פורום אוצר החכמה

אראל כתב:אם הוא הי' חתן אצל הגרמ"ז שטערן אב"ד גבעת שאול, או ממשפחתו?

משוש דורים כתב:ווהוא גם עזב משרה מכובדת עשירה וחזקה יותר מהמשרה שקיבל תמורתה.

עתניאל בן קנז כתב:יש לו גם ספר 'ראה חיים' הדרכה לחתנים.

עתניאל בן קנז כתב:יש לו גם ספר 'ראה חיים' הדרכה לחתנים.


זכיתי להמנות בין תלמידיו, ואף ללמוד עמו להבל"ח בחברותא תקופה ממושכת. (בטרם נסע ללונדון)

אי"ה בעתיד (אם האשכול יתפתח) בל"נ אשתף כמה חווית מן העבר.

נפש יהודית כתב:פגשתי פעם בחוף הים יהודי חסידי מלונדון . שקפץ לביקור וסיפר לי שרבם הרב חיים ואזנר . ולמדו ממנו מה זה כיבוד הורים .
יום אחד הוא קיבל טלפון מאביו גאבד זכרון מאיר . שביקש ממנו לחזור לבני ברק . ולעזוב את לונדון . למחרת הוא היה על המטוס . והגיע . המשפחה הגיעה אחכ . ראינו מה זה כיבוד הורים

המשפיע החסידי, רבי אהרן טויסיג, סיפר שנכח בשיעור שמסר הרב וואזנר בחודש אלול, לקראת סוף השיעור הרב וואזנר דיבר קצת דברי חיזוק, הוא אמר כך, אנחנו נמצאים עכשיו כמה ימים לפני הימים הנוראים, בוודאי שכל אחד רוצה להתחזק ולבוא עם ההכנה הראויה, לכן חשוב להקפיד, בנוסף לסדרים הרגילים, להקפיד גם על סדר מוסר, הוא הזכיר את דברי מרן החתם סופר ואמר בשמו, שאם הוא לא לומד מוסר הוא מרגיש ירידה במשך ארבעה שבועות אחרי אותו יום.
כל מי שהיה שם, הרהר בראש, הרב וואזנר טעה, מקובל שהוא אמר שהוא מרגיש ירידה בכל אותו יום, אבל ארבעה שבועות, מאן דכר שמיה, כנראה שפוסק הדור התבלבל, אבל אף אחד לא העז לומר שום דבר.
אחרי השיעור ניגש הרב טויסיג לבן של הרב וואזנר, רבי חיים מאיר הלוי וואזנר. שואל אותו הרב טויסיג, אתה חושב שזו טעות, או שיש לאבא שלך איזה מקור עלום לכך? ובנו של השבט הלוי אומר לו, אני לא יודע. אז הוא ביקש ממנו שישאל את אבא.
ורבי חיים מאיר וואזנר אומר לרב טויסיג, בחיי שמעתי מאבא שלי הרבה דברים שהיו נראים בעיני פלא, וגם את הדבר הזה, שהחתם סופר אמר ארבעה שבועות שמעתי ממנו כמה פעמים, אבל מעולם לא שאלתי אותו מה המקור, מי בעל הדברים, איפה ראית את זה, מדין כיבוד אב ואם.
בסופו של דבר רבי אהרן שאל בעצמו את הרב וואזנר והוא ענה לו מה המקור לדבר הזה, אבל מה שמעניין אותנו זה לא המקור לאגדה ההיסטורית, אלא שימו לב – יהודי, שהוא בעצמו זקן ואדם גדול, ומעיד על עצמו - שמעולם לא שאל את אבא שלו שום דבר על מה ששמע ממנו! אף פעם לא שאל אותו "מה המקור?"
אפילו במקרה כזה, שהדברים ידועים בשם מרן החתם סופר – לא כמו שאמר אבא שלו – לכאורה יש כאן בחינה של "תורה היא וללמוד אני צריך", ובכל זאת הוא לא רצה לשאול את אבא מה המקור לדברים! וגם כשביקשו ממנו לגשת אליו, הוא עדיין לא רצה...
בסדר, אנחנו יכולים להמשיך לשאול את אבא איפה ראית את הדין לגבי מגבונים בשבת, אבל גם אם אבא אסר להשתמש במגבונים וגם אם הוא התיר, אנחנו צריכים לשתוק, "אֵיזֶה מוֹרָא? ... לֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִילּוּ לוֹמַר נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא".

נוטר הכרמים כתב:לא מכבר זכיתי לפוגשו בליל ש"ק ברחוב וילקומירר על יד ביתו בליל שבת,
אמרתי גוט שבת ובתמורה נעניתי בצרור ברכות, ומיוזמתו העריף גם על ראש בני הילד שיחי' ברכות לרוב.

שמחה וששון כתב:מישהו יכול להעלות כאן, לכל הפחות חלק מספריו, מחשבת הלוי ושו"ת שמחת הלוי?
ולמה אין את זה באוצר החכמה ובהיברובוקס?

בריה נמוכה כתב:

שמחה וששון כתב:מישהו יכול להעלות כאן, לכל הפחות חלק מספריו, מחשבת הלוי ושו"ת שמחת הלוי?
ולמה אין את זה באוצר החכמה ובהיברובוקס?

אין אלו
וכן היה נוהג בתפילת מנחה שאביו התפלל לפני חצי שעה אחרי חצות היה עושה עצמו כמתפלל
ואח"כ היה מתפלל בביתו ביחידות מפני כבוד אביו

דמשק כתב:בשבט הלוי הביא כו"כ תשובות מבנו הגאון זצ"ל, בעיקר בחו"מ

לבי במערב כתב:

אליהו חיים כתב:יש כאן איזה טעות סופר, אם תוכל לתקנו?

ראה כאן.

גל של אגוזים כתב:כמדומני שספריו שו"ת מחשבת הלוי טרם נדפסו.

[שם הספר נתפרסם ע"י מי שהוביל אוצר הספרים שלו מלונדון לארה"ק וראה שרשם על תכריך כתביו 'שמחת הלוי', ובנו מ"מ הגרי"ב בעל 'ידות הלוי' הציע לשנות שמו ל'מחשבת הלוי'].

על כלל תשובותיו שנדפסו בתוך שו"ת שבט הלוי אומרים שיפה כח הבן, מלבד זאת היה ידוע ל'למדן' יותר מאביו הגאון זצ"ל.

יש לי מחשבת הלוי בבית, חלק א', כבר כמה שנים. אותו גודל ופורמט וצבע כריכה כמו שבה"ל.
בדקתי כעת, בשער כתוב תשע"ח,
בהסכמת אביו [מופיע השם מחשבת הלוי] התאריך תשע"ג.

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

גיזונטע קאפ כתב:

איש_ספר כתב:הנני אסיר תודה לרב עתניאל ולשאר החברים על העלאת הזכרונות והארת דמותו של הגרח"מ. לא נעים לי לומר, אבל אולי אינני בודד בתחושתי. לא הכרתי את המנוח. הייתי רואה אותו צועד בלווית בחור מביתו ליח"ל וחוזר חלילה. הסתכלתי עליו באדישות מוחלטת, שהיה בה גם קורטוב של עוינות. לכל מי שלא הכיר אותו, הישיבה שלו על כסא אביו היתה די משונה ומביכה. כלפי חוץ זה היה נראה - ומחילה על הדוגמא - כמו איזה בנש"ק המגיע מחו"ל ולוקח לעצמו את נחלתו של אביו, ללא שמישהו עמד על סגולותיו, רק משום שקמרא דאבוה אהניה ליה. ועתה אנחנו זוכים לשמוע שמדובר באיש מעלה, ת"ח מופלג משכמו ומעלה, שהיה ראוי לשבת על כסא אביו, וחבל שלא זכינו.

לצערי זה שיקוף עצוב של תחושתי, ונשמח מאוד לשמוע שלא כך הם פני הדברים