פורום אוצר החכמה

הגאון המופלא, ענוותן כהלל, צדיק יסוד עולם, הרה"ג ר' יוסף אקער נפטר בגיל 82. היה גאון אדיר, ושמעתי מבנו שהגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך קינא בו שידע כל כך הרבה, ואנשים לא שיגעו אותו. היה עניו מופלג, ממש לא החזיק טיבותא לנפשיה, בלי שום גוזמא כלל. היה נוח למקום ונוח מאד לבריות, מאיר פנים לכל אחד. היה אחד הממונים על הצדקות בשכונת פאג"י בסנהדריה, ובפורים היה מכתת רגליו כדי לאסוף למתנות לאביונים. לא היה לו שום דבר בעולמו חוץ מד' אמות של הלכה. פעם שאלתי את בנו, איך הוא צמח לגאון כזה. והבן ענה, תראה, כל החיים הוא לא עשה שום דבר אחר חוץ מלשבת וללמוד. בעל מידות תרומיות, בורח מן הפרסום ומן המחלוקת... מה יש לומר על האדם השלם הזה, מעבר שהוא הלך למנוחות ואותנו השאיר לאנחות.

מדוע רק אחרי שאנשים כאלו נפטרים לבית עולמם נודע לנו על קיומם?

כי בפורום הזה אסור לדבר על החיים... אז כל יושבי הפורום מכירים אותם רק אחרי שמותר לדבר עליהם.

לא הובאו הדברים אלא כצחות בלבד שנוח לו לאדם לשבח המתים שכבר מתו מן החיים אשר חיים עודנה. וזו תשובה לשאלת הברנש.

על נשוא האשכול לצערי לא שמעתי מעולם. מן הסתם היה נכדו של בעל מסגרת השלחן.

אין המדובר ביהודי דהיה מחשובי הרמי"ם בישיבת בעלזא ברחוב אגריפס בירושלים לפני כחמישים שנה? זכורני ששמעתי פעם בשמו תירוץ על הקושיא במעשה דאתה בנציבין ומצודתך פרוסה דפסחים, ובישיבה אמרו משמו התירוץ ההוא והיו כולם משיחים בגדלות תורתו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער כתב:אין המדובר ביהודי דהיה מחשובי הרמי"ם בישיבת בעלזא ברחוב אגריפס בירושלים לפני כחמישים שנה? זכורני ששמעתי פעם בשמו תירוץ על הקושיא במעשה דאתה בנציבין ומצודתך פרוסה דפסחים, ובישיבה אמרו משמו התירוץ ההוא והיו כולם משיחים בגדלות תורתו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אכן, מדובר מאותו גאון נשגב.
ול'איש ספר' יאמר. שהוא נכד הגאון בעל 'מסגרת השלחן' ר' חיים ישעי' הכהן זצ"ל.

אפשר תמונה?

לקחתי מפה:

http://www.yiddishworld.com/forum/viewt ... tart=14500

ייש"כ.
אפשר לדעת עליו קצת יותר?
לאיזה קהילה השתייך מי רבותיו וכו'?

היה מג"ש בבעלז. היה איש ירושלים, התפלל נוסח ספרד. יותר מזה אני לא יודע.

בחסידות סאדיגורה בי-ם יש משפחת אקער, האם הם קשורים אליו???

חד ברנש כתב:מדוע רק אחרי שאנשים כאלו נפטרים לבית עולמם נודע לנו על קיומם?

מספרים על ר' איסר זלמן כשהגיע לירושלים וראה את צעירי הצורבים היה מלא התפעלות מהכשרונות, עמל התורה וכו'. לאחר שנים היתה לו קושיה : הרי הסתובבו גדולי עולם בין הספסלים, איפה הם היום אחרי 15-20 שנה? ותשובתו בצידה : הם נשארו מתגלגלים בין הספסלים. בירושלים אפשר היה למצוא גאוני עולם וגדולי תורה שהיו בין הספסלים , לא החשיבו עצמם לכלום, התנהגו בצורה טבעית ולא כחלק מ"התפקיד" (אף אחד מהם כשהיה בן 30+ לא רקד בדבקות "ימים" ששרו לכבודו בחתונות...) וזו גדולתם שנשארו נסתרים. אבל כאמור, אצל חלקם היה לזה מחיר. העידוד וההכרה מצד הציבור מוסיפים הרבה פעמים דרבון ותמיכה. כל אחד בסביבתו מכיר כאלו שהתפקיד והשטעלע רוממו אותם ו"הכריחו" אותם לגדול.

בן ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:מדוע רק אחרי שאנשים כאלו נפטרים לבית עולמם נודע לנו על קיומם?

מספרים על ר' איסר זלמן כשהגיע לירושלים וראה את צעירי הצורבים היה מלא התפעלות מהכשרונות, עמל התורה וכו'. לאחר שנים היתה לו קושיה : הרי הסתובבו גדולי עולם בין הספסלים, איפה הם היום אחרי 15-20 שנה? ותשובתו בצידה : הם נשארו מתגלגלים בין הספסלים. בירושלים אפשר היה למצוא גאוני עולם וגדולי תורה שהיו בין הספסלים , לא החשיבו עצמם לכלום, התנהגו בצורה טבעית ולא כחלק מ"התפקיד" (אף אחד מהם כשהיה בן 30+ לא רקד בדבקות "ימים" ששרו לכבודו בחתונות...) וזו גדולתם שנשארו נסתרים. אבל כאמור, אצל חלקם היה לזה מחיר. העידוד וההכרה מצד הציבור מוסיפים הרבה פעמים דרבון ותמיכה. כל אחד בסביבתו מכיר כאלו שהתפקיד והשטעלע רוממו אותם ו"הכריחו" אותם לגדול.

כמדומני כוונתו לומר שהם היו גדולים ונשארו גדולים, אך לא לימדו אחרים הן מצד עצמם והן מצד המקבלים, ובכך לא העבירו מתורתם לאחרים. [הרבה רבנים הגיעו לירושלים להתעלות עלייה עצמית ולא להשפיע על אחרים]. וכן היה בדרך כלל עד שבא ר' איסר זלמן ועמד בראשות עץ חיים והצמיח רבנים חשובים, וגם הם הועילו בתורתם לאחרים.

הי' ירושלמי טיפוסי אמיתי ת"ח מופלג ואינו מחזיק טיבותא לנפשי' כלל. הי' חתנו של הג"ר אליעזר דוד ברנד זצ"ל, זאת אומרת שהי' גיסו של כל הברנדים ושל הג"ר לייבל מינצברג והג"ר שלמה פישר (אם לא התבלבלתי קצת).
רוב בניו הם קרלינר חסידים, יש לו בן אחד ר' מרדכי אקער שהי' ר"מ הרבה שנים בישיבתו של הרב אטיק ז"ל.
הי' מוסר שיעור דף יומי או משהו כזה בביהכ"נ פאגי כל ערב והי' ממש מתוק מדבש לשמוע אותו עם כזה חן ומתיקות, הג"ר יעקב בלוי הי' מחזיק ממנו הרבה (באמת מי לא, כי הי' ת"ח גדול), ידע רוב הש"ס בע"פ.
חבל על דאבדין ת"ח זה וכל הדור ההוא, ויבולע המות לנצח.

א גאליציאנער כתב:אין המדובר ביהודי דהיה מחשובי הרמי"ם בישיבת בעלזא ברחוב אגריפס בירושלים לפני כחמישים שנה? זכורני ששמעתי פעם בשמו תירוץ על הקושיא במעשה דאתה בנציבין ומצודתך פרוסה דפסחים, ובישיבה אמרו משמו התירוץ ההוא והיו כולם משיחים בגדלות תורתו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

געדנעק דעם תירוץ?

יבנה כתב:

בן ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:מדוע רק אחרי שאנשים כאלו נפטרים לבית עולמם נודע לנו על קיומם?

מספרים על ר' איסר זלמן כשהגיע לירושלים וראה את צעירי הצורבים היה מלא התפעלות מהכשרונות, עמל התורה וכו'. לאחר שנים היתה לו קושיה : הרי הסתובבו גדולי עולם בין הספסלים, איפה הם היום אחרי 15-20 שנה? ותשובתו בצידה : הם נשארו מתגלגלים בין הספסלים. בירושלים אפשר היה למצוא גאוני עולם וגדולי תורה שהיו בין הספסלים , לא החשיבו עצמם לכלום, התנהגו בצורה טבעית ולא כחלק מ"התפקיד" (אף אחד מהם כשהיה בן 30+ לא רקד בדבקות "ימים" ששרו לכבודו בחתונות...) וזו גדולתם שנשארו נסתרים. אבל כאמור, אצל חלקם היה לזה מחיר. העידוד וההכרה מצד הציבור מוסיפים הרבה פעמים דרבון ותמיכה. כל אחד בסביבתו מכיר כאלו שהתפקיד והשטעלע רוממו אותם ו"הכריחו" אותם לגדול.

כמדומני כוונתו לומר שהם היו גדולים ונשארו גדולים, אך לא לימדו אחרים הן מצד עצמם והן מצד המקבלים, ובכך לא העבירו מתורתם לאחרים. [הרבה רבנים הגיעו לירושלים להתעלות עלייה עצמית ולא להשפיע על אחרים]. וכן היה בדרך כלל עד שבא ר' איסר זלמן ועמד בראשות עץ חיים והצמיח רבנים חשובים, וגם הם הועילו בתורתם לאחרים.

יבנה וחכמיה.
מסכים לדבריך לחלוטין. אבל מה אעשה והמציאות היא שלפעמים כח הציבור על הפימפום שמסביב הוא גורם שדוחף אנשים קדימה גם בתורה כיון שזה מחייבם הרבה יותר . לכשעצמי היהודים המתוקים מדבש דוגמת הירושלמים האלה הם הרבה יותר מעוררי השראה וענין.

ונתנו ידידים כתב:רוב בניו הם קרלינר חסידים, יש לו בן אחד ר' מרדכי אקער שהי' ר"מ הרבה שנים בישיבתו של הרב אטיק ז"ל.

הרב מענדיל אטיק שליט"א

בקשתי ממנו פעם לספר על זקינו בעל מסגרת השלחן
לא היה הרבה מה לומר, ואמר מען האט געלערנט פון זיידען נישט פאמפען פון זיך.

גרשון כתב:

ונתנו ידידים כתב:רוב בניו הם קרלינר חסידים, יש לו בן אחד ר' מרדכי אקער שהי' ר"מ הרבה שנים בישיבתו של הרב אטיק ז"ל.

הרב מענדיל אטיק שליט"א

אכן, בנו, ר' יצחק זאב אינו בין החיים.

בן ירושלים כתב:

יבנה כתב:

בן ירושלים כתב:מספרים על ר' איסר זלמן כשהגיע לירושלים וראה את צעירי הצורבים היה מלא התפעלות מהכשרונות, עמל התורה וכו'. לאחר שנים היתה לו קושיה : הרי הסתובבו גדולי עולם בין הספסלים, איפה הם היום אחרי 15-20 שנה? ותשובתו בצידה : הם נשארו מתגלגלים בין הספסלים. בירושלים אפשר היה למצוא גאוני עולם וגדולי תורה שהיו בין הספסלים , לא החשיבו עצמם לכלום, התנהגו בצורה טבעית ולא כחלק מ"התפקיד" (אף אחד מהם כשהיה בן 30+ לא רקד בדבקות "ימים" ששרו לכבודו בחתונות...) וזו גדולתם שנשארו נסתרים. אבל כאמור, אצל חלקם היה לזה מחיר. העידוד וההכרה מצד הציבור מוסיפים הרבה פעמים דרבון ותמיכה. כל אחד בסביבתו מכיר כאלו שהתפקיד והשטעלע רוממו אותם ו"הכריחו" אותם לגדול.

כמדומני כוונתו לומר שהם היו גדולים ונשארו גדולים, אך לא לימדו אחרים הן מצד עצמם והן מצד המקבלים, ובכך לא העבירו מתורתם לאחרים. [הרבה רבנים הגיעו לירושלים להתעלות עלייה עצמית ולא להשפיע על אחרים]. וכן היה בדרך כלל עד שבא ר' איסר זלמן ועמד בראשות עץ חיים והצמיח רבנים חשובים, וגם הם הועילו בתורתם לאחרים.

יבנה וחכמיה.
מסכים לדבריך לחלוטין. אבל מה אעשה והמציאות היא שלפעמים כח הציבור על הפימפום שמסביב הוא גורם שדוחף אנשים קדימה גם בתורה כיון שזה מחייבם הרבה יותר . לכשעצמי היהודים המתוקים מדבש דוגמת הירושלמים האלה הם הרבה יותר מעוררי השראה וענין.

לא הובנו דבריי.
לדעתי ר' איסר זלמן שאל איך יתכן שהיו בירושלים כ"כ הרבה רבנים חשובים (שהגיעו מחו"ל), ומאידך לא היו ילידי ירושלים שצמחו ועלו להיות רבנים חשובים. וע"ז השיב שאותם רבנים לא ניסו ללמד את הירושלמים ולהשפיע עליהם, ולכן לא הצליחו הירושלים לצמוח לגדולים. ודברי ראז"מ על גדולים המתגלגלים בין הספסלים מדברים על המלמדים שכבר הגיעו לדרגת גדולים, ולא לילידי ירושלים שלא הגיעו כלל לדרגת גדולים.
אלו שרצו ללמוד ברמה גבוהה נאלצו ללכת לאירופה, ולאחר מכן נסעו לישיבות בא"י שמחוץ לירושלים.
וידוע על הרידב"ז שהגיע לירושלים והתאכזב מרמת הלומדים.

יבנה כתב: לא הובנו דבריי.
לדעתי ר' איסר זלמן שאל איך יתכן שהיו בירושלים כ"כ הרבה רבנים חשובים (שהגיעו מחו"ל), ומאידך לא היו ילידי ירושלים שצמחו ועלו להיות רבנים חשובים. וע"ז השיב שאותם רבנים לא ניסו ללמד את הירושלמים ולהשפיע עליהם, ולכן לא הצליחו הירושלים לצמוח לגדולים. ודברי ראז"מ על גדולים המתגלגלים בין הספסלים מדברים על המלמדים שכבר הגיעו לדרגת גדולים, ולא לילידי ירושלים שלא הגיעו כלל לדרגת גדולים.
אלו שרצו ללמוד ברמה גבוהה נאלצו ללכת לאירופה, ולאחר מכן נסעו לישיבות בא"י שמחוץ לירושלים.
וידוע על הרידב"ז שהגיע לירושלים והתאכזב מרמת הלומדים.

בדרך עץ החיים עמ' 182-184 מבואר בהדיא דלא כדברי כת"ר

מה עם הגרשזא. הגרישא

הייתי בניחום אבלים ושמעתי מבניו שליטא שהקפיד מאד שלא יספידו אותו, אמנם בשעת הלווי' דוקא ונימוקו עמו מג' טעמים.
א' דבהלווי' עומדים אנשים ובחוץ ובחום ואין להטריח אותם בשמיעת הספדים ובפרט שהגיעו ליתן כבוד לנפטר ולא בשביל לשמוע הספדים, משא"כ אח"כ כשמספידין בביהכ"נ באים דוקא כדי לשמוע ויש מקום לשבת והוא בפנים.
ב' בשעת הלווי' מתרגשים ולפעמים מתוך התרגשות אומרים דברים שמתחרטים אח"כ על שאמרוהו ולכן אין להספיד אבל אחרי השבעה מספידים ביישוב הדעת.
ג' הביא ראי' מש"ס דקודם הוא בכי ואח"כ הספד, ולא שמעתי מה הי' ראיתו.
וכן עשו שלא הספידוהו בשעת ההלויי' אמנם ביום ראשון הבעל"ט יתקיים מספד גדול בביהכ"נ ששימש שם כל השנים 'שיכון אוריאל'

ביום ראשון בשעה 8.30 בערב יספידוהו ר' שלמה פישר ור' מאיר הייזלר ועוד.

תוכן כתב:ביום ראשון בשעה 8.30 בערב יספידוהו ר' שלמה פישר ור' מאיר הייזלר ועוד.

איפה?

איש פלוני כתב:

תוכן כתב:ביום ראשון בשעה 8.30 בערב יספידוהו ר' שלמה פישר ור' מאיר הייזלר ועוד.

איפה?

בית כנסת בשיכון אוריאל, אהל לאה.

תוכן כתב:

איש פלוני כתב:

תוכן כתב:ביום ראשון בשעה 8.30 בערב יספידוהו ר' שלמה פישר ור' מאיר הייזלר ועוד.

איפה?

בית כנסת בשיכון אוריאל, אהל לאה.

תוכל להחכימני היכן זה שיכון אוריאל? ובאיזה רחוב שם נמצא ביהכ"נ?

אתה מגיע לרחוב שמואל הנביא ועולה ברחוב בלוי, ופונה ימינה לרחוב אחינעם, ושם בפינה בפנים, נמצא בית הכנסת אהל לאה.

תודה רבה

[
י
לא הובנו דבריי.
לדעתי ר' איסר זלמן שאל איך יתכן שהיו בירושלים כ"כ הרבה רבנים חשובים (שהגיעו מחו"ל), ומאידך לא היו ילידי ירושלים שצמחו ועלו להיות רבנים חשובים. וע"ז השיב שאותם רבנים לא ניסו ללמד את הירושלמים ולהשפיע עליהם, ולכן לא הצליחו הירושלים לצמוח לגדולים. ודברי ראז"מ על גדולים המתגלגלים בין הספסלים מדברים על המלמדים שכבר הגיעו לדרגת גדולים, ולא לילידי ירושלים שלא הגיעו כלל לדרגת גדולים.
אלו שרצו ללמוד ברמה גבוהה נאלצו ללכת לאירופה, ולאחר מכן נסעו לישיבות בא"י שמחוץ לירושלים.
וידוע על הרידב"ז שהגיע לירושלים והתאכזב מרמת הלומדים.[/quote][/quote]
ישנם והיו בירושלים עשרות רבות של ת"ח מופלגים , שבכל מקום אחר היו תופסים מקום של כבוד, אבל ענוותנותם ואולי שפלותם היתירה השאירה אותם רחוקים מעין הציבור. הם לא תמיד שימשו ברבנות או ברמו"ת, הם התהלכו בשולי הדרכים. ברור שלר' איסר זלמן היה חלק גדול בזה - בהנחלת תורת הישיבות בליטא.
אתן דוגמה המלמדת על הכלל. אחד מבני משפחתו של הגרש"א יודלביץ שח פעם שלמרות הגדלות של הגרש"א אם היה נושא משרה, מצבו הכלכלי היה מסודר יותר, היה מוסר שיעורים כסדרם אזי היה גדול עוד יותר. (ומדובר בבר דעת גדול שהבין בלימוד ובאנשים, והחזיק שהגרש"א היה מגדולי הת"ח שבדור, ולמשל היה גדול בלימוד מגיסו הגרי"ש). פעם שמעתי מהגר"ש אויערבאך על ת"ח חשוב שהעניות בירושלים וחוסר הפירגון והעידוד מהסביבה הגבילו אותו ולא יצא כמו שהיה יכול לצאת.
אגב בזמנו שמעתי (לא זוכר ממי) שהגרש"ז לא היה הבולט בין בני גילו, אבל היה לו אבא מעודד, הוא עודד אותו לכתוב (מה שכמעט לא היה קיים בירושלים)שלח את חידושי בנו לגדולי ישראל (ר' חיים עוזר ועוד) וכך צמח גאון ישראל לתפארת.