פורום אוצר החכמה

משוש דורים כתב:לפני זמן קצר הלך לעולמו היום (יום א' כ"ג בניסן) רבי מנחם מנדל טאוב - הרבי מקאליב, מהמפורסמים שבין מעוני וניצולי השואה.

קרית מלך כתב:נזכרתי כעת בעובדה מדהימה! לפני כ25 שנים בלימודי בישיבת קול תורה הסבו קבוצת בחורים קטנה לסעודת שבת בבוקר לאחר תפילת ותיקין, אחד הבחורים הזכיר את שמו של האדמו"ר מקאליב זצוק"ל שלא בכבוד הראוי, להפתעת כולנו קפץ בחור אחר הנמנה על משפחת האצולה הספרדית כשרבים מאד מבני המשפחה נמנים על ראשי הישיבות ומרביצי התורה [גם בחור זה משמש כיום כמרביץ תורה נכבד] והזהיר בכל תוקף שלא לפגוע בכבודו של צדיק וסיפר שלאביו שליט"א נולדו מספר בנות אך לא נפקד בבנים, אירע פעם שפגש באדמו"ר מקאליב זצ"ל וביקש את ברכתו, מיד השיב לו בזכותו של הרה"ק הנועם אלימלך שספרו מונח כאן על שולחני הנני מברכך בבן זכר, והנה כעבור שנה ביום ההילולא של הנוע"א כ"א אדר נולד לו בן ראשון, לאחריו נולדו לו ארבעה בנים כולם בתאריך כ"א אדר!
הבחור הוסיף כי אם אין מאמינים לכך הוא יוכיח זאת בצילום ת. ז. של אביו!
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

ציבור כתב:הרבי היה גדול ומופלג גם בכוח הנגינה.
האם יש הקלטות בהם הוא עצמו שר את השירים שהלחין?

ציבור כתב:תודה רבה.

תודה מראש למי שיעלה מלחניו של הרבי עצמו, שיהיו שפתותיו דובבות.

ציבור כתב:תמונה יפה

הוה אמינא כתב:

ציבור כתב:תודה רבה.

תודה מראש למי שיעלה מלחניו של הרבי עצמו, שיהיו שפתותיו דובבות.

כפשוטו? באמת יש דעה שאם שרים לחן של נפטר שפתותיו דובבות כמו מי שנאמרה הלכה בשמו?

סגי נהור כתב:מקובלנו בשם הצ"צ כי גדול כוחו של הניגון, שאינו רק בבחינת "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אלא עומד כנגדו ממש.

אבן יקרה כתב:נעכטן ביים אסרו חג טיש פון כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א, האט די רבי שליט"א אין אנהייב טיש דערמאנט די הסתלקות פון דודו כ"ק אדמו"ר מקאליב זצוק"ל, און האט געזאגט אין נאמען פון זיין טאטע זצ"ל אז נאך זינגען א ניגון פון א צדיק איז אויך א ענין פון לעילוי נשמתו, און אנגעהויבן די באקאנטע "נאר אמונה" ניגון, און די גאנצע עולם האט מיט געזונגען לאנגע הייט פאטשנדיג.

סגי נהור כתב:מקובלנו בשם הצ"צ כי גדול כוחו של הניגון, שאינו רק בבחינת "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אלא עומד כנגדו ממש.

האמת והשלום כתב:לא זכיתי בעצמי להתבשם מריחו של צדיק זה ריח הגן עדן.
הייתי מעונין לשמוע כאן קצת מגדלותו התורנית בדברים שנהג וכיוצ"ב,לבד כוחו העצום בברכותיו כמו שסיפרו מעליי וכן עוצמתו במדרשי חז"ל וביאוריהם שזה ממש מאלף לראות יהודי על אתר מסביר הכל בטוב טעם ודעת.

נטיעות כתב:1) רבי מנחם מענדיל מקאליב בעל קול מנחם - חתן רבי פינחס שפירא מקעכניא
2) בן רבי יחיאל יהודה מראזלא [י"ט אב תרצ"ט] - חתן רבי משה דוד אשכנזי מאלעסק
3) בן רבי פינחס חיים מראזלא - חתן ר'בי אברהם חיים השני מלינסק-ראפשיץ
4) בן רבי יהודה צבי מראזלא [א' סיון תרמ"ו] - חתן רבי אליעזר צבי מקאמארנא
5) בן רבי שלמה מראזלא [ג' חשון תרמ"א] - חתן דודו רבי יהודה צבי מראזלא-סאמבור-זידיטשוב
6) בן רבי משה חיים מזידיטשוב [כ"ו תמוז תקצ"א] - חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב
7) בן ראש שושילתא קדישתא רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע - [ז' אד"ב תקפ"א]

תורה מפוארת כתב:זכורני כד הוינא שספר זה חידד לי שהשואה היא לא סיפור ללא כיסוי אלא יש דמויות והוי של חיים שנגדעו מאחוריהם

דרומי כתב:לא הכרתי את המנוח זצ"ל, אבל למה לקלקל אשכול ולהסיטו לכיוון אחר לגמרי? ממש לא מתאים ולא מכובד ולא חכם.

ולעצם מה שהערת, פתחתי פעם אשכול על נושא דומה של דרשן שנואם בבית הכנסת לאחר התפלה ומבלבל את מי שעדיין באמצע תפלתו. אולי תעביר את הודעתך לשם.

ציבור כתב:תמונה יפה

חשוקי חמד בבא בתרא דף כא עמוד א
מתקנת יהושע בן גמלא
האם מותר לזכות את הרבים בשיעור באוטובוס ציבורי כשחלק מתנגדים
שאלה. ישנם ת"ח המזכים את הציבור באמירת שיעור בקול רם באוטובוס ציבורי, והרבה מהנוסעים נהנים ומשתתפים ולומדים תורה ומתעלים, אך לפעמים ישנם נוסעים הטוענים, אנחנו רוצים לישון כי השעה מאוחרת, או שרוצים ללמוד נושאים אחרים, והשיעור מפריע להם. האם מגיד השיעור צריך להתחשב בהם ולבטל את השיעור? (הרב חיים בנימין קירשנבוים תלמיד כ"ק אדמו"ר מקאליב שליט"א).
תשובה. נאמר במסכת ב"ב דף כא ע"א ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך... התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ועל סמך זה נאמר במשנה דף כ ע"ב שהדר בחצר לא יכול למחות בקול תינוקות הלומדים, ואיננו יכול לומר אינו יכול לישון, ובשו"ע (חו"מ סימן קנו ס"ג) נאמר: יש ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן, והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידם. לאור זאת היה נראה שאין לך מצוה גדולה מללמוד בצוותא באוטובוס, שיש בזה זיכוי הרבים, וברוב עם הדרת מלך, וחוסך דברים בטלים ודברים אסורים, ולכן אין למחות ביד המגיד שיעור.
אך בפתחי תשובה (שם סק"ב) כתב בשם הלבוש: אותם הגרים בבית חורף אחד, נראה ודאי שכל אחד יכול למחות בחברו מללמד תינוקות באותו בית החורף שהוא דר שם עמו, שזה ודאי אין דעת רוב העולם, ועל דעת זה לא נשתתף עמו בדירה זו, אם לא שהתנה מתחילה, עכ"ד. לפי זה יש מקום לומר שהאוטובוס דומה לבית חורף אחד, שאפשר למחות ביד המלמד.
אלא דיש לחלק, שדברי הלבוש נאמרו על דבר שאין דעת רוב העולם סובלתו, דהיינו להיות יום ולילה עם מלמד התינוקות, אבל לימוד באוטובוס למשך כשעה, נראה שרוב העולם סובלו, ומאד נהנה מכך, על זה לא אמר הלבוש את דבריו, והדבר חוזר לעיקר הדין, שאי אפשר למחות על מילי דמצוה. ועוד יש לחלק, דאם לא ילמדו התינוקות בבית בחורף, ידאגו להם שילמדו במקום אחר, משא"כ באוטובוס שהזמן נשחק לבטלה ולפעמים לדבר שיחות בטלות ואסורות. לכן הדעת נוטה שמיעוט הנוסעים, לא יכולים למחות ביד מגיד השיעור לומר את שיעורו.
ומעשה בתלמיד ישיבה שחשקה נפשו בתורה ולמד בישיבה בקול רם והשכנים מסביב מחו בידו, והורה החזו"א שאי אפשר למחות בידו, כי אין התורה נדחית מפני גזל שינה. ויעוין במסכת שבת (דף קיח ע"ב) אמר ר' יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש, ופרש"י ממושיבי בית המדרש חזנים מאספי תלמידים בכל יום לבוא. ואל יהא חלקי ממעמידי ממונים לעת האוכל, לומר הגיע עת לעמוד ולאכול. ויעוין ביעב"ץ בשבת (דף קכו ע"א) שביאר מושיבי בית המדרש אף על פי שהם עצמם אינם לומדים, רק משמשים. ובפרט באוטובוס שהשטן מקטרג בדרכים, אין למחות בידי הלומדים, וזכות גדול הוא ללמוד תורה ובצוותא.