פורום אוצר החכמה

איתא בס' כתר שם טוב:

מי יעורר את אברהם סבא חסידא קדישא... שהיו לוקחין בניו בני בחוניו ושומטין מתחת כנפי השכינה ללמוד עמהם כתב ולשון וספר פסול של עובדי עבודה זרה, לטמאות הבל פי תנוקות של בית רבן, הבל שאין בו חטא, [ובהשמטות שם נוסף:] ואם לא ילמדו לא יהיה מותר לעשות חתונה.

בבעש"ט על התורה העתיק את הדברים משם והעיר על כך:

נראה שיצא אז גזירה רעה זו ונתבטלה בכח תפילת הבעש"ט.

ושאלתי: הידוע לאי-מי ההיתה כזאת בזמן הבעש"ט, או עכ"פ בתקופה הסמוכה לכך (שבה יצא לאור הספר)?
והאמנם אסרו על נישואין למי שלא למד שפת המדינה?

באשכול ישן מצאתי כך: לפי הידיעות המקובלות והמוסכמות בדברי הימים למלכי רוסיה, שתוכניות הצאר להכניס השכלה וידיעת רוסית אצל היהודים החלו הרבה אחרי פטירת הגר"א, בימי ניקולאי הראשון. אמנם ספר כתר שם טוב נדפס שנים הרבה לפני ימי הצאר ניקולאי, ואף קודם פטירת הגר"א (ואולי יכולה עובדה זו לשפוך אור גם על הנידון באשכול ההוא).