פורום אוצר החכמה

מזכרונות טל ילדותי שהייתי מתפלל בבית הכנסת שהיה זקני זצ"ל מהמתפללים הקבועים בו, בית המדרש 'בית אברהם' בני ברק. בימ"ד זה שכולו לא היה אלא כתה גדולה ב'תלמוד תורה זכרון מאיר' ברח' האדמו"ר מגור בבני ברק, בו התפללו בשבתות וימי מועד, לא עוד בית הכנסת היה, אלא 'בית גדול' היה וכדרשת חז"ל: שמגדלים בו תורה ותפילה. אוירת הוד קדומים של 'סלבודקה' מילאה את חללו, ובהרגשות של התרוממות ו'גדלות' היו נדבקים הבאים בינות לשטחו הקטן.

כל התפילות היו במתון רב ובכובד ראש. משקל מיוחד ניתן כמובן ללימוד המוסר, שיחות קבועות היו נשמעות, ובחודש אלול היה זמן קבוע לפני מעריב של מוצאי שבת המיוחד ללימוד מוסר כתבניתו בנגון התעוררות ובשפתים דולקות. הגה"צ ר' בנימין זילבר זצ"ל היה בא במיוחד לקביעות זו. לפני קריאת התורה היה שיעור קבוע ללימוד הלכה בעיון ברמב"ם, אותו היו מרצים מחשובי המתפללים.

מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.

ובין מתפלליו במשך השנים נמנו (מפי השמועה ומזכרוני).
הגאון ר' יצחק קוליץ זצ"ל, אב"ד ת"א, ולימים רבה של ירושלים,
הגאון ר' ישעיה גולדשמיט זצ"ל, אב"ד ת"א,
הגאון ר' אריה פריז זצ"ל, אב"ד ת"א,
הגה"צ ר' מנדל שיינין זצ"ל, מנהל רוחני דנחלת דוד בפ"ת,
הגה"צ ר' יצחק מאיר שפירא זצ"ל, מגדולי בעלי המוסר שכיהן ג"כ אחריו בנחלת דוד, (אביו של הג"ר משה שליט"א),
הגה"צ ר' יחזקאל טויב זצ"ל,
הגאון ר' יעקב אריאלי זצ"ל, בעל באר יעקב,
הגאון ר' משה פינס זצ"ל.

ולבטח עוד רבים וטובים.

אודה למי שיוסיף פרטים לדמות הבית וגדוליו.

בשנת תשל"א הוציאו בשיתוף עם מתפללי ביהמ"ד הידוע של 'יוצאי חברון' ברח' האר"י בבני ברק ספר זכרון 'כנסת יחזקאל' לזכרו של מרן הג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל. (מצוי באוצר).

ספרו של הגרא"פ גרודזינסקי "מבית אברהם".

היום יום השנה לעלייתו על מוקדה של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי זי"ע, האדם השלם, אשר כאשר ראהו מרן הח"ח חלשה דעתו, ואמר: אני מחבר ספרים, ואילו ר' נטע הירש [הסבא מסלבודקה] יוצר אנשים...

שמעתי מהג"ר אשר אריאלי שליט"א שא' הגדולים אמר על ר' אברהם זצוק"ל, הוא שבר את כל מידותיו, אבל לא נשמע אפי' קול שבירה [קנעק] אחד...

כידוע, היה חתן הגה"צ הרב הלר שהיה מנהל רוחני בסלבודקה, וגיסו של הגר"י קמינצקי זצ"ל, שהתבטא פעם, אחר פטירת ר' אברהם נחתמה תקופת בעלי המוסר.

אני הק' זכיתי ומשך מספר שנים התפללתי בבית גדול זה.
היה זה כבר לאחר פטירת הגר"י אריאלי זצ"ל, ולאחר שהגר"י קוליץ עלה לכהן פאר כרבה של עיה"ק.
ואכן תפילות השבת בבית מקדש מעט זה לא יימחו מזכרוני.
סדר השיעורים היה קצת שונה ממה שתיאר הרב הנוטר שליט"א.
כל ליל שבת קודם תפילת ערבית נאמר שיעור על הלכה אחת ברמב"ם ואא"ט עסקו אז ברמב"ם הל' אישות.
ובשבת בבוקר לאחר התפילה נאמרה שיחה מוסרית ע"י אחד המתפללים החשובים.
על שמות המתפללים שמנה הרב נוטר הכרמים שהיו משתתפים ב"תורנות" למסירת השיעורים אפשר להוסיף את הרה"ג: ר' שלמה זינגרביץ,
ר' אהרן שיקוביצקי, הרב צפתמן הרב חיים פוברסקי והרב פודרביניק.
מיוחדת במינה היתה האוירה ביום שמחת תורה, שמחה אדירה שטעם זקנים נסוך היה בה. ולמרות שהמניין לא היה גדול בכמותו
השמחה רבתה באיכותה. ניסיתי תמיד לדמיין שאולי במיניאטורה של ישיבות ליטא שקודם החורבן אני נמצא.

ייש"כ על התוספת.

אכן הזכרתני נשכחות. הרב ר' אהרן ז"ל בנו של המגיד ממינסק מהיושביםראשונה בבית המדרש, כמה הדר ואצילות היו רפודים הליכותיו.

יבדלחט"א הגאון הצדיק דרופתקי דאורייתא הישיש ר' משה פודרוביניק שליט"א, ראש המתפללים במנין ותיקין דזכרון מאיר, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

נוטר הכרמים כתב:ייש"כ על התוספת.

אכן הזכרתני נשכחות. הרב ר' אהרן ז"ל בנו של המגיד ממינסק מהיושבים ראשונה בבית המדרש, כמה הדר ואצילות היו רפודים הליכותיו.

ר' יוסף מרדכי הכהן אביו של ר' בנימין הכהן שיקוביצקי 'המגיד ממינסק'

בית הכנסת הזה עדיין קיים?
הוא לא התאחד עם יוצאי חברון סמטת האר"י?

חצקל כתב:בית הכנסת הזה עדיין קיים?
הוא לא התאחד עם יוצאי חברון סמטת האר"י?

שני האפשרויות לא נכונות. עם השנים - הציבור התדלדל, גדוליו הלכו למנוחות, ואילוהמקום עצמו נעזב לאנחות.

באופן רשמי, ביהכ"נ עבר למעון חדש ברח' הרב רוזובסקי [ע"י אולם באר מרים ובית החסידים דגור], ע"י העסקן הנכבד ר' אברהם ישעיהו ויסלובסקי שליט"א, שהיה מן המתפללים, וכיהן תקופה כחבר מועצת העיר. אבל למעשה אוכלסיית המתפללים הוחלפה כמעט לגמרי. הגר"י גולדשמידט זצ"ל אב"ד ת"א עוד כיתת רגליו למקום כמעט מדי שבת, כשריד למה שהיה.

נוטר הכרמים כתב:ייש"כ על התוספת.

אכן הזכרתני נשכחות. הרב ר' אהרן ז"ל בנו של המגיד ממינסק מהיושביםראשונה בבית המדרש, כמה הדר ואצילות היו רפודים הליכותיו.

יבדלחט"א הגאון הצדיק דרופתקי דאורייתא הישיש ר' משה פודרוביניק שליט"א, ראש המתפללים במנין ותיקין דזכרון מאיר, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

לדאבון לב,
היום נתבקש הגה"צ הנ"ל בישיבה של מעלה.
תנצב"ה

גלאגוזים כתב:

נוטר הכרמים כתב:ייש"כ על התוספת.

אכן הזכרתני נשכחות. הרב ר' אהרן ז"ל בנו של המגיד ממינסק מהיושביםראשונה בבית המדרש, כמה הדר ואצילות היו רפודים הליכותיו.

יבדלחט"א הגאון הצדיק דרופתקי דאורייתא הישיש ר' משה פודרוביניק שליט"א, ראש המתפללים במנין ותיקין דזכרון מאיר, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

לדאבון לב,
היום נתבקש הגה"צ הנ"ל בישיבה של מעלה.
תנצב"ה

בד"ה
לפני שנים רבות, עוד בהיותי נער צעיר, ראיתי בידיו דפים רבים בכתב ידו, ובהם בעיקר מערכות ליישוב דברי הרע"ב מקושיות התוי"ט ותור"ע.
אינני זוכר את תוכן הדברים, אבל עומדות לנגד עיני פניו הנוהרות משמחה כאשר הצליח ליישב דברי רבותינו.
האם נדפסו מדברי תורתו (אלה או אחרים) במקום כלשהו?

חתנו של רבי הרש קרויזר מירושלים. גיסיו: הג' ר' בערל קרוזר [דבר המלך], הג' ר' זונדל [אור החמה], גם הגה"ח רבי שמעון יעקובוביץ משפיע דחסידי חב"ד בירושלים הוא חתן שם.

נוטר הכרמים כתב:מייסד המקום היה הגה"צ ר' אברהם פינחס גרודזינסקי זצ"ל, בן אחיו ותלמידו המובהק של הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מסלבודקה דליטא, מנהל רוחני בישיבת בית הלל בב"ב, שקראו על שמו.

מארכיון המדינה: מש' ר' אברהם פנחס גרודזינסקי במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 35)

ס''ק כתב:חתנו של רבי הרש קרויזר מירושלים. גיסיו: הג' ר' בערל קרוזר [דבר המלך], הג' ר' זונדל [אור החמה], גם הגה"ח רבי שמעון יעקובוביץ משפיע דחסידי חב"ד בירושלים הוא חתן שם.

בד"ה, היום נלב"ע אשת הגה"ח ר"ש יעקובוביץ זצ"ל, מרת רחל ע"ה.