פורום אוצר החכמה

לאחרונה יוצא לי לעסוק שוב ושוב ברבני העיר הגדולה לאלוקים - בודאפעשט, ודומני כי צריך לעשות קצת סדר בדברים, עוד עובדה מעניינת לדעתי, ולא בטוח שאני צודק בה, שחלק גדול מהרבנים שלה במשך השנים, לא קבורים בכלל בבודאפעשט, מישהו יכול להפריך או לאשש הנחה זו?
בכל אופן, מחמת קוצר הזמן רשימה חלקית ולא מסודרת כרונולוגית.
מי שמכיר ויודע מוזמן לתקן להוסיף או לגרוע עם מקורות כמובן, ואם אפשר לציין מי מהם קבור בעיר.
רבי אפרים הכהן מווילנא בעל שער אפרים [זקנו של החכם צבי]
רבי עקיבא הכהן כ"ץ נשיא מאובן המיוחס עד אהרן הכהן [זקנו של רבי יצחק כ"ץ תלמיד וחתן המהר"ל ואבי רבי נפתלי אב"ד לובלין וזקנו של הסמיכת חכמים, וכן חונו של רבי שעפטיל הורביץ ומכך זקנן של השל"ה הק']
רבי משה מינץ בעל אפי רברבי [הבנתי שקבור בבודאפעשט, לא ידוע איפה, שמעתי עדות מיהודי שאבא שלו לקח אותו לפני שנים לקבר ולא זכור לו היכן]
תלמידו רבי משה קוניץ בעל בן יוחאי
רבי צבי הירש העלער בעל טיב גיטין [נפטר בבודה - היא אויבן ישן אך לא ידוע לי אם קבור שם]
רבי חיים סופר בעל המחנה חיים
רבי ישראל וואהרמאן [קבור בבודאפעשט]
רבי יקותיאל מרדכי שיק
רבי יעקב צבי מאנדל
רבי מרדכי עמרם הירש [תלמיד הכת"ס ולהבדיל שי"ר, וחותנו של רבי חנוך ארנטרוי, ובן חסותו של רבי עזריאל הילדסהיימר וידיד הרש"ר הירש - לפי ויקיפדיה]
רבי קאפל רייך [קבור בבודאפעשט]
רבי יצחק רייך [קבור בבודאפעשט]
רבי שמעון אופנהיימר [קבור בבודאפעשט]
רבי יונתן שטייף
רבי מרדכי אפרים פישל זוסמן סופר
רבי יעקב יוסף גראס
רבי ישראל וועלץ [קבור בהר המנוחות בחלקת הרבנים]
חתנו רבי משה דב וואלנער [לימים רבה של אשקלון - קבור סמוך לחותנו]
חתנו רבי משה שמעון הופמן [נספה בשואה]
רבי אהרן גדליה הופמן
יבלחט"א רבי משה טוביה וייסברגר
יבלחט"א רבי עמרם מאיר געשטעטנער
יבלחט"א רבי ברוך אוברלנדר
יבלחט"א רבי שלמה כובש

ברשימה ישנם גם כאלה שלא כיהנו כרב ואב׳׳ד העיר אלא כרבני קהילות\בתי כנסת וכן דיינים וכדומה.

אני מקווה למצוא עוד רבנים וראשי מתיבתא בעיר, יישר כח לחו"ר למפרע.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער כתב:רבי צבי הירש העלער בעל טיב גיטין [נפטר בבודה - היא אויבן ישן אך לא ידוע לי אם קבור שם]

http://matzevot.net/Helir.html
בעת חיסול בית העלמין הישן בבודא הועבר לבית העלמין האוטודוקסי בבודאפעסט

א גאליציאנער כתב:רבי משה מינץ בעל אפי רברבי [הבנתי שקבור בבודאפעשט, לא ידוע איפה, שמעתי עדות מיהודי שאבא שלו לקח אותו לפני שנים לקבר ולא זכור לו היכן]

http://www.fszek.hu/sirkert/album/Zsid% ... index.html
מימין מצבה [המחודשת] של הג"ר יעקב בנעט זצ"ל (אביו של הג"ר יחזקאל בנעט זצ"ל אב"ד נייטרא), ומשמאל מצבת הגר"מ מינץ זצ"ל אב"ד אובן-ישן

יציב פתגם כתב:

א גאליציאנער כתב:רבי משה מינץ בעל אפי רברבי [הבנתי שקבור בבודאפעשט, לא ידוע איפה, שמעתי עדות מיהודי שאבא שלו לקח אותו לפני שנים לקבר ולא זכור לו היכן]

http://www.fszek.hu/sirkert/album/Zsid% ... index.html
מימין מצבה [המחודשת] של הג"ר יעקב בנעט זצ"ל (אביו של הג"ר יחזקאל בנעט זצ"ל אב"ד נייטרא), ומשמאל מצבת הגר"מ מינץ זצ"ל אב"ד אובן-ישן

06.1 Münz Mózes óbudai főrabbi.jpg

עמוק עמוק בבית הקברות הניאולוגי... אוי לעינים שכך רואות...
יש גם את משפחת פרוידיגער - מענין לענין באותו ענין, ועוד לא הזכרנו את דייני בית דינו של מהר"ם מינץ, בהמשך אי"ה
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הגה״צ רבי עמרם הלוי יונגרייז
כיהן כראב״ד בודאפעסט כמדומה תש״ח - תשי״ג ואח״כ בעיר יאזור ליד תל אביב.
מנו”כ בעיר בני ברק

הג"ר אהרן דוד קורנפלד - בן רבי אברהם האב"ד מאקאווא [כך הוא חותם במכתב משנת ת"ש] מובא כאן -ולא מצאתי עליו כרגע עוד פרטים- עיין https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... oo?lang=he
הדיין הג"ר יעקב בנעט - תלמיד מהר"ם מינץ - ואבי הגר"י בנעט אב"ד נייטרא
הג"ר יהודא סעמניץ אב"ד העלישטאבא ואח"כ דיין בבי"ד של מהר"ם מינץ
הג"ר משה אבליש דיין בי"ד של מהר"ם מינץ
הג"ר מאיר יהודא איסטרייך דיין בבי"ד של מהר"ם מינץ
הג"ר עזריאל בריל ("ברילל"; תקל"ח-תרי"ג), דיין בבודפסט כארבעים שנה, מחבר "הדרת קודש" (ראה אודותיו, אישים בתשובות חתם סופר, עמ' שכו-שכז).
הג"ר יהושע\יושע בערנאטה רב ביה"כ קרן קיימת בודפשט
רבי יחיאל מיכאל הרשקוביץ רב חברת ש"ס בודפשט?
הרב ד"ר שמעון הבשי הי"ד?
ה"ר אברהם אליעזר אקשטיין דומ"ץ
רבי יהודה צבי (ליב הרש) גינז-שלזינגר (תקס"ז-תרכ"ב) חתן הגאון רבי משה מינץ אב"ד אובן ישן. בן רבי שמואל מאייזנשטט. למד תורה מפי דודו הגאון רבי עקיבא איגר ואצל חתן דוד הגאון בעל "חתם סופר". לאחריו נישואיו התגורר על יד חמיו באובן ישן ושימש שם ברבנות בית כנסת.
ולא לשכוח את הרב מערלוי זצ"ל שכיהן כרב ודיין לאחר השואה האיומה בבודפשט לשארית הפליטה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יש גם את ר' לייב שוואב - שלפי איך שזה נראה קצת ספק אם אפשר לכלול אותו במנין הרבנים דפה, והוא נכלל כראש הרבנים הניאולוגים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הג"ר פנחס לייב פרוידיגר בן למשפחת רבני העלישויא, היה דיין או אב"ד באויבן ישן.
בנו רבי משה ונכדו רבי אברהם לא כהנו ברבנות העיר עד כמה שידוע לי.[אע"פ שהיו ת"ח גדולים והיו מעמודי התווך שיסדו את הקהילה האורתודוקסית בבודפשט]
אך הנין, הרב פנחס-פיליפ פרוידיגר שהיה חתן בעל ה"דעת סופר", לא מצאתי מידע ודאי, אך נראה לומר שכיהן ברבנות כלשהי בעיר.
אם יוכל מאן דהו מחו"ר המקום לשפוך אור על נקודה זו, יבורך מן השמים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אתכם הסליחה הרב "גאליצאנער"
אך עשיתם כאן קוגל גדול ונורא עם הרשימה של רבני "בודאפעשט".

בראש וראשון יש צורך להבהיר שהמדובר כאן בעצם מג' עיירות וקהילות שונות
א) פעשט (בצד המזרחי של נהר הדונא)
ב) בודא המכונה "אובן"
ג) אובודא המכונה "אובן ישן"

כך שכמה מהרבנים שמנית שימשו ברבנות בקהילת "אובן" או "אובן ישן" (כמו מהר"ם מינץ) וכלל אין לרבנות שלהם קשר עם העיר "בודאפעשט" רבתי.

רק בחורף שנת תרל"ב אוחדו 3 עיירות אלו לעיר רבתי גדולה אשר בשם "בודאפעשט" יכונה - ומאז מצינו רבנים שכיהנו בעיר "בודאפעשט".

א גאליציאנער כתב:הג"ר פנחס לייב פרוידיגר בן למשפחת רבני העלישויא, היה דיין או אב"ד באויבן ישן.
בנו רבי משה ונכדו רבי אברהם לא כהנו ברבנות העיר עד כמה שידוע לי.[אע"פ שהיו ת"ח גדולים והיו מעמודי התווך שיסדו את הקהילה האורתודוקסית בבודפשט]
אך הנין, הרב פנחס-פיליפ פרוידיגר שהיה חתן בעל ה"דעת סופר", לא מצאתי מידע ודאי, אך נראה לומר שכיהן ברבנות כלשהי בעיר.
אם יוכל מאן דהו מחו"ר המקום לשפוך אור על נקודה זו, יבורך מן השמים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

בביה"כ המרכזי בבודאפעסט

שבטיישראל כתב:אתכם הסליחה הרב "גאליצאנער"
אך עשיתם כאן קוגל גדול ונורא עם הרשימה של רבני "בודאפעשט".

בראש וראשון יש צורך להבהיר שהמדובר כאן בעצם מג' עיירות וקהילות שונות
א) פעשט (בצד המזרחי של נהר הדונא)
ב) בודא המכונה "אובן"
ג) אובודא המכונה "אובן ישן"

כך שכמה מהרבנים שמנית שימשו ברבנות בקהילת "אובן" או "אובן ישן" (כמו מהר"ם מינץ) וכלל אין לרבנות שלהם קשר עם העיר "בודאפעשט" רבתי.

רק בחורף שנת תרל"ב אוחדו 3 עיירות אלו לעיר רבתי גדולה אשר בשם "בודאפעשט" יכונה - ומאז מצינו רבנים שכיהנו בעיר "בודאפעשט".

הרב שבטי ישראל יקירי, לא ולא, אין כאן שום קוגל וכל שום וחניכה דאית ליה, כשנתתי את הכותרת לאשכול אכן התכוונתי למנות את כל הרבנים ששמשו ברבנות בשלושת המקומות הללו, כך שהכל בסדר ואפשר להמשיך הלאה ולחפש עוד רבנים שכיהנו בעואב"י "בודאפעשט".
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער כתב:רבי קאפל רייך [קבור בבודאפעשט]
רבי מרדכי אפרים פישל זוסמן סופר

האחרון היה חתנו של הראשון, ואף הוא קבור בבודאפעשט בסמוך לחותנו.

א גאליציאנער כתב:לאחרונה יוצא לי לעסוק שוב ושוב ברבני העיר הגדולה לאלוקים - בודאפעשט, ודומני כי צריך לעשות קצת סדר בדברים, עוד עובדה מעניינת לדעתי, ולא בטוח שאני צודק בה, שחלק גדול מהרבנים שלה במשך השנים, לא קבורים בכלל בבודאפעשט, מישהו יכול להפריך או לאשש הנחה זו?
בכל אופן, מחמת קוצר הזמן רשימה חלקית ולא מסודרת כרונולוגית.
מי שמכיר ויודע מוזמן לתקן להוסיף או לגרוע עם מקורות כמובן, ואם אפשר לציין מי מהם קבור בעיר.
רבי אפרים הכהן מווילנא בעל שער אפרים [זקנו של החכם צבי]
רבי עקיבא הכהן כ"ץ נשיא מאובן המיוחס עד אהרן הכהן [זקנו של רבי יצחק כ"ץ תלמיד וחתן המהר"ל ואבי רבי נפתלי אב"ד לובלין וזקנו של הסמיכת חכמים, וכן חונו של רבי שעפטיל הורביץ ומכך זקנן של השל"ה הק']
רבי משה מינץ בעל אפי רברבי [הבנתי שקבור בבודאפעשט, לא ידוע איפה, שמעתי עדות מיהודי שאבא שלו לקח אותו לפני שנים לקבר ולא זכור לו היכן]
תלמידו רבי משה קוניץ בעל בן יוחאי
רבי צבי הירש העלער בעל טיב גיטין [נפטר בבודה - היא אויבן ישן אך לא ידוע לי אם קבור שם]
רבי חיים סופר בעל המחנה חיים
רבי ישראל וואהרמאן [קבור בבודאפעשט]
רבי יקותיאל מרדכי שיק
רבי יעקב צבי מאנדל
רבי מרדכי עמרם הירש [תלמיד הכת"ס ולהבדיל שי"ר, וחותנו של רבי חנוך ארנטרוי, ובן חסותו של רבי עזריאל הילדסהיימר וידיד הרש"ר הירש - לפי ויקיפדיה]
רבי קאפל רייך [קבור בבודאפעשט]
רבי יצחק רייך [קבור בבודאפעשט]
רבי שמעון אופנהיימר [קבור בבודאפעשט]
רבי יונתן שטייף
רבי מרדכי אפרים פישל זוסמן סופר
רבי יעקב יוסף גראס
רבי ישראל וועלץ [קבור בהר המנוחות בחלקת הרבנים]
חתנו רבי משה דב וואלנער [לימים רבה של אשקלון - קבור סמוך לחותנו]
חתנו רבי משה שמעון הופמן [נספה בשואה]
רבי אהרן גדליה הופמן
יבלחט"א רבי משה טוביה וייסברגר
יבלחט"א רבי עמרם מאיר געשטעטנער
יבלחט"א רבי ברוך אוברלנדר
יבלחט"א רבי שלמה כובש

ברשימה ישנם גם כאלה שלא כיהנו כרב ואב׳׳ד העיר אלא כרבני קהילות\בתי כנסת וכן דיינים וכדומה.

אני מקווה למצוא עוד רבנים וראשי מתיבתא בעיר, יישר כח לחו"ר למפרע.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יש כאן מעט אי דיוקים, חלק מהנ"ל לא היו אב"ד אלא ראב"ד או דומ"ץ, וגם מן הנכון לציין כי בודא-פעסט היתה פעם מחולקת לק"ק בודא [דהיינו אויבן ישן] וק"ק פעסט, והיו קהילות נפרדות ורבים נפרדים [ובעת שהותר ליהודים לדור בפעסט רבה הראשון היה רבי וואלף באסקאוויץ זצ"ל מח"ס סדר למשנה בנו של המחצית השקל], וכמו כן יש מעט ערבוב סדר הדורות ברשימה הנ"ל, כי המחנה חיים זצ"ל [שהיום יו"ד דיליה] כיהן אחרי רבי ישראל וואהרמאן זצ"ל, וגם רבי שמעון אופנהיימר זצ"ל היה לפני רבי קאפל רייך זצ"ל וכדומה לזה.

וכן מן הנכון להוסיף את הראב"ד הג"ר יעקב שלום סופר זצ"ל מח"ס תורת חיים בנו של המחנה חיים זצ"ל.

אני חושב שכדאי לא לשכוח את ר' משה ארי' בלאך, בעמח"ס שערי תורת התקנות ושערי תורת המעלות, נכד הרב בעל שמן רוקח ואחיינו ותלמידו המובהק של ר' בנימין וואלף לעוו בנו שך בעל שמן רוקח (שכחתי את השם של חיבורו של ר' בנימין וואלף).

תרשישי כתב:וכן מן הנכון להוסיף את הראב"ד הג"ר יעקב שלום סופר זצ"ל מח"ס תורת חיים בנו של המחנה חיים זצ"ל.

כנראה נקרא יעקב שלום ע"ש דודו אב"ד ט"ש.

א גאליציאנער כתב:הג"ר פנחס לייב פרוידיגר בן למשפחת רבני העלישויא, היה דיין או אב"ד באויבן ישן.
בנו רבי משה ונכדו רבי אברהם לא כהנו ברבנות העיר עד כמה שידוע לי.[אע"פ שהיו ת"ח גדולים והיו מעמודי התווך שיסדו את הקהילה האורתודוקסית בבודפשט]
אך הנין, הרב פנחס-פיליפ פרוידיגר שהיה חתן בעל ה"דעת סופר", לא מצאתי מידע ודאי, אך נראה לומר שכיהן ברבנות כלשהי בעיר.
אם יוכל מאן דהו מחו"ר המקום לשפוך אור על נקודה זו, יבורך מן השמים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אם אתה מעוניין, אתה יכול ליצור קשר עם בנו של ר' פנחס שגר בגייטסהעד.(יליד הארץ). שכחתי את שמו. אני חושב שלר' פנחס יש גם בת נשואה שולזינגר (אני חושב כלתו של הרב מקרית אתא, אחיו של רמ"מ שולזינגר ז"ל).

יעקל כתב:

תרשישי כתב:וכן מן הנכון להוסיף את הראב"ד הג"ר יעקב שלום סופר זצ"ל מח"ס תורת חיים בנו של המחנה חיים זצ"ל.

כנראה נקרא יעקב שלום ע"ש דודו אב"ד ט"ש.

אכן הוא נקרא על שם דודו מק"ק טאפאלטשאן [והוא לא היה אב"ד שם].

רבני ודייני אובן ישן-בודאפעסט, רבים הם, ואי אפשר לפורטם על רגל אחת. אמנם פטור בלא כלום אי אפשר, ואוסיף קצת הוספות, עפ"י סדר הא"ב.

הג"ר אליעזר זוסמאן סופר ז"ל, אבד"ק דעברעצין, ורב דחברה ש"ס בבודאפעסט.

הג"ר אלכנסדר אשר באב"ד זצ"ל, בן הג"ר יצחק באב"ד זצ"ל אבדק"ק טארטיקוב. מלפנים מו"ץ בוואלאווע-נירבאטור, אחר המלחמה התגורר בבודאפעסט, והיה שם חבר בבי"ד המיוחד לתקנת עגונות. אח"כ בברוקלין רב דקהל טארטיקוב.

הג"ר אלכסנדר עקשטיין ז"ל דיין בבודאפעסט.

הג"ר ארי' ליב פריעד ז"ל רב בבודאפעסט, חתן הג"ר זאב וואלף ציטראן ז"ל מדאראג.

הג"ר בנימין זאב וואלף זוסמאן סופר ז"ל, תלמיד החתם סופר. רב דחברת ש"ס בבודאפעסט בין השנים תרכ"ט-תרנ"ב.

הג"ר בנימין זאב פישער ז"ל, תלמיד הדעת סופר. רו"מ בבודאפעסט.

הג"ר דוד גאלדשטיין ז"ל [חותנו של רב"ז פישער הנ"ל], רו"מ בבודאפעסט.

הג"ר חיים פסח פעטמאן ז"ל בעל 'תורת חיים', רב בפעסט, ואח"כ בעיה"ק צפת.

הג"ר יהודה הערשקאוויטש ז"ל, תלמיד השבט סופר. רב בית הכנסת לינת הצדק בבודאפעסט משך מ' שנה.

הג"ר יהושע ליב שילל ז"ל דיין באובן ישן.

הג"ר יהושע ציטראן ז"ל אבדק"ק ביסערמין ואח"כ רב בבודאפעסט. חותנו של הרה"ג ר' אהרן מאיר קרויס ז"ל אבדק"ק שאפראן, סידני, ומעלבארן, ובסוף ימיו במאנסי.

הג"ר יוסף ניימאן ז"ל, רב בבודאפעסט. אביו של הג"ר יעקב יצחק ניימאן ז"ל רב דקהל מחזיקי הדת במאנטריאל.

הג"ר יעקב סג"ל לעבאוויטש ז"ל בעל 'משנת יעקב', מלפנים ראב"ד קאפיש, ואחר המלחמה שימש בבי"ד בודאפעסט. ואח"כ בברוקלין רב דקהל גבעת פנחס דקאפיש.

הג"ר יצחק אייזיק הלוי טשעך ז"ל רב בבודאפעסט

הג"ר יצחק קיצע ז"ל ראב"ד באובן ישן.

הג"ר לוי יצחק יאזעפאוויטש ז"ל, חתן הג"ר דוד פריעדמאן ז"ל אבדק"ק צעהלים. רב בבודאפעסט.

הג"ר מרדכי גרינפעלד ז"ל אבדק"ק נירעדהאז, ואח"כ ראב"ד בבודאפעסט. ובסוף ימיו ראב"ד בווינא.

הג"ר מרדכי יפה ז"ל, תלמיד הכתב סופר. שימש ברבנות בק"ק קירכבערג, ואח"כ רב בחברת ש"ס בבודאפעסט, ושם מנו"כ.

הג"ר נתן בנימין עקשטיין ז"ל הי"ד, תלמיד השבט סופר. רו"מ בבודאפעסט.

הג"ר נתן גינצבורג ז"ל אבדק"ק אובן ישן. המהר"ם מינץ ז"ל מילא מקומו.

הג"ר שבתי אלטמאן ז"ל תלמיד הדעת סופר. רב דחברת אהבת רעים בבודאפעסט.

הג"ר שלום וויינבערגער ז"ל רו"מ בבודאפעסט.


ואולי ראוי למנות גם רבנים צדיקים אנשי שם שהתגוררו משך תקופה בבודאפעסט, למרות שלא שימשו כרב או דיין, ביניהם:

הג"ר אברהם גוטענפלאן ז"ל אבדק"ק טיניע מח"ס 'באר אברהם' עמ"ס אבות ושא"ס, ואחר המלחמה התגורר בבודאפעסט. בסוף ימיו עלה לארה"ק, נפטר שם בשנת תשי"א.

הרה"ק רבי יחזקאל'ע מערץ ז"ל מקאשוי, ואחר המלחמה התגורר כמה שנים בבודאפעסט, ואח"כ בברוקלין.

הג"ר ישכר שלמה טייכטהאל ז"ל הי"ד בעל 'משנה שכיר', התגורר כמה שנים בבודאפעסט, והרביץ שם תורה.

הגאון ר' עמרם הלוי יונגרייז זצ"ל היה אב"ד ב' פעסט אחר המלחמה לכמה שנים
אחר כך עלה לארץ ישראל והיה אב"ד יאזור