אספר לכ"ת מעשה ששמעתי. בימי ר' ליב קאוונער ז"ל רצו נכבדי קאוונא שיתישב הגאון החסיד ר' ישראל סלנטער ז"ל בקאוונא, וכשבאו לשאול ע"ז דעת הגר"ל, אמר להם: אם הוא רוצה לקבל עליו משרה של הוראה טוב, ואם הוא רוצה לשבת בתור איש פרטי איני מרוצה בדבר. וכששאלו אותו טעמו אמר להם, שאפילו הגאון היותר גדול והצדיק היותר נשגב לא יוכל לעמד על דעתו של המשועבד להודות לרבים, ולדעת צרת נפשו, כדי לדון אותו לכף זכות (אגרות הראיה, רמח).
מן הדרום כתב:ב.בהיותי נער התבקשתי על ידי הרבנית ללוות את הרב שהיה כבר מבוגר, לברכת האילנות. חשבנו ללכת למקום מסוים בו יש עץ פרי, ומתוך ילדות שהייתה בי, אמרתי לרב שראיתי בספר חזון עובדיה שצריך שני עצים. היום אני מבין שהתשובה המתבקשת של אחד מגדולי הדור ששנות דור נהג על פי דעות אחרות [ראה דברי הגר"ש וואזנר-מבית לוי ניסן תשנ"ח עמוד כ"ב, והגר"ש דבילצקי- קובץ אורייתא ו' דיני ברכת האילנות אות ט'], לאותו נער הייתה אמורה להיות, יכול להיות שיש דעה כזו, אך אנחנו נוהגים לברך על עץ אחד, אך הרב בענוותו, אמר, תביא בבקשה את הספר ונראה, ואכן קיבל את הדברים, ועקב כך חיפשנו מקום מרוחק שדרש הליכה רבה כדי להקפיד על הדבר.
ג.קביעות זו נמשכה כעשור,אגב, כאשר היינו יוצאים מביתו היה פותח את הסידור ומסתכל על הברכה. הסביר לי שזה ע"פ הכתוב באו"ח ק'-
ההוא דאמר כתב:שיעור נוסף מהגרש"ז - בענין חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, בעריכתו של הרב גולדשמידט שליט"א.
נדפס באדיבות הרב זילברליכט שליט"א. ביאר יצחק ח"ב. ניתן להורדה בקישור המצורף:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9F#p429819
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 136 אורחים