פורום אוצר החכמה

רבים מאלו שהצטיינו בכח הכתיבה מבין בני אומתינו היו בוגרי הישיבות הקדושות. כמה מהם נחמצו ל"ע, וכמה מהם לא נחמצו.
הייתי מעונין ברשימה של הזכרונות האלו, להעשיר את הידיעות שלנו.

אתחיל בספר "למעלה מן השמש" מאת הרב דוד זריצקי ז"ל. מסתמא אין צורך להאריך עליו לחו"ר אתרא קדישא הדין.
יש את זה באנגלית, באידיש ובעברית.

'זכרונות' מאת מר יהושע ליב ראדוס. הוא למד בישיבת סלאבאדקא ולא אהב את זה ועבר לדווינסק ולמד שם באיזה קלויז.
בעברית

'ישיבה לייט' מאת ל. אליטצקי שנחמץ לאחמ"כ. אפשר למצוא פה. מה שמענין בספר זו הוא שמתאר איך התחמץ שם בישיבה, וזה לא היה משום איזה שיטות או דרכים שונים בחיים, אלא פראסט און פשוט מחמת פראסטקייט, וד"ל.
אידיש

יש עוד שאני לא זוכר לע"ע. מי שמתמחה בזה, מתבקש להשתתף.

עליך להגדיר איזה ישיבות בדיוק אתה מחפש (ליטא/ הונגריה / תוניסיה / ירושלים) ואיזה שנים בדיוק (אני מניח שלא תחפש זכרונות שנכתבו על ידי בוגר ישיבה מתשע"ז...)

ד"ר שלמה טיקוצינסקי הוציא איזה קובץ זכרונות של תלמידי ישיבות ליטא. מאד מעניין. אני לא יודע אם כולם או רק רובם נחמצו. השמות שזכורים לי כרגע הם: חיים גראדה ופרופ' בן ציון דינור.

בשנים האחרונות תיעד ר' דב אליאך זכרונות בספרים 'שמך לא שכחנו'

דרומי כתב:עליך להגדיר איזה ישיבות בדיוק אתה מחפש (ליטא/ הונגריה / תוניסיה / ירושלים)

מילא היה שואל על בתי כנסיות קהילות חברת לינת צדק וכו' היה מקום לשאלתך אבל ישיבות? הרי היו רק במדינה א' בלבד!

הפצת המעיינות כתב:

דרומי כתב:עליך להגדיר איזה ישיבות בדיוק אתה מחפש (ליטא/ הונגריה / תוניסיה / ירושלים)

מילא היה שואל על בתי כנסיות קהילות חברת לינת צדק וכו' היה מקום לשאלתך אבל ישיבות? הרי היו רק במדינה א' בלבד!

וחסידות לא היתה אפילו במדינה א' אלא רק בעיר א' בלבד...

כלומר יש עוד שגעון מהסוג הזה?

יש את הספר "לבטים" מהרב המחנך והסופר רבי חיים רבינוביץ' בעל דעת סופרים על הנ"ך, שכתבו בהמשכים בעיתון לפני המלחמה בעודו בחור.

יש ספר חביב של שמואל בן ארצי - שבתי : ארבעה סיפורים מחיי בעלי המוסר הנוברדקאיים בישיבות בית יוסף בחו"ל /שמואל בן-ארצי. ירושלים :קרית ספר,תשכ"ז 1967. יצא שוב בשם נוברדוק, הוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ז [אני נהנתי יותר מהמהדורה הראשונה]. בן ארצי זה עלה לא"י כבן ישיבת נוברדהוק, למרות הסתייגותו של ר' דוד בלייכר, שחשש שיחמיץ כאן כפי שאכן אירע, האריך ימים הרבה למעלה ממאה שנה ובגיל מתקדם זכה לעשות תשובה, בנו הוא ר' חגי בן ארצי מבית אל.

גביר כתב:יש ספר חביב של שמואל בן ארצי - שבתי : ארבעה סיפורים מחיי בעלי המוסר הנוברדקאיים בישיבות בית יוסף בחו"ל /שמואל בן-ארצי. ירושלים :קרית ספר,תשכ"ז 1967. יצא שוב בשם נוברדוק, הוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ז [אני נהנתי יותר מהמהדורה הראשונה]. בן ארצי זה עלה לא"י כבן ישיבת נוברדהוק, למרות הסתייגותו של ר' דוד בלייכר, שחשש שיחמיץ כאן כפי שאכן אירע, האריך ימים הרבה למעלה ממאה שנה ובגיל מתקדם זכה לעשות תשובה, בנו הוא ר' חגי בן ארצי מבית אל.

ש. בן ארצי, האם הוא לא חותנו של ביבי נתניהו רה"מ?

אראל כתב:

גביר כתב:יש ספר חביב של שמואל בן ארצי - שבתי : ארבעה סיפורים מחיי בעלי המוסר הנוברדקאיים בישיבות בית יוסף בחו"ל /שמואל בן-ארצי. ירושלים :קרית ספר,תשכ"ז 1967. יצא שוב בשם נוברדוק, הוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ז [אני נהנתי יותר מהמהדורה הראשונה]. בן ארצי זה עלה לא"י כבן ישיבת נוברדהוק, למרות הסתייגותו של ר' דוד בלייכר, שחשש שיחמיץ כאן כפי שאכן אירע, האריך ימים הרבה למעלה ממאה שנה ובגיל מתקדם זכה לעשות תשובה, בנו הוא ר' חגי בן ארצי מבית אל.

ש. בן ארצי, האם הוא לא חותנו של ביבי נתניהו רה"מ?

אכן כן

יש שפירא, מחבר "לך לך בני", ועוד ספר אחד לפחות.

.השוחט כתב:יש שפירא, מחבר "לך לך בני", ועוד ספר אחד לפחות.

כן, אני קריתי באנגלית once upon a shtetl. הרבה דברים מעניינים אפשר למצוא שם. והוא הראה את הפנים האישיים של השטעטל, שלא היו כולם בעלעגלות הממלמלים תהלים ואברכים הלומדים כל היום כאשר נשותיהם עובדות, עם עשיר בעל גאווה הצועק על כולם. הוא מראה לך שלא היה כ"כ שונה מהיום, עם מגוון של מדות ואישיות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

.השוחט כתב:יש שפירא, מחבר "לך לך בני", ועוד ספר אחד לפחות.

כן, אני קריתי באנגלית once upon a shtetl. הרבה דברים מעניינים אפשר למצוא שם. והוא הראה את הפנים האישיים של השטעטל, שלא היו כולם בעלעגלות הממלמלים תהלים ואברכים הלומדים כל היום כאשר נשותיהם עובדות, עם עשיר בעל גאווה הצועק על כולם. הוא מראה לך שלא היה כ"כ שונה מהיום, עם מגוון של מדות ואישיות.

שם הספר לך בני של שפירא באנגלית זה go my son
https://www.amazon.com/Go-My-Son-Refuge ... 087306500X

אגב, בספר 'לך לך בני' מתוארת שרשרת התרחשויות בעלות דמיון מפתיע לשירו הידוע של יום טוב ערליך 'יאקוב'...

אבל שמעתי פעם (לא משהו מבוסס במיוחד) ש'יאקוב' לחוד וחיים שפירא לחוד ואין השיר מבוסס עליו.

יש מישהו שיודע להוסיף פרטים?

מקדש מלך כתב:אגב, בספר 'לך לך בני' מתוארת שרשרת התרחשויות בעלות דמיון מפתיע לשירו הידוע של יום טוב ערליך 'יאקוב'...

אבל שמעתי פעם (לא משהו מבוסס במיוחד) ש'יאקוב' לחוד וחיים שפירא לחוד ואין השיר מבוסס עליו.

יש מישהו שיודע להוסיף פרטים?

ראה כאן:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... &start=100

אראל כתב:

מקדש מלך כתב:אגב, בספר 'לך לך בני' מתוארת שרשרת התרחשויות בעלות דמיון מפתיע לשירו הידוע של יום טוב ערליך 'יאקוב'...

אבל שמעתי פעם (לא משהו מבוסס במיוחד) ש'יאקוב' לחוד וחיים שפירא לחוד ואין השיר מבוסס עליו.

יש מישהו שיודע להוסיף פרטים?

ראה כאן:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... &start=100

חסום לי.
תוכל להעלות?
תודה רבה

מקדש מלך כתב:אגב, בספר 'לך לך בני' מתוארת שרשרת התרחשויות בעלות דמיון מפתיע לשירו הידוע של יום טוב ערליך 'יאקוב'...

אבל שמעתי פעם (לא משהו מבוסס במיוחד) ש'יאקוב' לחוד וחיים שפירא לחוד ואין השיר מבוסס עליו.

יש מישהו שיודע להוסיף פרטים?

זהותו של יאקאב ידוע, ואיננו חיים שפירא אלא יעקב פאטאש.

אאל"ט יש יותר מסיפור אחד כזה בספרו של חיים שפירא.

בקיצור נמרץ
מסופר שם ממקורות, שהסיפור שר' יו"ט ערליך מספר היה עם בחור בשם יעקב פאטאש ז"ל, שהיה גר בבורו פארק, והניגון חובר ע"י ר' יו"ט בחתונת ר' יעקב הנזכר, באמצע החתונה עמד ר' יו"ט והכריז שרוצה לספר משהו על החתן, שהיה עמו ביחד בימי הרעה, ואז שר בחרוזים את ניגונו המפורסם כהיום, כך מצוטט שם בשם עיתון 'דער בליק', והוסיף שבהמשך המאמר שם, יש פרטים נוספים על תולדות חייו של ר' יעקב פאטאש ז"ל הנ"ל

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

.השוחט כתב:יש שפירא, מחבר "לך לך בני", ועוד ספר אחד לפחות.

כן, אני קריתי באנגלית once upon a shtetl. הרבה דברים מעניינים אפשר למצוא שם. והוא הראה את הפנים האישיים של השטעטל, שלא היו כולם בעלעגלות הממלמלים תהלים ואברכים הלומדים כל היום כאשר נשותיהם עובדות, עם עשיר בעל גאווה הצועק על כולם. הוא מראה לך שלא היה כ"כ שונה מהיום, עם מגוון של מדות ואישיות.

בעברית 'עיירתי מכורתי'.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:רבים מאלו שהצטיינו בכח הכתיבה מבין בני אומתינו היו בוגרי הישיבות הקדושות. כמה מהם נחמצו ל"ע, וכמה מהם לא נחמצו.
הייתי מעונין ברשימה של הזכרונות האלו, להעשיר את הידיעות שלנו.

אתחיל בספר "למעלה מן השמש" מאת הרב דוד זריצקי ז"ל. מסתמא אין צורך להאריך עליו לחו"ר אתרא קדישא הדין.
יש את זה באנגלית, באידיש ובעברית.

'זכרונות' מאת מר יהושע ליב ראדוס. הוא למד בישיבת סלאבאדקא ולא אהב את זה ועבר לדווינסק ולמד שם באיזה קלויז.
בעברית

'ישיבה לייט' מאת ל. אליטצקי שנחמץ לאחמ"כ. אפשר למצוא פה. מה שמענין בספר זו הוא שמתאר איך התחמץ שם בישיבה, וזה לא היה משום איזה שיטות או דרכים שונים בחיים, אלא פראסט און פשוט מחמת פראסטקייט, וד"ל.
אידיש

יש עוד שאני לא זוכר לע"ע. מי שמתמחה בזה, מתבקש להשתתף.

בעניין רבי דוד זריצקי יש להזכיר גם את שאר ספריו, המלאים בתאורים וסיפורים מהווי הישיבה בראדין

שומע ומשמיע כתב:בשנים האחרונות תיעד ר' דב אליאך זכרונות בספרים 'שמך לא שכחנו'

ספרים יפהפיים
יש כרך ג׳?

מאיר נפתלי כתב:

שומע ומשמיע כתב:בשנים האחרונות תיעד ר' דב אליאך זכרונות בספרים 'שמך לא שכחנו'

ספרים יפהפיים
יש כרך ג׳?

לא נראה לי.

כדאי להתחיל בבליוגרפיות שבספרו של שטמפפר ובספרו של המנוח ר"נ קמנצקי.