פורום אוצר החכמה

נפתלי חנה'לס (דוקטורוביץ)נולד בעיירה בוהופול, פלך פודוליה, רוסיה, בשנת תרט"ז (1856) לאביו ר' שאול שלום הלוי דוקטורוביץ , חסיד מובהק, מצאצאי רבי דוד בעל ה"טורי זהב", ולאמו חנה, בת ר' אברהם קלונימוס קלמן ואחות משה רפאלוביץ (אביהם של הרב ישעיהו ושמואל רפאלי) מגזע המגיד רבי מיכאל מזלוצ'וב , מאבות החסידות, ומגזע רבי ברוך ממז'יבוז נכד הבעש"ט.

בגלל מאורע מיוחד במינו בשבירת צלב ופסל של ישוע הנוצרי בעיירתו הוכרח לברוח לחו"ל.

בן 12 עלה ארצה עם הוריו בשנת תרכ"ח והשתקעו בצפת. אמו הצדקנית הקדישה את כל ימיה לצדקה וחסד ולא חסכה כל -עמל כדי לגדל את בנה

לתורה, ובגלל כבודה וחשיבותה של אמו בצפת נקרא בנה על שמה חנה'לס (בנה של חנה'לה). הוא למד תורה מגדולי הרבנים בצפת עד שהגיע לדרגה גבוהה בידיעת התורה והוסמך לרבנות. היה מרביץ תורה ברבים בלא קבלת תשלום כל-שהוא, עסקן במצוות וראשון לכל דבר שבקדושה. עם חסידותו ושקידתו בעבודת הבורא כדרך הראשונים. הבין גם לרוח הדור החדש. כחובב-ציון נלהב טרח לקרב את האדמו"רים החסידיים לציונות ומצד שני היה פעיל בעסקנות עם הדור הצעיר כדי לקרבו לתורה ולמעשים טובים. היה מוהל לילדי ראש פנה וכל הסביבה.

בהיותו מכובד בכל הישוב בארץ נבחרו בשנת תרס"ח הוא, הרב יעקב מנדלבוים , ראש השוחטים בירושלים ועוד צירים בשם כל הישוב היהודי שבארץ-ישראל, ספרדים ואשכנזים ויתר העדות, להשתתף באספת נציגי היהודים מכל חלקי הקיסרות העותומנית לשם בחירת רב ראשי ליהודי כל הממלכה (הדבר היה אחרי מתן הקונסטיטוציה, כשהשליטים החדשים, "הטורקים הצעירים" דרשו משטר דמוקרטי בבחירת ראש עדת היהודים). באותה אספה נבחר ל"חכם באשי" (רב-ראשי עליון) הרב חיים אפנדי נחום , שהוא כיום ראש הרבנים במצרים. בהיותו "מקורב למלכות" היתה לו השפעה על הגנרל ג'מאל פחה במלחמתהעולם הראשונה, ותודות לכך עלה בידו להציל מהשרות בצבא את כל תלמידי-החכמים שבצפת.

היה פעיל ביסוד בית מושב זקנים וישיבת בר יוחאי במירון.

כתב מאמרים ב"החבצלת" וחוברת הספד על האדמו"ר ר' דוד משה מצ'ורטקוב.

באביב תר"פ נסע לתל-אביב לאסוף בגדים בשביל נצרכים, נהרג בתאונת הרכבת ליד לוד והובא לקבורה בתל-אביב, י"א ניסן תר"פ, בבית הקברות הישן.

אדג כתב:מי עכשיו מעורר סגולות חדשות? לא שיש לי משהו נגד זה, אבל זה ממש חדשות מקרוב באו, כמדומני.

הרב נפתלי נולד בשנת תרט"ז (1856) בעיירה בוהופול בפלך פודוליה שבאוקראינה לאביו הרב שאול שלום דוקטורוביץ זצ"ל שנשא לאישה בזיווג שני את חנה בתו של אברהם קלונימוס קלמן שהיה מגזע רבי ברוך ממז'יבוז בן אדל (אש דת למו) בתו היחידה של הבעל שם טוב זצ"ל, נאלץ לברוח מרוסיה והמשפחה עלתה ארצה בהיותו כבן 12 שנים בשנת 1868.
המשפחה כשעלתה ארצה התגוררה בירושלים, וכעבור זמן קצר נפטר האב. האם חנה לקחה את בנה ועברה אתו להתגורר בעיר צפת שם למד נפתלי בישיבת הרידב"ז. רבני צפת ראו שהוא ניחן בכישרון לימוד והרבו ללמדו תורה ומצוות עד שקיבל סמיכות כרב. האם חנה עסקה בכל מעשה צדקה אפשרי ודאגה לתלמידי הישיבה ולכל עניי העיר. נפתלי עזר לאמו בעבודתה החשובה והכול הכירוהו כבנה של חנה הצדקת, מכאן שמו נודע בציבור הדתי כנפתלי חנהל'ס. שמו הלך לפניו ברחבי הארץ והיה ידוע ככותל הדמעות בכל עזרה הנדרשת לתלמידי הישיבות. בשנת 1908 נבחר יחד עם עוד נכבדי היישוב בארץ לבחור את החכם באשי ליהודי האימפריה. באספת הנבחרים הזו נבחר הרב חיים אפנדי נחום זצ"ל, כרב הראשי ליהודי האימפריה התורכית.
הוא החל ללמד את ילדי צפת תורה ומצוות ללא קבלת כל טובות הנאה. כמוהל מל את ילדי ראש פינה והסביבה, ללא תשלום, רק כדי לקיים את המצווה. היה חובב ציון מובהק וראה ביישוב ארץ הקודש דבר שבקדושה. קירב את האדמו"רים שישבו בצפת אל הציונות. הקים וייסד מוסדות למען יהודי צפת והסביבה כמו "מושב זקנים" ו"ישיבת בר־יוחאי" במירון. כדי לקרב צעירים ליהדות כתב מאמרים ב"חבצלת".

מאורע שיישאר חרוט בזיכרונם של תושבי צפת.

בשבת אחת בבית הכנסת, נודע לו שבאזור ראש פינה יוצאים יהודים חסידים חלוצים לעבוד בנטיעות בשטחי הברון רוטשילד תחת השגחתו של יהושע אוסוביצקי נציג הברון לגליל, שמינה שני פקחים ללמד ולהשגיח על עבודתם בשדה. החלוצים היו יוצאים לפני עלות השחר לעבודתם. בעלות השחר כשהגיע זמן תפילת שחרית המפקחים לא אפשרו להם להתפלל, בטענה שהם מבזבזים את זמנו של הברון. מיד עם צאת השבת יצא נפתלי לראש פינה לדבר עם יהושע אוסוביצקי. הוא הלך רגלי עד לראש פינה שכן לא הייתה עגלה הנוסעת בדרכי הגליל בשעות הלילה. בחצות הליל הגיע לביתו של אוסוביצקי וסיפר לו על מטרת בואו. אוסוביצקי שידע שמתנכלים לו יהודים אחדים ומנסים להבאיש את ריחו בפני הציבור והברון החליט להראות לו שלא ממנו יצאה ההוראה הזו. נתן הוראה לקחתו בכרכרה הפרטית שלו אל אזור הנטיעות ושם שידבר עם המפקחים וכך יראה שלא ממנו יצאה הוראה כזו. נפתלי הגיע לפני עלות השחר לשטח הנטיעות וכשהגיע שעת התפילה הוציא טלית ותפילין והחל להתפלל וכל החלוצים עזבו עבודתם והתפללו עמו. לאחר התפילה הגיע עם הפקחים להסדר שכל פעם שהם יאפשרו לעובדים להתפלל שחרית זה ייזקף לטובתם בישיבה של מעלה. הפקחים הסכימו.
בחודש ניסן תר"פ נסע לירושלים להביא מספר תיבות שהגיעו מאמריקה בעבור תלמידי הישיבה, והוא אסף עוד בגדים מיהודי ירושלים בשביל עניי צפת. הימים היו ממש לפני חג הפסח. ביום שישי היו אמורים להתחיל חגיגות "נבי מוסא" ועל כן החליט לעזוב את ירושלים ביום שלישי ונסע ברכבת לכיוון יפו ומשם היה אמור לחזור לצפת. הערבים חיבלו במסילה שלפני התחנה בלוד והקרונות ירדו מהפסים וחלקם התהפכו. נפתלי חנה'לס היה באחד הקרונות והוא נהרג.
אנשי החברה קדישא מיפו יצאו ללוד לעזור בפינוי ההרוגים והביאו אותו לקבורה בבית הקברות הישן שברחוב טרומפלדור בתל אביב.
הרב נפתלי חנהל'ס זצ"ל נקבר ליד כותל המזרח של בית הקברות. הבריטים לא התירו בתקופת שלטונם בארץ להעביר נפטר מעיר לעיר ועל כן לא ניתן היה להעבירו לקבורה בעיר צפת"ו והביאוהו לקבורה בבית הקברות של תל־אביב – יפו. חדשים אחדים אחריו, ביום י"ח באב תר"פ נפטר ראובן יפה זצ"ל נכדו של בעל הלבושים, שגם הרב אברהם קוק נמנה על צאצאיו, והוא נקבר לשמאלו של הצדיק הרב נפתלי זצ"ל. אחריו מצא מנוחת עולמים גם הצדיק מנחם נחום ינובסקי זצ"ל ביום י"א בסיוון תרפ"א. המקום מצידו הימני של הרב נפתלי נשמר בעבור ראש הקהילה של יהודי יפו הא' שמעון רוקח ז"ל שנפטר ביום י"ב בשבט תרפ"ב. לא הרחק מהם נקבר יוסף־מנדל שמרלינג זצ"ל אחד מצאצאי האדמו"ר בעל התניא.
כאשר נפטר משה בן הרב טוביה הינדס זצ"ל בשנת 1914 והוא נטמן ביום ט' באב תרע"ד בשורה שלפני כותל המזרח כך שנשאר מספיק רווח בין הקבר לחומת בית הקברות. זה איפשר בבוא היום המר לקבור את הרב נפתלי זצ"ל ממש בכותל המזרח.
ציפורה, בתו של הרב נפתלי הלוי דוקטורוביץ (חנה'לס) זצ"ל, נישאה ליואל ברשד ולהם נולדו 8 ילדים. בתם הבכורה חנה שנולדה בשנת 1894 נישאה לזאב פרל שבנה את מלון "הרצליה" בצפת.

מיללער כתב:
היה לו אח (מאמו) בשם ר' ישראל מדובסקי/ע שחיבר ספר 'מנחת ישראל':
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2.

מיללער כתב:

מיללער כתב:
היה לו אח (מאמו) בשם ר' ישראל מדובסקי/ע שחיבר ספר 'מנחת ישראל':
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2.

ר' ישראל מודובסקי היגר לארה"ב והתיישב בעיר פורטלנד, אורגן. שם כיהן במשרת רבנות ונולדו לו שם בנים ובנות. בסוף ימיו חזר לאר"י ונפטר בשנת תרח"צ ונטמן על הר הזיתים.
הנה מסמך מרישום פטירתו בבית החולים ביקור חולים ירושלים, עם פרטים על בתו (שרה משויף) שגרה בחיפה וב' בניו (בען ודוד) ובת אחת (חנה רזומני) הגרים בעיר פורטלנד

31070_171255-00818.jpg

והנה מצבת בתו וחתנו בעיר חיפה

18671716.jpg