פורום אוצר החכמה

היתכן שחי רק 38 שנה?

הנוב"י נולד באפטא בי"ח חשון תע"ד, ונלב"ע בפראג בי"ז אייר תקנ"ג. נמצא שחי קרוב לשמונים שנה!

ראה:

מצבתו בעיר פראג:

טעות שלי נבעה מכאן:צל"ח
רבי יחזקאל בן יהודה לנדא, הוא בעל הנודע ביהודה, נולד בשנת ה"א תע"ג (1713) בפולין, שם למד ואף כיהן ברבנות. בשנת ה"א תקט"ו (1755) נקרא לשמש רב לקהילת פראג ולכל קהילות בוהמיה. ישיבתו בפראג היתה למרכז תורה גדול, ומכל קצות אירופה פנו אליו בשאלות הלכה. תשובותיו הרבות פורסמו בספרו נודע ביהודה (שני חלקים), וחידושיו לש"ס - בספר צל"ח (ציון לנפש חיה). חשיבות רבה נודעה אף לפירושו דגול מרבבה לשלחן ערוך. בניו, צאצאיו ותלמידיו נשאו משרות רבנות חשובות ברחבי אירופה. הוא נפטר בשנת ה"א תקנ"ג (1793). למאגר הוכנס ספר צל"ח ע"פ מהדורת מכון ירושלים מכון לב שמח (וגשל), שיצאה לאור בארבעה כרכים בירושלים תשנ"ה (1995).
זה הביאוגרפיה של בר אילן וטעיתי ממה שכתוב שם ד-תקטו שימש ברבנות וכו' לא שנולד...ולענין שנת לידתו כאן כתוב דזה שנת תעג ולא כפי המצויין לעיל תעד...

נאשער כתב:ולענין שנת לידתו כאן כתוב דזה שנת תעג ולא כפי המצויין לעיל תעד...

ברור כיצד קרתה הטעות, קודם ניתרגם התאריך ללועזית ל1713 כי השנה הלועזית 1714 עדיין לא החלה בחשון. אחר כך העתיקו חזרה לתאריך עברי כפי השכיח ש-1713 זה תע"ג.

בשב"ק הבעל"ט י"ז אייר יחולו 220 שנה להסתלקותו לגנז"מ.

רבינו הגדול רשכבה"ג גאון הדורות רבי יחזקאל סג"ל לנדא זי"ע שכיהן כאב"ד ור"מ פראג, אשר מפיו שותים כל בית ישראל, בעל שו"ת נודע ביהודה, צל"ח על הש"ס, דגול מרבבה הגהות על שו"ע, אהבת ציון דרושים ועוד.

מבניו הנודעים היו רבי שמואל אשר מילא את מקומו כראב"ד פראג בעל שו"ת שיבת ציון, רבי יעקבקא מבראד, ורבי ישראל, חתנו היה רבי יוסף אב"ד פוזנא הנקרא רבי יוסף הצדיק, מבין נכדיו נודע רבי אלעזר ב"ר ישראל לנדא אב"ד בראד בעל יד המאיר.

מגדולי תלמידיו בעל תשובה מאהבה ורבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש באונגארין.

רי"א קאמעלהאר חיבר לתולדותיו ספר בשם "מופת הדור".
בעברי בוקס נמצא ספר מענין בשם "ציון המצוינת" על אודות ציונו של הנודע ביהודה, ועוד כמה ענינים נדירים ממנו וממשפחתו.
http://www.hebrewbooks.org/22677

כידוע נלחם באותם ימים בתנועת החסידות וכבר התפרסמה תשובתו נגד אמירת לשם יחוד בשו"ת נודע ביהודה קמא יו"ד סי צ"ג, וכן דבריו החריפים בצל"ח ברכות י"א ע"ב על שינוי נוסח התפילה אצל החסידים.

חסידים אמרו עליו כי מי שנלחם בחסידות לש"ש "עונשו" שצאצאיו יהיו חסידים, ואכן רבים מצאצאי הנודע ביהודה כיום הינם חסידים.
וכבר בדורות הראשונים מצאנו צאצאיו שנמנו על עדת החסידים, ראה כאן
http://hebrewbooks.org/21409

מחולת המחנים כתב:מבין נכדיו נודע רבי אלעזר ב"ר ישראל לנדא אב"ד בראד בעל יד המאיר.

יד המלך.

מחולת המחנים כתב:חסידים אמרו עליו כי מי שנלחם בחסידות לש"ש "עונשו" שצאצאיו יהיו חסידים, ואכן רבים מצאצאי הנודע ביהודה כיום הינם חסידים.
וכבר בדורות הראשונים מצאנו צאצאיו שנמנו על עדת החסידים, ראה כאן
http://hebrewbooks.org/21409

משפחה שלימה מצאצאיו בן-אחר-בן הם חסידי באבוב, לפי מה שזכור לי.

זאגער ישן כתב:

מחולת המחנים כתב:מבין נכדיו נודע רבי אלעזר ב"ר ישראל לנדא אב"ד בראד בעל יד המאיר.

יד המלך.

צודק התבלבתי עם ידידו רבי מאיר אב"ד בראד, כמדומני שניהם היו תלמידי רבי שמעלקא מניקלשבורג, ויש סיפור על הסיבה שרבי מאיר ורבי ורבי אלעזר וכן רבי יוסף יוזפא מזאלקווא בעל יד יוסף קראו לספריהם בשם "יד", ואכ"מ.

האם ידוע למאן דהוא אם יש מי שקיבץ כעמיר גורנה את שמות צאצאיו? ואין כוונתי לבניו ונכדיו שזה עסקו רבות אלא לדור הנינים ובני הנינים...

אבן זועקת כתב:האם ידוע למאן דהוא אם יש מי שקיבץ כעמיר גורנה את שמות צאצאיו? ואין כוונתי לבניו ונכדיו שזה עסקו רבות אלא לדור הנינים ובני הנינים...

אולי בכל זאת?

אבן זועקת כתב:

אבן זועקת כתב:האם ידוע למאן דהוא אם יש מי שקיבץ כעמיר גורנה את שמות צאצאיו? ואין כוונתי לבניו ונכדיו שזה עסקו רבות אלא לדור הנינים ובני הנינים...

אולי בכל זאת?

תבדוק בספר זה
http://www.hebrewbooks.org/22677

היא שיחתי כתב:

אבן זועקת כתב:

אבן זועקת כתב:האם ידוע למאן דהוא אם יש מי שקיבץ כעמיר גורנה את שמות צאצאיו? ואין כוונתי לבניו ונכדיו שזה עסקו רבות אלא לדור הנינים ובני הנינים...

אולי בכל זאת?

תבדוק בספר זה
http://www.hebrewbooks.org/22677

תודה אבל אותו הכרתי. לגבי הדור של ניני הנוב"י הוא מביא מעט מאד.

בספר גדול שימישו להרב צבי וויספיש [ישיבת הר"ן] יש תמונה בסוף של המחבר נואם בכנס לצאצאי הנוב"י בפראג לפני כמה שנים.

שיף כתב:בספר גדול שימישו להרב צבי וויספיש [ישיבת הר"ן] יש תמונה בסוף של המחבר נואם בכנס לצאצאי הנוב"י בפראג לפני כמה שנים.

על מה מדובר מישהו יוד פרטים על הכנס הזה?

אבן זועקת כתב:

שיף כתב:בספר גדול שימישו להרב צבי וויספיש [ישיבת הר"ן] יש תמונה בסוף של המחבר נואם בכנס לצאצאי הנוב"י בפראג לפני כמה שנים.

על מה מדובר מישהו יוד פרטים על הכנס הזה?

היה כנס כזה בשנת תשנ"ג לרגל היאהרצייט המאתיים. כנראה מדובר בזה.

מקורות כתב:

אבן זועקת כתב:

שיף כתב:בספר גדול שימישו להרב צבי וויספיש [ישיבת הר"ן] יש תמונה בסוף של המחבר נואם בכנס לצאצאי הנוב"י בפראג לפני כמה שנים.

על מה מדובר מישהו יוד פרטים על הכנס הזה?

היה כנס כזה בשנת תשנ"ג לרגל היאהרצייט המאתיים. כנראה מדובר בזה.

עי' כאן viewtopic.php?p=123113#p123113

בנתיב מצוותיך להאדמו"ר מקומרנא מופיע הסיפור הבא:



היש מקור נוסף/פרטים נוספים למעשה מופלא זה?

אבקש לדעת איפה נדפס הכתב רבנות של הנודע ביהודה כשנתקבל לאב"ד פראג עם החתימות של אנשי פראג.

בספר מופת הדור

http://tablet.otzar.org/book/book.php?book=655&width=1064&scroll=0&fth=false&uid=6&udid=15045956201861852&ul=1

עמוד 20.

צילום פסק דין משנת תקכ"ב, בחתימת ידו של ה"נודע ביהודה", ראה כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/31397

ראיתי תשובה (יו"ד מהדו"ת סי' פ"ח) ששלח לתלמיד "שלו' לכבוד אהובי תלמידי הוותיק האלוף התורני עסיס רמוני מהו' שמואל מו"ץ דק"ק נ"ש" וחותם "והיה זה שלו' כנפשך וכנפש רבך ד"ש". ורציתי לברר: א' האם זהו הרבי ר' שמעלקא, או"ד חיישינן לשני יב"ש בעיר אחת. האם ידוע למישהו אם הרר"ש היה תלמיד הנו"ב? ואם אכן היה תלמידו, עדיין קשה שהיה כותב לו בכזה לשון תפל, וקורא לו מו"צ במקום גאב"ד. עוד זאת צריך לדעת, אשר התשובה מזכיר את נו"ב מהדו"ק, שנדפס בשנת תקל"ו, והרר"ש נלב"ע בשנת תקל"ח, ואם המכתב אכן נכתב להרר"ש ע"כ שהיה זה בשנתיים האלו. ואם היה כאן עוד ר' שמואל בעיר נ"ש בשנים שבין תקל"ו ובין פטירת הנו"ב בשנת תקנ"ג, האם מישהו יכול לזהות אותו?

בוודאי שאין הכוונה לרבי ר' שמעלקא
וראה בקטלוג ברומר חלק ט עמ' 22 בהג"ה שבעותק שבאוצר, שרצה לזהות מי הוא רבי שמואל זה, ויש לעיין בהשערתו לפי השנים

תודה על דליית המקור העלום https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1&pagenum=22&book=199491 מתעלומות סגולות האוצר. אך כפי שהערת, לא מסתבר שמו"ץ בשנת תקנ"ג (ככל המאוחר, עפ"י תאריך פטירתו של הנו"ב) שהוא דיין באותו עיר כעבור 54 שנה (לפחות) ולא נשמע עליו משום מקור אחר. (גם לא מוזכר בתשובה הנ"ל שהתלמיד הוא כהן.) (גם יש לעיין האם אפשר לדעת בברירות שהשנה המוזכר שם זרת"ל הוא אכן תר"ז לפ"ק ולא תרל"ז. אך כנראה בזה הוא צודק)
לעניין הנחתך ש"בוודאי שאין הכוונה לרבי ר' שמעלקא", ע"ז באתי בבקשת בירור, ואם יש לך מקור מוצק או אפילו ראיה חזקה, אני מבקש שלא תמנענו.

היום יום טו"ב בזיו ערב ל"ג בעומר הוא יום היארצייט ה-226 של האי גאון נשגב.
דבר נחמד מובא בשו"ת נודע ביהודה סימן י' טעם נאה למה מקדימין ואומרין אין כאלקינו לפני פטום הקטורת.
זי"ע ועכי"א.

בנותן ענין להזכיר שבבעלז נהגו ביום זה לא לומר לשם יחוד, לכבודו של הנוב"י שכתב בספרו בחריפות נגד זה.

עוד כדאי לציין שבסוף השו"ת יש הספדים מתלמידו בעל התשובה מאהבה, ובו עובדות נוראות, ולטעמי גם מפתיעות, על פרישותו.
במיוחד בענייני אבילות על חורבן הקדש והמקדש.

אני מעתיק כאן קטע, לא בלשון המקור, שנמצא אצלי בתוך מאמר על אבילות על ירושלים [שמנסה לבאר מדוע לנו קשה עם מצוה זו, ומה ניתן לעשות כדי להתחבר יותר].

ניקח לדוגמה את הנודע ביהודה שנפטר לפני מאתיים ועשרים שנה בערך. לפי ספריו הצל"ח והנודע ביהודה, הוא מצטייר כגאון חריף ביותר בקי בכל חלקי תורה יותר משאנו יודעים אשרי. רב ואב"ד של אחת הקהילות הגדולות והחשובות ביותר, מנהיג הדור. הוא לא מפורסם בגלל סיפורי פרישות וכדומה. והנה בסוף הנוב"י נדפס מתלמידו בעל תשובה מאהבה (שמעיד שיצק מים על ידיו כעשר שנים) מתוך הספד שאמר על רבו. כדאי מאד לקרוא את הכל. ולענייננו מספר שם, שמי"ז בתמוז לא אכל דבר מן החי. מר"ח אב אכל רק לחם יבש שפזר עליו אפר, ונהג בכך עד זקנתו. לא עבר עליו חצות שלא היה מקונן על החורבן ועל גלות השכינה. עד סמוך לזקנה. מערב ת"ב עד מוצאי ת"ב לא פסיק פומיה מקינות ויללות ואנחות בבכי ודמעה, עד שכל ההולך ברחוב ליד ביהכנ"ס אחזו פלצות. וכן אפשר למצוא תיאורים רבים מאד. ואנחנו כל כך קשה לנו עם הימים האלו. אי אפשר לשמוע מוזיקה. בת"ב בכלל היינו מעדיפים אם אפשר שמוטב לו שלא נברא משנברא. אנחנו לא "מתחברים".

עד כאן הקטע.
מצרף כאן את כל המאמר בקובץ.

העירוני שגם המכיר את דרושי הצל"ח לא יופתע, כגון מהגישה שלו לענין האושפיזין. ועוד, שבהקדמה לדרושי הצ"לח הובאו העניינים הנזכרים לעיל מההספדים.

.השוחט כתב:בנותן ענין להזכיר שבבעלז נהגו ביום זה לא לומר לשם יחוד, לכבודו של הנוב"י שכתב בספרו בחריפות נגד זה.

לא מדויק. לא מדובר על נוהג קבוע.
אלא היה מקרים כאלו אצל האדמו"ר מהר"א מבעלז, אשר נומקו בטעם זה.

דומני שראיתי זאת נדפס על מהרי"ד גם כן.
עכ"פ יש לקיים בבעלז של מוהר"א.

בעלזא המקום היחיד שנהגו כן לפרקים?

מה המקור שלימוד תשובה בנוב"י סגולה לרפואה?(שמעתי בשם הגריש"א זצ"ל.

כתב בספר טובך יביעו חלק א (עמוד רמה) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שקבלה בידינו בשם ר' מת'ס דיויד זצ"ל כי סגולה למי שהוא חולה שילמוד תשובה בעיון בשו"ת נודע ביהודה, ויעמוד לו לרפואה. ע"ש. (וע' בס' חשוקי חמד סוכה לח.). וכן כתב בס' מפי האיש (עמוד רצה), בשם רבי מתתיהו דיוויס זצ"ל, שילמד תשובה בנוב"י בעיון. והוסיף הגריש"א, כגון סי' עב. ע"ש.

(יד חיים ח"א סי' לו)

וכמדומה אני שהיה ע"ז דיון בפורום בעבר

.השוחט כתב:דומני שראיתי זאת נדפס על מהרי"ד גם כן.
עכ"פ יש לקיים בבעלז של מוהר"א.

בעלזא המקום היחיד שנהגו כן לפרקים?

על מהרי"ד לא ידוע לי. (כמובן, שזה לא אומר כלום).

לא שמעתי מעולם על מקומות אחרים.