוצאי חלציו.

אם מצאצאי החוזה ששימשו בכתר האדמורות יש ויש,
לדוגמא משפחת הה״ק ר׳ עמנואל מפשעדבורז שהיה חתן ר׳ ישראל בן החוזה, ומשפחת חענטשין, ולעלוב, וגם לרבות משפחת מקארוב שיש ע״ז סיפור איך שהחוזה התבטא על הה״ק ממקארוב ודור רביעי ישובו הנה שזה היה הה״ק ר׳ יעקב יצחק ממקארוב שהיה דומה בצורתו ובעיניו ממש לקלסתר פניו של זקינו החוזה, וכמסופר בארוכה בספר ׳מקארוב׳ ע״י הסופר החסידי מו״ה ר׳ יונה לאנדא שליטא מברוקלין

אבל קמתי אני לפתוח את האשכול הלזו למצוא משפחות מתיחסות להחוזה ולא שימשו בכתר האדמורות, אני מבקש מאוד מידע על משפחות כאלו, בפרט מפוילן

הנה לך אשכול עם חומר יקר לצאצאי החוזה ממשפחת הורוויץ-שטערנפעלד עם תמונות ממציבת מווארשה בפולין, ניו יורק וארץ ישראל.

והנה עוד אחת שנזכר שם רק דרך אגב
מציבת ר' יחזקאל ב"ר יוסף הלוי הורוויץ-שטרנפלד נכד באח"ב להחוזה מלובלין:

פ"נ איש יקר רוח עדין הנפש ואציל הרוח במסיר"נ נתרומם במעלות התורה מאחורי מסך הברזל בנש"ק מצאצאי הבעש"ט המגיד ממעזריטש והמגיד מזלאטשוב החוזה מלובלין זי"ע מוה"ר יחזקאל בן מוהר"ר יוסף הלוי ז"ל הורוויץ-שטערנפעלד יראת שמים אוצרו זהירות במצוות מהותו חסד והטבה הרבה בהצנע ובמסירות זהירותו בכיבוד ושימוש הוריו להפליא קיבל יסוריו כל ימיו באהבה ובדומי' אהוב לכל נושא בעול עם חבירו בנאמנות לעד זכרו חקוק בלבבות כל מכריו וידידיו נלב"ע ח' אלול תשנ"ט תנצב"ה

מפה

שם משפחתו של החוזה הי' הורביץ.
למקור השם הנוסף שטערנפעלד, מספרים שכינה עצמו כן [בעבור הרישום הממשלתי] ע"ש שמותיו הפרטיים:
יעקב - כוכב [שטערן] - "דרך כוכב מיעקב".
יצחק - שדה [פעלד] - "ויצא יצחק לשוח בשדה".

נאשער כתב:אם מדברים על החוזה מלובלין יש לציין במאמר המוסגר, שמעתי פעם שר' מאיר שפירא רצה פעם ללכת לביה"ח בקראקא?-ולא ידע אם ללכת לישן ששם המהרש"ל [מהרם?] או בחדש ששם החוזה, וחשב, הרי אנו אומרים וזכרתי את בריתי יעקב אף את בריתי יצחק אף את בריתי אברהם, א,כ רואים שמתחילים בזכותים עם הקודמים לדורינו, תחילה יעקב אח"כ יצחק אח"כ אברהם ולכן החליט ללכת תחילה אצל החוזה שהוא סמוך לדורינו מהשני.
כשהגיע רמ"ש לציון החוזה, ראה את נוסח המציבה: פה נטמן ר' יעקב יצחק בן ר' אברהם, וראה רמז מו השמים שחשבונו נכון, יעקב אח"כ יצחק אח"כ אברהם...

סיפור מוזר ביותר...
גם החוזה וגם המהרש"ל טמונים באותו ביה"ח בעיר לובלין ולא בקרקא.
אולי הסיפור אם היה, ששקל למי להקדים ללכת באותו ביה"ח בעיר לובלין בה כיהן כרב העיר.

מצאתי שסיפור זה מופיע, בספר ישיבת חכמי לובלין (ר"ד מנדלבום) עמ' קסט (169 גם באוצר), ושם מסופר כך על ביה"ח בלובלין, והיה זה ביום פתיחת יח"ל. אבל גם שם מסופר כי בלובלין יש שני בתי חיים אחד ישן בו הרש"ל ואחד חדש בו החוזה, מה שממש לא נכון.
אגב, אני נזכר שפעם ראיתי מישהו מגיב על סיפור זה כדברי, אינני זוכר אם כאן בפורום, או בעיתון כלשהו.

ועוד דבר, שם מסופר שכך היה בהזמנתו את גדולי לובלין למעמד חנוכת הבית, אבל בתיאור הזמנתו את גדולי לובלין למעמד הנחת אבן הפינה (עמ' 167) מסופר שהיה אצל החוזה אחרון, מעניין מה ההבדל בענין זה, בין הנחת אבן הפינה לחנוכת הבית.

הבונה כתב:מצאתי שסיפור זה מופיע, בספר ישיבת חכמי לובלין (ר"ד מנדלבום) עמ' קסט (169 גם באוצר), ושם מסופר כך על ביה"ח בלובלין, והיה זה ביום פתיחת יח"ל. אבל גם שם מסופר כי בלובלין יש שני בתי חיים אחד ישן בו הרש"ל ואחד חדש בו החוזה, מה שממש לא נכון.
אגב, אני נזכר שפעם ראיתי מישהו מגיב על סיפור זה כדברי, אינני זוכר אם כאן בפורום, או בעיתון כלשהו.

אכן, שניהם טמונים בישן. זי"ע.

גוראריה כתב:

הבונה כתב:מצאתי שסיפור זה מופיע, בספר ישיבת חכמי לובלין (ר"ד מנדלבום) עמ' קסט (169 גם באוצר), ושם מסופר כך על ביה"ח בלובלין, והיה זה ביום פתיחת יח"ל. אבל גם שם מסופר כי בלובלין יש שני בתי חיים אחד ישן בו הרש"ל ואחד חדש בו החוזה, מה שממש לא נכון.
אגב, אני נזכר שפעם ראיתי מישהו מגיב על סיפור זה כדברי, אינני זוכר אם כאן בפורום, או בעיתון כלשהו.

אכן, שניהם טמונים בישן. זי"ע.

אז הנה תשובה לכל השואלים/מגיבים מפי תלמיד ר' מאיר שפירא שמשם שאבתי את הסיפור:

קודם כל בכל מקרה טעית בין קראקא ללובלין.
דבר שני, עם כל הכבוד העובדות לא נכונות בספר שציטטת ממנו.
(אני מתכוין בקשר לחלק ישן וחלק חדש.)
א. אני הייתי שם וראיתי שזה לא כך.
ב. מתועד גם בספרים שהחוזה טמון סמוך לר' שלום שכנא.
ראה למשל באוצר:
משפחות עתיקות בישראל, יעקב לייב שפירא, עמ' 186.
שלשלת היוחסין, יוסף ליברמן, עמ' סז, בשם אהל נפתלי.

הבונה כתב:קודם כל בכל מקרה טעית בין קראקא ללובלין.
דבר שני, עם כל הכבוד העובדות לא נכונות בספר שציטטת ממנו.
(אני מתכוין בקשר לחלק ישן וחלק חדש.)
אני הייתי שם וראיתי שזה לא כך.

גם אני כנ"ל.

אני לא הייתי שם וזה לא ענין לויכוח, רצוני היה באפיזודה מעניינת זו במאמר המוסגר ותו לא, ואגב, האם בזה שאין ממש נכון מקום מנוחתם של הנ"ל זה סותר את העובדא המעניינת?
אלא מה, נאמר שהכותב לא דייק,ותמוה, והרי סיפר מה שהיה כשהלך עם ר' מאיר שפירא לשם, וצע"ג.

הויכוח כאן מזכיר לי עובדא מעין הענין.
ראש ישיבת בריסק הג"ר אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט"א, באחד 'שיעורי החומש' שלו (כידוע, הקשר בין השיעור לפרשת השבוע הוא לאילוסטרציה בלבד...) סיפר על הרה"ח ר' יאשע שו"ב מבריסק שפ"א סיפר לרבינו הבית הלוי זצ"ל סיפור חסידי ידוע ששמע מפי רבו היסוה"ע מסלונים זצ"ל. והוא, שכאשר נפטר רבינו החוזה זיע"א בליל תשעה באב, הלך תלמידו הרה"ק מרופשיץ זצ"ל באותו הלילה עם חברי החברא קדישא לבית החיים שבלובלין, והתווכחו על איזה מקום יקברו החוזה, והלכו והסתובבו שעות והח"ק כבר עייפו ועולפו בצמא. לבסוף בשעה מאוחרת באישון ליל הצביע הרופשיצר על איזה מקום ואמר 'אני מסכים שיקברוהו פה' ואנשי החברא קדישא כבר נמאס להם להתווכח והסכימו. ויהי בבוקר והנה הוא ליד מצבת קברו של ה'אייזינר קאפ' שהיה בעל דבביה ובעל פלוגתא דילי' בחייו, אבל הנעשה אין להשיב ושם מצבת קברו עד היום הזה. כך סיפר ר' יאשע להבית הלוי ז"ל.
ויען הבית הלוי ויאמר "ר' יאשע, אכן הסיפור יפה עד מאוד, אבל מה אעשה שעתה הייתי בעיר לובלין וביקרתי בבית העולם שם, וראיתי שאין החוזה קבור בקרבת מקום להאייזינר קאפ כלל!". ענה ר' יאשע "אבל הרבי סיפר ככה!" ענה הבית הלוי "אבל אני מעיד לך שעיני ראו ולא זר שאין הדבר כן!" ורבי יאשע באחת "אי אפשר להיות, הרי הרבי סיפר כן!".
ה'מוסר השכל' שרבי אברהם יהושע ביקש ללמד מזה, מובן לכל...
והיה שם נוכח בשיעור בחור אחד חריף ושנון, ועמד על רגליו וקרא לרבי אברהם יהושע הלוי ואמר "אני הייתי זה-עתה בלובלין, ומה אעשה שראיתי במו עיני שהחוזה כן קבור ממש ליד האייזינר קאפ!..." והמשיך הבחור תוך כדי דיבור "ומה יענה כבוד ראש הישיבה? שזה לא יתכן, שהרי סבו הגדול הבית הלוי ז"ל העיד שאינו כן..."
והבן זאת.

ר' ישבב:
הסיפור על תלמידי החוזה והרה"ק מראפשיץ שהגיעו באישון ליל לחפש מקום קבורה לחוזה מלובלין ליד המהרש"ל המהר"ם לובלין רבי שכנא מלובלין וכל קדושים עמם, ידוע ומפורסם, כשהסיבה לכך היתה סירוב החברה קדישא שלא הסכימו לקוברו במקום מכובד עם גדולי העיר, וזאת עפ"י ציוויו של רבי עזריאל 'ראש הברזל'.
אלא שלא יתכן הסיפור שלמחרת הקבורה הם ראו שהחוזה קבור ליד רבי עזריאל 'ראש הברזל', וזאת משום שהחוזה הסתלק בת"ב שנת תקע"ה, ואילו רבי עזריאל 'ראש הברזל' הסתלק כמה שנים אחריו בשנת תקע"ט, שאמנם לאחר פטירתו נקבר גם הוא באותו בית הקברות.
http://www.zadikim.org/?catID=68906&sit ... ad-image-0

גוראריה כתב:שם משפחתו של החוזה הי' הורביץ.
למקור השם הנוסף שטערנפעלד, מספרים שכינה עצמו כן [בעבור הרישום הממשלתי] ע"ש שמותיו הפרטיים:
יעקב - כוכב [שטערן] - "דרך כוכב מיעקב".
יצחק - שדה [פעלד] - "ויצא יצחק לשוח בשדה".

ברם, גם אביו וגם אחותו כבר נקראו בשם הכינוי שלהם שטערנפעלד, וכמבואר ברשימות הפולניות. וצ"ע.

נטיעות כתב:

גוראריה כתב:שם משפחתו של החוזה הי' הורביץ.
למקור השם הנוסף שטערנפעלד, מספרים שכינה עצמו כן [בעבור הרישום הממשלתי] ע"ש שמותיו הפרטיים:
יעקב - כוכב [שטערן] - "דרך כוכב מיעקב".
יצחק - שדה [פעלד] - "ויצא יצחק לשוח בשדה".

ברם, גם אביו וגם אחותו כבר נקראו בשם הכינוי שלהם שטערנפעלד, וכמבואר ברשימות הפולניות. וצ"ע.

אביו של הרה"ק מלובלין נזכר בשם שטערנפעלד ברשימות רשמיות? מתי נפטר - לא לפני חוק קבלת שמות משפחה?

מחולת המחנים כתב:ר' ישבב:
הסיפור על תלמידי החוזה והרה"ק מראפשיץ שהגיעו באישון ליל לחפש מקום קבורה לחוזה מלובלין ליד המהרש"ל המהר"ם לובלין רבי שכנא מלובלין וכל קדושים עמם, ידוע ומפורסם, כשהסיבה לכך היתה סירוב החברה קדישא שלא הסכימו לקוברו במקום מכובד עם גדולי העיר, וזאת עפ"י ציוויו של רבי עזריאל 'ראש הברזל'.
אלא שלא יתכן הסיפור שלמחרת הקבורה הם ראו שהחוזה קבור ליד רבי עזריאל 'ראש הברזל', וזאת משום שהחוזה הסתלק בת"ב שנת תקע"ה, ואילו רבי עזריאל 'ראש הברזל' הסתלק כמה שנים אחריו בשנת תקע"ט, שאמנם לאחר פטירתו נקבר גם הוא באותו בית הקברות.
http://www.zadikim.org/?catID=68906&sit ... ad-image-0

אבל הרבי סיפר ככה!!

ישבב הסופר כתב:אבל הרבי סיפר ככה!

יש כאן אי דיוק, בודאי שרבי עזריאל היה עדיין חי, ואני מעתיק מספר "בדרכי פולין האבלות" את הסיפור במלואו:

לאחר הסתלקות החוזה חפצו תלמידיו לקוברו בבית הקברות העתיק, בחלקת הרבנים. ומאחר וידעו כי תהיה התנגדות גדולה לכך, שלחו את תלמידו המובהק רבי נפתלי מרופשיץ, אשר היה ידוע בפקחותו הרבה, אל הגאון רבי עזריאל בעל "ראש הברזל" להתפלפל עמו. השניים התפלפלו בלימוד, ובאמצע הלימוד ביקש רבי נפתלי כי יתיר לקבור את החוזה בבית הקברות העתיק ואף קבל בפניו על אנשי הח"ק שאינם רוצים לקברו בבי"ק זה.

ציוה רבי עזריאל על ראש הקברים כי יחפשו קבר מתאים עבור החוזה בביה"ק העתיק. בכל עת החיפושים אמר רבי נפתלי: לכאורה, למאי נפ"מ היכן יקבר, אפשר כאן, ואפשר כאן, עד כי הגיעו אל השורה בה היה טמון רבי שלום שכנא זצ"ל. בהגיעם שמה אמר רבי נפתלי: למה לנו לחפש הרבה, הרבה ונקברנו כאן.

התלמידים החלו לחפור את הקבר, אולם מפני החשיכה לא הרגישו אנשי הח"ק היכן בדיוק נחפר הקבר. לאחר מכן, שמו לב ובאו בזעקות אל בעל "ראש הברזל" בטענה כי הקבר נחפר בין המקומות החשובים ביותר, אך הגאון רבי עזריאל "ראש הברזל" פסק: מכיון שהקבר כבר נפתח אין להשיב.

זי"ע ועכי"א.

ר' פיניע נוסבוים מבלוניא - פאקשוניצא היה חתנו של בנו של הרה"ק מלובלין ה"ה ר' אברהם שטערנפעלד , התחתן עם בתו מ' מאטיל, ר' פיניע היה בנו של הנגיד המפו' הרה"ח ר' פישל נוסבוים (הראשון) מבלוניא