פורום אוצר החכמה

סיפר לי יהודי שהיה בבודאפסט וחפץ להכנס לבית הכנסת(?) הניאולוגי, ואמר לו יהודי מאנשי המקום שיש חרם מהחתם סופר שלא להכנס לשם.
חיפשתי מעט ולא מצאתי.
האם יש כזה חרם?

ידוע ומפורסם!

מורד במלכות כתב:ידוע ומפורסם!

מקור?

בשביל לא להיכנס לבית תפילה שלהם לא צריך חרם של אף אחד זה הרי אסור מעיקר הדין.
(יתכן שהתבלבלו לבין בית הכנסת של קהילת סטאטוס קוו שעוד היה בזמנם וטעו בתרתי והכוונה להכתב סופר)

קראקובער כתב:בשביל לא להיכנס לבית תפילה שלהם לא צריך חרם של אף אחד זה הרי אסור מעיקר הדין.
(יתכן שהתבלבלו לבין בית הכנסת של קהילת סטאטוס קוו שעוד היה בזמנם וטעו בתרתי והכוונה להכתב סופר)

למה?

השואל רצה לראות את העוגב והמקהלה....

עד כמה שידיעתי מגעת אין כזה חרם מהחת"ס זצ"ל גופא, ולכאו' הכוונה לגדולי תלמידיו זצ"ל שהתכנסו בשנת תרכ"ו במיהאלאוויץ וגזרו אומר שאין ליכנס לביהמ"ד שנבנה לפי רוח הזמן עיי"ש, ובפי הבריות רגילים לתלותו באילן גדול של רבם - החת"ס זצ"ל.

בן מיכאל כתב:

קראקובער כתב:בשביל לא להיכנס לבית תפילה שלהם לא צריך חרם של אף אחד זה הרי אסור מעיקר הדין.
(יתכן שהתבלבלו לבין בית הכנסת של קהילת סטאטוס קוו שעוד היה בזמנם וטעו בתרתי והכוונה להכתב סופר)

למה?

צודק, בדקתי, זה לא כזה פשוט אם אסור מעיקר הדין להיכנס שלא בשעת התפילה.

כשהייתי פעם בבודפשט, אמר לי ויזניצער אחד ישיש שפגשתי שם, שכשהם גרו שם, היו עוברים למדרכה ממול ולא היו עוברים ליד בית הכנסת הלזה.

קראקובער כתב:

בן מיכאל כתב:

קראקובער כתב:בשביל לא להיכנס לבית תפילה שלהם לא צריך חרם של אף אחד זה הרי אסור מעיקר הדין.
(יתכן שהתבלבלו לבין בית הכנסת של קהילת סטאטוס קוו שעוד היה בזמנם וטעו בתרתי והכוונה להכתב סופר)

למה?

צודק, בדקתי, זה לא כזה פשוט אם אסור מעיקר הדין להיכנס שלא בשעת התפילה.

תפוס לשון ראשון.. לפי דברי תלמידי החת"ס בתקנות מיהאלאוויץ, יש איסור מן הדין ליכנס שמה, ראה מצורף
דוקא ביהכנ"ס זו בבודפשט [רח' דוהאן], היה מן בתי כנסיות הראשונות בהונגריה ששרו שם בעוגב, ונגד ביהכנ"ס זו לחמו גדולי תלמידי החת"ס בכל התוקף, ובמשך כל השנים ידעו תושבי הוגריה שרגל לא דורכת שם

שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן עא
והנה דין בית הכנסת וקאהר הנ"ל כבר כתבתי בקצרה ואריכות במקום אחר. ותוכן הדברים וקושט דברי אמת, דכל המשנים ממנהגי ישראל, ומדמין ומשווין מעשיהן למעשה דתות שארי אומות העולם, עוברין בכמה לאוין שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות עבודה זרה [הלכה א'], ובירר ביותר ספר מחולת המחניים [סימן א'] ושם חשש דיש בו משום יהרג ואל יעבור. ואני כבר כתבתי שנראה שאין בו משום יהרג ואל יעבור, וגם ביארתי דהלאווין הם על העושין ומתקנין ורוצין בהן, אבל המתפלל שם לתומו, הואיל ואין לו בית הכנסת אחר או משום סיבה אחרת, אינו עובר בלאוין הנ"ל. ומכל מקום אסור לו מן התורה להתפלל שם, שאסור להיות נטפל לעוברי עבירה, ודרשינן בפרק קמא דמכות [ה' ע"ב] דנטפל לעוברי עבירה, כעוברי עבירה. ואפילו אם אינו מתפלל שם, אלא עומד או יושב שם בשעה שהם מתפללין בקאה"ר, דאפשר דבכהאי גונא לא מיקרי נטפל, מכל מקום הרי אמרו ביומא דף ע' [ע"א] דראיית מצוה מצוה משום ד'ברוב עם הדרת מלך' [משלי י"ד כ"ח], וממילא נשמע דהוא הדין ראיית עבירה עבירה, ואינו דומה מועטין העושין עבירה למרובין, וסברא זו סברא דאורייתא היא. ולילך שם בשעה שאין מתפללין בקאה"ר, נראה דאין בו איסור, אלא שראוי וטוב להחמיר להתרחק מדבר שעבדו בו עבירה, וכעין דקיימא לן באורח חיים סימן רמ"ד [סעיף ג'] בבית שנבנה בשבת באיסור, ובמקום אחר הארכתי ואין כאן מקומו.

לפי דבריו יש מקום לחרם.
נ.ב. האם אפשר ללמוד מדבריו שמותר להיכנס לכנסת המינים בשעת פגרא?

אולי הולך לשיטתו
כידוע המהר"ם שיק לא חתם על החרם
וא"כ לדעת שאר תלמידי החת"ס יש "איסור" ליכנס אף שלא בשעת התפלה, ולדעת מהר"ם שיק, בשעת התפלה יש איסור, ושלא בשעת התפלה ראוי וטוב להחמיר
שם בסי' רמ"ד משמע מדברי האחרונים שהחומרא שלא ליכנס לבית שנבנה באיסור, זה לא 'חומרא' ש'ראוי' לעשות כן, רק זה 'דין' שמחמירים שלא ליכנס שם, וא"כ ה"ה בזה