הרה"ק רבי יוסף מאמסאנא זי"ע
פורסם: ו' יולי 03, 2020 12:14 pm
השבת - י"ב תמוז יחול יוד"ק דהרה"ק רבי יוסף הכהן האללענדער מאמסאנא זיע"א.
להלן מעט מפרקי תולדותיו הידועים.
רבינו נולד בשנת ת"ר בצאנז לאביו הרה"צ רבי שמואל האלענדער זצ"ל, כנצר למשפחות היחס בישראל, מגזע קדושים כנכתב באריכות במגילות היוחסין שכתב נכדו המהרש"מ הכהן זי"ע.
משפחתו של רבינו היתה דבוקה בהרה"ק מצאנז זיע"א, החל מזקנו (אבי אביו) הרה"צ הנגיד רבי יהודה האללענדער זצ"ל שהי' ראש הקהל בצאנז, הוא הגבר אשר הביא את הרה"ק מצאנז לכהן פאר בעירם, אל אף המתנגדים שקמו לדבר כידוע, וכן אביו ר' שמואל שהי' מקורב בבית הרה"ק מצאנז זי"ע, ותמיד כשהיו צריכים בביתו של הרה"ק מצאנז לכתוב בלועזית הי' קוראים לר' שמואל שכן הוא שלט במספר שפות, הרה"ק זי"ע הי' משתבח בו ואמר: איש כזה טוב שהוא תלמיד חכם וירא שמים (עפי"ס רבנו הקדוש מצאנז). ובכלל, הרה"ק מצאנז כידוע, אמר על משפחת הולנדר שהם כהנים מיוחסים והורה לקחתם בפדיון הבן (עפי"ס קהילות ואישים בגליציה - הר"ר יהודה הנ"ל נקבר סמוך לחלון אוהלו של הרה"ק מצאנז).
קשר זה נמשך ונתחזק בזמן רבינו, כאשר הרה"ק מצאנז חיבבו אהבת נפש, והי' מתבטא עליו שהוא מחשיבו ממש בין בניו ולא בין נכדיו, ולמד עמו בתורת הנגלה ובתורת הנסתר.
הרה"ק מצאנז זיע"א, אף הכתירו לאבד"ק אמסאנא ונסע במיוחד למעמד הכתרתו (ואף אח"כ הי' מגיע מידי פעם לאמסאנא), ואף ציווהו ליקח פתקאות (קוויטלאך), מה שמראה שהי' לרבינו רוה"ק, עי"ז פעל ישועות ורפואות לכלל ישראל.
צדיקי דורו היו מפליגים בשבחו בהיותו נשמר בפרישות וקדושה יתירה משנות קטנות ילדותו ממש, וכן על גודל דביקותו בתורה ועל הפלגת בקיאותו וידיעותיו בתורה משנות ילדותו הרכה. גם רבו הק' מצאנז היה מפליג בשבחיו אלו בעת שיחו על שולחנו הטהור, על דבקותו בתורה ופרישותו ושמירת עיניו מילדותו עד שכשנזקק לצאת למקוה לכבוד יום הבר מצוה שלו, לא הכיר בשבילי הדרכים שסביב ביתו.
מסופר כי אף כשלא היו לרבינו נרות להאיר ללימודו בעת אשר למד בלילות הארוכים ללא תת תנומה לעפעפיו עוד בשנות ילדותו, אעפ"כ הי' נעמד בחלון ביתו ללמוד לאור הלבנה, לילה אחר לילה, עד שנסתמו עיניו מרוב היגיעה ורק אחר ברכתו של רבו הרה"ק מצאנז זי"ע חזרו ונפקחו בנס ופלא.
עוד בילדותו היה צופה ואומר הרה"ק מצאנז זי"ע שעתיד הוא לגדול לרב גדול וקדוש לשם ולתהלה, ואמנם כבר בהיותו ילד בן ח' שנים היה בקי בגמ' מס' נדרים ע"פ ר"ן ובחלק נכבד מהל' הלואה בשו"ע ונו"כ.
נכדו הגרש"מ הכהן זי"ע היה מציין גודל מסירות נפשו עבור החינוך הטהור של צאצאיו, אשר בעבורו עזב את רבנות העיר לבוב בירת פולין אשר אליה נקרא ע"י צדיקי דורו למלא את מקום זקנו אבי אמו ה"ה הגה"ק רבי בנימין זאב בלומענפעלד זי"ע שהיה רב ואב"ד תוך העיר לבוב למעלה ממ' שנה ושחיבר בכת"י ל"ו ספרים בכל חלקי התורה (ונשרפו כולם לצערינו באמסאנא).
הרה"ק ר' יוסף היה חבר מובהק לנכדיו הגדולים של רבו הקדוש מצאנז זי"ע ביניהם כ"ק מרן אדומו"ר הראשון מבאבוב זי"ע והרה"ק ר' משה מבארדיוב זי"ע והיו לומדים בחבורה אחת בקביעות ויעץ להם הרה"ק מצאנז זי"ע שיעשו את מרן ר' יוסף לראש חבורתם ויהיו הם כתלמידיו, באמרו על מרן ר' יוסף שהוא ראוי לכך להיות רבם, והיו לומדים אצל הרה"ק רבי נתן גולדברג זצ"ל מלימנוב (עפ"י ר"א זוברמן בס' קהילות ואישים בגליציה).
מרן רבינו היה חתנו בזוו"ר של הרה"ק רבי אריה לייבוש קאננער מרימנוב זיע"א - חתנו בזוו"ר של הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א וממשיכו. בזוו"ש נשא רא"ל את הרבנית חיה סאסיא בת הרה"ק רבי מרדכי זיסקינד הלוי לנדא זיע"א אבדק"ק סטריא ומגדולי תלמידי הרה"ק השרף מסטערליסק זי"ע והגה"ק בע"ס ישועות יעקב (במליצי אש כ' שרבינו נשאה בזוו"ש וצ"ע).
ניהל עדתו שבאמסאנא ביד רמה, נתכתב בשו"ת עם גדולי דורו וביניהם הגרי"ש נאטאנזאהן זי"ע (כאשר נדפס חלק מזעיר שנותר לפליטה בשו"ת ש"ם הכהן), כתביו הרבים נאבדו במהלך השנים (ולא הוציאם לאור כאשר כתב נכדו המהרש"מ הכהן בהקדמתו לשו"ת ש"ם הכהן) מעט מד"ת מובאים במהרש"מ הכהן עה"ת, בקובץ בית ועד לחכמים (תתרכ"ד) פירסם נכדו המהרש"מ הכהן במדור שפתי ישנים, מאמר שלו בהלכה.
רבינו נלב"ע בי"ב (יש שטעו וכתבו י"ז) תמוז תרמ"ב (כחרות על המצבה שנמצאה לאחרונה) מנו"כ בקראקא (ר"ע קורניצר הספידו).
רבינו השאיר אחריו צאצאים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, בנו בכורו הרה"ח רבי יחזקאל זצ"ל מקראקא, בנו - הגה"ק מרן מהרנ"ד מאמסאנא זיע"א שירש את כסא הרבנות באמסאנא [א], רבי זאב בקולומיאה. מלבדם היו חתנים, ונציין מה שמצינו בכמה ספרים, רבי ברוך פרנס (בנו של רבי משה יצחק ב"ר נתן נטע) נשא את מ' אסתר פרומט בתו של רבינו, הרה"ג רבי יעקב אייזנבערג דומ"ץ צאנז שנשא את מ' הינדא לאה בתו של רבינו (נפטרה ג' ניסן, עפ"י סו"ס ש"ם הכהן ומהרש"מ הכהן), הרה"ג רבי משה צבי נבנצל מסטאניסלאב זצ"ל, בנו יחידו של הגאון האדיר בעל מנחת יחיאל מסטאניסלאב, אשר נשא את מ' נחמה בתו של רבנו, הרה"צ ר' יצחק ראובן אב"ד בטשארנע דוניייעץ, נשא את מ' חי' סאשע בתו של רבינו, רבי יהודה לייבוש ארליך האדמו"ר מניערדאהז, נשא את מ' רחל שפרה פרידא.
[א] מסופר שהמהרנ"ד זי"ע רצה להיות קבור בקראקא על קבר אביו הגה"צ רבי יוסף זי"ע, אמנם אחיו שהי' יותר גדול ממנו - ר' יחזקאל, גם הוא רצה להקבר על אביו, ובפשטות הוא היה צריך להקבר מדין בכור, אך למעשה ר' יחזקאל נפטר בעיר אחרת רחוקה, ולא יכלו בזמנו להעבירו, ולכן זכה המהרנ"ד בזכות צדקתו ונקבר על אביו [וכידוע שכן היה המנהג בעיר קראקא, שהיו קוברין אחד על השני, עיין בכל בו הל' אבלות (פ' ג' סי' א אות כב) וז"ל: "נוהגים בקהלות גדולות במקום שא"א להשיג קרקע לצמיתות לעפרו בעפר את בית הקברות הישן שיהו שיעור ששה טפחים קרקע מפסיק בין קברים תחתונים לעליונים, כמבואר בשו"ע סי' שס"ב, וכה עשו בקראקא, וכו' עעו"ש, וע"ע בב"ח סי' שס"ב שמביא דבר זה, ומתרעם אמנם שלא היה ו' טפחים בין קבר לקבר עיי"ש].
להלן מעט מפרקי תולדותיו הידועים.
רבינו נולד בשנת ת"ר בצאנז לאביו הרה"צ רבי שמואל האלענדער זצ"ל, כנצר למשפחות היחס בישראל, מגזע קדושים כנכתב באריכות במגילות היוחסין שכתב נכדו המהרש"מ הכהן זי"ע.
משפחתו של רבינו היתה דבוקה בהרה"ק מצאנז זיע"א, החל מזקנו (אבי אביו) הרה"צ הנגיד רבי יהודה האללענדער זצ"ל שהי' ראש הקהל בצאנז, הוא הגבר אשר הביא את הרה"ק מצאנז לכהן פאר בעירם, אל אף המתנגדים שקמו לדבר כידוע, וכן אביו ר' שמואל שהי' מקורב בבית הרה"ק מצאנז זי"ע, ותמיד כשהיו צריכים בביתו של הרה"ק מצאנז לכתוב בלועזית הי' קוראים לר' שמואל שכן הוא שלט במספר שפות, הרה"ק זי"ע הי' משתבח בו ואמר: איש כזה טוב שהוא תלמיד חכם וירא שמים (עפי"ס רבנו הקדוש מצאנז). ובכלל, הרה"ק מצאנז כידוע, אמר על משפחת הולנדר שהם כהנים מיוחסים והורה לקחתם בפדיון הבן (עפי"ס קהילות ואישים בגליציה - הר"ר יהודה הנ"ל נקבר סמוך לחלון אוהלו של הרה"ק מצאנז).
קשר זה נמשך ונתחזק בזמן רבינו, כאשר הרה"ק מצאנז חיבבו אהבת נפש, והי' מתבטא עליו שהוא מחשיבו ממש בין בניו ולא בין נכדיו, ולמד עמו בתורת הנגלה ובתורת הנסתר.
הרה"ק מצאנז זיע"א, אף הכתירו לאבד"ק אמסאנא ונסע במיוחד למעמד הכתרתו (ואף אח"כ הי' מגיע מידי פעם לאמסאנא), ואף ציווהו ליקח פתקאות (קוויטלאך), מה שמראה שהי' לרבינו רוה"ק, עי"ז פעל ישועות ורפואות לכלל ישראל.
צדיקי דורו היו מפליגים בשבחו בהיותו נשמר בפרישות וקדושה יתירה משנות קטנות ילדותו ממש, וכן על גודל דביקותו בתורה ועל הפלגת בקיאותו וידיעותיו בתורה משנות ילדותו הרכה. גם רבו הק' מצאנז היה מפליג בשבחיו אלו בעת שיחו על שולחנו הטהור, על דבקותו בתורה ופרישותו ושמירת עיניו מילדותו עד שכשנזקק לצאת למקוה לכבוד יום הבר מצוה שלו, לא הכיר בשבילי הדרכים שסביב ביתו.
מסופר כי אף כשלא היו לרבינו נרות להאיר ללימודו בעת אשר למד בלילות הארוכים ללא תת תנומה לעפעפיו עוד בשנות ילדותו, אעפ"כ הי' נעמד בחלון ביתו ללמוד לאור הלבנה, לילה אחר לילה, עד שנסתמו עיניו מרוב היגיעה ורק אחר ברכתו של רבו הרה"ק מצאנז זי"ע חזרו ונפקחו בנס ופלא.
עוד בילדותו היה צופה ואומר הרה"ק מצאנז זי"ע שעתיד הוא לגדול לרב גדול וקדוש לשם ולתהלה, ואמנם כבר בהיותו ילד בן ח' שנים היה בקי בגמ' מס' נדרים ע"פ ר"ן ובחלק נכבד מהל' הלואה בשו"ע ונו"כ.
נכדו הגרש"מ הכהן זי"ע היה מציין גודל מסירות נפשו עבור החינוך הטהור של צאצאיו, אשר בעבורו עזב את רבנות העיר לבוב בירת פולין אשר אליה נקרא ע"י צדיקי דורו למלא את מקום זקנו אבי אמו ה"ה הגה"ק רבי בנימין זאב בלומענפעלד זי"ע שהיה רב ואב"ד תוך העיר לבוב למעלה ממ' שנה ושחיבר בכת"י ל"ו ספרים בכל חלקי התורה (ונשרפו כולם לצערינו באמסאנא).
הרה"ק ר' יוסף היה חבר מובהק לנכדיו הגדולים של רבו הקדוש מצאנז זי"ע ביניהם כ"ק מרן אדומו"ר הראשון מבאבוב זי"ע והרה"ק ר' משה מבארדיוב זי"ע והיו לומדים בחבורה אחת בקביעות ויעץ להם הרה"ק מצאנז זי"ע שיעשו את מרן ר' יוסף לראש חבורתם ויהיו הם כתלמידיו, באמרו על מרן ר' יוסף שהוא ראוי לכך להיות רבם, והיו לומדים אצל הרה"ק רבי נתן גולדברג זצ"ל מלימנוב (עפ"י ר"א זוברמן בס' קהילות ואישים בגליציה).
מרן רבינו היה חתנו בזוו"ר של הרה"ק רבי אריה לייבוש קאננער מרימנוב זיע"א - חתנו בזוו"ר של הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א וממשיכו. בזוו"ש נשא רא"ל את הרבנית חיה סאסיא בת הרה"ק רבי מרדכי זיסקינד הלוי לנדא זיע"א אבדק"ק סטריא ומגדולי תלמידי הרה"ק השרף מסטערליסק זי"ע והגה"ק בע"ס ישועות יעקב (במליצי אש כ' שרבינו נשאה בזוו"ש וצ"ע).
ניהל עדתו שבאמסאנא ביד רמה, נתכתב בשו"ת עם גדולי דורו וביניהם הגרי"ש נאטאנזאהן זי"ע (כאשר נדפס חלק מזעיר שנותר לפליטה בשו"ת ש"ם הכהן), כתביו הרבים נאבדו במהלך השנים (ולא הוציאם לאור כאשר כתב נכדו המהרש"מ הכהן בהקדמתו לשו"ת ש"ם הכהן) מעט מד"ת מובאים במהרש"מ הכהן עה"ת, בקובץ בית ועד לחכמים (תתרכ"ד) פירסם נכדו המהרש"מ הכהן במדור שפתי ישנים, מאמר שלו בהלכה.
רבינו נלב"ע בי"ב (יש שטעו וכתבו י"ז) תמוז תרמ"ב (כחרות על המצבה שנמצאה לאחרונה) מנו"כ בקראקא (ר"ע קורניצר הספידו).
רבינו השאיר אחריו צאצאים בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, בנו בכורו הרה"ח רבי יחזקאל זצ"ל מקראקא, בנו - הגה"ק מרן מהרנ"ד מאמסאנא זיע"א שירש את כסא הרבנות באמסאנא [א], רבי זאב בקולומיאה. מלבדם היו חתנים, ונציין מה שמצינו בכמה ספרים, רבי ברוך פרנס (בנו של רבי משה יצחק ב"ר נתן נטע) נשא את מ' אסתר פרומט בתו של רבינו, הרה"ג רבי יעקב אייזנבערג דומ"ץ צאנז שנשא את מ' הינדא לאה בתו של רבינו (נפטרה ג' ניסן, עפ"י סו"ס ש"ם הכהן ומהרש"מ הכהן), הרה"ג רבי משה צבי נבנצל מסטאניסלאב זצ"ל, בנו יחידו של הגאון האדיר בעל מנחת יחיאל מסטאניסלאב, אשר נשא את מ' נחמה בתו של רבנו, הרה"צ ר' יצחק ראובן אב"ד בטשארנע דוניייעץ, נשא את מ' חי' סאשע בתו של רבינו, רבי יהודה לייבוש ארליך האדמו"ר מניערדאהז, נשא את מ' רחל שפרה פרידא.
[א] מסופר שהמהרנ"ד זי"ע רצה להיות קבור בקראקא על קבר אביו הגה"צ רבי יוסף זי"ע, אמנם אחיו שהי' יותר גדול ממנו - ר' יחזקאל, גם הוא רצה להקבר על אביו, ובפשטות הוא היה צריך להקבר מדין בכור, אך למעשה ר' יחזקאל נפטר בעיר אחרת רחוקה, ולא יכלו בזמנו להעבירו, ולכן זכה המהרנ"ד בזכות צדקתו ונקבר על אביו [וכידוע שכן היה המנהג בעיר קראקא, שהיו קוברין אחד על השני, עיין בכל בו הל' אבלות (פ' ג' סי' א אות כב) וז"ל: "נוהגים בקהלות גדולות במקום שא"א להשיג קרקע לצמיתות לעפרו בעפר את בית הקברות הישן שיהו שיעור ששה טפחים קרקע מפסיק בין קברים תחתונים לעליונים, כמבואר בשו"ע סי' שס"ב, וכה עשו בקראקא, וכו' עעו"ש, וע"ע בב"ח סי' שס"ב שמביא דבר זה, ומתרעם אמנם שלא היה ו' טפחים בין קבר לקבר עיי"ש].