פורום אוצר החכמה

"הרב אפרים בורודיאנסקי זצ"ל (תר"ע- תשנ 1910-1990)
היה מגדולי התורה של דורנו, ונחשב כאחד מתלמידיו החשובים של ר' שמעון שקאפ זצ"ל, שימש כמרביץ תורה במקומות רבים הוא נודע במיוחד כראש הכולל "שבט מיהודה בת"א, מיסודו של הגרא"י אונטרמן זצ"ל הרב הראשי לישראל, שהיה קודם לכן רבה של תל אביב, וכעורך האינצקלופדיה תלמודית במקומו של הרש"י זוין זצ"ל.
לפני פטירתו הכין ספר חידושי תורה "בנין אפרים", שיצאו לאור שנה לאחר פטירתו. בימים אלה עמלים בני משפחתו על הוצאת שאר כתביו. הספר הזה על מסכת שבת וקונטרס על ענייני חנוכה הוא הראשון בסדרה של ספרים שהם מתכוונים להוציא. המחבר היה מיוחד בבקיאותו העצומה בספרי האחרונים וכן בספריהם של ראשונים גם מאלו שאינם מהנלמדים כסדרם בישיבות. כמו כן היה מפולפל ביותר וחידושיו מלאים ברעיונות מקוריים ובנקודות מבט חדשות בסוגיות בהם עסק. יש לציין שלעיתים חריפות ובקיאות זו מקשות על הקורא שמנסה למצוא את דרכו בים החידושים ולתפוס את הנקודה המרכזית אליה מכוון המחבר. בני המשפחה שהיו מודעים כנראה לכך סידרו בקונטרסים הארוכים שבענייני קדשים וטהרות מפתחות מפורטים ואולי היה כדאי לעשות זאת בכל סימני הספר.
יש בספר דיונים חשובים בהלכות שבת (יעוין עמ' פט בעניין חשמל בשבת) אך נביא דוגמה ממילי דחנוכה: בסימן כו דן המחבר בקושיית הפני יהושע מדוע היו צריכים לשמן טהור שידלוק ח' ימים ע"י נס והרי יש מחלוקת האם "טומאה דחויה בציבור", כלומר עבודת הקרבנות בטומאה האם היא רק מתוך חוסר ברירה – "דחויה", או "טומאה הותרה בציבור" כלומר במקרה שרוב הציבור טמא, נעשית העבודה לכתחילה מתוך טומאה ולשיטה זו אין צורך בנס שיהיה שמן טהור שהרי " הותרה"!
המחבר מעלה לדיון כמה כיוונים: עפ"י המלב"ים(!) יש דין מיוחד של "המנורה הטהורה" שעליה, לדעתו, לכל הדעות לא נאמר הכלל "טומאה הותרה בציבור". עוד תירוץ הוא כותב עפ"י ר' חיים מבריסק שעיקר המצוה במנורה שתהיה דולקת אך מעשה ההדלקה אינו אלא הכשר מצוה וכלפיו לא נאמר הכלל "טומאה הותרה" אלא רק "דחויה". תירוץ נוסף הוא מעלה עפ"י הרא"מ בחידושים לסמ"ג שהכנת השמן בטומאה לצורך המנורה לא "הותרה".
נציין לסיום כי אחד מתלמידיו המובהקים הוא הרב יהושע רוזן שהעמיד מאוד ואלפי תלמידים בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב וכן את חיבתו של המחבר לבחורי ישיבות ההסדר.
ברכתנו למשפחת המחבר שיזכו להשלים את מלאכתם ולהוציא את כתבי אביהם לאור.

http://www.eretzhemdah.org/content.asp? ... pageid=396

באשכול הגדול של תמונות הרבנים, העלה שיף תמונה זו ותשו"ח לו, הגאון ונכדו

ובאותו אשכול הועלתה תמונתו עם חברי האנציקלופדיה התלמודית

מה הכוונה מה שצוין שהיתה לו חיבה לבחורי ישיבות ההסדר?

האם היה נותן שם שיעורים?

אפשר פירוט מימין לשמאל של הרבנים בתמונה?

הרב פ"ת, התמונה מהערך הויקיפדי על המכון (הועלתה בעבר באשכול הזיהויים פעם אחת ושנייה). ושם:

חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, דב מאיר אייזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורודיאנסקי, אריה מונק, יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר

עוד תמונה


אגב, הנה מקום אתי לציין לאיזו אנקדוטה לא מוכרת - ויכוח בין הר"א זצ"ל ורה"מ דאז משה שרת בחתונת קרוב משפחה משותף, שנתגלגל לחליפת מכתבים קצרה. הנושא היה נישואי כהן וגרושה, שלפי שרת הראי"ה קוק כביכול התירם, והר"א הוכיחו בזה על פניו ואף הוסיף בשולי מכתבו שתי פסקאות על ערכיה הנצחיים של תורתנו. שני המכתבים נדפסו ב"בנין אפרים" (על המפגש בעמ' רצח, והמכתבים בעמ' רצט-שא).

מתפעל כתב:"הרב אפרים בורודיאנסקי זצ"ל (תר"ע- תשנ 1910-1990)
היה מגדולי התורה של דורנו, ונחשב כאחד מתלמידיו החשובים של ר' שמעון שקאפ זצ"ל, שימש כמרביץ תורה במקומות רבים הוא נודע במיוחד כראש הכולל "שבט מיהודה בת"א, מיסודו של הגרא"י אונטרמן זצ"ל הרב הראשי לישראל, שהיה קודם לכן רבה של תל אביב, וכעורך האינצקלופדיה תלמודית במקומו של הרש"י זוין זצ"ל.
לפני פטירתו הכין ספר חידושי תורה "בנין אפרים", שיצאו לאור שנה לאחר פטירתו. בימים אלה עמלים בני משפחתו על הוצאת שאר כתביו. הספר הזה על מסכת שבת וקונטרס על ענייני חנוכה הוא הראשון בסדרה של ספרים שהם מתכוונים להוציא. המחבר היה מיוחד בבקיאותו העצומה בספרי האחרונים וכן בספריהם של ראשונים גם מאלו שאינם מהנלמדים כסדרם בישיבות. כמו כן היה מפולפל ביותר וחידושיו מלאים ברעיונות מקוריים ובנקודות מבט חדשות בסוגיות בהם עסק. יש לציין שלעיתים חריפות ובקיאות זו מקשות על הקורא שמנסה למצוא את דרכו בים החידושים ולתפוס את הנקודה המרכזית אליה מכוון המחבר. בני המשפחה שהיו מודעים כנראה לכך סידרו בקונטרסים הארוכים שבענייני קדשים וטהרות מפתחות מפורטים ואולי היה כדאי לעשות זאת בכל סימני הספר.
יש בספר דיונים חשובים בהלכות שבת (יעוין עמ' פט בעניין חשמל בשבת) אך נביא דוגמה ממילי דחנוכה: בסימן כו דן המחבר בקושיית הפני יהושע מדוע היו צריכים לשמן טהור שידלוק ח' ימים ע"י נס והרי יש מחלוקת האם "טומאה דחויה בציבור", כלומר עבודת הקרבנות בטומאה האם היא רק מתוך חוסר ברירה – "דחויה", או "טומאה הותרה בציבור" כלומר במקרה שרוב הציבור טמא, נעשית העבודה לכתחילה מתוך טומאה ולשיטה זו אין צורך בנס שיהיה שמן טהור שהרי " הותרה"!
המחבר מעלה לדיון כמה כיוונים: עפ"י המלב"ים(!) יש דין מיוחד של "המנורה הטהורה" שעליה, לדעתו, לכל הדעות לא נאמר הכלל "טומאה הותרה בציבור". עוד תירוץ הוא כותב עפ"י ר' חיים מבריסק שעיקר המצוה במנורה שתהיה דולקת אך מעשה ההדלקה אינו אלא הכשר מצוה וכלפיו לא נאמר הכלל "טומאה הותרה" אלא רק "דחויה". תירוץ נוסף הוא מעלה עפ"י הרא"מ בחידושים לסמ"ג שהכנת השמן בטומאה לצורך המנורה לא "הותרה".
נציין לסיום כי אחד מתלמידיו המובהקים הוא הרב יהושע רוזן שהעמיד מאוד ואלפי תלמידים בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב וכן את חיבתו של המחבר לבחורי ישיבות ההסדר.
ברכתנו למשפחת המחבר שיזכו להשלים את מלאכתם ולהוציא את כתבי אביהם לאור.

http://www.eretzhemdah.org/content.asp? ... pageid=396

דוגמה קטנה לבעיה גדולה וכלל מגזרית: הרב יהושע רוזן אכן ת"ח, ירא אלקים מרבים, שאכן העמיד תלמידים רבים שחלקם בקשר של הערצה אליו עד היום בזקנותו. כשיצא לשנת שבתון אחרי שלימד ב'נחלים' נכנס ללמוד בכולל של הרב בורודיאנסקי. משראה ר' אפרים שהוא רציני קצב לו מילגה כלשאר האברכים כשהוא טוען שלא יתכן מצב שאברך ישב בכולל בלי מילגה (אפילו שמקבל שבתון), בזכות זאת הרב רוזן יכול היה להרשות לעצמו ללמוד בכולל שנה נוספת (איזו גדלות!)
אבל מכאן ועד "תלמידו המובהק" עדיין המרחק רב. אני משוחח עם הרב רוזן רבות, הוא מאד מכבד ומעריך את ר' אפרים אבל רואה עצמו תלמיד של אחרים מבית מדרשו של רצי"ה קוק.
מה הבעיה, תשאלו. אז ככה, העלון לא יכול להרשות לעצמו סתם לכתוב על אדם גדול, אלא חייב איכשהוא לקשר אותו ל"שלנו" ואז יש לו תלמיד מובהק משלנו, והוא בכלל חיבב את תלמידי ההסדר. בלי זה הרי לא היינו כותבים עליו.
למרות הבקורת על מגזר זה, זו אכן בעיה כללית בכלל המגזרים דתיים וחרדיים, מתנגדים וחסידים שצריך לגייס את כל הגדולים "אלינו" אחרת אין להם חשיבות רבה...

בן ירושלים, מה אתה אומר תכלס, שזה לא נכון שהיתה לגאון חיבה לתלמידי ההסדר? סתם המציאו את זה?

זה נראה שבכל זאת היה להגאון רבי אפרים קשר טוב עם העולם הדתי לאומי, היה ראש כולל של הרב אונטרמן, אנציקלופדיה תלמודית עם הרב זוין, פרס הרב קוק. כלומר, היה מהמתונים כלפיהם כהגרש"ז והגרא"ז מלצר.

למה הספר משכנות אפרים לא באוצר?

מתפעל כתב:בן ירושלים, מה אתה אומר תכלס, שזה לא נכון שהיתה לגאון חיבה לתלמידי ההסדר? סתם המציאו את זה?

זה נראה שבכל זאת היה להגאון רבי אפרים קשר טוב עם העולם הדתי לאומי, היה ראש כולל של הרב אונטרמן, אנציקלופדיה תלמודית עם הרב זוין, פרס הרב קוק. כלומר, היה מהמתונים כלפיהם כהגרש"ז והגרא"ז מלצר.

לא טענתי ואיני טוען האם חיבב או לא. התיחסתי לצורך לדחוף את השייכות למגזר לכל מקום, והבאתי את הדוגמה של הרב רוזן.


בין השיטין ניכר שמתפעל מקשר כרבים בין חיבה ומאור פנים לציבור הדתי לאומי לבין קיצוניות השקפתית. כל אחד מאיתנו הרי מכיר כאלו שהם מתונים ואולי אף מעבר לכך מבחינה השקפתית ולא מסבירים פנים לציבור זה , ו"קנאים" לא קטנים שמסבירי פנים לכל שומר מצוות.

בספר השמש לאור עולם - מכתבים ואגרות מהגרמ"ש שפירא מובא מכתב יפה שכתב אודותיו.

מכתב הגאון רבי אפרים לגאון רבי אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, ממליץ על בחור, ובסופו מזכיר עצמו לברכה בשמו ושם אמו, אפרים בן לאה:

שמעתי סיפור יפה על הגאון רבי אפרים,
כאשר היה בתל אביב היו לו קשרים עם הרב צבי אייזנשטט, חתנו של הרב קורניצר הי"ד. רי צבי סיפר לו שזכה לשמש את מרן הגר"ח מבריסק בהיותו באוטווצק בתור בחור צעיר, וזכה לקבל ממנו כמה שטיקלאך תורה. אחד מהם היא החקירה האם מצות לימוד התורה היא כפשוטו, ללמוד, או שהעיקר לדאוג שתהא התורה נלמדת. והוכיח כהצד השני, כפי שרואים מענין שמעון אחי עזריה שיש לו חלק בהתורה של אחיו כי תומך בו וזה לא שייך אלא אם כן נפשוט כהצד השני שגם הוא מקיים מצות לימוד התורה כי המצוה לדאוג שהתורה תילמד. וראיה נוספת מהדין הוא ללמוד ובנו ללמוד, שאם הבן זריז וממולח, הבן קודם לו. ולא מצינו כן בשום מצוה. אלא שכאן עיקר המצוה שהתורה תילמד.
הגאון רבי אפרים שמח על הפנינה הזו והלך לגאון ר' בערל בן הגרי"ז, כנראה היה זה לאחר פטירתו של הגרי"ז, ושאל אותו לגבי חידוש זה. הגאון ר' בערל אמר לו שלא שמע על כך ואצלם מה שלא קיבלו מהאבא, נחשב כאינו. ניט געווען.
אמנם רבי אפרים סיפר שהרב אייזנשטט שמע זאת מהגר"ח במו אוזניו.

כאן:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... k=C9C85920
מסופר שהרב בורודיאנסקי הרצה בישיבת בני עקיבא נחלים במסגרת ימי עיון לראשי ישיבות בני עקיבא.

כאן:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... k=17D03F3C
מסופר שהרב בורודיאנסקי השתתף בהנחת אבן פינה לאגפים במדרשיית נעם בפרדס חנה.

בן ירושלים כתב:

מתפעל כתב:בן ירושלים, מה אתה אומר תכלס, שזה לא נכון שהיתה לגאון חיבה לתלמידי ההסדר? סתם המציאו את זה?

זה נראה שבכל זאת היה להגאון רבי אפרים קשר טוב עם העולם הדתי לאומי, היה ראש כולל של הרב אונטרמן, אנציקלופדיה תלמודית עם הרב זוין, פרס הרב קוק. כלומר, היה מהמתונים כלפיהם כהגרש"ז והגרא"ז מלצר.

לא טענתי ואיני טוען האם חיבב או לא. התיחסתי לצורך לדחוף את השייכות למגזר לכל מקום, והבאתי את הדוגמה של הרב רוזן.


בין השיטין ניכר שמתפעל מקשר כרבים בין חיבה ומאור פנים לציבור הדתי לאומי לבין קיצוניות השקפתית. כל אחד מאיתנו הרי מכיר כאלו שהם מתונים ואולי אף מעבר לכך מבחינה השקפתית ולא מסבירים פנים לציבור זה , ו"קנאים" לא קטנים שמסבירי פנים לכל שומר מצוות.

מבחינה מציאותית בהחלט יש קשר בין הדברים. ואני לא חושב שנכון לומר שכל אחד מאיתנו מכיר ''קנאים לא קטנים" שמסבירים פנים לציבור הדת''ל. אמנם יש כאלה, יש חריגים, אני לא אומר שלא, אבל בדר''כ ישנה התאמה בין הקיצוניות ההשקפתית ובין הסברת הפנים לאנשים ש"לא זכו'' לאורה של 'ההשקפה הטהורה'.
למשל, מרנא הגרש''ז כמו גם רבו מרנא הגרא''ז נ''ע אכן היו מתונים השקפתית, חרדים לחלוטין, במאה אחוז, אך מתונים, ושאף אחד לא יספר סיפורי סבתא.

אגב, לא ראיתי שציינו גם את העובדה שהגר''א ברודיאנסקי זצ''ל שימש כר''מ ב''הישוב החדש'' תחת הגר''י קולודצקי (שכנראה הכירו עוד מגרודנא).
יש באמתחתי כמה תמונות משותפות שלהם משם יושבים עם תלמידים, וכמו''כ באירוע חנוכת הבית של מבנה הישיבה ברח' פומבדיתא (בו היא שוכנת עד היום. לפנ''כ היתה בטרומפלדור).
גם הגר''ש גרוסברד שכיהן שם כר''מ עשרות שנים היה גרודנאי. מעניין אם ר' יידל ז''ל הוא אכן מי שהביאם לשם על סמך היכרותו עימם מישיבת גרודנא.

הגר''א ברודיאנסקי זצ''ל שימש כר''מ ב''הישוב החדש'' בשנים תשי"ב עד תשי"ח.
ובשנת תשי''ט הוא החל לשמש כראש הכולל לדיינות ''שבט מיהודא'' של הרב הראשי הגרא''י אונטרמן.

אם הציבור הק' יהיה מעוניין, אעלה את התמונות הנ''ל (הן מתוך החוברת "עול בנעוריו" שהו''ל לרגל הכנסת ס''ת שהיתה שם בשעתו לע''נ הגר''י קולודצקי ז''ל).

וכי למה שהציבור לא יהיה מעוניין? טוב מראה עיניים.

טנק יו אין אדווענס.

נו, ווי ביסטו? מחכים לתמונה


בזכותך חלמיש הגעתי למוסף שבת שהבאת, זה היה ה 30 של הגאון, ומביא סיפור יפה מילדותו, דא עקא שעיקר חסר מן הסיפור, אולי יכול מישהו לברר אצל בניו הרבנים שליט"א מה היה התירוץ לשאלה היפה.

" בגמרא בא מציעא ט' ע"ב מובאת סברא: "מיגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה".
מדוע - תמה ‏אפרים בן האחת עשרה, עלינו להעלות על דעתינו, אפשרות רחוקה כל כך מהדעת, של הפקרת ‏נכסים?
הוא שאל על כך אנשי תורה בעיירה, ולא קיבל תשובה מניחה את הדעת.
באותם הימים הזדמן ‏לעיירה הגאון רבי זולדשיין ה"שרשובער" מגדולי התנועה הנובהרדוקאית, הילד הציע בפניו את ‏שאלתו, וזכה לתשובה למדנית, מליאה טעם ומתיקות. התשובה הזו, שגילתה בפניו טפח מיופי ‏התורה, הרהיבה את נפשו, העניקה לו את הדחיפה הראשונה, את הקירבה שכוחה עמד לו לעזוב קן ‏חמים של אבא, למגר כל רגש ולנדוד לגלות של תורה". [מוסף שבת קודש ויקה"פ תש"ן,הרב יעקב פרידמן]‏.

כמה חבל שלא הביא את התשובה הלמדנית.

עוד מהגיליון שם מדברי אחד הנכדים, מה שהסבא סיפר, עד כמה התורה משנה את האדם, מעניין מי הם ב' גדולי התורה שהוא מספר עליהם.

מתפעל כתב:
" בגמרא בא מציעא ט' ע"ב מובאת סברא: "מיגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה".
מדוע - תמה ‏אפרים בן האחת עשרה, עלינו להעלות על דעתינו, אפשרות רחוקה כל כך מהדעת, של הפקרת ‏נכסים?
הוא שאל על כך אנשי תורה בעיירה, ולא קיבל תשובה מניחה את הדעת.
באותם הימים הזדמן ‏לעיירה הגאון רבי זולדשיין ה"שרשובער" מגדולי התנועה הנובהרדוקאית, הילד הציע בפניו את ‏שאלתו, וזכה לתשובה למדנית, מליאה טעם ומתיקות. התשובה הזו, שגילתה בפניו טפח מיופי ‏התורה, הרהיבה את נפשו, העניקה לו את הדחיפה הראשונה, את הקירבה שכוחה עמד לו לעזוב קן ‏חמים של אבא, למגר כל רגש ולנדוד לגלות של תורה". [מוסף שבת קודש ויקה"פ תש"ן,הרב יעקב פרידמן]‏.

כמה חבל שלא הביא את התשובה הלמדנית.

צ"ל: הגאון [רבי יצחק אלחנן] וולדשיין ה"שרשובער". [חתן הג"ר אלתר שמואלביץ זצ"ל וגיסו של מרנא הגר"ח זצ"ל]

מנסה להעלות תמונות, ולא מצליח.

מופיע לי:
שגיאת HTTP.

נזכרתי ווארט נפלא ששמעתי משמו מא' מבניו בשעת הלווייתו, שאמר בשבת האחרונה לחייו.
כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת אבות פרק א טז) והחלק השני, הוא הדיבור אשר נאסר, והוזהר ממנו, כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה, ופסוקי התורה יורו על זה החלק, וממנו נבלות פה ולשון הרע.
ומשמע מדבריו שלשה"ר וניבול פה הם תוצאה של השקר והכזב וכו'. והביאור בזה, כי כשאדם מספר דבר לשה"ר על חבירו, הרי מצטייר האיש שעשה את המעשה באופן רע בעיני השומעים.
אמנם אין הדבר נכון כלל, כי אי אפשר לדון את האיש שמאחורי המעשה אם לא נדע את כל הרקע למעשה, ואת כל החולשות והקשיים של עושה המעשה, ודרך בני אדם לדון את האדם לכף חובה, ולפרש את המעשה באופן שלילי, ולכן יש בכל לשה"ר הוצאת הדבר מהקשרו האמיתי, ויש בכל לשה"ר משום שקר.
והוסיף: והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. שהלשה"ר והשקר עניינם אחד.

משוש דורים כתב:נזכרתי ווארט נפלא ששמעתי משמו מא' מבניו בשעת הלווייתו, שאמר בשבת האחרונה לחייו.
כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת אבות פרק א טז) והחלק השני, הוא הדיבור אשר נאסר, והוזהר ממנו, כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה, ופסוקי התורה יורו על זה החלק, וממנו נבלות פה ולשון הרע.
ומשמע מדבריו שלשה"ר וניבול פה הם תוצאה של השקר והכזב וכו'. והביאור בזה, כי כשאדם מספר דבר לשה"ר על חבירו, הרי מצטייר האיש שעשה את המעשה באופן רע בעיני השומעים.
אמנם אין הדבר נכון כלל, כי אי אפשר לדון את האיש שמאחורי המעשה אם לא נדע את כל הרקע למעשה, ואת כל החולשות והקשיים של עושה המעשה, ודרך בני אדם לדון את האדם לכף חובה, ולפרש את המעשה באופן שלילי, ולכן יש בכל לשה"ר הוצאת הדבר מהקשרו האמיתי, ויש בכל לשה"ר משום שקר.
והוסיף: והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. שהלשה"ר והשקר עניינם אחד.

ע"ע בפתיחת הח"ח בבאמ"ח בלאו דלא תשא שמע שוא.

מה שנכון נכון כתב:

משוש דורים כתב:נזכרתי ווארט נפלא ששמעתי משמו מא' מבניו בשעת הלווייתו, שאמר בשבת האחרונה לחייו.
כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת אבות פרק א טז) והחלק השני, הוא הדיבור אשר נאסר, והוזהר ממנו, כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה, ופסוקי התורה יורו על זה החלק, וממנו נבלות פה ולשון הרע.
ומשמע מדבריו שלשה"ר וניבול פה הם תוצאה של השקר והכזב וכו'. והביאור בזה, כי כשאדם מספר דבר לשה"ר על חבירו, הרי מצטייר האיש שעשה את המעשה באופן רע בעיני השומעים.
אמנם אין הדבר נכון כלל, כי אי אפשר לדון את האיש שמאחורי המעשה אם לא נדע את כל הרקע למעשה, ואת כל החולשות והקשיים של עושה המעשה, ודרך בני אדם לדון את האדם לכף חובה, ולפרש את המעשה באופן שלילי, ולכן יש בכל לשה"ר הוצאת הדבר מהקשרו האמיתי, ויש בכל לשה"ר משום שקר.
והוסיף: והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. שהלשה"ר והשקר עניינם אחד.

ע"ע בפתיחת הח"ח בבאמ"ח בלאו דלא תשא שמע שוא.

אכן, הח"ח מדבר שם על איסור שקר שבלשה"ר מב' צדדים נוספים, שדרך המספר להוסיף דברים כדי להטעים המעשה, וגם מצד שלא ניתן פתחון פה למי שמספרים עליו, להציג את הצד שלו. אך הג"ר אפרים הוסיף כאן עוד צד, שהוא ג"כ אמיתי, שמי שאינו מכיר את הענין ואת בעל המעשה לפרטי פרטים, מוציא את הדבר מהקשרו, ומקבל התרשמות לא נכונה על האיש, ובזה יש שקר.

מתפעל כתב:עוד מהגיליון שם מדברי אחד הנכדים, מה שהסבא סיפר, עד כמה התורה משנה את האדם, מעניין מי הם ב' גדולי התורה שהוא מספר עליהם.

מה שהתורה עושה מאדם.jpg

איני יודע למי התכוון. אבל האלטער מנובהרדוק הי' סוחר יערות לפני שנכנס בגיל מבוגר לעבודת המוסר

יישר כח חרסון , גם אני חשבתי שמדובר בסבא מנובהרדוק. אמנם לא כל כך מתאים לומר עליו שהיה אדם פשוט סוחר יערות. הרי היה בן תורה שעמל לפרנסתו.

אגב, היה רבי מחרסון בתל אביב בשם יעקב ישראל רבינוביץ, יש קשר?


כאן רבי אפרים חתום על פרס הרב קוק להגאון רבי יעקב יצחק ווייס, לימים הגאב"ד בירושלים, יחד עם הגרש"י זוין והגר"א כהנא הרב הראשי. הרב בורודיאנסקי חתום מטעם הרבנות הראשית תל אביב. מה היה תפקידו שם?

בית המכירות קדם מוכר מכתב של הגאון רבי שניאור קוטלר לרבי אפרים
מישהו רוצה לנסות לפענח?

חרסון כתב:

מתפעל כתב:עוד מהגיליון שם מדברי אחד הנכדים, מה שהסבא סיפר, עד כמה התורה משנה את האדם, מעניין מי הם ב' גדולי התורה שהוא מספר עליהם.

מה שהתורה עושה מאדם.jpg

איני יודע למי התכוון. אבל האלטער מנובהרדוק הי' סוחר יערות לפני שנכנס בגיל מבוגר לעבודת המוסר

האלטער מנובהרדוק זי''ע היה סוחר בדים ולא סוחר יערות.

ובנוסף, כפי שציין הרב מתפעל, הוא לא היה אדם פשוט, כ''א עילוי מנעוריו, בן של רב, שעסק בתורה כל בחרותו וגם אחרי נישואיו, עד שעולה של חמותו שהתאלמנה עם שמונת ילדיה נפל עליו, וגם אז הוא הרבה לעסוק בתורה.

פרנקל תאומים כתב:מנסה להעלות תמונות, ולא מצליח.

מופיע לי:
שגיאת HTTP.

צעקה הנערה ואין מושיע לה.

"מתפעל"

כאן רבי אפרים חתום על פרס הרב קוק להגאון רבי יעקב יצחק ווייס, לימים הגאב"ד בירושלים, יחד עם הגרש"י זוין והגר"א כהנא הרב הראשי. הרב בורודיאנסקי חתום מטעם הרבנות הראשית תל אביב. מה היה תפקידו שם?

"שופטים" לועדת הפרס מתמנים לצורך הענין, ולא חייב להיות שהם נושאים איזה שהוא תפקיד אחר במוסד אותו הם מייצגים ומטעמו התמנו לשופטים בועדה זו.

מתפעל כתב:אגב, היה רבי מחרסון בתל אביב בשם יעקב ישראל רבינוביץ, יש קשר?

לא שידוע לי...
אבל חושבני שהוא היה נכד של ההיליקער צ'רקאסער, ואם כך, יש קשר משפחתי עקיף..

פרנקל, שלחתי לך הודעה עם מייל, אם תרצה, שלח לי התמונות ואני אעלה אותם.

חרסון, הרבי מחרסון היה נכד של ר' גדליה מליניץ, ואח"כ ר' יצחק יואל מקנטקוזווה. לא חושב שהיו נכדי טשערקאס. אבל היו נכדי ר' אהרן מטשערנובל.

יש על ר' יצחק יואל אשכול

viewtopic.php?t=14081

בדקתי. אמו של ר' יעקב ישראל הייתה ביתו של ר' מרדכי דב טווערסקי מטשאמפאל.

מטאמפשול? היה ר' מרדכי דב מהורנסטייפל חתן הדברי חיים.
טאמפשול היה באמריקה שהוא גם שניאורסון, אבל מה הקשר?

האם יש היכן שהוא קורות חיים של ר' יעקב ישראל מחרסון? הוא היה חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.

לפי ויקיפדיה (וכך זכור לי מהעבר):

היה ר' מרדכי דב מהורנסטייפל חתן הדברי חיים (וחמיו של בנו ר' שלום אליעזר מראצפט). הוא היה נכדו של הטשרקאסער מביתו, שינה את שמו לטברסקי אבל שם משפחת אביו הי' שונה.

והי' לו בן דוד בשם מרדכי בער אף הוא (שניהם נקראו ע"ש ר' מרדכי מצ'רנוביל ואדמו"ר האמצעי מליובאוויטש), מביתו אשת (בזיוו"ש) ר' מנחם נחום בן אדהאמ"צ, שכיהן כרבי בטשאמפאל, בנו הי' ר' משה חיים יהושע שהי' אח"כ רבי בקראון הייטס וחתנו הי' ר' פנחס מקטנקזובה, אביו של החרסונער הנ"ל.

יישר כח חרסונער


תודה לפרנקל תאומים, הנה התמונה

בתמונה לעיל נראה הג''ר אפרים ברודיאנסקי (משמאל) עם הג''ר יידל קולודצקי ז''ל,
בחברת תלמידיהם ב''הישוב החדש'', ככל הנראה בפורים.

(מחוברת 'עול בנעוריו').

מלבד בנו רבינו המשגיח דישיבת ''קול תורה'' הגה''צ רבי יצחק ירוחם שליט''א בעל "הליכות יצחק" ו''שיח יצחק'' (חדב''נ רבן של ישראל מרן הגרש''ז נ''ע), ובנו הגרב''צ שליט''א ר''מ בישיבת ''קול תורה'' (חתן רה''י הגרי''מ שלזינגר זצ''ל), האם יש לו ילדים נוספים?

יישר כח פ"ת,

אין שם עוד תמונות ממנו?

מי הו"ל את החוברת הזו?

מתפעל כתב:יישר כח פ"ת,

אין שם עוד תמונות ממנו?

מי הו"ל את החוברת הזו?

יש שם עוד תמונות. שלחתי למייל שלך עוד שלוש תמונות יפות.

מי הו''ל את החוברת? אינני יודע. היא חולקה בהכנסת ס''ת הגדולה שנערכה שם בתשע''א לע''נ רה''י הג''ר יידל זצ''ל.