פורום אוצר החכמה

בשנת תרמ"א הסעירה את ירושלים פרשה מסתורית שלא פוענחה עד עצם היום הזה. אחד מגדולי ירושלים המפורסמים היה ה'אמרי בינה', רבי מאיר אויערבאך זצ"ל אב"ד קאליש, שעלה לירושלים והיה לאחד מאורותיה הגדולים ומראשי רבניה. ה'אמרי בינה' מפורסם בתקנתו שלא ינגנו בכלי זמר בירושלים בשמחות החתונה. הוא נפטר בה בשנת תרל"ח ונקבר בהר הזיתים. הותיר אחריו את הרבנית, שהייתה לדמות מוערכת ומפורסמת בקרב נשות העיר.

בימי הסליחות הלכה הרבנית בבוקר, בליווי נשים מחצר ביתה, להשתטח על קברי הצדיקים בהר הזיתים. במהלך העלייה לציוני הקברים פנתה הרבנית להתפלל גם על קבר בעלה הגאון זצ"ל. מלוותיה פנו לשוב העירה, והיא נותרה על ההר.

עבר היום, הגיע הערב וירד הלילה, הנשים כולן שבו לבתיהן אולם האלמנה לא שבה. שכניה לחצר בה התגוררה שראו שלא שבה לביתה - נבהלו והזעיקו את פרנסי העיר כדי שיחפשו אחריה.

הימים ימי השלטון הטורקי והללו לא טרחו לסייע בחיפושים. במקום זאת, רבים מאנשי ירושלים התגייסו כבר באותו לילה ויצאו לחפש אחריה אך לא מצאו דבר. למחרת, התגייסה ירושלים כולה לחיפושים. צוותי חיפוש יצאו להר הזיתים וכל ההרים מסביב לירושלים ולא מצאוה.

מכריה סיפרו שראו אותה באותו היום בו נעלמה בשוק שליד הכותל המערבי, השוק כולו נסרק אך עקבותיה נעלמו. אחרים אף פתחו בחקירה אצל הערבים אם ראו אותה, אך הרבנית כמו בלעה אותה האדמה.

בשל תנאי החיים הקשים בעיר, והתשתית הירודה של השלטון הטורקי, בורות רבים היו פזורים בעיר כשהם פתוחים וללא כל אבטחה, ואלו היוו סכנה מתמדת לכול. אנשים לא מעטים שיצאו בלילה מבתיהם נמצאו אחר כך מוטלים בתוך בורות. אך למרות מסע החיפושים הגדול, ולמרות שכל בור בירושלים נבדק בקפדנות, לא נמצאו עקבותיה של הרבנית.

שמועות רבות התהלכו בירושלים על גורלה. היו שאמרו שנחטפה על ידי ערבים, היו שטענו כי הלכה להתבודד בהרי מדבר יהודה. עד היום אין איש יודע מה באמת עלה בגורלה.

(מתוך: הידברות).

וראיתי בספר שלשה עולמות של חיים המבורגר שהוסיף פרט בלתי נודע בפרשה זו...

מרתק ומוזר.
אבל להיכן הכוונה בקישור זה

כתוב שם על העלמותה (למרות שלא כתוב שם המעשה הנפלא שאינו ידוע לשום אדם.)

על הפרשה וגרורותיה - בהרחבה

ותגובה למאמר

יאיר1 כתב:מרתק ומוזר.
אבל להיכן הכוונה בקישור זה

שם הגדולים השלישי [העתיק מחלקת מחוקק שבהודעה הקודמת]:
"ובשנת תרמ"א ח") תשרי אירע מעשה עם אשתו הרבנית מרת הענדיל בת הגאון מוהר"ר מנחם אויערבאך אבד"ק אסטראווע ביום שלוש עשרה מדות הלכה בבוקר בלוית הנשים מחצרה להשתטח על קברי הצדיקים בבית מועד לכל חי ושם על קבר בעלה הגאון הנ"ל זי"ע, וכה עבר היום והגיע עת ערב וישובו העירה, ונשים רבות ממכיריה הגידו שראו אותה בעיר בשוקים הסובבים אצל כותל מערבי, ומאז לא שבה עוד לביתה, והגיע הלילה והשכנים בחצר ראו כי איננה בביתה החרידו כל יושבי העיר וקבוצת אנשים רבים הלכו כל הלילה לבקשה בכל העיר ומחוץ לעיר על מקום הקודש ועל ההרים מסביב ולא מצאוה וכן ימים רבים אחרי כן עמלו ולא נחו יושבי אה"ק לבקשה בכל מיני תחבולות בכל החצרים, וגם בין הבורות אשר עלולים הם לסכנה רח"ל, שקטו עד אשר נלאו לבקש אחריה ואיננה עד היום הזה, [עיין ספר "חלקת מחוקק" הוא ציוני הקברים אשר בהר הזיתים]"

במוסף המובא לעיל כתבו על ההשערה שמא חטפוה מהמנזר.
בספר מאה שערים עמוד 172 כתוב שזה היה בדמיונה של אשה אחת וכתב שמה.
ובסיפורים ירושלמים חלק ד עמוד 236 הביא עדות של שתי נשים שהלכו לחפש לתוך המנזר ולא מצאו אותה שם. ועיין שם כמה פרטים נוספים.
מעניין שנינתה אשת הגרי"ז גם קרויה הענדיל. ונעקדה על קד"ה בשנות השואה.

מה מעניין? שקראו לנינה על שם הסבתא, או שנעקד"ה בין השש מיליון האחרים?

---

מ. גץ הנודע בספריו וסיפוריו מאנשי ירושלים חסרי בסיס, מספר סיפור זה ממש כאן https://archive.org/details/nybc213585/ ... ew=theater על רבנית אחרת (בלי לכתוב שמה) באותה תקופה, שעלתה לארץ עם בעלה הרב והתעקשה לנגן בכלי זמר על חתונת בתה, ובלילה אחר החתונה נתעלמה ולא נמצאה מעולם. ועוד מביא סמוכין לכך מרב"צ יאדלר שמזכיר פרשת הרבנית של האמרי בינה בהעלם שם. גלגולה של סיפור.

רציני כתב:במוסף המובא לעיל כתבו על ההשערה שמא חטפוה מהמנזר.
בספר מאה שערים עמוד 172 כתוב שזה היה בדמיונה של אשה אחת וכתב שמה.
ובסיפורים ירושלמים חלק ד עמוד 236 הביא עדות של שתי נשים שהלכו לחפש לתוך המנזר ולא מצאו אותה שם. ועיין שם כמה פרטים נוספים.
מעניין שנינתה אשת הגרי"ז גם קרויה הענדיל. ונעקדה על קד"ה בשנות השואה.

אם אני יודע לקרוא נכון לאשתו של האמרי בינה קראו שיינדיל ולא הענדיל.

א מבקש כתב:

רציני כתב:במוסף המובא לעיל כתבו על ההשערה שמא חטפוה מהמנזר.
בספר מאה שערים עמוד 172 כתוב שזה היה בדמיונה של אשה אחת וכתב שמה.
ובסיפורים ירושלמים חלק ד עמוד 236 הביא עדות של שתי נשים שהלכו לחפש לתוך המנזר ולא מצאו אותה שם. ועיין שם כמה פרטים נוספים.
מעניין שנינתה אשת הגרי"ז גם קרויה הענדיל. ונעקדה על קד"ה בשנות השואה.

אם אני יודע לקרוא נכון לאשתו של האמרי בינה קראו שיינדיל ולא הענדיל.

לגרסת החלקת מחוקק היא נקראה הענדיל.

מה הענין (והאם מותר) לגלות פרטי המעשה? ובפרט אם יש נכדים
הרב בן ציון יאדלר כתב את הסיפור בהעלמת זהות האשה

כולל יונגערמאן כתב:מה מעניין? שקראו לנינה על שם הסבתא, או שנעקד"ה בין השש מיליון האחרים?
....

יש המקפידים לא לתת שם על שם מי שנהרג במיתה משונה או בקיצור ימים ושנים וכדומה. אז כנראה או לא הקפידו בזה או שסברו שזה לא נחשב צרה גדולה שלא לשים שם עליה.
בצעירותה של הרבנית מבריסק מתו ב' אחיה צעירים שאלו את המהרי"ל דיסקין אם לעשות לה שינוי השם והוא אמר שבזה יחליט בעלה כשתנשא, מה סבר הרב מבריסק לא כל כך ברור, אולם פעם כששאלו איך לקרוא לנכדתה אמר הרב מבריסק ששמה היה הענדיל אז כנראה שלא מקפידים על זה אפילו שפעמיים לא זכה השם 'הענדיל' לקבר ישראל.

שמה הענדיל.

עוד מעשה מעניין!

פי האתון כתב:עוד מעשה מעניין!

הרב מקאליש.jpg

כעי"ז כתבו על החזו"א.

פי האתון כתב:עוד מעשה מעניין!

הרב מקאליש.jpg

בספר מי הדעת (עמוד קצב) מביא שבערב יום כיפור היה מנהג הרב מקאליש לטבול במקוה הנ"ל ואם כן המשחק הנ"ל היה בערב יום כיפור.

ברם לא כתוב שם שרק בעיוכ"פ הלך לשם

מצליח כתב:ברם לא כתוב שם שרק בעיוכ"פ הלך לשם

נכון. גם ככה שלחו לי באישי:
אתה רציני?
כתוב שם שלא היה שם מעולם ביומי דפגרי אלא אך ורק בעריו"כ?
ע"כ.

יבנה כתב:כעי"ז כתבו על החזו"א.

כעין המשחק או כעין האמירה?
היכן כתבו?

תבא כתב:

יבנה כתב:כעי"ז כתבו על החזו"א.

כעין המשחק או כעין האמירה?
היכן כתבו?

לפי הזכור לי מדובר בתקופה ששהה ביערות ליטא בקיץ, ולמד עם בחורים שונים. הלך עמם לנהר והשפריץ עליהם מים ואמר משהו בסגנון שמי שלא יודע לשחק לא יודע ללמוד. אולי זה מגראדה.