פורום אוצר החכמה

[*]

ת"ח מופלג בתורה וביראה ובכל מידה נכונה.
נשמה טהורה מעולם האצילות. צנוע מאוד ומעלי מאוד.

נפטר בדמי ימיו מתוך מחלה קשה ה"י.
הניח משפחה מפוארה, בנים ובנות שלא זכה להכניסם לחופה.

בן הרב הגאון המופלא רבי יעקב שליט"א מח"ס הנפלא מעט צרי על התרגום מעיה"ק ירושלים.
חתן הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט"א, ר"מ בישיבת פוניבז'.

מפארי בוגרי ישיבת תפרח
מבחירי הלומדים בכולל נחלת משה בבני ברק.

יהי זכרו לברכה נצח לכל מכיריו ויודעיו.

השבר גדול, המכה קשה מנשוא, ירחם ד' וינחם.

====

כוס תנחומים לאחד מבני המשפחה החשובה, יבלחט"א, המחכימנו והמאלפנו רבות בטעם זקנים ובדעת מבינים.

המקום ינחם אתכם ואותנו בתוך כל אבלי ציון וירושלים, ולא נוסיף לדאבה עוד.

אוי!!



יהא מליץ יושר על אביו מו"ר הגאון הצדיק שליט"א ועל כל משפחתו ועל כל ישראל

על הספר מעט צרי לאביו רבי יעקב זאב לב שליט"א
viewtopic.php?f=46&t=24307&hilit=%D7%9E%D7%A2%D7%98+%D7%A6%D7%A8%D7%99

הוי הוי הוי
ספדו והילילו למשים לילות כימים במעלליו יתנכר נער, איש מלא חן חסד ורחמים לפני כל בריה, אשר נלקח בחטף.
הצבי ישראל על במותיך חלל,
איך איש חי בעל לב גדול
איך דח"ל דחיל חטאין דחיל על איבוד הזמן דחיל לקבל כל אדם בסבר פנים יפות
והנה נהפך לחד"ל
חדל ממנו אור פניו חדל ממנו חינו וחסדו
הודינו נהפך ויחדל
תנצב"ה

האם קשור לרב יעקב לב זצ"ל, מחבר הספרים בענייני קדשים, תלמיד הגרי"מ פינשטיין?

על פניו לא נראה שקשורים

..

נוטר הכרמים כתב:כוס תנחומים לאחד מבני המשפחה החשובה, יבלחט"א, המחכימנו והמאלפנו רבות בטעם זקנים ובדעת מבינים.

המקום ינחם אתכם ואותנו בתוך כל אבלי ציון וירושלים, ולא נוסיף לדאבה עוד.

גם אני מצטרף בתנחומים כנים לשאר בשרו שזכיתי להנות מחכמתו ומדעתו הבהירה, ועל ידו נתבררו ונתלבנו אצלי כמה עניינים.
המקום ינחם אתכם ולא תוסיפו לדאבה עוד, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.
ומהרה יתקיים בנו הפסוק בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, אמן.

זה עתה קיימתי בעצמי 'טוב לכת אל בית אבל', ובאמת היה אפשר למשש ולחוש בעוצמה את ה'וחי יתן אל לבו'.

'אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם'. לא נשמעו הרבה דיבורים, גם המשפחה מסביב, בראשות האבא הגה"צ בעל מעט צרי שליט"א, הינם צנועים וענוותנים שמילותיהם ספורות ומדודות, ואת צנועים חכמה.

אבל 'אבן מקיר תזעק'. הקירות זעקו, הפשטות הניבטת מכל פינה, הספרים המשומשים, הניחוח האמיתי של 'בית של תורה'. להג"ר דוד חיים זצ"ל לא היה טלפון נייד מעולם!! לא עניינו אותו דברים אחרים חוץ מתורה, ומרגישים את זה באוירה. קשה להסביר כיצד. היתה לי התחושה כי חזרתי אחורה שני דורות.

ועוד לא דברנו על הידיעות המופלגות בכל רחבי התלמוד והשקידה הנוראה, המידות הנאצלות שענווה כתר לראשם. אללי צניעות.
תשעה קבין של חן נטל בן ציון היקר, המסולא בפז, חנן הנחבא.

צאו וראו מה בריות אומרות עליו, מתוך שלא סחו בו מעולם בחייו, אחר מיטתו נדים בראשם ומתייסרים בכפליים, איכה יועם זהב. איך לא נתנו לבנו מבעוד מועד לאור היקרות הבוקע מבעד להסתרה, זהב פרוויים ואדרכמונים, ונטה אזננו לרעש ולהמולת איסתרי בלגיני.

תנצב"ה.

גם אני הק' משתתף ביגונו ובכאבו של אחד מחברי בית מדרשנו, צנוע ומעלי, חריף ובקי, עם סילוקו של אחיו הנעלה זצ"ל.
המקום ינחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא ידע עוד צער הוא וכל משפחתו הרוממה.

גם אני מצטרף למנחמים, לאח היקר שכולנו כאן מחכימים מאד מחכמתו ובפרט מדרך שיחו העניינית והיפה, שאו לכליו מעט צרי ויקבל תנחומינו הכנים עם כל המשפחה הרוממה, וה' הטוב יאיר להם מעתה ואילך לבל ידעו עוד צער מעתה ועד עולם.

נוטר הכרמים כתב:זה עתה קיימתי בעצמי 'טוב לכת אל בית אבל', ובאמת היה אפשר למשש ולחוש בעוצמה את ה'וחי יתן אל לבו'.

היכן יושבים שבעה?

בעל קורא כתב:

נוטר הכרמים כתב:זה עתה קיימתי בעצמי 'טוב לכת אל בית אבל', ובאמת היה אפשר למשש ולחוש בעוצמה את ה'וחי יתן אל לבו'.

היכן יושבים שבעה?

רח' ברסלב 9 ב"ב

נוטר הכרמים כתב:להג"ר דוד חיים זצ"ל לא היה טלפון נייד מעולם!! לא עניינו אותו דברים אחרים חוץ מתורה, ומרגישים את זה באוירה. קשה להסביר כיצד. היתה לי התחושה כי חזרתי אחורה שני דורות.

חשיבה מחודשת על ההבה נתחכמה שלנו...

:)


ואולי בהיותנו קרובים קצת אל החלל, תרשום כאן פרטי התקשרות לקרן שהוקמה לטובת המשפחה, להקל מעליהם סבלם ע"י נשיאה בעול.

שעת הכושר כתב:
ואולי בהיותנו קרובים קצת אל החלל, תרשום כאן פרטי התקשרות לקרן שהוקמה לטובת המשפחה, להקל מעליהם סבלם ע"י נשיאה בעול.

יישר כח על הנכונות, אכן זו שעת הכושר לגמול חסד עם משפחת מקיים העולם הדגול הזה. עם האלמנה הטריה הדוויה והסחופה, ועם חמשת היתומים שעוד לא הגיעו לפרקן. אשרי הזוכה.
מצו"ב.

משוש דורים כתב:היכן יושבים שבעה?
רח' ברסלב 9 ב"ב

למי שזה נוגע למעשה, מחר יום ו' וכן במוצש"ק לא יושבים שבעה בבני ברק אלא אלמנתו וילדיו.

אחי הנפטר אני, וכדי שלא להזדהות לפני כל, פתחתי ניק חדש.
תודה לכל המנחמים, על הנשיאה בעול. ישאו ברכה מאת ד', ינצלו מכל צרה וצוקה, ויזכו לראות בנחמת ציון וירושלים.
בהמשך אכתוב בל"נ על אחי זצ"ל.

המקום ינחמכם כולכם, ובפרט לאלמנה והיתומים, וישלח עזרתו להם להושיעם ולחזקם.

ג"א מצטרף. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאוה עוד.

גם אני מצטרף למנחמים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.

תנוחמו מן השמים
ולא תוסיפו לדאבה עוד

הקב"ה ינחם אתכם נחמה שלמה, ירפא לשבורי לב ויחבש לעצבותם.

כשאדם מת, בשמים אומרים ראו מה הבריות אומרות עליו. מי מכיר אדם יותר ממשפחתו הקרובה?
אם משפחת רם שמצדקת עליה את הדין באופן מבהיל, אומרת עליו שהוא היה למעלה מהשגתם, אות הוא שמיצה את מעשיו.
ענוונתן, שפל ברך, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, פרוש מהוויות העולם,
הולך בצידי דרכים, אבל פיו היה מפיק מרגליות בכל חלקי התורה ושמועותיה.
יגע זה מה שלא עתיד תלמיד ותיק בהרבה שנים.
יתום ואלמנה יעודד.
תנצב"ה

גם אני מצטרף לרשימת המנחמים, המקום המנחם ציון ובונה ירושלים, ינחם אתכם ואת כל המשפחה, בין שאר אבלי ציון וירושלים

..

דמותו חקוקה בלבי עוד מימי הישיבה קטנה תפארת יעקב של הרב צוויבל כדמות מיוחדת ועדינה שכל כולו רק תורה ויראת שמים בהתמדה מופלאה ובנמיכות רוח וקומה בהיותו מסביר פנים לכל אחד בענוות חן שאין דומה לה. כבחור צעיר היתה דמותו עומדת לנגד עיני כמראה הנכון והנרצה של בן תורה אמיתי.
המקום ירפא שברון כל המשפחה הכבודה.

בס"ד

ויפקד מקום דוד...

רסיסי זכרונות אחרי מטתו של ר' דוד חיים לב זצ"ל

בתורתו יהגה
התמדתו היתה לשם דבר. משעות הבוקר ועד הלילה ישב ב'נחלת משה' (הכולל בו למד כמעט מאז נישואיו) ועמל בתורה בשקידה רבה, כמעט ללא הפסקה. בשנים האחרונות (לאחר שגדלו הילדים) היה שב לביתו רק להפסקה קצרה בצהרים, ושב לכולל עד 11 בלילה. וגם בשובו לביתו, לא הרפה מתלמודו, והשלים שם לחם חוקו.

'ותורתו עמלה לו', במשך השנים קנה לעצמו שליטה מופלאה ברחבי התורה.

מחזה שכיח היה לראות אברכים שהכינו 'חבורה', כל אחד בסוגיא אחרת במרחבי הש"ס, והוא נכנס איתם לעומק הענין, למרות שהיה עסוק בסוגיות אחרות לגמרי. כך בכל מרחבי הש"ס, ואף בסדר טהרות.

אחד האברכים שישב בסמיכות אליו בכולל, ונדהם מהתופעה, פנה אליו כמה פעמים בהתפעלות 'אתה יודע ש"ס'! והוא הפטיר כלפיו בביטול 'הלואי, הלואי'...

היתה לו בהירות מיוחדת בלימודו, ומשנתו סדורה לו, בשיטות הראשונים בסוגיא לפרטיהן.
סברתו היתה ישרה וחדה, ובכל דבר (בין בד"ת ובין במילי דעלמא) ידע למצוא את נקודת ההגדרה המדוייקת.

בתקופת לימודו בישיבה, אחד מחבריו חלה ב'מונו', וחצי שנה לא היה בישיבה. ר' דוד חיים זצ"ל היה מתקשר אליו מדי פעם, ומתעניין בשלומו. מכיון שאותו בחור אהב את הבהירות של ר' דוד חיים, ניצל את ההזדמנות, וביקש ממנו שיסכם לו את הסוגיות הנלמדות בישיבה. ואכן הוא נעתר לו, ומדי פעם סיכם לו את הנלמד בצורה בהירה ומסודרת. (אותו בחור - שבינתיים הפך כבר לאברך - שמר סיכומים אלו עד היום).

בשנים האחרונות הקימו בכולל 'נחלת משה' קבוצה שלמדה שבעה דפים ביום, עם מבחנים. הוא לא הצטרף לקבוצה זו רשמית, אך בשלב מסויים גילו שהוא לומד את ההספק של קבוצה זו מן הצד, חוץ מסדריו הרגילים.

כיון שגילו זאת, בשעה שערכו סיום הזמינו אותו, והוא אכן השתתף בו.

היתה לו קביעות ללימוד יום יום עם בניו. אחד הבנים היה מגיע בקביעות ל'נחלת משה' לאחר סיום הלימודים ב'חיידר', והוא היה משנן עמו את השקלא וטריא בגמרא שלמדו בחיידר (אברכים סיפרו, שהיה ממש מענג לראות את הלימוד המשותף של האב ובנו יחד).

באותו יום של הסיום, איחר לבוא ללימוד עם בנו. לשאלת בנו מדוע איחר, ענה לו ש"יש קבוצה בכולל שסיימו את הש"ס, והם הזמינו אותי להשתתף בשמחתם..."

ואת צנועים חכמה
"מה אגוז זה אתה רואה אותו כולו עץ ואין ניכר בתוכו, פוצעו ומצאו מלא מגורות מגורות של אוכלים - כך ישראל צנועין וענוותנין , ואין תלמידים שבהן נכרים ואין מתפארים להכריז על שבחן. בדקתו אתה מוצא אותו מלא חכמה" (רש"י שיר השירים ו, יא).

עם כל גדלותו, מעולם לא הפגין כל התנשאות על מאן דהו. התייחס בכבוד ובנעימות לכל מי שבא במחיצתו, קטן כגדול, וכל מי שבא עמו במגע הרגיש תחושה של שוה בין שוים. מי שלא ידע את מעלתו, לא יכול היה לנחש שעומד לפניו מתמיד עצום שבקי בש"ס. רק כשדיברו איתו בלימוד הבחינו בידיעותיו הנרחבות. וגם אז היה זה בנוסח של 'נדמה לי שיש תוס' במקום פלוני' וכדומה.

בשקט ובצניעות היתה עבודת ד' שלו. מעולם לא התבלט, לא הרגיש כלל כי הוא ומעשיו הם נושא לעסוק בו, וכמעט לא נשמעו ממנו דיבורים על עצמו ועל מעשיו. גם לא היה תלוי בתמיכה סביבתית. היה לו את עולמו הפנימי, אותו בנה בעמל ויגיעה, עולם טהור, שלא היה לאחרים עסק בו.
היה ניכר תמיד, כי מעשיו נובעים מתוך התבוננות פנימית, ולאחר שיקול הדעת.

חיפש אחר האמת, אחר רצון ד', ושיקולים אחרים היו זרים לו. כך למשל השתתף תקופה מסויימת במסגרת 'קנין הלכה' של 'דרשו', אך לקראת הסוף החליט לפרוש, כיון שקצב לימודו היה שונה. כשהעלה לפניו מישהו את הטענה שהוא יפסיד מכך את המלגה, לא הבין בכלל מה הוא רוצה. וכי הוא ילמד בצורה שלא מתאימה לו מחמת הכסף?

הוא לא שיתף אחרים בהנהגותיו, אך לעתים התגלו מבין השיטין כל מיני הנהגות שסיגל לעצמו. סיפר אחיו, שפעם היה עמו בבית מדרש אחד, ועלתה להם שאלה מסויימת. הם חיפשו מי מדבר על כך, ואז הציע אחיו לעיין ב'אוצר החכמה'. הם ניגשו לעמדת מחשב שהיתה שם, אבל תוך כדי הענין, שם לב אחיו שהוא מתחמק מלהתעסק במחשב, ונותן רק לו לעשות זאת. הוא בירר אצלו מדוע, ואז התברר, שכיון שאשתו עוסקת במחשב לצרכי עבודתה, חשש הוא שימשך אחרי המחשב, וקיבל על עצמו לא לגעת במחשב כלל.

אברך אחד שנכנס לחדר קפה ב'נחלת משה' ראה את ר' דוד חיים שם שותה מים, ומשהו 'לא הסתדר' לו. עד שתפס אותו אברך, שמעולם לא ראו את ר' דוד חיים נמצא בחדר קפה. אלא שבאותו יום היה זה ערב צום, וראה צורך לשתות לפני הצום.

בתקופת בחרותו, לפני סוכות היה הולך לקנות ארבעת המינים עבור המשפחה. אחיו שם לב שחיפוש ארבעת המינים לוקח לו זמן רב, ושאלו על כך. הוא אמר לו שהוא הולך למקומות מסויימים בדוקא. שאלו אחיו מדוע אינו הולך לדוכנים שברחובות קריה. הוא ענה לו, שמקומות אלו פחות שמורים מבחינת שמירת העיניים. אמר לו אחיו שאפשר ללכת לשם ולהזהר. ואז הפטיר לו ר' דוד חיים משפט שנחקק בראשו למשך שנים: "גם אם לא אשיג אתרוג, אני יכול להשתמש באתרוג של מישהו אחר, אבל עיניים אני לא יכול לבקש מאחר...".

אהבת חסד
עם כל הספקיו, ודרישותיו מעצמו, לא ראו עליו לחץ. אדרבא, הפגין שלווה ורוגע מופלאים, שהקרינו על כל סביבותיו. גם בשוחחו עם אחרים, לא היה קצר רוח, אלא נתן לשני את התחושה שיש לו את כל הזמן שבעולם בשבילו.

לא פלא, שהוא היה כתובת לכל מי שרצה לשפוך את ליבו בפניו. הוא האזין בסבלנות ובהקשבה מלאה, נתן לשני תחושת הזדהות עם קשייו, והרגיע את נפשו.

לעתים היה ניגש בצנעה לאברכים שידע בהם שזקוקים הם, ודחף להם סכומי כסף. ומהר מאד כבר נעלם.

ולא רק כלפי אחרים כן. אף בביתו פנימה, במקום בו כל אחד מתנהג בצורה טבעית, וללא גינונים, העידה אשתו כי בכל מצב לא איבד את שלוותו. תמיד המשיך לנהוג בנעימות וללא הבעת כעס.

באחד מימי השבעה הגיע אחד שעוסק בניקיון חדרי מדרגות באיזור. שאלוהו 'הכרת את הנפטר'? והוא החל למרר בבכי. 'ודאי הכרתי' הוא אמר, 'למדתי עמו חברותא תשע שנים'!

התברר שהוא מאד אוהב ללמוד, ובכל פעם שהיה לו זמן היה מגיע ל'נחלת משה', ומבקש מאברכים ללמוד איתו. ר' דוד חיים הקדיש לו חצי שעה בכל פעם, והיה לו את הכשרון להסביר לו היטב, עד שממש התענג מהלימוד איתו (בערב היה אותו אחד מוסר שיעור בבית כנסת באיזור מגוריו ומלמד שם את מה שלמד בבוקר). ואם לא די בכך, בכל פעם שפגש אותו ר' דוד חיים התעניין אצלו מה שלומו, ומה שלום משפחתו. גם טרח לבוא לשמחותיו, ולקנות לו מתנה...

אחיו של ר' דוד חיים למד בישיבה קטנה בתפרח. כשהתחיל ר' דוד חיים ללמוד בישיבה הגדולה שבתפרח, סיפר לו אחיו שהוא נשאר חייב שני שקלים לבחור אחד בישיבה הגדולה, ואינו זוכר את שמו. אך אם ישמע את השם של הבחור שהוא חייב לו, יתכן וייזכר. להפתעתו, עם בואו של ר' דוד חיים לשבת להורים, הביא לאחיו רשימה מסודרת של כל בחורי הישיבה הגדולה... הוא ישב וכתב את כל השמות למען אחיו...

נקיות הפה שלו היתה מיוחדת. כשהיתה בתו של אחיו הגדול בשידוכים, ניסה אחיו לברר אצלו על בחורים בבני ברק. הוא ידע להגדיר במדוייק כל פרט ופרט, והגדרותיו קלעו אל השערה. אבל מהר מאד התייאש אחיו מכך, משום שכל דבר שהיה בו איזה סרך כלשהו של לשה"ר, אמר שהוא יחשוב ויברר כיצד ומה בדיוק לומר, ויחזור אליו בעוד כמה ימים...

תפילה לדוד
תפילותיו גם הן היו בקול דממה דקה, אך מי שהביט בו, ראה את הריכוז העצום, וצורת העמידה של 'עומד לפני המלך'.
היו אנשים שסיפרו, שהם לא הכירו אותו, אך כשראו את תפילתו, היה חשוב להם לברר 'מי זה האברך הזה'; בלט שיש כאן משהו ייחודי.

ולא רק בתפילה, אלא אף בברכות הנהנין, אותן ברכות שרגילים למלמל אותן כלאחר יד, אצלו זה התנהל אחרת. הברכות נאמרו ביישוב הדעת, בקול, מילה במילה, ובריכוז.

ויהי דוד לכל דרכיו משכיל
רגילים אנו לראות עליות ומורדות במהלך החיים. לא מצוי לראות אחד שכל מהלך חייו מתנהלים באותה תבנית, ובאותה דרך.
אבל כזה היה ר' דוד חיים; הגיעו לנחם כאלו שלמדו איתו בישיבה קטנה, כאלו שלמדו איתו בישיבה גדולה, וכאלו שלמדו איתו בכולל – וכולם העידו על אותם הדברים: התמדה עצומה, ועבודת ד' בצניעות ובאצילות. אלו הדברים שבלטו לכל מי ששהה במחיצתו, אף לפרק זמן קצר. אלו הדברים שליוו אותו תמיד.

"ועבדך ירא את ד' מנעוריו" כבר מהיותו ילד היה ניכר ביחודיותו, בהתמדתו, בעדינות נפשו, וביראת שמים שלו. אחיו שישן עמו בחדר בבית הוריו, סיפר שעדיין זוכר הוא את ה'קריאת שמע שעל המיטה' שלו. אותה קריאת שמע שהתפעלו ממנה רואיה שנים לאחר מכן, היתה לו כבר מטל ילדותו.

ובאותה דרך הוא המשיך לעלות לאורך כל חייו; בהתמדה, בעמל וביגיעה זכה להתעלות מעלה מעלה, עד לרום פסגותיו.

ועתה 'ויפקד מקום דוד'. חלל ריק שכזה, חלל בכולל, חלל במשפחה, חלל בעולם.

הצער גדול מנשוא. אך נחמתנו היא בכך שניצל היטב את ימי חייו הקצרים.
"למה היה רבי בון בר' חייא דומה, למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך, נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים, אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם. אמר להן המלך, יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה" (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח).

תנצב"ה.

יש"כ של הרב גרשיים על הדברים הנפלאים והמיוחדים. כמה גדולה האבידה כמה נורא החסרון. אמרתי אך תראי וכו' תיקחי מוסר, ויהיה זה לזכותו ולזכרון שמו הטוב.

רשימה שכתב אחד האחים לעצמו; ביקשתיו להעלות לכאן, ונעתר.

הרהורי דברים על אחי המופלא הרה"ג ר' דוד חיים לב זללה"ה

מיום מר, ט"ו אייר השתא, יום עלייתו השמימה בסערה, בדמי ימיו, רוגשים ושוצפים גלי הרגשות והמחשבות בזה אחר זה, ואין מנוח, באין מנחם.

פנים רבים לגלים, גלי אבל, גלי צער, גלי זכרונות, גלי געגוע.

וכל הגלים מתנפצים אל חוף השתיקה. "גבול שמת בל יעבורון", גזירה היא מלפני, קבלוה משעשעי דת יומיים.

ומבין הגלים עולה קול ההפסד – הספד, על העולם שנשאר. עולם שאבד לו ספר מוסר חי.

ספר מוסר שלימד בעצם נוכחותו ובדמותו לכל מתבונן, כמה יפים, שמחים וטהורים, חיי מי שבוחר בחיי אמת.
חיים מלאי ייעוד וסיפוק. חיים מלאי שמחה במילוי חובתו בעולמו, חיי מי שבוחר ביושר, בפשטות, בנקיות.
חיים מלאי פנימיות, חיים ללא מרדף אין סופי במילוי הצורך המזוייף והחיצוני להכריז 'הנני', עשיתי, פעלתי, יצרתי; אני העולם, והכל טפל לצרכי ויצרי, מאוויי ושגיונותי.

סיפורים רבים סופרו בימי האבל; סיפורים על מעשים גדולים, התמדה נפלאה, ידע רחב ועמוק בתוה"ק, מידות נפלאות, ענווה, תפילה בכוונה, חסד וצדקה וכו'.

ומכל המנחמים – המספרים, עלתה התחושה, במפורש, ובין המילים – בשפת תנועותיהם, והבעת תחושותיהם - כי אין בכוונתם למעשים בלבד שכשלעצמם גדולים ונשגבים היו, אלא בעיקר לאיש הגדול שמאחורי המעשים; לצורה שבה הם נעשו, לחן והיופי שהיה טבוע בהם, לצניעות שבהם, ועוד ועוד.

כי זה היה סודו הגדול של אחי זללה"ה, הסוד שמשך את מבטם וסקרנותם של כל מכיריו, קרוביו, וידידיו.

אמנם גדול היה בתורה באופן מופלג, בכשרונותיו הנדירים, ובגודל עמלו ויגיעו בה;
חונן בתכונות נפלאות, ורתמם בעמל לעבודת קונו;
דקדק בהלכה במסירות עצומה;
השקיע רבות בעבודת התפילה כבן לפני אביו;
נקי כפיים, ושמר על טוהר לשונו בשמירה יתירה;
האיר פניו לכל, ונשא על לבו הרחום ברגישות צער זולתו;
בפקחות מופלאה הבין את נפתולי ותחבולות יצריו, ושלט בהם בדעתו הגדולה;

אך היכן הרעש? היכן הרעמים והברקים?

סוד גדולתו היה ביכולתו למזג את כל כשרונותיו ומעשיו והשגיו, לחיים מלאי פשטות וטבעיות, חיים שזורמים בחן, ברוגע ובשלוה.

ומכל מעשיו הגדולים עלה קול דממה דקה.

כי בעומק נפשו הגדולה הרגיש באמת, שאם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.

לא ברעש אחי זללה"ה. מימיו שקטים, שנובעים ממקום עמוק, וחודרים עמוק מאד. טהור וטבעי כתינוק בן יומו.

קשה מאד הפרידה. דמותו הגדולה ניצבת מולי, חיה ונוכחת. כל כך קרוב, וכל כך רחוק.

ובחיוכו המתוק, מכה דמותו על לב כל קרוביו ומכיריו – מעריציו, וזועקת בשלוה ובפשטות: הֱיוּ ישרים, הֱיוּ כנים, נקיים וטהורים – עם זולתכם, ובעיקר עם עצמכם.
כי קרוב הדבר מאד, בידכם לעשותו.

יהי זכרו ברוך.

בדמע ובגעגוע,
אחיו אוהבו.

נוטר הכרמים כתב:

שעת הכושר כתב:ואולי בהיותנו קרובים קצת אל החלל, תרשום כאן פרטי התקשרות לקרן שהוקמה לטובת המשפחה, להקל מעליהם סבלם ע"י נשיאה בעול.

יישר כח על הנכונות, אכן זו שעת הכושר לגמול חסד עם משפחת מקיים העולם הדגול הזה. עם האלמנה הטריה הדוויה והסחופה, ועם חמשת היתומים שעוד לא הגיעו לפרקן. אשרי הזוכה.

קרן משפחת לב:
https://www.kupat.org.il/Project/87

מכתב ראשי ישיבת תפרח שליט"א

ב"ה, יום רביעי לסדר "ובא גואלו הקרוב" התשע"ח לפ"ג

לאחינו היקרים, נדיבי לב, עם אלקי אברהם
החיים והברכה סלה.

הן לב מי לא נמס, וכל עין דמע כמים תזיל, לקול שבר ואנחה, בסילוקו של צדיק לגנזי מרומים, הלוא הוא יקירנו, בן ישיבתנו בנעוריו, כלי מלא תורה וקדושה, אשר מתחילת ימי שחרותו ניכר היה כי עדיו לגדולות, צניע ומעלי, אהוב לקונו ואהוב לבריותיו ה"ה הרה"ג רבי דוד חיים למשפחת לב זצלה"ה אשר נתבקש לישיבה של מעלה בשבוע החולף, והשאיר לאנחות את רעיתו הרבנית תחי', ואין מי ירפא שברם ויחזק רוחם, אלא בעל הנחמות, אבי יתומים ואלמנות.

ועתה נתעוררו ידידיו ואוהביו, להקים קרן קיימת שיהא בה להעמיד הבית על תילו, ולדאוג להשיא בניו ובנותיו נ"י לעת מצוא. ובזה באנו בבקשה מכל ידידיו ומוקירי זכרו הטהור, שיתנו לב לגודל הענין, ובנשיאת לב יחתמו על הוראת קבע לבנות חורבות ירושלים, וגדול השכר עד למאד.

ומתוך איתערותא דלתתא, נזכה לאיתערותא דלעילא, לקיום ההבטחה "ובנו ממך חרבות עולם וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת", וזכות הנפטר הגדול תעמוד למשפחתו שליט"א ולכל העוסקים במצוה זו, לסיעתא דשמיא, ולרוב נחת וכל מילי דמיטב תמיד.

הכו"ח מתוך יגון ואנחה, ובנשיאת לב למרום לגדור פרצותינו.

י. פרידמן
אביעזר פילץ

גרשיים כתב:רשימה שכתב אחד האחים לעצמו; ביקשתיו להעלות לכאן, ונעתר.

הרהורי דברים על אחי המופלא הרה"ג ר' דוד חיים לב זללה"ה

מיום מר, ט"ו אייר השתא, יום עלייתו השמימה בסערה, בדמי ימיו, רוגשים ושוצפים גלי הרגשות והמחשבות בזה אחר זה, ואין מנוח, באין מנחם.

פנים רבים לגלים, גלי אבל, גלי צער, גלי זכרונות, גלי געגוע.

וכל הגלים מתנפצים אל חוף השתיקה. "גבול שמת בל יעבורון", גזירה היא מלפני, קבלוה משעשעי דת יומיים.

ומבין הגלים עולה קול ההפסד – הספד, על העולם שנשאר. עולם שאבד לו ספר מוסר חי.

ספר מוסר שלימד בעצם נוכחותו ובדמותו לכל מתבונן, כמה יפים, שמחים וטהורים, חיי מי שבוחר בחיי אמת.
חיים מלאי ייעוד וסיפוק. חיים מלאי שמחה במילוי חובתו בעולמו, חיי מי שבוחר ביושר, בפשטות, בנקיות.
חיים מלאי פנימיות, חיים ללא מרדף אין סופי במילוי הצורך המזוייף והחיצוני להכריז 'הנני', עשיתי, פעלתי, יצרתי; אני העולם, והכל טפל לצרכי ויצרי, מאוויי ושגיונותי.

סיפורים רבים סופרו בימי האבל; סיפורים על מעשים גדולים, התמדה נפלאה, ידע רחב ועמוק בתוה"ק, מידות נפלאות, ענווה, תפילה בכוונה, חסד וצדקה וכו'.

ומכל המנחמים – המספרים, עלתה התחושה, במפורש, ובין המילים – בשפת תנועותיהם, והבעת תחושותיהם - כי אין בכוונתם למעשים בלבד שכשלעצמם גדולים ונשגבים היו, אלא בעיקר לאיש הגדול שמאחורי המעשים; לצורה שבה הם נעשו, לחן והיופי שהיה טבוע בהם, לצניעות שבהם, ועוד ועוד.

כי זה היה סודו הגדול של אחי זללה"ה, הסוד שמשך את מבטם וסקרנותם של כל מכיריו, קרוביו, וידידיו.

אמנם גדול היה בתורה באופן מופלג, בכשרונותיו הנדירים, ובגודל עמלו ויגיעו בה;
חונן בתכונות נפלאות, ורתמם בעמל לעבודת קונו;
דקדק בהלכה במסירות עצומה;
השקיע רבות בעבודת התפילה כבן לפני אביו;
נקי כפיים, ושמר על טוהר לשונו בשמירה יתירה;
האיר פניו לכל, ונשא על לבו הרחום ברגישות צער זולתו;
בפקחות מופלאה הבין את נפתולי ותחבולות יצריו, ושלט בהם בדעתו הגדולה;

אך היכן הרעש? היכן הרעמים והברקים?

סוד גדולתו היה ביכולתו למזג את כל כשרונותיו ומעשיו והשגיו, לחיים מלאי פשטות וטבעיות, חיים שזורמים בחן, ברוגע ובשלוה.

ומכל מעשיו הגדולים עלה קול דממה דקה.

כי בעומק נפשו הגדולה הרגיש באמת, שאם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.

לא ברעש אחי זללה"ה. מימיו שקטים, שנובעים ממקום עמוק, וחודרים עמוק מאד. טהור וטבעי כתינוק בן יומו.

קשה מאד הפרידה. דמותו הגדולה ניצבת מולי, חיה ונוכחת. כל כך קרוב, וכל כך רחוק.

ובחיוכו המתוק, מכה דמותו על לב כל קרוביו ומכיריו – מעריציו, וזועקת בשלוה ובפשטות: הֱיוּ ישרים, הֱיוּ כנים, נקיים וטהורים – עם זולתכם, ובעיקר עם עצמכם.
כי קרוב הדבר מאד, בידכם לעשותו.

יהי זכרו ברוך.

בדמע ובגעגוע,
אחיו אוהבו.

יפהפה. כזה ראה וקדש.

הספד הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח.

לצערנו, שמענו שאביו הגדול הג"ר יעקב לב שליט"א (בעמחה"ס מעט צרי) זקוק לרחמי שמים מרובים, ואני תפלה שהקב"ה ישלח לו רפו"ש מהרה בתושח"י.

ר_חיים_הקטן כתב:לצערנו, שמענו שאביו הגדול הג"ר יעקב לב שליט"א (בעמחה"ס מעט צרי) זקוק לרחמי שמים מרובים, ואני תפלה שהקב"ה ישלח לו רפו"ש מהרה בתושח"י.

אחים יקרים

הבה נא נשוב בתשובה ונעמוד בתפילה ותחנונים בעד הרב הגאון הצדיק שליט"א שישוב לבריאות איתנה לאויו"ט להמשך הרבצת התורה ועבודתו הקדושה.

אברהם כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:לצערנו, שמענו שאביו הגדול הג"ר יעקב לב שליט"א (בעמחה"ס מעט צרי) זקוק לרחמי שמים מרובים, ואני תפלה שהקב"ה ישלח לו רפו"ש מהרה בתושח"י.

אחים יקרים

הבה נא נשוב בתשובה ונעמוד בתפילה ותחנונים בעד הרב הגאון הצדיק שליט"א שישוב לבריאות איתנה לאויו"ט להמשך הרבצת התורה ועבודתו הקדושה.

נסתמו שערי תפלה ונצחו אראלים את המצוקים
הגה"צ בעל מעט צרי שחל"ח היום למגינת לב כל בית ישראל.

לתשובת השנה.

זכרו לא ימוש.

לא זכיתי להכיר את הרב דוד חיים לב זצ"ל,
וגם עבר זמן מפטירתו,
אבל כעת גלגלני ה' אל האשכול הזה והחיה בי זרעים של שאיפות ושל פשטות, שהיו קפוצים ורדומים.
תודה!