הגאון ר' ירחמיאל בורגמאן אב"ד ניעשוייז <רבני ניעשוויז>
פורסם: ד' יוני 08, 2011 11:06 pm
מרבני ליטא האחרונים היה הגאון ר' ירחמיאל בורגמאן רבה של נעשוויז, ומתלמידיו המובהקים של הגר"ח מבריסק.
בהיכלי תורה נודע שמו בשל עדותו על שיחה נאה שעברה בין הגר"ח לאו"ש בדין בעליו עמו בשומר אבידה, כפי שרשם מפיו הגרא"מ שך בקצרה בגליון בית המדרש (שי"ל ע"י ישיבת רשב"י) ובאריכות יותר מופיעים הדברים בשם הגרא"מ ע"י רמ"ז רבינר בספרו היפה על האו"ש:
וכאן ידיעה על סילוקו בגליון שערי ציון:
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
נזכרתי בו בחג השבועות אגב וורט נפלא שראיתי ממנו, הנוגע לימי ספה"ע ואף שהוא מעט ארוך אבל כל חיך יטעם בו דבש וחלב, טעמו וראו:
א. בגמ' מנחות סה, א הביאו (ממגילת תענית) דמיום א' ניסן עד ח' ניסן קבעו בו דלא לימספד בהון בשל נצחון שהושג מול הצדוקים בדין התמיד. שהם היו אומרים דתמיד הוא קרבן יחיד, דכתיב את הכבש האחד תעשה וכו' והשיבום מקרא דתשמרו לעשות שמוכח שהוא קרבן ציבור.
ומיום ח' ניסן עד סוף החג קבעו דלא להתענות בשל נצחון שהושג מולם בענין עצרת אחר השבת. וכידוע.
וכבר דקדקו המפרשים דנראה מן הדברים דקודם נתעצמו הצדוקים לטעון דקרבן תמיד הוא יחיד ומשנצחום בזה טענו דעצרת אחר השבת, ואינו מובן השייכות ביניהם.
ב. הרמב"ם בספר היד כתב דמנין דעצרת אחר הפסח ולא אחר השבת? מדכתיב ביהושע ויהי ממחרת הפסח ויאכלו מעבור הארץ מצות קלוי וכו'.
ואם תאמר שבאותו זמן פסח חל בשבת, הנה מ"מ לא היה לו לתלות הדבר במה שאינו עיקר וכו'.
ולכאורה הוא ראיה מכרעת כנגד הצדוקין ולמה לא הביאוה בגמרא לתשובתם?
ג. אכן בגמ' קידושין (דף לז) שנינו פלוגתת תנאים, אם כל מקום שנאמר מושב/מושבותיכם (כנסכים וכחדש) הוא בכל מקום שאתם יושבים וגם בחו"ל, או דילמא רק בארץ ישראל. ואמרו שם דאם אתה אומר דמושבותיכם הוא רק בארץ ישראל, וממילא חדש מותר בחו"ל, א"כ מאי קרא ביהושע ויאכלו ממחרת הפסח, הרי לא היו אסורים בחדש כלל, ותירצו דאליבא דמ"ד זה, יבואר הפסוק שעד אז הסתפקו מן המן שהיו מצוי בכליהם וממחרת הפסח כבר הוצרכו לתבואת השדה.
וא"כ למ"ד זה אין כל ראיה מן הפסוק כנגד הצדוקין, שהרי אינו משום חדש כלל.
ד. והנה אחד מן הדברים דכתיב בהו מושבותיכם הוא נסכים, ואמרו בגמ' שם דמ"ד דמושבותיכם הוא רק בארץ ישראל, א"כ לדידיה לא קרבו נסכים במדבר.
והקשה רש"י שם, הרי מצינו בפרשת המילואים שקרבו נסכים עם התמיד, ותירץ דבקרבנות ציבור ודאי קרבו נסכים, אבל הפלוגתא כאן אם קרבו נסכים גם בקרבן יחיד או לא.
ה. מעתה יש לומר כפתור ופרח, דהצדוקים שסברו דתמיד הוא קרבן יחיד, ומצאו כתוב בתורה דנסכים באו עמו במדבר, הסיקו מזה, דנסכים קרבו במדבר, ומאי דכתיב מושבותיכם הוא גם בחו"ל, וא"כ חדש אסור גם בחו"ל, וא"כ מקרא מלא לפנינו דעצרת אחר הפסח, דכתיב ויהי ממחרת הפסח. אבל אחר שהכריעום חכמים דתמיד הוא קרבן צבור, וא"כ שוב יש לומר דנסכים לא קרבו במדבר, ומושבתיכם הוא רק בארץ ישראל, וחדש מותר בחו"ל, וא"כ קרא דיהושע אינו ראיה...!
לא הייתי אומר שזה ע"ד הגר"ח מבריסק, אבל הפלפול נעים מאד !
בהיכלי תורה נודע שמו בשל עדותו על שיחה נאה שעברה בין הגר"ח לאו"ש בדין בעליו עמו בשומר אבידה, כפי שרשם מפיו הגרא"מ שך בקצרה בגליון בית המדרש (שי"ל ע"י ישיבת רשב"י) ובאריכות יותר מופיעים הדברים בשם הגרא"מ ע"י רמ"ז רבינר בספרו היפה על האו"ש:
וכאן ידיעה על סילוקו בגליון שערי ציון:
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
נזכרתי בו בחג השבועות אגב וורט נפלא שראיתי ממנו, הנוגע לימי ספה"ע ואף שהוא מעט ארוך אבל כל חיך יטעם בו דבש וחלב, טעמו וראו:
א. בגמ' מנחות סה, א הביאו (ממגילת תענית) דמיום א' ניסן עד ח' ניסן קבעו בו דלא לימספד בהון בשל נצחון שהושג מול הצדוקים בדין התמיד. שהם היו אומרים דתמיד הוא קרבן יחיד, דכתיב את הכבש האחד תעשה וכו' והשיבום מקרא דתשמרו לעשות שמוכח שהוא קרבן ציבור.
ומיום ח' ניסן עד סוף החג קבעו דלא להתענות בשל נצחון שהושג מולם בענין עצרת אחר השבת. וכידוע.
וכבר דקדקו המפרשים דנראה מן הדברים דקודם נתעצמו הצדוקים לטעון דקרבן תמיד הוא יחיד ומשנצחום בזה טענו דעצרת אחר השבת, ואינו מובן השייכות ביניהם.
ב. הרמב"ם בספר היד כתב דמנין דעצרת אחר הפסח ולא אחר השבת? מדכתיב ביהושע ויהי ממחרת הפסח ויאכלו מעבור הארץ מצות קלוי וכו'.
ואם תאמר שבאותו זמן פסח חל בשבת, הנה מ"מ לא היה לו לתלות הדבר במה שאינו עיקר וכו'.
ולכאורה הוא ראיה מכרעת כנגד הצדוקין ולמה לא הביאוה בגמרא לתשובתם?
ג. אכן בגמ' קידושין (דף לז) שנינו פלוגתת תנאים, אם כל מקום שנאמר מושב/מושבותיכם (כנסכים וכחדש) הוא בכל מקום שאתם יושבים וגם בחו"ל, או דילמא רק בארץ ישראל. ואמרו שם דאם אתה אומר דמושבותיכם הוא רק בארץ ישראל, וממילא חדש מותר בחו"ל, א"כ מאי קרא ביהושע ויאכלו ממחרת הפסח, הרי לא היו אסורים בחדש כלל, ותירצו דאליבא דמ"ד זה, יבואר הפסוק שעד אז הסתפקו מן המן שהיו מצוי בכליהם וממחרת הפסח כבר הוצרכו לתבואת השדה.
וא"כ למ"ד זה אין כל ראיה מן הפסוק כנגד הצדוקין, שהרי אינו משום חדש כלל.
ד. והנה אחד מן הדברים דכתיב בהו מושבותיכם הוא נסכים, ואמרו בגמ' שם דמ"ד דמושבותיכם הוא רק בארץ ישראל, א"כ לדידיה לא קרבו נסכים במדבר.
והקשה רש"י שם, הרי מצינו בפרשת המילואים שקרבו נסכים עם התמיד, ותירץ דבקרבנות ציבור ודאי קרבו נסכים, אבל הפלוגתא כאן אם קרבו נסכים גם בקרבן יחיד או לא.
ה. מעתה יש לומר כפתור ופרח, דהצדוקים שסברו דתמיד הוא קרבן יחיד, ומצאו כתוב בתורה דנסכים באו עמו במדבר, הסיקו מזה, דנסכים קרבו במדבר, ומאי דכתיב מושבותיכם הוא גם בחו"ל, וא"כ חדש אסור גם בחו"ל, וא"כ מקרא מלא לפנינו דעצרת אחר הפסח, דכתיב ויהי ממחרת הפסח. אבל אחר שהכריעום חכמים דתמיד הוא קרבן צבור, וא"כ שוב יש לומר דנסכים לא קרבו במדבר, ומושבתיכם הוא רק בארץ ישראל, וחדש מותר בחו"ל, וא"כ קרא דיהושע אינו ראיה...!
לא הייתי אומר שזה ע"ד הגר"ח מבריסק, אבל הפלפול נעים מאד !