פורום אוצר החכמה

ראשי פרקים לתולדות הגאון רבי אשר מאיר שולמן זצ"ל מטבריה,
במלאת ארבעים שנה לפטירתו, כ"ח אדר תשל"ט.

לא הכרתי אותו ולא היה לי קשר אתו, [ורק קצת שמעתי עליו לפני שנים רבות מהרה"ג הדיין רבי משה שלום שור שליט"א מבני ברק, שהוא נכד גיסו הרב בנימין דרוק זצ"ל], אולם יש חשיבות מרובה לליקוט ידיעות על תולדותיו, משום שבימינו אין כמעט מישהו ששמע עליו, וכמדומני שגם חלק מבני משפחתו לא יודעים הרבה עליו. הרשימה הזאת היא רק בגדר התחלה, [חסר בה שמות צאצאיו וכו'], ויש לקוות שנכדיו וניניו ומכיריו ומוקיריו יתעוררו להוסיף פרטים, ולהוציא לאור את כתביו הרבים.

הגאון רבי אשר מאיר שולמן זצ"ל נולד בירושלים בין החומות בשבט תרנ"ז. אביו היה רבי שמואל (זעליג) שולמן. [ראה הנצחה בסוף ספר גימטריאות, לרבינו יהודה החסיד, (ח"ב), פרפראות על התורה. וראה בס' חזון יהושע (לרר) עמ' כ"א שאביו של רבי שמואל היה רבי אהרן שלמה שולמן. וראה עוד שם שלרבי שמואל שולמן היתה אחות בשם מרת חנה (התאלמנה בגיל צעיר מבעלה רבי יהושע העשיל ממשפחת ...? וגידלה לבד ארבעה יתומים) שהיתה זקנתו של החזן ר' יהושע לרר, ושל ר' יהושע קימלמן (מאוסטרליה). אחות אחרת של רבי שמואל היתה אמו של רבי אליהו סלומון שהיה מגדולי המלמדים בירושלים ובעץ חיים. (יש תמונה שלו בס' שרשרת הדורות בתקופות הסוערות [פרוש] ח"א עמ' 221 התמונה העליונה, וכן הוא נזכר בס' תורת רבינו שמואל סלאנט ח"א סי' כ')].
רבי אשר מאיר שולמן למד בצעירותו בישיבת שער השמים בירושלים, בתקופה שהיתה גם ישיבה לבחורים והגרצ"פ פרנק שימש בה כראש ישיבה, ובאחד ממכתביו כותב רא"מ שולמן על הגרחי"ל אויערבך ראש ישיבת שער השמים "אלוף נעורי הנשר הגדול". [עדות הגרא"ד אויערבך שליט"א מטבריה, במוסף שבת קדש יתד נאמן פ' תצוה (ג') תשס"ה עמ' 12].
רא"מ שולמן היה תלמיד מובהק של הגרצ"פ פרנק ועשה אצלו שימוש בהוראה וקיבל ממנו סמיכה בשנת תרע"ה. בהגיעו לפרקו הציעו לו שידוך בעיר טבריה והתחתן שם. [על השידוך יש סיפור מעניין במוסף שבת קדש יתד נאמן פ' אחרי מות תשמ"ט עמ' 12].
אשתו מרת שרה (נפטרה ט"ז סיון תשמ"ט) היתה בתו של רבי אליעזר (ב"ר גד) הלר, מחסידי קרלין וממנהיגי החסידים בטבריה. [ראה עליו בס' אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמ' 647-649, בית אהרן וישראל גליון מ"ג (תשרי חשון תשנ"ג) עמ' לה-לט, נפטר כ"ב אב תשי"ב או תשי"ג].
רא"מ שולמן התגורר בטבריה כחמישים שנה. היה מקורב מאד לגר"מ קליערס אב"ד טבריה, ולמד עמו בחברותא, וקיבל ממנו סמיכה בשנת תרפ"ט. וכן קיבל סמיכה מהגרי"ח זוננפלד, הגר"א קלאצקין, הגרא"ז מלצר, הגר"ר בענגיס, ועוד. [קובץ תפארת ישראל (רוז'ין) א' (תשמ"ד) עמ' 10-11].
כל השנים עמד בקשר מכתבים בדברי תורה והלכה עם רבו הגרצ"פ פרנק. אנשי מכון הרב פראנק מציינים שבספרית הגרצפ"פ יש כ-100 מכתבים ממנו, ויתכן ובשנים הקרובות תופיע חליפת המכתבים כספר. [מוסף שבת קדש יתד נאמן פ' אחרי מות תשמ"ט עמ' 13].
הוא שימש תקופה כשו"ב בטבריה. [בס' משנת שמחה לרש"ב ורנר (טבריה תשס"ב) בהקדמה, עמ' כ', נזכר השו"ב הגאון המופלא רבי אשר מאיר שולמן זצ"ל. וכן ראה ס' מישרים (פרלמן) במבוא עמ' י"ז].
רא"מ שולמן נתמנה לרב קהילת חסידי בויאן בטבריה ע"י האדמו"ר מבויאן - טשרנוביץ.
עם פטירת הגר"מ קליערס בשבט תרצ"ד הכתירוהו כרב ומורה לעדת אשכנזים בטבריה. [ראה במוסף שב"ק יתד נאמן פ' אחרי מות תשמ"ט עמ' 13 שבגלל מצבה הכלכלי של קהילת טבריה, ויתר אח"כ רא"מ שולמן על רבנותו לטובת הגרא"ז ורנר].
כמה אסונות אירעו במשפחתו בזמן מלחמת תש"ח. ביום כ"ו אדר א' תש"ח נהרג בנו הבחור (רפאל) אלימלך שולמן הי"ד ע"י הערבים בירושלים. [ראה הנצחה בסוף קובץ אסיפת חכמים (בויאן ביתר) ג', ניסן תשס"ג, וכן בס' סיפורים ירושלמים ח"ד עמ' 281-282]. וביום כ"ד אייר תש"ח אירע אסון נורא בו נהרגו (מפגז שנחת על שכונת מאה שערים) בתו מרת באשע בתיה לאה אייזן, ובעלה רבי משה יהושע העשיל (ב"ר יצחק אייזיק) הלוי אייזן, (ריש מתיבתא בישיבת קרלין סטולין), ושלושת בנותיהם הקטנות הדסה שושנה, דבורה דינה, ונחמה גיטל, הי"ד. [ראה הנצחה לבני המשפחה שנהרגו, בתחילת ס' "סם חיים" - ליקוטי תורה, לרבי חיים יצחק אייזיק הלוי אייזין (ר"מ בחיי עולם). וראה תיאור מזעזע של הריגת בני משפחת אייזן, בס' ספורים ירושלמים ח"ד עמ' 257-287, ושם בסוף העתיק (מתוך ס' עולמות שחרבו) סיפור מופת של האדמו"ר רבי יואל מסטמאר בענין זה, וראה שם עמ' 282-283 על קבלת הבשורה הנוראה הזאת אצל רבי אשר שולמן ומשפחתו]. רק התינוקת הקטנה ברכה שת', בת השנה וחצי, ניצלה יחידה מכל משפחתה, (משפחת אייזן - צאצאי מרת באשע הי"ד), וגדלה אצל זקניה. [היא הרבנית אשת הג"ר דב זאקס שליט"א מראשי ישיבת סלבודקה לצעירים].
בערוב ימיו, עזב רבי אשר מאיר שולמן את טבריה, אחרי פטירת בנו רבי אהרן שלמה שולמן בבני ברק בי"ט חשון תשכ"ח, ועבר לגור בבני ברק. שם שימש רב בית החסידים דחסידי רוז'ין ברח' חפץ חיים. [קובץ תפארת ישראל (רוז'ין) א' (תשמ"ד) עמ' 11, מסילות (בטאון רוז'ין סאדיגורא) י"ח (תשמ"ח) עמ' 71]. כמו כן היה נשיא רוחני של ישיבת אור ישראל רוז'ין בבני ברק. [ירחון בית יעקב גליון 230-231, עמ' 33]. [בלוח דבר בעתו כ"ח אדר כותב עליו: ראש ישיבת רשב"י].
וראה ס' פניני רבינו הקהילות יעקב עמ' נ"א מכתב מהסטייפלר לרא"מ שולמן. וראה מש"כ עליו בס' שערי למוד לרבי יצחק מתתיהו לוריא בהקדמה עמ' ח'. וראה ס' נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) ח"א בהקדמה עמ' ג' שכותב שקיבל סמיכה ממנו, עיי"ש. וראה ס' גדולי הדורות (שטרן) ח"ג עמ' 994.
דברי תורה מרא"מ שולמן נדפסו במקומות הבאים:
ד"ת ממנו מפוזרים בכל ספרי הגרצ"פ פראנק: שו"ת הר צבי, הר צבי על הש"ס, הר צבי עה"ת, הר צבי רשמי שאלה, מקראי קדש, הדרת קדש, הדרת הארץ.
וכן ראה קובץ מוריה שנה ח' גליון י-יב (צד-צו) סיון תשל"ט עמ' נ"ט-ס"א שני מכתבים משנת תרפ"ו בענין קנין הגט, ובענין שליחות לעכו"ם. וכן בספר זבח שלמה (גולינסקי) ח"ב הערות מרא"מ שולמן עמ' קפ"ג-ר"ה, ועמ' רכ"ג-רכ"ט. וכן קובץ תפארת ישראל (רוז'ין) א' (תשמ"ד) עמ' 10. קובץ אסיפת חכמים (בויאן ביתר) ג' (ניסן תשס"ג) עמ' כ-כד. הר המור שביעית עמ' קעט-קפ. הר המור פסח עמ' עה-עח.
נפטר כ"ח אדר תשל"ט.

מחצד חקלא כתב:וראה בס' חזון יהושע (לרר) עמ' כ"א שאביו של רבי שמואל היה רבי אהרן שלמה שולמן. וראה עוד שם שלרבי שמואל שולמן היתה אחות בשם מרת חנה (התאלמנה בגיל צעיר מבעלה רבי יהושע העשיל ממשפחת ...? וגידלה לבד ארבעה יתומים) שהיתה זקנתו של החזן ר' יהושע לרר, ושל ר' יהושע קימלמן (מאוסטרליה).

מחצד חקלא כתב:[על השידוך יש סיפור מעניין במוסף שבת קדש יתד נאמן פ' אחרי מות תשמ"ט עמ' 12]

מחצד חקלא כתב:ביום כ"ו אדר א' תש"ח נהרג בנו הבחור (רפאל) אלימלך שולמן הי"ד ע"י הערבים בירושלים... וביום כ"ד אייר תש"ח אירע אסון נורא בו נהרגו (מפגז שנחת על שכונת מאה שערים) בתו מרת באשע בתיה לאה אייזן, ובעלה רבי משה יהושע העשיל (ב"ר יצחק אייזיק) הלוי אייזן, (ריש מתיבתא בישיבת קרלין סטולין), ושלושת בנותיהם הקטנות הדסה שושנה, דבורה דינה, ונחמה גיטל, הי"ד.

טוראי
אלימלך-רפאל שולמן
בן שרה והרב אשר מאיר. נולד ביום ג' בשבט תר"פ (23.1.1920) בטבריה, שם גדל והתחנך. עם תום לימודיו בבית-הספר היסודי 'אור תורה' ובבית-הספר העל-יסודי 'רבי מאיר בעל הנס', פנה ללימודי מקצועות האינסטלציה והמכונאות ועבד בתחומים אלה בטבריה. כשמלאו לו תשע עשרה עבר לירושלים, שם למד נהיגה ומצא את פרנסתו במקצועות אלה. אלימלך נהג לבקר דרך קבע בבית אחותו, בתיה באשע לאה, שנהרגה ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948), כשלושה חודשים לאחר מותו, יחד עם בעלה משה יהושע העשיל אייזין ושלוש מבנותיהם מפגיעת פגז בביתם בעת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.

בחגים היה חוזר לבית הוריו לשהות בחברתם ובחברת בני המשפחה, החברים והמכרים הרבים בטבריה. לאחר הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ ופרוץ מלחמת העצמאות, נשאר אלימלך בירושלים, שהיתה נתונה במצור והמשיך בעיסוקו העיקרי כנהג, בעיר ומחוצה לה. הוא לא היסס להוביל מצרכי מזון במשאית בקו ירושלים- תל אביב, חרף הסיכונים הגבוהים שהיו כרוכים בנסיעות אלה ולא שעה לעצות מכריו לחדול מהנסיעות המסוכנות. במקביל החל לעבוד בחברת 'סולל בונה' כנהג משאית של החברה בתוך ירושלים וגויס לעבודות ביצורים והובלת חומרי ביצורים לעמדות בבית- החולים 'הדסה' ובאוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים הנצורה.

ביום ראשון, כ"ו באדר א' תש"ח (7.3.1948), נהג בשעות אחר-הצהרים משאית של 'סולל בונה', עמוסה חומרי ביצורים. אלימלך עבר את המחסום ב'מעבר מנדלבאום' ועלה בכביש שייח ג'ארח לכיוון בית-החולים 'הדסה'. בעלייה זו הותקף מן המארב על-ידי פורעים ערביים, נורה מטווח קרוב ונפגע מרסיסי רימון שהושלך לתא הנהג. הוא נשרף חיים בתוך משאיתו. לאחר מותו גררו הפורעים הערביים את גופתו מתא הנהג והתעללו בה. גופתו הועברה לבית-החולים 'שערי צדק' ורק למחרת היום, כ"ז באדר א' תש"ח (8.3.1948), הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין 'סנהדריה'. רווק בן עשרים-ושמונה היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות. (באתר יזכור)

בתיה לאה באשע אייזין ז''ל
בתיה לאה, בת שרה ואשר מאיר שולמן, נולדה בטבריה בתר"פ (1920).

משבגרה נישאה למשה יהושע אייזין, גרה עמו בשכונת מאה שערים בירושלים ונולדו ארבע בנותיהם: הדסה שושנה, דבורה דינה, נחמה גיטל וברכה עליזה.

...

ביום החמישה עשר למערכה, יום רביעי כ"ד באייר תש"ח (02.06.1948), נהרגו ברחבי העיר 13 יהודים. הפגיעה הקשה ביותר היתה במשפחת אייזין, שהתכנסה בבית אבי המשפחה בשכונת מאה שערים לקבל את פני הבן שבא מהקרבות בעיר העתיקה. שבעה מבני המשפחה נהרגו מפגיעת פגז אחד שחדר לדירה דרך החלון. מהפגז נהרגו משה יהושע ואחיותיו רבקה פרידא וברכה, אשתו בתיה לאה ובנותיהם הדסה שושנה, דבורה דינה ונחמה גיטל. בתו הקטנה של משה יהושע היתה בזרועותיו אך לא נפגעה, וכמוה הוריו ואחיו שהיו בדירה.

בתיה לאה היתה בת 28 במותה, הותירה בת, הורים ואחים. בעלה, שלוש מבנותיה ושתי גיסותיה נהרגו אתה. כל חללי המשפחה הובאו לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הועברו למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. (אתר לעד; דפים נוספים על רבי משה יהושע, הדסה שושנה, דבורה דינה ונחמה גיטל - עם תמונותיהם)

משוש דורים כתב:בספר 'עולמות שחרבו' יש סיפור מדהים על מופת של הרבי מסאטמר זצ"ל עם הבת היחדה שניצולה למשפחת אייזן, אלמנתו של רבי בערל זקס שנפטר ביום שישי האחרון.

מחצד חקלא כתב:וראה תיאור מזעזע של הריגת בני משפחת אייזן, בס' ספורים ירושלמים ח"ד עמ' 257-287, ושם בסוף העתיק (מתוך ס' עולמות שחרבו) סיפור מופת של האדמו"ר רבי יואל מסטמאר בענין זה, וראה שם עמ' 282-283 על קבלת הבשורה הנוראה הזאת אצל רבי אשר שולמן ומשפחתו]. רק התינוקת הקטנה ברכה שת', בת השנה וחצי, ניצלה יחידה מכל משפחתה, (משפחת אייזן - צאצאי מרת באשע הי"ד), וגדלה אצל זקניה. [היא הרבנית אשת הג"ר דב זאקס שליט"א מראשי ישיבת סלבודקה לצעירים].