פורום אוצר החכמה

ברוך דיין האמת.
שמועה רעה באה על הסתלקותו של זקן הראשונים לציון הגאון הגדול רבי אליהו בקשי דורון זצוק"ל, לפנים הרב הראשי לישראל ורב הערים בת ים וחיפה, מח"ס בנין אב ונשיא מוסדות בנין אב.
נפטר לפני שעה קלה בגיל ע"ט שנים, לאחר שמצבו הידרדר כתוצאה ממחלת הקורונה.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
(ערכו בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%95%D7%9F, ערכו ב'המכלול' https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%95%D7%9F)

כתב לי נכד מרן. הגאון ר' עובדיה יוסף טולדאנו שליט"א.
פעם אחת מרן זיע"א בא לבקר אותנו כשהיינו גרים בחיפה, ולא הסכים להכנס אלינו הביתה, עד שיבקר קודם אצל הרב הראשי המרא דאתרא.

לא הכרתי מקרוב את הגאון המנוח, ראיתיו פעמים ספורות.
אוכל רק לומר, דווקא מרחוק, נחשפתי במשך הזמן לבירורים רבים שכתב, בפרט במלאכות שבת,
וגם בנושאים אחרים, הן בספריו, והן בקבצים תורניים.
הגיון, סברא ישרה, טוב טעם ודעת,
בהירות, סדר מופתי.
תמיד נהניתי לקרוא מרישא ועד גמירא.
חבל על דאבדין.

תמונת רבנו זצ"ל ביום חתונתו.

הראש״ל הרב הראשי לישראל הגר״י יוסף:
"עולם הרבנות התורה וההלכה איבד את אחד מעמודי התווך שלו הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצוק״ל. אוי לו לדור שאיבד כלי חמדתו, או לה לספינה שאבד קרבניטה, המשיך את שושלת הראשונים לציון לדורותיהם, זך השכל והרעיון, זכינו להכירו עוד כאשר כיהן כראש הקיבוץ בישיבת פורת יוסף והרביץ תורה בתלמידים שהשתוקקו לקבל תורה מפיהו, שיעוריו בישיבה היו מלאים בפלפול חד, ובספריו הרבים חתר לשלב את השיטות, השיטה הליטאית בה למד בישיבת חברון, עם השיטה ההלכתית הספרדית כפי שלמד ממרן אאמו״ר זיע״א היה מפורסם בכוחא דהיתרא כפי מסורת גדולי ספרד ולאמיתה של תורה. עם השנים התמנה ע״י מרן אאמו״ר זצ״ל לרב העיר בת ים, ובשנת תשל"ה הביא לבחירתו לרב ראשי לחיפה , בה כיהן כעשרים שנה, בשנת תשנ״ג נבחר לראשון לציון הרב הראשי לישראל והוביל את מהפיכת הכשרות ברבנות הראשית, הנהיג וסידר את כלל מחלקות הרבנות מהמסד ועד הטפחות, הרבנות הראשית לישראל חייבת לו את תקומתה המחודשת בעשרות השנים האחרונות. תנחומיי למשפחתו יחד עם כל בית ישראל אשר אבלים את לכתו. ויה״ר שיבולע המוות לנצח וימחה ה׳ דמעה מעל כל פנים אמן".
השר דרעי:
״איבדנו הערב מנהיג עצום. כל עולם התורה שקיים היום בבת ים את הכל הוא הקים. הוא החזיק את אבא שלי בבת ים, בזכותו הלכתי לעולם התורה. אנחנו גדלנו עליו בבת ים. הוא הקים אימפרייה של תורה, עשרות בתי כנסת ׳זכור לאברהם׳ שהוא זכה והקים״.

נהפך לאבל חגנו.

במשך שנים רבות היה הרב זצ"ל מגיע לישיבתנו הק', שהיתה אז בסמוך ונראה ללשכתו בבית וגן, לתת שיעור בעשרת ימי תשובה. ראש הישיבה היה יוצא לקראתו לרחוב לקבל את פניו לכבוד התורה.
מכח הסמיכות הנ"ל הגעתי אליו כו"כ פעמים לבירורי הלכה.

זכיתי וברכני ביום חופתי והתכבדתי גם להיות אצלו בחלק'ה ובחלוקת החומש של בני הבכור נ"י.

ולהוסיף על צערנו שלא נוכל לחלוק כבוד לרבנו כיאה לת"ח כזה שהכל קרוביו.

אנא ה' רחמיך יראו.

זכיתי גם להתפלל עימו כו"כ פעמים ביוה"כ, וזכורני שהיה נראה כבר אז (שלא היה מבוגר מאוד) כדמות מדורות עברו ממש בגלימה לבנה והדרת פנים מיוחדת, ותפילתו בנחת ובלי 'נוסחים' מיוחדים אך מותירה רושם גדול. חבל על דאבדין.

שמעתי מכלי שני, כלומר מאבי שיחיה ששמע מבעל המעשה עצמו -

יהודי שהחזיק חנויות לבגדי נשים, מכר בחנותו גם בגדים שאינם צנועים כלל, אמו ביקשה ממנו ללא הרף שיפסיק ויעסוק במלאכה כשרה.
כאשר הגיע הגר"א לעיר מגוריו הוא ניגש לשאול אותו האם הדבר מותר או אסור.
השיב לו הרב אם ניתן ללבוש את אותם בגדים מעל בגדים אחרים באופן שהמראה יהיה צנוע, מותר, והוא בכלל הלעיטהו לרשע וימות.

טברייני כתב:השיב לו הרב אם ניתן ללבוש את אותם בגדים מעל בגדים אחרים באופן שהמראה יהיה צנוע, מותר, והוא בכלל הלעיטהו לרשע וימות.

כך הוא בשו"ת יחווה דעת (ח"ג סי' סז).

רצה להתיר נישואים אזרחיים בקרב החילונים מחשש ממזרות, נדפס מאמרו בתחומין [כ"ה עמ' 99 ] וחיזק ידיו בזה הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל.

מענין שכפי ששמעתי למד ב'חברון' האם זה נכון?

שייף נפיק כתב:מענין שכפי ששמעתי למד ב'חברון' האם זה נכון?

אכן

אבל כבד בעולם התורה: הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל הרב הראשי לישראל לשעבר הסתלק לבית עולמו בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים שם נפטר מנגיף הקורונה בגיל 80.
הגר"א בקשי דורון זצ"ל שכל חייו היה מלומד בניסים נדבק בנגיף הקורונה ואושפז בערב החג בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים שם הדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה למגינת לב בני המשפחה ואלפי תלמידיו בארץ ובעולם.
מתולדותיו של זקן הראשונים לציון זצ"ל
נולד בירושלים לאביו רבי בן-ציון ז"ל ואמו מרת טובה ע"ה. בצעירותו למד בישיבת הדרום ברחובות שם למד אצל חבר מועצת גדולי התורה הגרמ"צ ברגמן, לאחר מכן בישיבת חברון בירושלים ובכולל קול יעקב.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית אסתר ע"ה בתו של הגאון הצדיק רבי שלום לופס זצ"ל רבה של עכו.
ברבות השנים מונה לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים ואף כיהן כרב הראשי הספרדי של העיר. לאחר מכן מונה לרב הראשי של חיפה שם כיהן ברבנות שמונה עשרה שנים. בתקופת רבנותו בעיר הקים את מוסד "מורשה", שם מסר שיעורי תורה.
לפני שלושים שנה מונה ל"הראשון לציון" - הרב הראשי הספרדי לישראל, וכיהן בתפקידו לצדו של הרב הראשי האשכנזי הגאון רבי ישראל מאיר לאו.
הרב חיבר ספרים רבים שו"ת 'בנין אב' כל כל חלקי התורה
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים וחתנים הממשיכים את דרכו.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.
(מכאן: http://kore.co.il/viewArticle/62570)

הרביץ הרבה תורה בבהכ"נ נזר אהרון [מול ישיבת קול תורה] שם נשא שיחות ולימדם כל שבת נביא על הסדר. הרבה בחורים מהישיבה היו באים להתפלל עימו מנחה וערבית.

ברוך דיין האמת

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א
בעקבות הבשורה המרה האם צריך לעשות קריעה בבגד עכשיו או שמא בגלל כבוד המועד אסור
תשובה
אני עסוק עדיין בסוגיא זו, כי בהלכה מובא מי שמת לו מת אביו או אמו מנהג ירושלים שקורע מיד, אך על שאר קרובים רק אחר המועד.
תלמידיו ודאי יקרעו, אך כלל הציבור צריך עיון.

בשלחן ערוך יו"ד סי' תא
אין קורעין בחול המועד אלא מי שהוא חייב לקרוע (כדאיתא בסימן ש"מ), אבל מי שאינו חייב, ורוצה לקרוע מפני הכבוד, אסור.

ומה נקרא תלמיד לענין קריעה?

דברים מרגשים שנכתבו על ידי נכד למשפחה שהיו שכנים של הרב בילדותו ונערותו והשפיעו באישיותם על ראשית דרכו

קיבלתי מבן משפחה

לפני כמה שנים (סיון תשעד) הראשון לציון רבי אליהו בקשי דורון זצוק"ל הוציא את ספרו בנין אב חלק ו.

במהלך הסעודה שנערכה לרגל הוצאת הספר דיברו כמה רבנים והפליגו בשבחו של הראשון לציון, היו כמה שדיברו שם: הרב יצחק יוסף, הרב דוד יוסף, הרב דוד לאו, הרב דוד אברהם (חתנו), הרב שמואל כהן (רב קהילת יביע אומר בגבעת שאול ומתלמידיו בכולל ההוראה 'בנין אב'), הרב שמואל לוי (חתנו), אריה דרעי.
לאחר שדיברו הוא עלה ואמר 'אחרי מה שדיברו אני לא צריך הלוויה וגם לא הספדים כל מה שהיה אפשר לומר עלי כבר אמרו כאן'


זכיתי להכירו היטב אך קשה כעת לכתוב עליו.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה נקרא תלמיד לענין קריעה?

דעת הרא"ש שרק מי שאבל קורע, ודעת הראב"ד שגם על חכם קורעים.
בחזון עובדיה נקט בדעת ש"ע שזה רק מי שאבל, וכדעת הרא"ש,

יטמן מחר בשעה 10 בבוקר בהר המנוחות לצד אשתו בזוו"ר הרבנית אסתר ע"ה.

במקו"א פורסם שצפוי להיטמן הלילה בהר המנוחות בגבעת שאול בחלקת חברה קדישא הספרדית.

בתמונה המצ"ב (קיץ תשס"א) מהלווייתו של התינוק יהודה חיים שהם הי"ד, ניתן לראות את פניו מלאות היגון והצער של רבנו זצ"ל שליבו הרך היה כואב בכאבם של ישראל (באדיבות הרב חלמיש).

ה' נתן, ונתן רבות, ב"ה, וכעת ה' לקח, בצדקת משפטו.
הרב אליהו בקשי דורון התייחד בספרי השו"ת שלו, לענ"ד, בכמה דברים.
רוב הסימנים הם תשובות הלכה למעשה, מנוסחות בבהירות ומסודרות, מיעוטם שיעורים עיוניים שנתן, ומקצתם דברי התעוררות (זאת לבד מדברי חותנו הרב לופס שהביא, הספדו על רעייתו ועוד).
דרכו בדרך הפוסקים הספרדיים תוך מזיגת 'המהלך החדש' בליבון שרשי השיטות, ומצורפת לזה תפיסה חברתית יפה. דוגמא טובה לזה היא התשובה לאדם שקיעקע על זרועו את שם הוי"ה וכעת חזר בתשובה. הרב מברר האם ראוי למחוק את הקעקוע והאם מותר, ולאחר שמסיק שראוי לא נסתיימה תשובתו, הוא מוסיף לאותו שואל כי השיג עבורו רופא שיעשה את הניתוח (שם אמנם נתבקש במפורש ע"י השואל לסייע לו כספית, אך אפשר לראות זאת גם במאמריו על תקנות נגד יוקר שערים, על כל ישראל חברים ברגל ועוד).
מפעימה גם ההסכמה של הרב עובדיה יוסף בריש ספריו, אשר אינה כנוסח הסכמותיו הרגיל אלא היא מכתב בו הוא מפציר במחבר שיוצא לאור את כתביו.
התנגד למנהג שאבי הבן מבקש מהמוהל לחתוך את הערלה, אלא העדיף כי אדם אחד יעשה גם את החיתוך וגם את הפריעה.
פסק מעניין שלו, בו דחק את גדרי הדין בשביל טעמי ההלכה, היה במקרה של מטבח בו הבישול בו כל העובדים היו גוים ולא היתה אפשרות לבישול ישראל לפי השו"ע (רק לפי הרמ"א) אם לא שיכניסו לאותו מטבח עובד או עובדת יהודיים. הרב כתב שדבר כזה הוא חשש חתנות יותר גדול מאשר אם יאכלו הסועדים את בישולי גוים ולכן הקל גם לנוהגים ע"פ השו"ע.
הלכה שרלוונטית לימים אלה ונמצאת בספרו, על תפילה במנין כאשר עשרת המתפללים נמצאים בכמה חדרים נפרדים. ראו בח"ג סי' טז (אמנם לא מדובר שם בשעת הדחק אלא במנין ותיקין מהודר).
כתב שלקרובי הנפטר אין בעלות על איבריו ולא יכולים להתנות את הסכמתם לתרומת איברים בתשלום, שכן כל מה שיש להם באיברים הוא חובת קבורה.

ואוסיף עוד נקודה מעניינת יותר באריכות. בגמרא מובאת חובה לשמור על החיים ולא להסתכן מן הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". פשט הפסוק עוסק בנושא אחר ודנו המפרשים כיצד למדה משם הגמרא, ואולי אין זה כלל מקור הדין, וגם דנו האם חובה זו היא מן התורה או מדברי חז"ל. הרב בקשי דורון (שו"ת בנין אב ח"א סי נא) התקשה בכך גם הוא, ועוד הקשה, שמוני המצוות לא מנו מצוות עשה מפורשת לשמירת הגוף, ובעקבות כך כתב דבר חדש. הפסוק של "ונשמרתם" אכן עוסק בנושא אחר ודברי חז"ל הם אסמכתא בעלמא. ולמעשה, אין מצוות עשה או איסור לא תעשה המחייבים שמירת חיי אדם ופיקוח נפש. דווקא מפאת חשיבות שמירת החיים לא מנה אותו הקב"ה כמצווה, כי זה יסוד כל המצוות ובסיס לעבודת ה'. הרמב"ם (דעות, פרק ה) עסק בפרק שלם בשמירת הגוף, וכתב בתחילתו: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' יתברך הוא, שאי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מן הדברים". הרמב"ם לא מביא פסוק או מצוה, אלא "מדרכי ה'", שרק כך ניתן לעובדו (ובעצם, כל מצוה בתורה מורה שעלינו לשמור על חיינו). אין צורך בציווי לחיות, שהרי כל יסוד ציווי התורה קשור בחיים.

כמה מלחמות היו לו בחייו. כשנתמנה לרב ראשי עמד בלחצים עצומים מול הרב אלישיב שדרש ממנו לא לערוך היתר מכירה בשמיטה. פולמוס גדול היה לו כאשר כתב שבעוגיות הפפושדו יש חשש חמץ (ובהתכתבות עם הרב עמאר והרב בוארון ישנה נקודה מעניינת, כיצד יש להתייחס לחומרי התפחה שתוך כדי התהליך מתפרקים והופכים למים, האם מדובר במים שמחמיצים או שזו ראיה של 'זכוכית מגדלת' שאין לה משקל הלכתי). גם עם הערכאות הסתבך על פרשת ההסמכות הפיקטיביות לרבנות, כאשר השופטים עצמם מודים כי הוא זה שנלחם ועצר את התופעה, אלא שהתלוננו מדוע לקח לו זמן להפסיק זאת, כביכול הדרך לעצור קנוניה היא בהתפרצות מיד ברגע הראשון שמגלים את המזימה...
חתום על כמה החלטות ברבנות הראשית. ביניהם, החליט להפסיק ייבוא של חלב נכרי (להבדיל מאבקת חלב נכרי).

לפני כמה שנים, כאשר יצא חלק ה' של השו"ת שלו, הזמין את אבי מורי לקבל עותק עם הקדשה היות שהוא אחד השואלים בספר, והתלוויתי לאבי. הרב התעניין היכן אני לומד, כששמע שבמצפה ירחו, מיד שאל האם יוכל לבחון אותי על הש"ס... כאשר הסמקתי ואמרתי שלא, הודיע לי שבפעם הבאה שאבוא הוא יבחן אותי...
פעם אמו"ר נתבקש למסור שיעור בסוכות והשתמש בתשובה שלו להכנת השיעור, ויאר כי טוב, ומאז השתדלנו בכל סוכות ללמוד תשובה אחת מספריו.
(למעשה, בימים אלו ממש אני עסוק בשאלה הלכתית, בישולי גוים בשווארמה, בה היה הרב מרא דשמעתתא. רוב המחברים, המקילים והמחמירים, באים על גבי תשובתו. מאמרי בעניין פורסם פה: download/file.php?id=108383).

תולדות חייו מן ההיבט של הרבצת התורה, רשומות בהקדמת בנין אב על שבת.

אגב, בנותן טעם לציין את ד"ר חנה קטן (אשת הרב יואל חבר הפורום דק"ק כאן) שהצילה את חיי הרב לפני כמה שנים, כאשר חטפו אירוע באמצע נתינת שיעור בכנס השנתי של מכון פוע"ה ולפתע דיבורו הפך למבולבל. בשולחן הכבוד ישבו כמה וכמה רופאים מכובדים, אולם הראשונה שהתעשתה היתה ד"ר קטן שזינקה מעזרת הנשים שבקהל והחלה לטפל בו [באותה שנה היה קמפיין פמיניסטי גדול נגד הכנס בטענת הדרה ושנשים לא מרצות בו, ולבסוף היתה אשה על הבמה...] (בשנים האחרונות נחלש הרב, ובחלק ו' של ספרו הדבר כבר ניכר).

פלוריש כתב:אגב, בנותן טעם לציין את ד"ר חנה קטן (אשת הרב יואל חבר הפורום דק"ק כאן) שהצילה את חיי הרב לפני כמה שנים, כאשר חטפו אירוע באמצע נתינת שיעור בכנס השנתי של מכון פוע"ה ולפתע דיבורו הפך למבולבל. בשולחן הכבוד ישבו כמה וכמה רופאים מכובדים, אולם הראשונה שהתעשתה היתה ד"ר קטן שזינקה מעזרת הנשים שבקהל והחלה לטפל בו [באותה שנה היה קמפיין פמיניסטי גדול נגד הכנס בטענת הדרה ושנשים לא מרצות בו, ולבסוף היתה אשה על הבמה...] (בשנים האחרונות נחלש הרב, ובחלק ו' של ספרו הדבר כבר ניכר).

הרב בקשי דורון התמוטט בכנס פוע"ה (בשינוי כמה פרטים).

דברים על הרב ותורתו

אגב תשובותיו של הרב זצ''ל, רק לפני ימים מספר בליל הסדר האחרון ישבתי עם הגש''פ שלו (בהוצאת מוסדותיו עם דרושים וחידושים ממנו) שבסופה שו''ת בענייני פסח (נ''ל רובו ככולו מלוקט מספריו), והתפעלתי מהחכמה והעדינות בה 'חלק' על הגרע''י בהיתר עוגיות המצה העשירה (מצ''ב צילום).
אגב יש שם תשובה מעניינת על כך שבשנה הראשונה לכהונתו התברר שהגוי לו נמכר החמץ מימים ימימה הוא למעשה יהודי..

מאמרי הרב בקשי בנושא כיבוד אב -

ראיתי שישנו קובץ של מכון צומת (דברים שיש להם שיעור ה'תשס"ה) שיש שם שני מאמרים שלו, כמוזכר בקישור דלהלן -
האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג אותם?

http://www.rambish.org.il/results.php?SearchFunction=browse&SearchCode=BRW_VOL&SearchRequest=664&SearchSort=article_source&UserAction=%2Cbasket%2Cbasket&jump=1&IMAGE3.x=44&IMAGE3.y=7&article_id%5B%5D=7220

עם מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל וחכם שלום כהן שיבדל לחיים ארוכים.

מצ"ב מאמר נחמד על מעלת המנהג. מתוך שו"ת בנין אב חלק ד'.

בצעירותו היה רב בבהכ"נ אור זרוע בי"ם של הרב נתיבי עם.
בנה קרוב למאה בתי כנסיות ומקואות.

כולם ללא יוצא מן הכלל הדגישו עניין הענווה שלו,כמה מתאים מצידו להיפטר בהלוויה צנועה [אומנם צ"ע בעניין ת"ח שלא נספד כהלכה מה יעשו] אבל מצידו כאמור זה לרצונו.

דברי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה. אנשי אמונה אבדו באים בכח מעשיהם, גיבורים לעמוד בפרץ דוחים את הגזירות, רבים השיב מעוון, קירב את ישראל לאבינו שבשמיים, חסידא קדישא לישראל, בעיצומן של ימי חג המצות הסתלק מאתנו, עוד אנחנו מבכים את מתינו במגיפה וסופרים אותם, כשבארצות אחרות נופלים אלפים, מי יודע במקום כמה אבידות הלך הצדיק לכפר על הדור, כי בתלמוד אמרו "אליהו בארבע", וראה זה פלא כי הוא הנפטר 104, שהוא גימטריא ארבע פעמים הוי"ה.
תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר, נשים לילות כימים על משים לילות כימים. אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר, לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק, בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים. היה לנו לחומה ולמחסה ביום זעם.
חתנא דבי נשיאה, מורנו ורבנו קדוש ישראל ותפארתו, חסיד ועניו, ירא אלקים, אוהב ישראל, אשר מסר נפשו על התורה ועל הקדושה, רבנו שלום לופס זצוק"ל, רב העיר עכו.
וי לארעא דישראל דאבדה גברא רבה כהאי, אהה עלינו, אנה נוליך את חרפתינו, מי יתן לנו חליפתו, מי יתן לנו תמורתו, ונזכור מה שאמרו בתנא דבי אליהו זוטא [פרשה ט"ז] "וכל תלמיד חכם שמת ולא הניח תמורה ראוי להתאנח עליו לעולמי עולמים". ינוח בשלום על משכבו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן.

נ,ב, כמה מגדולי ישראל בעבר נספו במגיפה.
רבנו האר"י ז"ל בשנת של"ב. בן ל"ח.
י"א הפרי חדש בשנת תנ"ח. בן ט"ל.
רבנו חיים אבן עטר בשנת תק"ג. בן מ"ז.
רבנו משה חיים לוצאטו בשנת תק"ד. בן ט"ל.

טברייני כתב:מאמרי הרב בקשי בנושא כיבוד אב -

ראיתי שישנו קובץ של מכון צומת (דברים שיש להם שיעור ה'תשס"ה) שיש שם שני מאמרים שלו, כמוזכר בקישור דלהלן -
האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג אותם?

http://www.rambish.org.il/results.php?SearchFunction=browse&SearchCode=BRW_VOL&SearchRequest=664&SearchSort=article_source&UserAction=%2Cbasket%2Cbasket&jump=1&IMAGE3.x=44&IMAGE3.y=7&article_id%5B%5D=7220

דרך מכון צומת
אגב, בקישור הנ"ל אפשר להגיע לרשימה של עשרות מאמרים של הגאון הראש"ל זצ"ל.
חלקם זמינים בקלות.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יטמן מחר בשעה 10 בבוקר בהר המנוחות לצד אשתו בזוו"ר הרבנית אסתר ע"ה.

הרב בקשי דורון מובא למנוחות [ניתן לצפות בשידור חי, אך זה חסום (מן הסתם) לרוב כשרי ישראל].

^

טברייני כתב:מאמרי הרב בקשי בנושא כיבוד אב -

ראיתי שישנו קובץ של מכון צומת (דברים שיש להם שיעור ה'תשס"ה) שיש שם שני מאמרים שלו, כמוזכר בקישור דלהלן -
האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג אותם?

http://www.rambish.org.il/results.php?SearchFunction=browse&SearchCode=BRW_VOL&SearchRequest=664&SearchSort=article_source&UserAction=%2Cbasket%2Cbasket&jump=1&IMAGE3.x=44&IMAGE3.y=7&article_id%5B%5D=7220

הראשון נדפס בספרו ח"ב סי' מט, השני בח"א סי' מה

(אגב, הוספתי כמה דברים להודעתי הראשונה באשכול)

לבי במערב כתב: אך זה חסום (מן הסתם) לרוב כשרי ישראל.

אולי תגלה לנו איזה חברת סינון זו שפותחת דברים טובים כנ"ל ונצטרף גם אנו?

ברוך דיין האמת

הכרתי את האיש למד אצל סבי זצ"ל (כמדומה עוד בעוד שהיה נקרא בית התלמוד במוסד הרב קוק) וילדיו למדו עמי בישיבת חברון
היה איש אשכולות, איש טוב לעמו, טוב לשמים ונוח לבריות, היה נוהג כמנהג בני ישיבת חברון וכן כמנהג חכמי הספרדים במידת החסד בפסיקותיו, ככל האפשר, ואהב תמיד ללכת אחרי הנקודה המרכזית בכל סוגי' כדרך הלימוד הישיבתית, כשהוא משלב זאת בפסק הלכה למעשה
בכך נהפך לרב יחיד מסוגו, בשילוב חדש שבין הישיבות הליטאיות ומסורת הפסיקה הספרדית מדורי דורות
משפחתו מפוארת מאד, אשתו הצדקנית גידלה את כולם בפשטות ובחום, וכולם מוצאים עצמם בכותל המזרח של הלמדנות המשולבת בפסיקה כדרכיו.

יהי זכרו ברוך לעדי עד
ויראו בניו וב"ב נחמה בין שאר אבלי ציון וירושלים
ולא נשמע עוד שוד ושבר בגבולנו
ויאמר למשחית הרף

היתה לי הזכות לפקוד את מעונו של הגר"א זצ"ל בחיפה בצעירותי. הגעתי יחד עם חבר מהישיבה במסגרת איסוף כספים לת"ת. זכורני היטב קבלת הפנים החמימה והלבבית ומאור הפנים שבהם קבלני. בהיותי עתה קרוב פיזית אל החלל, וביודעי כי לא רבים המה שיזכו לחלוק לו כבוד אחרון, נצלתי את הרשות שניתנה לי לחלוק לו כבוד אחרון. השתדלתי לחוש את עצמי כשלוחם של אלפי רבבות ישראל ובני התורה במעמד 'נטילת כבוד התורה'.
ראוי לציין כי המספידים כולם נצלו את המעמד ואת נוכחותם של נציגי תקשורת רבים לעורר רחמי שמים ולעורר את בני עמנו לשוב לאבינו שבשמים. רבים מהם ציינו את מידת ענוותנותו של הגאון זצ"ל ואת הרבצת תורתו לאורך תחנות חייו.
השר ר' אריה דרעי, שהכירו מתקופת ילדותו בבת-ים העלה נשכחות מאותם ימים שלפני חמישים שנה, כאשר הגר"א זצ"ל כיהן שם כרב השכונות ולא חסך כל מאמץ להפנות נערות רבות לסמינר 'שצרנסקי' בתל-אביב. עוד סיפר: "כי הגר"א נהג להסתובב ולהתקין שעוני שבת בבתים רבים, הלך ורכש מכונות גילוח כשרות עבור תושבים רבים ולא חסך כל מאמץ תוך שהוא מכתת את רגליו ברחבי העיר שהיתה אז שממה רוחנית (מלבד 'קרית באבוב') ופקד את בתי הכנסת השונים, כשפעמים די לו במאזין אחד. מצבה הרוחני של העיר 'בת-ים' נזקפת רבות לזכותו".
רבות יש עוד לספר בשבחו של הגר"א זצ"ל, לא נגעתי אלא בשולי גלימתו מתוך תחושה של שליחות עבור מי שנפקד מקומם מהלוויתו הצנועה של אותו צנוע ומעלי.
ובצוק העתים, בנימה של עצב המעורב בשמחה של חג אי אפשר שלא לחשוב על כך איך שאותה 'בחינה' של 'חתונות צנועות' שמן הסתם תיתן אותותיה גם בחלוף המגפה בעגלא ובזמן קריב אי"ה, ניכרת השפעתה הזמנית (אי"ה) גם בתחום האירועים הפחות 'נוצצים' - הלוויותיהם של גדולי ישראל. אולי ניתן ליצוק באמצעות מציאות זו שהזמן גרמא - משמעות נוספת לדברי הנביא (ישעיהו: נ"ז, א'): 'הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק'.
מי יתן ונזכה להשים על לב - יודע מרת נפשו - ויקוימו בנו מהרה המשך דברי הנביא: '....יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ...'.
בין כלל המספידים (שהגיעו לזמן קצוב והתחלפו על פי הוראות המשטרה שהציבה מחסומים רבים באזור כולו, ומנעה אף מנכדיו וממעגל מכריו הקרובים מלבד מנין מצומצם את ההתקרבות לבית ההלוויות) ניצב הגאון הגדול רבי יהודה כהן ראש ישיבת 'יקירי ירושלים' שליט"א. רבים אחרים הספידוהו באמצעות הטלפון.

הצדיק אב"ד ר"ת אליהו בקשי דורון. ונקוה שישימו על לב לתקן המעשים.