כ"ק האדמו"ר בעל הדמשק אליעזר מויזניץ זי"ע

[הא לחמא עניא]

היום יום ב' באלול הוא יום היארצייט של האי צדיק גדול וקדוש ונערץ בפי כל, הרה"ק רבי אליעזר הגר זיע"א מויזניצא, שנלב"ע בעיה"ק ירושלים בשנת תש"ו, ולא השאיר אחריו זש"ק. [אחיו כ"ק האדמו"ר האמרי חיים זיע"א לאחר שעלה לארץ עשה חליצה לגיסתו הרבנית ע"ה אצל הראב"ד רבי פינחס עפשטיין זצ"ל בבי דינא רבא של העדה החרדית].
בנו חביבו של הסב"ק בעל אהבת ישראל מויזניץ זיע"א ומ"מ ברבנות העיר ויזניצא בבוקבינה שברומניה. [מסופר שהאהבת ישראל אמר פעם, דכשהוא יעלה לשמים וישאלו אותו מי הוא ומה שמו, הוא יענה ויאמר שהוא האבא של אליעזר, ודי לו בזה בזה בתשובה זאת]
היה חתנו של הרה"ק מקאפשיניץ זיע"א.
מנו"כ בהר הזיתים על יד מערת רחמיסטריווקא.
לאחר פטירתו הוציאו תלמידיו ספר "דמשק אליעזר" ליקוט קטן מדברי תורתו הק'

[ארזי ביתר]

רבים וטובים מזקני וחשובי חסידי ויז'ניץ, אשר מרביתם כבר אינם בינינו ל"ע, חבים את כל חייהם למרן בעל דמש"א. הוא הקים וחולל את ישיבת ויז'ניץ הראשונה בארץ ישראל, וקראה על שם אביו הקדוש בשם "בית ישראל". לאחר פטירתו, ועליית אחיינו מוהרמ"י על כס ראשות הישיבה, הוסיפו לשם הישיבה גם את שמו "דמשק אליעזר". וכך נקרא שמה עד עצם היום הזה "בית ישראל ודמשק אליעזר" [ביוד"א].

בזכרוני עומדת תמונת זקני זצ"ל, מחשובי ונכבדי תלמידיו, שהתרפק על זכרונות ממרן ועל אמריו הנעימים - לאורם צעד במשך עשרות שנים לאחר מכן.

ועוד חזון למועד בל"נ, להאריך בכמה וכמה אמרות טהורות, שיצאו מפי ממלל רברבן של בעל ה'דמשק' [כפי שהוא מכונה בפי רבים].


זיע"א!

[איש_ספר]

בזכרוני עומדת תמונת זקני זצ"ל, מחשובי ונכבדי תלמידיו, שהתרפק על זכרונות ממרן ועל אמריו הנעימים - לאורם צעד במשך עשרות שנים לאחר מכן.

והנה תמונת זקנך זצ"ל בבחרותו בישיבת הדמש"א. עומד שני משמאל.

תלמידים.jpg (98.79 KiB) נצפה 6837 פעמים

[קראקובער]

מעניין שהלכו עם עניבות והקפידו על מראה מטופח, בויזניץ היום מחנכים שזה גויישקייט. (תרבות של גויים)

[משוש דורים]

מעניין שהלכו עם עניבות והקפידו על מראה מטופח, בויזניץ היום מחנכים שזה גויישקייט. (תרבות של גויים)

אדמור"י ויז'ניץ ישבו בבוקובינא שהיתה איזור יותר מודרני, אך רבים מהחסידים היו מחבל מרמרוש שם שלטה הנחשלות והשמרנות הקיצונית.
כיום שולט בויז'ניץ הקו שהתוו חסידי מרמרוש.

[ארזי ביתר]

מעניין שהלכו עם עניבות והקפידו על מראה מטופח, בויזניץ היום מחנכים שזה גויישקייט. (תרבות של גויים)

הדמשק אליעזר היה נסיך אדם, וחינך את תלמידיו באופן זה. אי הקפדה על מראה מטופח, הייתה היפך מהותו.

[פרנקל תאומים]

חתנו של הרה"צ רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ זצוק"ל, ולפיכך גיסם של הרה"צ רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ ורבי אברהם יעקב (השני) מסאדיגורא זצוק"ל.

[פרנקל תאומים]

מעניין שהלכו עם עניבות והקפידו על מראה מטופח, בויזניץ היום מחנכים שזה גויישקייט. (תרבות של גויים)

גם לאף אחד מהם אין פאות בנוסח של ויז'ניץ (ושל מרבית החסידים בכלל) היום.

[ארזי ביתר]

בזכרוני עומדת תמונת זקני זצ"ל, מחשובי ונכבדי תלמידיו, שהתרפק על זכרונות ממרן ועל אמריו הנעימים - לאורם צעד במשך עשרות שנים לאחר מכן.

והנה תמונת זקנך זצ"ל בבחרותו בישיבת הדמש"א. עומד שני משמאל.

תלמידים.jpg

ייש"כ גדול על התמונה!!!

[הא לחמא עניא]

חתנו של הרה"צ רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ זצוק"ל, ולפיכך גיסם של הרה"צ רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ ורבי אברהם יעקב (השני) מסאדיגורא זצוק"ל.

גם גיסו הרה"ק מסאדיגורה לא היה לו זש"ק.
כך ששתי בנותיו של הרה"ק מקאפשניץ לא היה להם ילדים, ל"ע.

[איש גלילי]

מעניין שהלכו עם עניבות והקפידו על מראה מטופח, בויזניץ היום מחנכים שזה גויישקייט. (תרבות של גויים)

גם לאף אחד מהם אין פאות בנוסח של ויז'ניץ (ושל מרבית החסידים בכלל) היום.

בויז'ניץ הקפידו על פאות קצרות (עד העצם שמתחת האוזן), או לפחות לגלגל את הפאות סביב האזנים וכיו"ב כדי שלא ימשכו למטה ארוך מדי.

העניבות וכו' אינם הדרך שבה רצה הדמ"א לחנך את תלמידיו, אלא המציאות של הדור והמציאותיות שלו שלא לחם בצורה של ראש בקיר, אלא לאט לאט ואחיו המשיך אחריו (גם זקני ז"ל היה תלמיד מובהק של הדמ"א, עוד בישיבה בויז'ניץ, והוא הלך רוב ימיו מגולח זקן, עוד מעט כבר מישהו יבנה בנינים על כך שהדמ"א חנך לגלח את הזקן...)

[איטשע טבריאנער]

היה מרוצה על הכל.
שמעתי שהיה הרבי היחיד שעלה ארצה ולא התקבל בפשקווילין.

[הא לחמא עניא]

היה מרוצה על הכל.
שמעתי שהיה הרבי היחיד שעלה ארצה ולא התקבל בפשקווילין.

אמת, גם שמעתי שכ"ק האמרי אמת מגור זצוק"ל ציוה לבנו כ"ק האדמו"ר הפני מנחם זי"ע לילך ולהתברך ממנו ביום חופתו, כששכב במלון באב"ד בירושלים סמוך לפטירתו.

[איש גלילי]

עודד מאד עלייה לארה"ק לפני השואה, והקמת היישובים של אגודת ישראל. חלק מתלמידיו היו פעילים מאד בפא"י.
מצו"ב תמונה שכבר העליתי פעם, מביקורו בקיבוץ חפץ חיים, יחד עם אחיו מוהרח"מ ומוהר"ב, ובן דודם ר' אלתר מנחם מענדיל מבורשא. מבין חברי הקיבוץ הנראים מסביב, יש גם מתלמידי הדמ"א שעלו במצוותו ליישב את הארץ.

ביקור רבנים בקיבוץ חפץ חיים תרצ''ה.jpeg (101.2 KiB) נצפה 6592 פעמים

[הא לחמא עניא]

עודד מאד עלייה לארה"ק לפני השואה, והקמת היישובים של אגודת ישראל. חלק מתלמידיו היו פעילים מאד בפא"י.
מצו"ב תמונה שכבר העליתי פעם, מביקורו בקיבוץ חפץ חיים, יחד עם אחיו מוהרח"מ ומוהר"ב, ואחיינו ר' אלתר מנחם מענדיל מבורשא. מבין חברי הקיבוץ הנראים מסביב, יש גם מתלמידי הדמ"א שעלו במצוותו ליישב את הארץ.

ביקור רבנים בקיבוץ חפץ חיים תרצ''ה.jpeg

זה היה עוד בחיי חיותם של אביהם הסב"ק מויזניצא, שכידוע עלו האחים יחד בשנה זו לבקר בארץ ישראל, והיו גם במירון בהילולת ל"ג בעומר.

[איטשע טבריאנער]

מתי הגיע רבנו ארצה?

[איש גלילי]

מתי הגיע רבנו ארצה?

תש"ד (למיטב זכרוני)

[איש גלילי]

בויז'ניץ הקפידו על פאות קצרות (עד העצם שמתחת האוזן), או לפחות לגלגל את הפאות סביב האזנים וכיו"ב כדי שלא ימשכו למטה ארוך מדי.)

בתמונה שהעליתי, ניתן לראות שלאף אחד מהאדמו"רים אין פאות ארוכות.

[גביר]

הגיע אלי עכשיו ספר חביב How they lived :the everyday lives of Hungarian Jews, 1867-1940 /Andras- Koerner.Budapest :Central European University Press,2015. בספר תמונות רבות של יהודי הונגריה [,תרגום שם הספר ללשה"ק - איך הם חיו: חיי היום יום של היהודים ההונגריים, 1940-1867 ; הספר אינו מצטמצם בגבולות הונגריה הטריאניונית וכולל גם את טרנסילבניה, מרמורש, קרפטרוס וכו'] מכל החוגים והקבוצות, ביניהם לא מעט חסידים עם פאות ארוכות, מעילים ארוכים, שטריימלים וכו' [כמו גם של יהודים חרדים 'אשכנזים' במגבעות וחליפות].

[פרנקל תאומים]

בויז'ניץ הקפידו על פאות קצרות (עד העצם שמתחת האוזן), או לפחות לגלגל את הפאות סביב האזנים וכיו"ב כדי שלא ימשכו למטה ארוך מדי.)

בתמונה שהעליתי, ניתן לראות שלאף אחד מהאדמו"רים אין פאות ארוכות.

אבל כיום כמעט כל חסידי ויז'ניץ מגדלים לבניהם פאות ארוכות בערך עד כנגד הסנטר, הלא כן? (וכן נהג האדמו"ר רמ"י זצ"ל וכן נוהג יבל"ח בנו האדמו"ר מוהר"י).

ואגב, מה הפירוש פאות ארוכות או קצרות, דומני שהפאות הן באותו אורך, אלא שניתן לסלסלן באופן צמוד צפוף וקצר, וניתן לסלסלן באופן משוחרר יותר וארוך, האין זאת?

[איש גלילי]

בויז'ניץ הקפידו על פאות קצרות (עד העצם שמתחת האוזן), או לפחות לגלגל את הפאות סביב האזנים וכיו"ב כדי שלא ימשכו למטה ארוך מדי.)

בתמונה שהעליתי, ניתן לראות שלאף אחד מהאדמו"רים אין פאות ארוכות.

אבל כיום כמעט כל חסידי ויז'ניץ מגדלים לבניהם פאות ארוכות בערך עד כנגד הסנטר, הלא כן? (וכן נהג האדמו"ר רמ"י זצ"ל וכן נוהג יבל"ח בנו האדמו"ר מוהר"י).

ואגב, מה הפירוש פאות ארוכות או קצרות, דומני שהפאות הן באותו אורך, אלא שניתן לסלסלן באופן צמוד צפוף וקצר, וניתן לסלסלן באופן משוחרר יותר וארוך, האין זאת?

נכון, היום נכנס בויז'ניץ המנהג הגליצאי של פיאות עד הסנטר (אולי באמת בהשפעת ה'מרמרושערס'), אבל עדיין אפשר לראות רבים שמקפידים על המנהג הישן, ואדמו"ר מוהר"מ ממאנסי מעיר על זה לכל הנכנסים אליו.
אכן, ההקפדה לא היתה דוקא לקצץ, אלא שבפועל הם לא ימשכו ארוך, ואין נ"מ אם יעשו את זה ע"י קיצור ממש, או על ידי סלסול צפוף וקצר, או על ידי הקפה סביב האוזן (לאאמו"ר ז"ל היו פאות ארוכות מאד, והם היו מגולגלות סביב האוזן, על פי ציווי אדמו"ר מוהרמ"י (כשהיה ראש הישיבה) כשהיה אאמו"ר ז"ל בן י"ג שנים. וכן נוהג מו"ר שליט"א).