פורום אוצר החכמה

הרואה כתב:שמעתי בשמו,
על הפסוק 'את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת'
שלכאורה תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, והיה צריך לומר לא שבת לפני לא חדש.
ותירץ, ש'לא חודש' תדיר יותר מ'לא שבת'.

בן ירושלים כתב:באחד מכרכי ישורון פורסם מאמר תורני ממנו.

בן ירושלים כתב:באחד מכרכי ישורון פורסם מאמר תורני ממנו.

סעדיה כתב:

הרואה כתב:שמעתי בשמו,
על הפסוק 'את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת'
שלכאורה תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, והיה צריך לומר לא שבת לפני לא חדש.
ותירץ, ש'לא חודש' תדיר יותר מ'לא שבת'.

קדמו ר' אברהם.

#.PDF

ברוז כתב:

סעדיה כתב:

הרואה כתב:שמעתי בשמו,
על הפסוק 'את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת'
שלכאורה תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, והיה צריך לומר לא שבת לפני לא חדש.
ותירץ, ש'לא חודש' תדיר יותר מ'לא שבת'.

קדמו ר' אברהם.

#.PDF

במאור ושמש מביאו בשם רבי ישעיה פיק.

שמואל_הקטן כתב:עוד מפורסם בשמו על אותו פסוק שכששאל אותה: מדוע את הלכת אליו, "ותאמר שלום", ולא ענתה על השאלה כי אם היתה אומרת לו שהילד מת לא היה מניחה ללכת משום שעל מת מצינו "דין קבורה" ו"דין תחייה" לא שמענו.

שלמה בן חיים כתב:

שמואל_הקטן כתב:עוד מפורסם בשמו על אותו פסוק שכששאל אותה: מדוע את הלכת אליו, "ותאמר שלום", ולא ענתה על השאלה כי אם היתה אומרת לו שהילד מת לא היה מניחה ללכת משום שעל מת מצינו "דין קבורה" ו"דין תחייה" לא שמענו.

הוורט יותר בריסקאי:
הוא אמר שכיון שיורש חייב בקבורת המוריש, אם כן אילו היה האב יודע שבנו מת כיון שהוא יורשו, הרי חל עליו חיוב קבורה, והיה קוברו מיד, והיא רצתה שיחיוהו ואחר קבורה כבר לא יכלו להחיותו, ולכך היא לא אמרה לו כדי שלא יקבור אותו.

פלוריש כתב:מעניין ששלושה מהווארטים הם באותה הפטרה, וירא

שייף נפיק כתב:יש גם את הוורט שלו למה הנביא אמר לאשה השונמית, 'שאי בנך' הלא כבר היה גדול ויכל ללכת לבד, אלא, שהתחיית המתים עשתה אותו חי, אבל לא עשתה אותו בריא, והרי הוא היה חולה..
שמעתי מהגרי"ז (בהגרש"מ) דיסקין שהוורט הזה נאמר על ישיבת קמניץ לפני שנים שעשו חיזוק והביאו הרבה בחורים חדשים, ועל זה נאמר הוורט... שעשו תחיית המתים אבל עדיין זה חולה..

קרית מלך כתב:אירע שדודי שאל את ר' חיים בשבת מה השעה הוא קפץ כנשוך נחש וכי הנך חושד בי כמחלל שבת שמטלטל (שעון) בשבת?!

שמואל_הקטן כתב:

שלמה בן חיים כתב:

שמואל_הקטן כתב:עוד מפורסם בשמו על אותו פסוק שכששאל אותה: מדוע את הלכת אליו, "ותאמר שלום", ולא ענתה על השאלה כי אם היתה אומרת לו שהילד מת לא היה מניחה ללכת משום שעל מת מצינו "דין קבורה" ו"דין תחייה" לא שמענו.

הוורט יותר בריסקאי:
הוא אמר שכיון שיורש חייב בקבורת המוריש, אם כן אילו היה האב יודע שבנו מת כיון שהוא יורשו, הרי חל עליו חיוב קבורה, והיה קוברו מיד, והיא רצתה שיחיוהו ואחר קבורה כבר לא יכלו להחיותו, ולכך היא לא אמרה לו כדי שלא יקבור אותו.

לא הבנתי מה נוסף בנוסח שלך, אא"כ בא ליישב איך היא התעלמה מחיוב הקבורה, וא"כ לא הבנתי מה התי', והרי חיוב קבורה הוא על כל אחד מישראל ומת מצווה הכל קרוביו, אלא שעל ז' קרובים, אף שאינם יורשים, יש מצווה מיוחדת מ"לה יטמא" (רש"י ב"מ יח. ד"ה ולא, מתו"כ), ובבעל לבד תקנו חכמים ירושת נדונייתה תחת קבורתה (כתובות מז: וברד"ה תחת כתובתה ונג. וברד"ה אין לה).
וראה עוד יבמות פט: תוד"ה כיון ונזיר מג: תוד"ה והאי.

ביקורת תהיה כתב:מעשה ומאן דהו העיר חמתו עד להשחית. השיב לו רבי חיים מנה אחת אפים והטיח כלפיו כינויי גנאי. אך לא נתקררה דעתו עד שנזף בו: עַמָּרֶץ!
אכן החרפה הכי גדולה בעולם...

זנב לאריות כתב:ואני שמעתי בנוס"א "בעלב'ת"...

עתניאל בן קנז כתב:זה עתה שמעתי מחסיד ותיק.
שידוע לו שהביאו את ר' חיים לבעלזא למהר"א זצ"ל, (לפני המלחמה)
שיפעל ישועה ויעלה מזור למכאוביו.
והדבר הועיל לו.
אולם בעקבות שנות המלחמה, חזר ותקף עליו חליו.

ואמר לי שהדברים ידועים בבית בריסק.

מכיון שלא שמעתי על כך מעולם, אודה למידע נוסף, האם יש מישהו ששמע, או יודע לו מידע על כך?

עמקן כתב:

עתניאל בן קנז כתב:זה עתה שמעתי מחסיד ותיק.
שידוע לו שהביאו את ר' חיים לבעלזא למהר"א זצ"ל, (לפני המלחמה)
שיפעל ישועה ויעלה מזור למכאוביו.
והדבר הועיל לו.
אולם בעקבות שנות המלחמה, חזר ותקף עליו חליו.

ואמר לי שהדברים ידועים בבית בריסק.

מכיון שלא שמעתי על כך מעולם, אודה למידע נוסף, האם יש מישהו ששמע, או יודע לו מידע על כך?

עצם העובדה איני יכול לאשר או להכחיש, אם כי זה לא מסתבר כלל, הן מצד הלוך הרוח בבריסק, הן מצד המצאיות שלא נראה שזה היה שייך, והן מצד שלפי הידוע הוא לא היה חולה לפני המלחמה.
אבל דבר אחד אני יכול להכחיש בודאות. זה לא ידוע בבריסק כלל.

עמקן כתב:

עתניאל בן קנז כתב:זה עתה שמעתי מחסיד ותיק.
שידוע לו שהביאו את ר' חיים לבעלזא למהר"א זצ"ל, (לפני המלחמה)
שיפעל ישועה ויעלה מזור למכאוביו.
והדבר הועיל לו.
אולם בעקבות שנות המלחמה, חזר ותקף עליו חליו.

ואמר לי שהדברים ידועים בבית בריסק.

מכיון שלא שמעתי על כך מעולם, אודה למידע נוסף, האם יש מישהו ששמע, או יודע לו מידע על כך?

עצם העובדה איני יכול לאשר או להכחיש, אם כי זה לא מסתבר כלל, הן מצד הלוך הרוח בבריסק, הן מצד המצאיות שלא נראה שזה היה שייך, והן מצד שלפי הידוע הוא לא היה חולה לפני המלחמה.
אבל דבר אחד אני יכול להכחיש בודאות. זה לא ידוע בבריסק כלל.

ביקורת תהיה כתב:

זנב לאריות כתב:ואני שמעתי בנוס"א "בעלב'ת"...

'אֲפִילּוּ שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד'.
אף כאן צריך תלמוד: האומנם בטרמינולוגיה של בריסק הכינוי 'בַּלֶבָּס' מבטא בוז נוקב ויורד עד תהום?

ברוז כתב:

סעדיה כתב:

הרואה כתב:שמעתי בשמו,
על הפסוק 'את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת'
שלכאורה תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, והיה צריך לומר לא שבת לפני לא חדש.
ותירץ, ש'לא חודש' תדיר יותר מ'לא שבת'.

קדמו ר' אברהם.

#.PDF

במאור ושמש מביאו בשם רבי ישעיה פיק.

אִיךְ-מֶיְין כתב:מסופר שבבואו לשבת מישיבת סלבודקה שאלו אביו: נו מה אומרים בסלבודקה על עשיו? וענה: בסלבודקה אומרים שעשיו לא היה אדם פשוט כלל כמו שחושבים, ויתכן שבימינו היה נראה כראש ישיבה... ענה לו אביו מיניה וביה: אם כך אמור להם, שזכותו תעמוד להם...

שייף נפיק כתב:יש גם את הוורט שלו למה הנביא אמר לאשה השונמית, 'שאי בנך' הלא כבר היה גדול ויכל ללכת לבד, אלא, שהתחיית המתים עשתה אותו חי, אבל לא עשתה אותו בריא, והרי הוא היה חולה..
שמעתי מהגרי"ז (בהגרש"מ) דיסקין שהוורט הזה נאמר על ישיבת קמניץ לפני שנים שעשו חיזוק והביאו הרבה בחורים חדשים, ועל זה נאמר הוורט... שעשו תחיית המתים אבל עדיין זה חולה..