פורום אוצר החכמה

בעקבות מאמרי שפורסם עתה בקובץ בית אהרן וישראל, על תפסיר רס"ג לשיר השירים, בו הראיתי שהתפסיר המקובל בחמש מאות השנים האחרונות בתימן כתפסיר רס"ג אינו שלו - אלא של ראשון אחר, הבא בהמשך לטענה דומה בקשר לתפסיר רס"ג לרות, אמר לי הרב אהרן גבאי דבר חידוש שלא שמעתי אודותיו, ואשמח לקבל פרטים נוספים.

הוא סיפר שהרב יצחק רצאבי כתב באיזהו מקומן, בדברים שבאו על משב"ח הדפוס ושעודם ספונים באוצרותיו, על חכם בשם הרב סעדיה טויל, מחכמי מערב תימן, מחבר הפיוט "אצולה מלפנים קדומת הזמנים". הרב רצאבי טוען שהוא חיבר גם תפסירים לחלק מהמקרא, ושהוא כונה בפי יהודי המקום "רב סעדיה גאון". משכך, יתכן שחיבורים שחיבר יוחסו לרבנא סעדיה גאון סורא ואינם אלא לו.

האם יש למישהו דברים אלו בכתב ויוכל להעלותם?
האם ידועים פרטים על תקופת חייו של ר' סעדיה טויל דנן?
האם טענה זו מחודשת היא על ידי הגאון ר' יצחק רצאבי, או שיש שקדמוהו בה? והאם הדברים מקובלים על אחרים?
אם אמת הדברים, יתכן שהוא השתמש בתפסירים קודמים ועיבד אותם, כדרך שפיוטו "אצולה מלפנים" מבוסס על פיוט דומה של ראב"ע.

תודה מראש לכל מי שיכול להוסיף מידע.

כמדומני שזה לא יכול להיות, כי הוא לא היה חי לפני 500 שנה, אלא (לפי זכרוני, לא בדקתי כעת) לפני כ200-300 שנה בלבד

ייש"כ.

אי משום הא, עדיין יש מה לברר.

אכן כתבתי במאמר שהתפסיר הזה מוכר מזה חמש מאות שנה בתימן, אך הלב נוקף בכך. לפני הרב קאפח היו שלושה כתבי יד שהראשון מביניהם נכתב בשנת ה'קט"ז באלטוילה. אלא שכשקוראים את לשונו (עמ' ח) בזהירות רואים שהוא הדפיס ממנו את הפירוש המיוחס לרס"ג ואת שנויי הנוסחאות שבמקרא שהציג בסוף שיר השירים, ולא כל כך ברור אם גם התפסיר שהדפיס מבוסס עליו. כנראה שכן, אבל לא בטוח. לאורך התפסיר הרב קאפח לא מציין שום שנו"ס בשם כה"י (אלא "י"נ" או "ינ"י" בתוך שטף התפסיר) כך שא"א לדעת אם השתמש בכ"י זה לתפסיר או שראה אותו שונה מדי ולא השתמש בו.

כתב היד הבא הוא כבר מהמאה הי"ז, שבה חי ר' סעדיה טויל, לפי הרשום בכתב היד של ספר המעשיות שלו.

והעיקר, שבכתבי היד הקדומים עדיין אין החיבור מיוחס לרס"ג, ומה שהצעתי כאן לבדוק בדיבוק חברים, הוא שמא ר' סעדיה טויל כלל אותם בתפסירי המקרא שלו ומאז נקראו על שם רב סעדיה גאון.

איש_ספר כתב:היה לנו בפורום גם רב סעדיה האשכנזי שהוחלף עם רס"ג

הוא רב סעדיה הצרפתי או הדרום איטלקי, המובא בראשונים מאשכנז וצרפת, כפי שהראו ר"ח מיכל, פוזננסקי ועוד.

וישנו גם רב סעדיה המובא בפירוש ספר יצירה המיוחס לרס"ג, שהוא כנראה רב סעדיה נוסף.

לעניין רב סעדיה טוויל, הפנה אותי חכ"א לספר קורא הדורות לרבי אברהם ערוסי, בני ברק תשע"ט, פרק טו עמ' קסח:
"והרביעי הרב הנזכר לעיל, מרי סעיד אלטויל בעיר אלמג֗ארב. ונקרא רב סעדיה גאון, על שם שהיה רוב לימודו במשנה יומם ולילה, ששים מסכתות לא פסיק גירסא מפומיה, כי גאון גימטריא ששים".

על תקופת חייו מצאתי בחיפוש באוצה"ח, "סעיד אלטויל" תחת "סעדיה טויל", שבספר תולדות הרב שלום שבזי, ירושלים תשל"ג, עמ' נו, איתא שהוא בן זמנו, בשנת ה'ש"ס.

אין להחליף בחכמים אחרים באותו שם:

באנציקלופדיה לחכמי תימן לר' משה גברא, ב, ירושלים תשס"ג, ערכו בעמ' 54 - חכם אחר בשם זה, מאוחר יותר, חי בצנעא תקכ"ח.

בזמן גירוש מוזע (ה'תל"ט) היה נשיא היהודים בצנעא מארי סעיד אלטויל, שהיה יודע גם בחכמה מעשית - עדות ביהוסף לר' יצחק הלוי, ירושלים תשס"ד, עמ' 35.

לא מיותר לציין, שמשפחת טויל מכונה כך על שם העיר "טוילה" ששם מוצא המשפחה. והנה פלא: כתב היד הראשון של התפסיר לשיר השירים שהשתמר הועתק בעיר זו...

שבתי וקיבלתי עוד מידע,

מקור השערתי של הגר"י רצאבי הוא אכן מספר קורא הדורות הנז"ל, ובעיקר ממה שכתב בהמשך דבריו: "והרב סעיד אלטויל חיבר תרגום ערבי על התנ"ך, כלשון ארץ התימן, ועדיין נמצא על התורה ועל שיר השירים וקוהלת. וחיבר תרגום ערבי על המשנה כלשון ארץ התימן, ונמצא בעיר צנעא".

דברי הגר"י בעניין נמצאים בחיבורו "נפלאות מתורתך" שעודנו בכתובי"ם ולא יצא האהל"ה.