ישיבת שושנים לדוד
פורסם: ד' מאי 29, 2019 1:28 pm
בעתון יום ליום פסח תשנ"ו נכתב כך:
בית הכנסת המפורסם "שושנים לדוד", הראשון ששימש כמרכז רוחני ליהודי בבל שמחוץ לחומות ירושלים העתיקה, מיסודו של הגאון רבי דוד בן מאיר סלימן מעתוק זצ"ל, שהיה אחי אמו של רבינו יוסף חיים מבבל זצ"ל, אשר בשלהי ימיו עלה לארץ הקודש, וכאן נתקבל באהבה רבה ובחיבה גלויה מצדם של גדולי וחכמי ירושלים, אשר הליצו עליו את הכתוב: "ארי עלה מבבל".
כשיצא טבעו ברבים, פנו אליו יהודי ירושלים שמחות לחומות וביקשו את עזרתו להקים בית כנסת בשכונה החדשה שנבנתה באותם ימים "בית ישראל". רבי דוד בן מאיר לא התמהמה לרגע, ומיד נתיישב ושירטט מכתב לבן אחותו רבי יוסף חיים בבגדאד שהשפיע על המנוח יוסף חנניה, שתרם לשם כך סכום של 250 לירות זהב, מהם רכשו קרקע לבניה בשכונת בית ישראל, בפאתי השכונה המקבילה לשכונת הבוכרים, ובנו עליה בשנת תרס"ד, את בית הכנסת שנקרא בפי כל על שם מייסדה רבי דוד בן מאיר – "שושנים לדוד".
לבית מדרש זה, נהרו כל שוחרי התורה וצורבי דרבנן מטף ועד זקן שנפשם חשקה בתורה. מה גם שלצד בית המדרש שנתייסד בבית הכנסת, נתייסד גם כעין תלמוד תורה בזעיר אנפין אשר בשם "תלמוד בבלי" יכונה. בו למדו בעיקר צעירי הצאן מקרב יהודי בבל ושאר ארצות המזרח. היה זה תלמוד תורה הראשון לעדות המזרח, שנתייסד מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
בגנזי הישיבה מצאנו מסמך עתיק, מתוך פנייתם של גבאי "חברת שושנים לדוד ותלמוד תורה וישיבת תלמוד בבלי בעיה"ק ירושלם ת"ו", אל נדיבי העם שיואילו לבוא לעזרת ה' בגבורים ולחזק את בדק הבית על ידי תמיכה קבועה בצרכי בית המדרש, ובין היתר נאמר שם אודות סדרי הלימוד בבית התלמוד תורה:
"אורח חיים והטוב אשר סללנו לנו לחנך את הילדים הבבלים, על ידי מורים מובהקים ומומחים על פי התורה והמוסר ודרך ארץ, מהתחלת 'אלפא ביתא' עד לימוד 'גפ"ת' בעיון בביאור השפה הערבית, אשר הורגלו ללכת בה. אף גם יקחו לקח בשפות המדינה מפי מורה מובהק שעות קבועות ביום, ושפת קדשנו תהיה בראשם אי"ה"...
בראשית ימיה של הישיבה, כיהנו בה הגבאים: רבי יעקב חיים סופר, רבי בן ציון חזן, ורבי יהושע שרבאני, כולם עולי בבל. רבי בן ציון חזן פרש מהגבאות לטובת הקמת ישיבת "פורת יוסף".
עיקר פעילותה הכלכלית של הישיבה נתאפשרה הודות לתמיכתו של הגביר מר מנשה מאיר ע"ה, תושב סינגפור, אשר הקדיש ממונו לטובת הקמת הישיבה, כמענה לפנייתו של רבי יוסף חיים מבבל, שהעריך מאוד את פעולות החסד והצדקה של מנשה מאיר. הד להערכתו הרבה למנשה מאיר ניתן למצוא ב"רב פעלים", שם הדפיס הרב המחבר קונטרס הנקרא "בית תפלה" – ובו תיאור ארוך על סדר חנוכת בית הכנסת "חסד אל" שבנה הנדיב מנשה מאיר בעירו סינגאפור, וכן הקדשה מיוחדת "להגביר המפורסם בארצות הגולה בעל תורה וגדולה זה שמו טוב מנשה מאיר קרנו ירום יאיר ויזהיר".