הגרש"ז ברוידא -20 שנה לפטירתו

[מן הדרום]

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו [ושלשה ימים אח"כ נפטרה הרבנית שגם עליה יש הרבה מה לספר ], לא ראיתי בפורום דברים עליו, ודומני שזו הזדמנות להשלים חוסר זה

א.זכיתי לגדול כילד בשכנותם - והארת פניהם והיחס הלבבי היה מיוחד מאוד. למי שהכיר אצ"ל ,אבל למי שלא- היה בפניו של הגרש"ז איזה שילוב של אצילות, מלכות, וחיוך נעים

ב.בהיותי נער התבקשתי על ידי הרבנית ללוות את הרב שהיה כבר מבוגר, לברכת האילנות. חשבנו ללכת למקום מסוים בו יש עץ פרי, ומתוך ילדות שהייתה בי, אמרתי לרב שראיתי בספר חזון עובדיה שצריך שני עצים. היום אני מבין שהתשובה המתבקשת של אחד מגדולי הדור ששנות דור נהג על פי דעות אחרות [ראה דברי הגר"ש וואזנר-מבית לוי ניסן תשנ"ח עמוד כ"ב, והגר"ש דבילצקי- קובץ אורייתא ו' דיני ברכת האילנות אות ט'], לאותו נער הייתה אמורה להיות, יכול להיות שיש דעה כזו, אך אנחנו נוהגים לברך על עץ אחד, אך הרב בענוותו, אמר, תביא בבקשה את הספר ונראה, ואכן קיבל את הדברים, ועקב כך חיפשנו מקום מרוחק שדרש הליכה רבה כדי להקפיד על הדבר.

ג.קביעות זו נמשכה כעשור,אגב, כאשר היינו יוצאים מביתו היה פותח את הסידור ומסתכל על הברכה. הסביר לי שזה ע"פ הכתוב באו"ח ק'-

תפלות של מועדות ושל ראש חודש צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל כדי שתהא שגורה בפיו.הטעם מפני שאין מתפלל אותן תדיר אלא לפרקים אין רגיל בהן כ"כ
והסביר המ"ב-הטעם מפני שאין מתפלל אותן תדיר אלא לפרקים אין רגיל בהן כ"כ
ואף שהרמ"א כתב-
הגה: ויש אומרים דוקא כשמתפללים על פה אבל כשמתפללין מתוך הסידור מותר דהא רואה מה שמתפלל (וכן נוהגין) (בית יוסף בשם הר"ר מנוח)
בכל אופן ראה הגרש"ז לנכון להתכונן לברכה

ד. פעם באתי לביקור בחול המועד, והגרש"ז שאל היית כבר אצל הרב? לרגע לא הבנתי, והוא הסביר -האם הלכת כבר לבקר בחג את רב השכונה הרב קלונסקי שליט"א?
שיעור וחינוך כיצד מכבדים מרא דאתרא, וגם חינוך איך ת"ח מכבדים אחד את השני, למרות פער של דור,והבדלים בדעותיהם..

כל זה רק כדי לפתוח בפני היכולים לספר יותר ממני

[לענין]

מרגש. הייתי אז בלויה ילד לפני בר מצוה, אך ההערצה לדמותו של הראש ישיבה זצ"ל טבועה היתה בדמי [אבא שלי עבר כמה ימים קודם ליד בית החולים בו היה, ונמנע מלהכנס כדי שלא להטריח, ולבסוף הצטער].
עומד לי בזכרון 'לויה חברונאית'. הכל לבושים בגדי חג ועניבות. כראוי לנסיך ממלכת התורה.

שמעתי מזקני הישיבה שפעם התבטא תחת אחד השיחים, כי לדעתו אין להעיף בחור מהישיבה כלל, רק על שלשה דברים. הם זכרו רק אחד מהם - את המניח טישו משומש בתוך התא של הסטנדר...

[חלמישצור]

מארכיון המדינה: מש' ר' שמחה זיסל ברוידא במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 48; פורסם בעבר כאן)

1.png (519.55 KiB) נצפה 6114 פעמים

[ההוא דאמר]

בירחון האוצר שיצא בעז"ה בר"ח אייר, מעותד להתפרסם בעז"ה לראשונה, שיעור על ריש מסכת בבא בתרא.
מצו"ב כעת מירחון האוצר -מ'

[מן הדרום]

דומני שאין מישהו בעולם הישיבות מיוחס כמו הרבנית ברוידא ע"ה נכדתם של הגרמ"מ אפשטיין ושל הסבא מסלובודקה, וממילא קרובת משפחה של הרבה מגדולי ישראל, והיו לה אוצרות של סיפורים עליהם ועל תקופתם. כמו כן, ראוי להזכיר איך היא ובת דודתה הרבנית חנה פרבשטיין טיפלו ותמכו שנות דור, בדודתם הרבנית צילה כהן שהיתה אלמנה שנים רבות, [כמדומני, שהיא סיפרה שבפרעות תרפ"ט "דודה צילה" לקחה אותה איתה/ הצילה אותה או משהו כעין זה].
מענין לענין- בחוה"מ סוכות תרפ"ו נפטר אביה של הרבנית ,הגר"מ פינקל ואביו הסבא התלבט האם ההיתר לבכות למי שזה מרגיע אותו הנאמר בשבת, קיים גם בחג, והסיק שלא, ושלט על עצמו עד מוצאי שמחת תורה. ומעניין שמדברי הסבא השני , הגרמ"מ אפשטיין בהקדמה ללבוש מרדכי ב"ק ,נראה לכאורה אחרת, ראו בקישור המצורף

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=615218

[בן אליהו]

הגר"ש ישראלי זצ"ל נפטר בשבת פרשת שלח שנת תשנ"ה. מו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל בכה בביתו, וכששאלוהו על כך אמר: מותר לבכות על ת"ח בשבת. לימים נפטר גם הוא ביום טוב ראשון של סוכות.

[ההוא דאמר]

מצו"ב חידו"ת בגדרי חזקת שלוש שנים, מהגרש"ז. מתוך ספר הזכרון עדות ליוסף [תשע"ט].
לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן - מתלמידי חברון [ראה אשכול אודותיו].

[ההוא דאמר]

מאמר הספד נפלא [לשעה ולדורות] - אל גינת אגוז ירדתי.
שנשא הגרש"ז זצ"ל בהיכל הישיבה [אור לט"ז אדר א' תשל"ח] לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, מתלמידי הישיבה, שנהרג בפיגוע הדמים ברחוב צפניה. [ראה אשכול אודותיו viewtopic.php?f=7&t=38342#p429819].
מתוך ספר הזכרון עדות ליוסף, מאמר זה נערך ע"י הרה"ג יעקב זילברליכט שליט"א, עורך שם דרך עה"ת ופירוש הרמב"ן.

[ההוא דאמר]

מצרף תכתובת של הגאון הרב ישראל בארי זצ"ל, רבה של נס ציונה, מתלמידי הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל, הגרא"ו ועוד, מחבר ספרים נכבדים. קיבלתי זאת באדיבות בני משפחתו.
על ויכוח רעיוני השקפתי, שהיה לו עם הגרש"ז, מתוך המכתב מצוטט מה היה דעתו של הגרש"ז בעניין. ואף הגר"מ חדש מעורב בעניין...
העלתי זאת לתועלת, ולא להיגרר להשמצות. ויצא שכרי בהפסדי.

[חלמישצור]

המסמך האחרון מרתק. ייש"כ.


---

אספר לכ"ת מעשה ששמעתי. בימי ר' ליב קאוונער ז"ל רצו נכבדי קאוונא שיתישב הגאון החסיד ר' ישראל סלנטער ז"ל בקאוונא, וכשבאו לשאול ע"ז דעת הגר"ל, אמר להם: אם הוא רוצה לקבל עליו משרה של הוראה טוב, ואם הוא רוצה לשבת בתור איש פרטי איני מרוצה בדבר. וכששאלו אותו טעמו אמר להם, שאפילו הגאון היותר גדול והצדיק היותר נשגב לא יוכל לעמד על דעתו של המשועבד להודות לרבים, ולדעת צרת נפשו, כדי לדון אותו לכף זכות (אגרות הראיה, רמח).

אכן, אמנם ש"עול הרבנות לא קבל עליו מימיו מטעמים הכמוסים שהיה לו ... [אולם] אחרי אשר ע"י סיבה הידועה ליו"ח עזב את העיר והעתיק את אהלו לעיר קאוונא, שמו עליו נכבדי הקהלה המשרה להיות מנהל עניני העיר, וקבל פרס בעד זה" (נתיבות אור, עמ' 111, 113). "ויהי בבואו לקאוונא ויבקר את אאמו"ר ז"ל [ר' מרדכי אליאשברג] ... ויתאחד אאמו"ר עם גיסו הרב ר' יעקב מאיר מרגליות ז"ל ויעשו כתב אשר תנתן להגאון הנ"ל שכירות מקופת הקהל והוא ישגיח על ענינים השייכים ליראת אלקים, וכן נעשה ונגמר" (שביל הזהב, הקדמת בן המחבר, עמ' XII).

[חלמישצור]

[ושלשה ימים אח"כ נפטרה הרבנית שגם עליה יש הרבה מה לספר]

דרך שיחה, עמ' קכה-קכו

1.png (27.22 KiB) נצפה 5956 פעמים

אנא אלי לי ואשתי החסד גם האמת מן
שהיא לא תהיה אלמנה ואני לא אהיה אלמן
יחד נמות ובגן עדנות תוך חיקה אישן עד לזמן
יבוא הקץ ואזי נקיץ ולחי עד יחד נזדמן
(ר"א בחור בשיר לחתימת ספרו מתורגמן, עמ' 247 באוצר)

[ההוא דאמר]

שיעור נוסף מהגרש"ז - בענין חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, בעריכתו של הרב גולדשמידט שליט"א.
נדפס באדיבות הרב זילברליכט שליט"א. ביאר יצחק ח"ב. ניתן להורדה בקישור המצורף:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9F#p429819

[מן הדרום]

ב.בהיותי נער התבקשתי על ידי הרבנית ללוות את הרב שהיה כבר מבוגר, לברכת האילנות. חשבנו ללכת למקום מסוים בו יש עץ פרי, ומתוך ילדות שהייתה בי, אמרתי לרב שראיתי בספר חזון עובדיה שצריך שני עצים. היום אני מבין שהתשובה המתבקשת של אחד מגדולי הדור ששנות דור נהג על פי דעות אחרות [ראה דברי הגר"ש וואזנר-מבית לוי ניסן תשנ"ח עמוד כ"ב, והגר"ש דבילצקי- קובץ אורייתא ו' דיני ברכת האילנות אות ט'], לאותו נער הייתה אמורה להיות, יכול להיות שיש דעה כזו, אך אנחנו נוהגים לברך על עץ אחד, אך הרב בענוותו, אמר, תביא בבקשה את הספר ונראה, ואכן קיבל את הדברים, ועקב כך חיפשנו מקום מרוחק שדרש הליכה רבה כדי להקפיד על הדבר.

ג.קביעות זו נמשכה כעשור,אגב, כאשר היינו יוצאים מביתו היה פותח את הסידור ומסתכל על הברכה. הסביר לי שזה ע"פ הכתוב באו"ח ק'-

כעת ראיתי בדברי הרב מאזוז- 'הרב עובדיה בתחילה כתב שצריך שני אילנות, אבל אח"כ חזר בו [חזו"ע ברכות] וככה דעת הרב אויערבך וכ"פ

[אליסף]

שיעור נוסף מהגרש"ז - בענין חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, בעריכתו של הרב גולדשמידט שליט"א.
נדפס באדיבות הרב זילברליכט שליט"א. ביאר יצחק ח"ב. ניתן להורדה בקישור המצורף:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9F#p429819

למה זה לא נדפס בשם דרך?

[אליסף]

יש תמונה נפלאה מר' זיסל ר' נחום ור' לייזר פלאצינסקי בריתחא דאורייתא
מי יכול להעלות?

[מיללער]

רבי שמחה זיסל
https://www.ebay.com/itm/386184525332?i ... SwtFteLYdP