פורום אוצר החכמה

פה נוסח מצבתו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=52
שם משפחתו לא נזכר על המצבה וידוע לי מכיון שזה סבי וכן ידוע לי שהיה חותנו של ר' נתן רובין מרבני בוברויסק.
כתוב שהיה אב"ד בכמה קהילות, האם מישהו יכול למצוא את הקהילות בהן שימש? (מן הסתם בסביבת מינסק).

ראה כאן:
viewtopic.php?f=19&t=8187&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9#p385394
viewtopic.php?f=19&t=8187&p=385770&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9#p385656
וכמובן השערתו של חלמישצור שהוא המסכים משנת תקל"ד ליתא, כמובא כאן שנפטר בתרל"ח. ולפי"ז יתכן שהוא באמת המגיד מסאמאכוואלעוויטש שהבאתי שם.
ועדיין צ"ב.

יישר כח, אחפש לפי העיירה הזאת ואעיין במקורות שהבאת, אך על פניו אנו מחפשים אב"ד וזה מגיד ואנו מחפשים כמה קהילות וזאת עיירה אחת.
היה יותר מר' שמואל דוד גולדברג אחד באיזור מינסק ודבר ראשון יש להיות כתוב ששם אביו צבי, האם באוצר הרבנים כתוב שהוא בן צבי? (אין הספר לפני).

קשה שנכדו היה בחור בחברון בתרפ"ט מאחר שנינו הוא סבי ר' דוד דרבקין היה בחור בחברון בתרפ"ט והיה אז בן 29, זה פער של דור וחצי, לפי השתלשלות הדורות כדלהלן (מתוך האילן שלי):
א. ר' צבי גולדברג, הקדום הידוע בענף זה, הוא אביו של
ב. ר' שמואל דוד ממינסק והוא אביה של
ג. הדסה (הודע) אשת ר' נתן רובין והיא אמה של
ד. שרה לאה אשת ר' צבי דרבקין מקדושי חברון והיא אמו של
ה. ר' דוד ירמיהו דרבקין מתלמידי הסבא בסלבודקא ואח"כ בחברון מניצולי הטבח בבית סלונים

פה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 87&hilite=
יש פרטים אודות ר' שמואל מסאמאחוואלאוויטש והוא אינו ר' שמואל דוד מהמציבה שהבאתי שכן שם אביו יוסף והדרא קושיא לדוכתא באיזה קהילות כיהן ר' שמואל דוד בן ר' צבי גולדברג ממינסק כאב"ד.

בודאי כל הרבנים גולדברג מאיזור מינסק הם ממשפחה אחת, ונראה שאבי המשפחה הוא המקובל ר' נחמן מקלעצק תלמיד הגר"א שבנו היה 'החסיד המפורסם' ר' אריה גולדברג ובנו של ר' אריה היה ר' אליהו גולדברג אב"ד בוברויסק שנפטר בתרל"ו, ומר' נחמן הזה יוצאים גם ר' שמואל מסאמאחוואלאוויטש שכן בנכדו ר' אריה צבי גולדברג אב"ד סוראוו שליד מינסק אנו מוצאים את השם אריה וגם ר' שמואל דוד שעל המציבה שכן באביו אנו מוצאים את השם צבי (השמות שמואל וצבי ואריה חוזרים במשפחה).
יתכן שר' צבי אביו של ר' שמואל דוד ור' אריה אביו של ר' אליהו אב"ד בוברויסק היו אחים ור' שמואל דוד שעליו שאלתי הוא בן דוד של אב"ד בוברויסק (נפטרו בהפרש של שנתיים) כאשר שניהם נכדים של ר' נחמן תלמיד הגר"א, האם ניתן למצוא אישור להשערה זו?

א. קודם כל : טוראוו ולא סוראוו.
ב. האם לר ' נחמן מקלצק היו צאצאים חסידים?
ג. ראה במצורף מאהלי שם שרבי שלמה גולדברג היה בן ר' שמואל דוד שהיה מו"ץ בסמאכוואלעוויטש וכנראה שהיה גם מו"צ וגם המגיד דמתא.

כאן תמונת אב"ד טוראוו הנ"ל.

א. יהא טוראוו, מהסריקה לא ברור שזה ט'.

ב. חסיד אין הכוונה רק לחסידים תלמידי הבעש"ט, בנחלת דוד קורא בשם 'החסיד' לר' חיים מוולוז'ין, גם הגר"א ידוע בשם החסיד ר' אליהו וכן בעל יסוד ושורש עבודה, זה שם לצדיק, 'החסיד המפורסם' הוא ציטוט מר' אליהו גולדברג שכותב כן על אביו (מובא להלן המאמר מישורון).

ג. אתה מביא שר' שמואל דוד מסאמאחוואלאוויטש היה שם גם מו"צ ולא רק מגיד אחרי שכבר שללתי בוודאות את האפשרות שהוא זה מהמציבה מאחר ששם אביו הוא יוסף ולא צבי.

ר' נחמן מקלעצק אבי המשפחה, יותר משהיה תלמיד הגר"א כשאר תלמידי הגר"א, ליתר דיוק היה נודע כצדיק שהגר"א היה שולח אליו לתפילה ולישועה ככתוב בספר זכרון קלעצק עמ' 22.
גם בנו ר' אריה המשיך בדרך אביו ונודע כצדיק פרוש ובעל סיגופים וזה שכותב עליו בנו 'החסיד המפורסם'.

עוד על צדקתו של ר' אריה בספר קלעצק עמ' 29 ושם מובאת חתימת ר' אליהו "אליהו בהחסיד מוהר"א".

בוא נעשה קצת סדר:
א. בעיר סמאחוואלעוויטש מוצאים אנו בשנת תקל"ד גאון וככה"נ אב"ד בשם רבי שמואל שהסכים על ספר תפארת ישראל http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=4 . ושוב בשנת תקל"ו על ספר ככב יעקב כמובא כאן http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 87&hilite=
שם אביו היה רבי יוסף וחיבר כמה ספרים כנזכר בקישור לאהל רח"ל.
ב. כמובן שהוא אינו רבי שמואל דוד גולדברג בן ר' צבי שהיה אב"ד ומגיד בסמאחוולעוויטש ולו מהסיבה שאתה הזכרת ששם אביו היה רבי צבי.
ג. רבי שמואל דוד גולדברג נשוא אשכולינו היה מפורסם בשם המגיד מסמאחוואלעוויטש כמובא בדור חכמיו וסופריו - אייזנשטיין.
ד. אחד מבניו היה ר' שלמה שהיה אבי רבי אריה לייב צבי גולדברג אב"ד טוראוו שנולד בשנת תרי"ח.
ה. ר' שמואל דוד זה הנודע בכינויו המגיד מסמאחוואלעוויטש היה מגדולי חסידי קוידינוב כמובא כאן http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=23 כנראה עוד אצל האדמו"ר הזקן רבי שלמה חיים שנפטר בשנת תרכ"ב ואצל בנו אדמו"ר האמצעי שנפטר בשנת תרל"ג. ואולי נסע גם לבנו אדמו"ר רבי אהרן עד פטירתו (של רבי שמואל דוד) בשנת תרל"ט ביום כ"ט תשרי.
אגב, בסידור אור הישר - קוידינוב שי"ל בוילנא בשנת תרס"ו מופיעיים ברשימת נותני המעות קדימה שבסוף הסידור, השמות ר' שמואל גולדברג ור' צבי גולדברג מהעיר וילנה, שמות נפוצים במשפחת ר' שמואל דוד הנ"ל וכמו שציינת, מה שמחזק את ההשערה שאכן רש"ד הנ"ל היה מחסידי קוידינוב וכך גם חלק מבני משפחתו.

אקוה שכעת הכל ברור ונהיר.

אגב, שמעתי שחלק גדול מהביה"ח בעיר מינסק קיים עדיין, ואולי המצבה עדיין קיימת.

בעניין בית הקברות במינסק שמעתי מאבי ששמע מאביו יליד מינסק שהקומוניסטים ביקשו להכחיד זכר יהודי חרשו את בית הקברות היהודי במינסק בתואנה של הקמת פארק ציבורי וכשהגיע הטרקטור לקבר של הגדול ממינסק התהפך הטרקטור והוא ראה את המציבה שנשארה במקומה מכל בית הקברות.
בחיפוש מהיר נכנסתי לתוצאה הראשונה ואכן כתוב שבשנות ה-30 החלו השלטונות בביילורסיה להרוס את בתי הקברות היהודיים וב-1937 הוקם על בית הקברות היהודי במינסק איצטדיון כך שאיני יודע איזה 'חלק גדול' נשאר וממי שמעת ומכל מקום נוסח המציבה לפנינו בספר בשלמותו ומה יתן לנו אם המצבה קיימת.
https://www.iajgsjewishcemeteryproject. ... index.html

עוד שמע אבי ממנו שכשעמדו להרוס את בית הקברות ביקש יהודי אחד רשות להעביר את עצמותיו של הנחלת דוד לקבורה במקום אחר ואמרו לו יש לך הלילה לעשות מה שאתה רוצה ומחר הורסים, מצא אותו יהודי מספר חרדים שלא פחדו וביניהם סבי ופתחו את הקבר ומצאו את הנחלת דוד שלם לא שלטה בו רימה גם הזקן שלם והביאוהו לקבורה
פה כתוב שהנחלת דוד "נקבר במינסק ובתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה הלבנה סללו השלטונות כביש על בית הקברות היהודי במינסק והקהילה היהודית העבירה את הקברים בהם קברו של ר' דוד למקום אחר לא ידוע". וזה מאד לא מדוייק, לא כביש אלא איצטדיון, לא הקהילה כיון שבשנה זו מזמן לא היתה קהילה ולא נשארו יהודים בגלוי רק יחידים, וכמובן שלא את כל הקברים הרבים רק את הנחלת דוד ולא את הקברים העבירו רק את הנפטר הוציאו מהקבר וקברו במקום נסתר בלי מצבה כמסופר לעיל.
http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7%A1%D7%A7

'על שטח האיצטדיון שכן בעבר בית הקברות היהודי' (ויקיפדיה).
לא נראה שתמצא פה את מציבת ר' שמואל דוד.

משה_מ כתב:בעניין בית הקברות במינסק שמעתי מאבי ששמע מאביו יליד מינסק שהקומוניסטים ביקשו להכחיד זכר יהודי חרשו את בית הקברות היהודי במינסק בתואנה של הקמת פארק ציבורי וכשהגיע הטרקטור לקבר של הגדול ממינסק התהפך הטרקטור והוא ראה את המציבה שנשארה במקומה מכל בית הקברות.
בחיפוש מהיר נכנסתי לתוצאה הראשונה ואכן כתוב שבשנות ה-30 החלו השלטונות בביילורסיה להרוס את בתי הקברות היהודיים וב-1937 הוקם על בית הקברות היהודי במינסק איצטדיון כך שאיני יודע איזה 'חלק גדול' נשאר וממי שמעת ומכל מקום נוסח המציבה לפנינו בספר בשלמותו ומה יתן לנו אם המצבה קיימת.
https://www.iajgsjewishcemeteryproject. ... index.html

עוד שמע אבי ממנו שכשעמדו להרוס את בית הקברות ביקש יהודי אחד רשות להעביר את עצמותיו של הנחלת דוד לקבורה במקום אחר ואמרו לו יש לך הלילה לעשות מה שאתה רוצה ומחר הורסים, מצא אותו יהודי מספר חרדים שלא פחדו וביניהם סבי ופתחו את הקבר ומצאו את הנחלת דוד שלם לא שלטה בו רימה גם הזקן שלם והביאוהו לקבורה
פה כתוב שהנחלת דוד "נקבר במינסק ובתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה הלבנה סללו השלטונות כביש על בית הקברות היהודי במינסק והקהילה היהודית העבירה את הקברים בהם קברו של ר' דוד למקום אחר לא ידוע". וזה מאד לא מדוייק, לא כביש אלא איצטדיון, לא הקהילה כיון שבשנה זו מזמן לא היתה קהילה ולא נשארו יהודים בגלוי רק יחידים, וכמובן שלא את כל הקברים הרבים רק את הנחלת דוד ולא את הקברים העבירו רק את הנפטר הוציאו מהקבר וקברו במקום נסתר בלי מצבה כמסופר לעיל.
http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7%A1%D7%A7

דומני שקראתי בספר אחד, [אולי קול בדממה נשמע], שהטרקטור במינסק נעצר על קברו של בעל סדר הדורות.

אתה צודק מאד, הקבר בסיפור הוא על קדמון יותר והתערב לי עם סיפורים אחרים שסיפר אבי על הגדול ממינסק, אכן זה בעל סדר הדורות, לא ידעתי שהדבר התפרסם בספר כי אין הרבה חרדים מהתקופה הקומוניסטית לספר על זה ואולי המקור הוא אבי, כפי ששמעתי מפיו הטרקטור התהפך כשהתחיל לעקור את המציבה וסבי שעלה ממינסק לארץ ב-1937 העיד שהוא ראה בעיניו את המציבה שנשארה תלויה באויר והכל מסביב נחרש.

ובכן אתה מחלק בין ר' שמואל המסכים לר' שמואל המגיד ומפנה לר' שמואל דוד גולדברג שכיהן בסמחולוביץ, אז אמנם מצאת רב בשם ר' שמואל דוד גולדברג מאיזור מינסק וזה יפה אבל לא הבאת שום מקור שנזכר בו ששם אביו צבי ובלי זה אין לנו התחלה.

בנוסף יש לשלול את הזיהוי של הרב מסמחולוביץ עם הרב מהמציבה מהסיבה הפשוטה שעל המציבה לא מוזכר סמחולוביץ כלל, זה לשון המציבה שהבאתי מהספר רבני מינסק וחכמיה:
'פ"נ הרב הג' ר' שמואל דוד בהרב ר' צבי זצ"ל שהיה אב"ד בכמה ק"ק'.
ואילו היה זה הרב שנודע בשם המגיד מסמחולוביץ איך לא מוזכר זאת על המציבה רק ב'כמה ק"ק'? אפילו אם נאמר שלפני כן היה רב בכמה קהילות מכל מקום היו אלה טפלות וסמחולוביץ עיקר וכותבים את העיר בה התפרסם והעיקר חסר מן הספר.

אין לי רצון לשכנע, ובכל זאת, אם נמצא רב בשם ר' שמואל דוד גולדברג באיזור מינסק וקבור שם, ויודעים אנו ממקום אחר שהרב והמגיד של סמחולוויץ [מרחק קטן מאוד יחסית ממינסק] שמו היה גם שמואל דוד גולדברג וחיו באותה תקופה, מסתבר מאוד לומר שמדובר באותו איש.
ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר מיהא איכא, ממה ששם נכדו אב"ד טוראוו היה ג"כ צבי, ע"ש אבי זקנו.
ומש"כ מנוסח המצבה, הרי בכל אופן לא נזכר כלל שם העיר בה שימש ברבנות, ומהיכי תיתי שלא היה זה סמאכוואלעוויטש ? אולי הסיבה שלא כתבוה על המצבה,
מחמת שהיתה עיירה קטנטנה, ויהודיה מעטים. ותמיד נקראת ע"ש העיר רבתי מינסק.

בתגובה הראשונה שבהודעה זו הבאת קישור להודעה שם כתבת על המגיד מסמחולוביץ ש'לא כ"כ מסתבר שזהו ר' שמואל דוד גולדברג שנכדו היה בחור בשנת תרפ"ט', עכשיו בהודעה הזאת שינית את דעתך וכתבת 'יתכן שהוא באמת המגיד מסאמאכוואלעוויטש' ועדיין צ"ב' עדיין זה אצלך בספק, והנה זה כתוב בפירוש באתר חברון בדף על הבחור שנהרג בתרפ"ט שהמגיד מסמחולוביץ הוא סבו (אבי אמו אסתר).
http://www.hebron.co.il/trpt_story/5.html

אתה עומד במרייך אז אשיב לטענותיך.

בכל מקום שנזכר הרב מסמחולוביץ נזכר עם שם עירו הזאת ונודע בשמו זה כמו המגיד מדובנא, כך באוצר הרבנים, דור רבניו וסופריו, אהלי שם, התורה והעולם, וספר חברון, אין מקום שנזכר בלי סמחולוביץ, רק במצבה נעלם? ומה שכתבת 'אולי הסיבה שלא כתבוה על המצבה מחמת שהיתה עיירה קטנטנה ויהודיה מעטים ותמיד נקראת ע"ש העיר רבתי מינסק', זה שהיתה עיירה קטנטנה ויהודיה מעטים לא מנע מלקרוא בשמה בכל המקומות הנ"ל ולהיפך זה מזהה אותו ואם ייקרא ע"ש מינסק רבתי יש שם רבנים רבים, ותמיד נקראת ע"ש העיר רבתי מינסק? הרי בכל הנ"ל לא נקראה ע"ש מינסק.

כתבת 'הרי בכל אופן לא נזכר כלל שם העיר בה שימש ברבנות, ומהיכי תיתי שלא היה זה סמאכוואלעוויטש?', כתוב 'בכמה קהילות' זה לפחות שלוש (על שנים לא היו כותבים 'בכמה') ולא נזכרו כל הקהילות כי זה מגילת אסתר ועל המציבה אין מקום אבל אצלו היתה סמחולוביץ הרוב והעיקר שהשאר בטלים לגביה ומזה שלא הוזכרה תיתי שלא היה זה סמחולוביץ.

כתבת 'אם נמצא רב בשם ר' שמואל דוד גולדברג באיזור מינסק וקבור שם, ויודעים אנו ממקום אחר שהרב והמגיד של סמחולוויץ [מרחק קטן מאוד יחסית ממינסק] שמו היה גם שמואל דוד גולדברג', אין סיבה שיביאו אותו לקבורה במינסק ולא ייטמן בעיירתו בה חי ופעל כל ימיו, מה זה מרחק קטן מאד, עשרים קילומטר, אתה יודע כמה עיירות קטנות כאלה היו ברדיוס הזה סביב מינסק? לא הביאו את כולם למינסק, במינסק נטמנו ממינסק וכל אחד בעירו הקטנה היה שם בית קברות לא סחבו כל נפטר עשרים קילומטר לקבורה, קברו במקום.

כתבת שאם 'חיו באותה תקופה מסתבר מאוד לומר שמדובר באותו איש' כבר הוכחתי לעיל שלא חיו באותה תקופה אלא הרב מסמחולוביץ היה דור שני לרב מהמציבה לפי זה שהבחור ברנשטיין מחברון הוא נכדו, דבר שהבאתי לו עכשיו אישור ברור, והיה בן 26 בתרפ"ט וסבי שהוא נינו של הרב מהמציבה היה בן 29 אז הבדל השנים בין 26 ל-29 זה הבדל רגיל בין נכדים אבל להוסיף לזה עוד הפרש דור לא יתכן כלל שלאדם יהיה נכד ונין באותו גיל ועוד הנין גדול מהנכד בכמה שנים על כן הרב מסמחולוביץ הוא בגיל של בנו של הרב מהמציבה כלומר הפרש דור ביניהם. ולפי"ז השם צבי בנכדו אינו ע"ש אבי זקנו כמו שכתבת אלא ע"ש אבי זקנו כלומר צבי הוליד את הרב מהמציבה ועוד בן שהוליד את הרב מסמחולוביץ והם אחיינים ולא אותו אדם.

ר' שמואל דוד גולדברג הנודע בכינויו "המגיד מסמאכוואלעוויטש" ודאי היה בן דורו של ר' שמואל דוד בן ר' צבי ממינסק, גם אם נניח כדבריך שלאו היינו הך.
ההוכחה הברורה לכך היא מהעובדה שנכדו של רש"ד מסמאחוואלעוויטש ר' אריה לייב צבי אב"ד טוראוו, נולד כבר בשנת תרי"א, כמובא באהלי שם ובדור חכמיו וסופריו.
ומילא עיקר טענותיך נשמטו.
וההכרח לומר שכותבי הדורות שגו ביחסם את הקדוש מחברון הי"ד לבן בתו של המגיד הנ"ל, דבר שאינו מסתבר כלל בחשבון השנים, שיהיה פער בין שני נכדים של אדם אחד בלמעלה מ50 שנה, וכנראה חסר דור אחד והיה נין המגיד.
ולטענה הנוספת, בעיירות קטנות רבות לא היה בית החיים ומיתיהם נקברו בערים גדולות סמוכות, מה גם שיתכן ונחלה קודם פטירתו, דבר השכיח מאוד ל"ע, ולקחוהו לעיר הגדולה מינסק לדרוש ברופאים, ומת ונקבר שם, מעשים שבכל יום בשנים ההם.
סוף דבר,
אין שום הכרח לשלול את זיהויו של רש"ד בן ר' צבי גולדברג, כהמגיד מסמאחוואלעוויטש, מגדולי חסידי קוידינוב.
אכן, גם לאידך גיסא אין לנו עדיין הוכחה ברורה, אך כמדומה שאחר שהוכחתי שחיו ופעלו באותם השנים ממש ומשמות צאצאיהם מוכח שהיו בני משפחה אחת ומדרגה ראשונה, מסתבר מאוד לומר שהיינו הך, וקם שם המת - ר' שמואל דוד בן ר' צבי גולדברג, על שם נחלתו - העיירה החשובה סמאחוואלעוויטש.

את ההוכחה שלא היה בן דורו ביססתי על כותבי קורות חברון והם מציינים זאת תוך פירוט מדוייק ונוקבים בשם אמו אסתר שהיא היתה בת המגיד מסמחולוביץ והם ביררו ובכל שאר הפרטים שכתבו אין טעות, אתה שמת לב לפער בין שנת הולדתו של נכד אחר וזה באמת קשה.

עצם זה שהיה מגדולי חסידי קוידנוב מוכיח שאינו רש"ד 'שלי' כי לא נזכר ולא ידוע אצלינו על דבר כזה כלל, להיפך ידוע שבמשפחתנו לא היו חסידים וסבי שחי איתנו לא ידע ולא דיבר מחסידות כלל וגם אמו של סבי חיה בארץ ואם היה נכדתו מבית חסידים ודאי היו יודעים מזה בני המשפחה. ולא רק 'קוידנוב' גם השם 'סמחולוביץ' לא ידוע כלל במשפחתינו ולא נזכר בתעודות שבידינו 'מגיד', בכולם רשום שהיה מ'מינסק'.

גם אם התיאוריה של הרופאים נכונה הרי שהיו לוקחים אותו למקומו לעשות לו לויה עם בני קהילתו ולקברו במקומו בעירו ולא במקום שהיה בה רק אורח.

זה היה חתנו של ר' שמואל דוד בן צבי גולדברג ממינסק (מספר בוברויסק):

ר' נתן רובין גם הקים ישיבה בבוברויסק

חתנו של ר' נתן רובין היה ר' צבי דרבקין ובנו ר' דוד הוא נינו של רש"ד גולדברג

תיקון: אב"ד טורוב נולד תרי"ח ולא תרי"א כפי שכתבת.

על מצבתו של ר' נחמן בן חיים מקלעצק נכתב 'פה נטמן איש אלוקים קדוש':
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53
לפי הנראה הוא אבי שלושה ענפים של רבנים גולדברג: ענף א' - בוברויסק, ענף ב' - מינסק, ענף ג' - סמחולוביץ, והסיפור לא נגמר.

יש לציין את הבורות של הכותב בספר 'מחשבה אחת' שהבאתי בקישור לעיל שהביא מספר קלעצק שם כתוב 'יליד רייסין' והוא הוסיף מדעתו 'יליד העיר רייסין', אין עיר 'רייסין', רייסין זה מדינה היא ביילורוסיה שנקראה בפי היהודים רייסין.

משה_מ כתב:יש לציין את הבורות של הכותב בספר 'מחשבה אחת' שהבאתי בקישור לעיל שהביא מספר קלעצק שם כתוב 'יליד רייסין' והוא הוסיף מדעתו 'יליד העיר רייסין', אין עיר 'רייסין', רייסין זה מדינה היא ביילורוסיה שנקראה בפי היהודים רייסין.

והעיר הזאת?

תוסיף את הבורות שלך על הבורות שלו, העיר הזאת זה 'ראסיין' (הר' בפתח, הס' בשואה והי' בצירה - וראה ערך 'ראסינאי' בויקיפדיה) והיא נמצאת במדינת ליטא.
מכיון שצריך להסביר מושגי יסוד אסביר שיש מדינת ליטא שעיר הבירה שלה היא וילנה ויש מדינה נפרדת לגמרי בילורוסיה שעיר הבירה שלה היא מינסק, שפת המדינה הזאת כלל אינה ליטאית והעם גם הוא אחר מהעם הליטאי, משפחות גולדברג אינן ליטאיות אלא מינסקאיות, וכל ערי מושבותם שעליהן דובר באשכול זה קלעצק, בוברויסק, מינסק, כולן בפלך מינסק שבמדינת ביילורוסיה, הכותב על ר' נחמן מקלעצק ציין את מקום הולדתו של אביו ר' חיים באופן כללי שנולד בבילורוסיה (בה נמצאת קלעצק) בלי לציין במפורט את שם העיר בה נולד.

נא לכתוב ביתר פירוט, איך אמור לפחות להיות היחוס לרבי נחמן מקלצק.

כתבתי לך בפרטי ביתר פירוט ואוסיף עוד קשרים שמצאתי לסכם את שלושת הענפים והקשרים שמקשרים אותם לאב אחד.
ענף א' של ר' אליהו גולדברג מבוברויסק מתועד לר' נחמן מקלעצק.
בארכיון הממשלתי (מצורף תמונה) רשום שמואל גולדברג שנפטר בבוברויסק ב-1897 בגיל 80, בארכיון נרשם בדרך כלל רק שם פרטי אחד העיקרי ואם זה שמואל וגולדברג ובאיזור הזה בתקופה הזאת יש להניח ששמואל זה כשני השמואל דוד ממינסק ומסמחולוביץ גם הוא שמו המלא שמואל דוד ולפי שנת פטירתו הוא מתאים להיות בנו של ר' אליהו בכך מתקשר ענף מינסק עם ענף בובורויסק בשם שמואל.
בענף סמחולוביץ יש את השם אריה כשם בנו של ר' נחמן מקלעצק ויש בו גם את השמות שמואל דוד וצבי כשמות ענף מינסק, הרי קשר אחד של סמחלוביץ לר' נחמן בשם אריה וקשר שני של סמחלוביץ למינסק בשם שמואל דוד וקשר שלישי של סמחולוביץ למינסק בשם צבי וקשר רביעי של סמחלוביץ לבובריסק בשם שמואל וקשר חמישי של מינסק עם בוברויסק בשם שמואל.

הפרש 46 שנה בין נכדים נדיר אבל לא בלתי אפשרי.

משה_מ כתב:חתנו של ר' נתן רובין היה ר' צבי דרבקין ובנו ר' דוד הוא נינו של רש"ד גולדברג

אודות רצ"ה דראבקין.
בפנים מכתב נפלא מרבי איסר זלמן.

יש"כ גדול על המכתב על הרב דרבקין.
מצאתי שר' שמואל דוד (סבה של אשת ר' צבי דרבקין) נפטר בי"ט חשון שאינו כתאריך על המצבה כך שנוסף פה עוד ר' שמואל דוד בן צבי (אחד מהמצבה ועוד אחד אחר חותנו של ר' נתן רובין אב"ד חאלוי).
כתבתי בהתחלה שהיו כמה ר' שמואל גולדברג באיזור מינסק אבל זה מפליא שבאותה תקופה ובאותו איזור היו שני רבנים ששניהם נקראו ר' שמואל דוד וגם שם אבי שניהם צבי ואינם אותו אחד זאת בנוסף לר' שמואל דוד מסמחולוביץ ור' שמואל גולדברג נוסף מוזכר בשו"ת שואל ומשיב "הרבני המופלג מורנו הרב שמואל גולדברג".

פה:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1346
כתוב על צבי גולדברג ממינסק שהוא מצאצאי החכם צבי.
סביר שבני משפחת גולדברג ממינסק הם ממשפחה אחת וגם הוא קשור לענפי משפחת גולדברג שהובאו לעיל ומה עוד ששמו צבי שם שחוזר בענפי המשפחה הנ"ל ואם כן גם הם ייחוסם מהחכם צבי.
זה מסביר את ריבוי השם צבי במשפחת גולדברג ממינסק הרי זה על שם החכם צבי ששמו היה צבי, בנו ר' יעקב עמדן קרא לבנו בשם צבי (צבי נכדו של צבי) וכשנפטר קרא לילד שנולד אחר שוב בשם צבי אף שהוא כתב שלא ראוי לקרוא לילד בשם אחיו שנפטר וזאת משום שרצה מאד להנציח את שם אביו צבי בשמות ילדיו ונראה שגם צאצאיו גולדברג עשו כן והירבו לקרוא בשם צבי.
ר' שמואל דוד גולדברג סבי - לאביו קראו צבי וגם בנו נקרא צבי (צבי גולדברג נכדו של צבי גולדברג) כמו שרשום פה:
https://www.geni.com/people/Shmuel-Davi ... 0361739812
ויש עוד ר' צבי גולדברג שהיה הרב של סובאלק כמובא בשו"ת המצורף ונזכיר את ר' צבי גולדברג אב"ד טורוב שהובא לעיל כולם על שם החכם צבי.
מעניין למצוא שמר' יעקב עמדן מאשכנז יצא ענף של רבנים במינסק (אם גם ר' נחמן מקלעצק ונכדו אב"ד בוברויסק ממנו הרי שנוסף בראש ענף הרבנים הזה החכם צבי), האם מישהו יכול למצוא דרך איזה בן או בת של ר' יעקב עמדן יצאו בני משפחת גולדברג ממינסק?.

א. אם ר' שמואל דוד שבו פתחת את האשכול, אינו זקינך מאחר שתאריכי הפטירה שונים. מנין לך ששם משפחתו היה גולדברג ?

ב. במידה וכן ידוע לך כן ממקור מוסמך [או דנימא שכך מסתבר, מחמת השמות הנפוצים במשפחה], אז הדרינן למה שכתבתי אני, שרבי שמואל דוד מהמציבה הוא הוא המגיד מסמאחוואלעוויטש, מאחר שאינו מסתבר כלל שבאיזור אחד יחיו 3 אישים בעלי שם זהה, ולשלש יוסף בן שמעון בעיר אחת לא חיישינן.

ג. בכל אופן, פער השנים בין נכדי המגיד מסמאכוואלעוויטש, עדיין צ"ב ומההכרח לומר שהקדוש ברנשטיין מחברון היה נינו של המגיד ולא נכדו.

על המציבה לא כתוב שם משפחה וגם לא כתוב שלא היה גולדברג - זה נשאר פתוח. מאחר ובפנקס המשפחה שלנו רשום שמואל דוד ממינסק וגם ידוע ששם אביו צבי וגם שנת הפטירה במציבה מתאימה להיות שלו (לפי שנת הפטירה הידועה של חתנו ר' נתן רובין) ואם גם אחר הצירוף של חמישה אלו (שמואל + דוד + צבי + מינסק + שנת פטירה) נמצא שכן יש שלוש יוסף בן שמעון בעיר אחת אז גם אם היה רשום גולדברג יכול להיות שזה אחר אבל זה דבר שצריך לברר (הפורום פה למחקר ובירור, מה שידוע בוודאות לא הייתי שואל) והיצגתי את המציבה שמצאתי לבירור הקהילות האלה שרשום על המציבה ששימש שם רב זה דבר שניתן לבירור אחרי זה אפשר להתקדם.

מאחר שהמגיד בוודאות אינו סבי אינני חוקר את מה שכתבו בספר חברון על נכדו ואי אפשר שהוא מהמציבה מאחר שלא שימש רב בכמה קהילות.

המציבה שהצגתי בהתחלה עדיין עומדת לבירור ואליה נוספו עוד 2 דברים לבירור:
א. מאחר שידוע על רב בשם גולדברג בפלך מינסק שהוא נכדו של ר' נחמן מקלעצק, האם ניתן לחבר את גם שאר הרבנים למשפחת גולדברג ממינסק (וביניהם סבי) אליו.
ב. מאחר וידוע על צבי גולדברג ממינסק שהוא מצאצאי החכם צבי, האם ניתן למצוא פרטים נוספים לייחוס אל החכם צבי של משפחת גולדברג במינסק שגם בהם חוזר השם צבי וביניהם גם סבי צבי גולדברג הידוע לנו כאביו של ר' שמואל דוד.

האם משפחת הרב דרבקין מגרודנא בא"י [והרבנית ויסבקר] גם קשורה?

יש רק דרבקין אחד בארץ חרדים וכולם מר' צבי דרבקין, לבנו בכורו הרב דוד ירמיהו מירושלים היו רק בנות וכל הנושאים את השם דרבקין הם מבנו השני הרב אליהו שהיה רבה של רמתיים. ראה באוצר את ספרו בכורי אליהו שבסופו קונטרס מזכרת צבי ובו פירוט בניו וחתניו. שם מסופר שכשהביא אביו של ר' א"ז מלצר אותו כבחור לישיבת וולוז'ין ביקש שיהיה בחדר עם 'השקלובי' הוא ר' צבי ומכאן ההיכרות ביניהם. מקום קבורתו בחברון.

משה_מ כתב:אתה צודק מאד, הקבר בסיפור הוא על קדמון יותר והתערב לי עם סיפורים אחרים שסיפר אבי על הגדול ממינסק, אכן זה בעל סדר הדורות, לא ידעתי שהדבר התפרסם בספר כי אין הרבה חרדים מהתקופה הקומוניסטית לספר על זה ואולי המקור הוא אבי, כפי ששמעתי מפיו הטרקטור התהפך כשהתחיל לעקור את המציבה וסבי שעלה ממינסק לארץ ב-1937 העיד שהוא ראה בעיניו את המציבה שנשארה תלויה באויר והכל מסביב נחרש.

קראתי אתמול בספר של אחד מיוצאי מינסק (שכחתי את שם הספר ומחברו, אולם נדפס בהוצאת מוה"ק בשנות היודי"ם, משהו כמו תולדות היהדות ברוסיה הסובייטית).
שהעילה הרשמית שהרוסים נימקו על אי הריסת קברו של בעל סדר הדורות היא מכיון שהיה חם גדול והיסטוריון ומשום כך אף הם החשיבוהו.

משה_מ כתב:יש רק דרבקין אחד בארץ חרדים וכולם מר' צבי דרבקין. לבנו בכורו הרב דוד ירמיהו מירושלים היו רק בנות, וכל הנושאים את השם דרבקין הם מבנו השני הרב אליהו שהיה רבה של רמתיים.

על האב הרב צבי דרבקין הי"ד ראו עוד מאמר עליו במלאת שנה להירצחו (הארץ, י"ז אב תר"ץ, עמ' 3, חתום: "ב. א.").

על האח הרב אליהו ערכו בני המשפחה חוברת קצרה בשם "למען ידעו" בה קורותיו, הנהגת רבנותו, משפחתו וכו' (מספר שורות הוקדשו לאח ר"ד ונסיבות פטירתו בעמ' 22). ראו גם שני תיקים ממנו בארכיון המדינה: תיק התאזרחותו הוא ואשתו הרבנית חנה לבית רלב"ג כאן, וכן שני מכתבים ממנו כרבה של רמתיים כאן.

תיאור קשה מהאח הרב דוד על מאורעות תרפ"ט בתור תלמיד סלובודקה-חברון, בהן כזכור נרצח האב הרב צבי הי"ד והבן נאלץ לזהותו שם, בספר "ההתקפה", עמ' 66-67, ובעיתון דואר היום (ג' אלול תרפ"ט, עמ' 2 ועמ' 3). בהמשך היה חבר במכון הארי פישל, בכולל אוהל תורה ובאוצר הפוסקים. קברו בהר הזיתים כאן.

על האב ושני האחים ערכים נאים באנציקלופדיה של תדהר: הרב צבי, הרב אליהו והרב דוד.


מימין הרב דוד בתקופת לימודיו בהארי פישל ובאוצר הפוסקים (תמונה מתקופת לימודיו בכולל "אוהל תורה" כאן). משמאל הרב אליהו כרבה של רמתיים (תמונה נוספת ממנו עם כמה רבנים במגדיאל במוסף ש"ק של ית"א, בא תשס"ב, עמ' 25 [ראו שם, משפטים תשס"ב, עמ' 32]). בערכו של הרב צבי בתדהר ישנה תמונה משפחתית של האב, האם ושני הבנים בחברון.