פורום אוצר החכמה

רבי משה מקוברין היה דודו של ר' מרדכי בן ר' יצחק שמעון ראגאזניצקי (על פי אהלי שם) שעלה לירושלים והיה מהממונים על כולל האראדנא.

ר' מרדכי ראגאזניצקי היה גר מביאליסטאק - אול היה כנראה במקורו מהעיר חראשאץ. היה גר איזהו תקופה בקאברין. בקאברין/דיווין היתה גם משפחת ראגאזניצקי גדולה - כנראה קרובים של ר' מרדכי.

היה נשוי לרחל לאה בת הר' משה מעשיל מ "וואלקאוויסק"

אני מנסה להבין את הקשר בין ר' משה מקאברין ור' מרדכי ראגאזניצקי?

יש "פנקס חברה קדישא דקאברין" שהיה שייך לר' מנחם מאיר מאירסון ז"ל ועבר לידי בנו וכלתו - האם ידוע למישהו מי הם?

תודה רבה!

האם ידוע מי היה חותנו של ר' משה מקאברין?

ראיתי בספר זקני מחנה יהודה שאמו היתה בת
(הרב המקובל מוה״ר ראובן אבד״ק נאווארדאק (שהיה מצאצי המהרש"א)

האם ידוע מי זה היה?

יעויין במאמר על רבי אליעזר הלוי מקרלין, שנדפס בקובץ בית אהרן וישראל ניסן תשעא.

מאמר נפלא ביותר, ומוציא לאור תעלומה.

על איזה גליון מדובר? חפשתי בגליון ד' שנה כ"ו (קנד) ולא מצאתי

זוכמיר כתב:על איזה גליון מדובר? חפשתי בגליון ד' שנה כ"ו (קנד) ולא מצאתי

המאמר אומר לך: זוכמיר
עכ"פ חפש בגליון ה' (קנה) עמ' קמז ותמצא נחת

תודה רבה.

מתי זה יצא לאור? אינני מוצאו במאגרים.

זה גליון סיון תמוז חדש מדי מכדי להיות במאגר.

אכן טעיתי.
המאמר נדפס בגליון סיון תמוז.

לא מדובר שם על כל משפחתו של ר' משה מקוברין, רק על אבי אמו ר' ראובן מנובהרדוק.

ידוע לכם שם משפחתו של ר' משה מקוברין זצ"ל?
זכור לי שם פולער, או פליר או משהו כזה. שם לא מוכר כלל.

ב"ה

הערך בויקיפדיה על ר' משה מקוברין זצוק"ל

משה פאלייר מקוברין
הרב משה פאלייר (ט"ז בכסלו תקמ"ד (1783) - כ"ט בניסן תרי"ח (1858); נודע בשם רבי משה מקוברין) היה אדמו"ר בולט ברייסין (בלורוסיה של היום) באמצע המאה ה-19. מן האבות הרוחניים של חסידות סלונים והאדמו"ר הראשון מקוברין.

נולד בפיֶיסק שעל יד קוברין (הסמוכה לבריסק) לישראל אליעזר. למד אצל הרב משה משרשוב ובהמשך אצל רבי מרדכי מלעכוויטש. מסופר כי בעקבות דבקותו ברבו זה גירשו מחותנו מביתו. נהג להקפיד על טבילה במקווה, גם כאשר היה קר כקרח.

לאחר פטירת רבו דבק בבנו, רבי נח מלעכוויטש. כשנפטר גם הוא בשנת תקצ"ג (1832), הפך רבי משה לאדמו"ר תחתיו. למרות שהיה אדמו"ר נסע כחסיד אל רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלו בכבוד רב. כמו רבותיו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. תמך בעלייה לארץ ישראל וחסידיו הקימו בית מדרש בטבריה.

נודע בענוותו. על אוהל קברו נכתב שמי שיפריז בשבחו "אקום ואטור בו בזה ובבא, אבל מותר לכל אחד להגיד עלי שהייתי אוהב ישראל".

לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו לרבי אברהם וינברג, מייסד שושלת חסידות סלונים.

דברי תורתו רוכזו בספר אמרות טהורות, ורשה תר"ע, וכן באמרות משה, בני ברק תשמ"ט.

לקריאה נוספת
*זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 127.
*יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, ירושלים תשס"ה, עמ' רצ"ד-רצ"ה.

מתפעל כתב:ידוע לכם שם משפחתו של ר' משה מקוברין זצ"ל?
זכור לי שם פולער, או פליר או משהו כזה. שם לא מוכר כלל.

פאלייר, אכן. אבל לנכדו רבי נח נפתלי, כבר קראו רבינוביץ'

גוראריה כתב:

מתפעל כתב:ידוע לכם שם משפחתו של ר' משה מקוברין זצ"ל?
זכור לי שם פולער, או פליר או משהו כזה. שם לא מוכר כלל.

פאלייר, אכן. אבל לנכדו רבי נח נפתלי, כבר קראו רבינוביץ'

ואיך בן שם מתייחסים אחריו?

רואה האורות הקדוש כתב:ב"ה

הערך בויקיפדיה על ר' משה מקוברין זצוק"ל

משה פאלייר מקוברין
הרב משה פאלייר (ט"ז בכסלו תקמ"ד (1783) - כ"ט בניסן תרי"ח (1858); נודע בשם רבי משה מקוברין) היה אדמו"ר בולט ברייסין (בלורוסיה של היום) באמצע המאה ה-19. מן האבות הרוחניים של חסידות סלונים והאדמו"ר הראשון מקוברין.

נולד בפיֶיסק שעל יד קוברין (הסמוכה לבריסק) לישראל אליעזר. למד אצל הרב משה משרשוב ובהמשך אצל רבי מרדכי מלעכוויטש. מסופר כי בעקבות דבקותו ברבו זה גירשו מחותנו מביתו. נהג להקפיד על טבילה במקווה, גם כאשר היה קר כקרח.

לאחר פטירת רבו דבק בבנו, רבי נח מלעכוויטש. כשנפטר גם הוא בשנת תקצ"ג (1832), הפך רבי משה לאדמו"ר תחתיו. למרות שהיה אדמו"ר נסע כחסיד אל רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלו בכבוד רב. כמו רבותיו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. תמך בעלייה לארץ ישראל וחסידיו הקימו בית מדרש בטבריה.

נודע בענוותו. על אוהל קברו נכתב שמי שיפריז בשבחו "אקום ואטור בו בזה ובבא, אבל מותר לכל אחד להגיד עלי שהייתי אוהב ישראל".

לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו לרבי אברהם וינברג, מייסד שושלת חסידות סלונים.

דברי תורתו רוכזו בספר אמרות טהורות, ורשה תר"ע, וכן באמרות משה, בני ברק תשמ"ט.

לקריאה נוספת
*זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 127.
*יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, ירושלים תשס"ה, עמ' רצ"ד-רצ"ה.

והרב הגאון רבי בנימין פאלער ראש ישיבת מקור חיים נוא יארק, היה בן אחר בן לרבי משה מקאברין זי"ע, ונכדו של הרה"ק מקאברין הרי הוא רבי נח נפתלי בן בנו רבי ישראל יעקב מילא את מקומו בעיר קאברין ונפטר פתאום באמצע בציעת הפת בעריכת השולחן בש"ק.

באמת?! לא שמעתי על כך מעולם. האם ידוע לך הייחוס המפורט?

אתר שורשים מעניין לעניין אשכול זה עם פירוט משפחת רבי משה מקוברין וצאצאיו:

http://www.palevsky.org/trees/poliyer.html

ישבב הסופר כתב:באמת?! לא שמעתי על כך מעולם. האם ידוע לך הייחוס המפורט?

שוחחתי עם בנו הרב יצחק פאלער שליט"א מראשי ישיבת מקור חיים ואמר לי שהוא אכן מיוצאי חלציו בן אחר בן של הרה"ק מקוברין כפי עדות אביו זצוק"ל ראש ישיבת מקור חיים , ואינו יודע בבירור האיך, והמשיך הרי שם משפחתו של הרה"ק מקוברין היה פאלער, ואביו היה יליד בריסק וסבו (אבי אביו) הרב יצחק פאלער זצ"ל היה אצל הרבי מקוברין (נכד רבי משה זצ"ל) כשביקר בעיר בריסק.

מעניין מאוד, תודה! עכשיו צריך לברר היחוס המדוייק. לכאורה סבו של רבי בנימין, ר' יצחק, היה בן בנו של הקוברינער, ואם כן לא אמור להיות כל כך קשה לברר.

אגב, משפחת זלצמן הקרלינאית מתייחסים לרבי משה מקוברין, דרך סבם שהיה חתנו.
ועוד, בספרי סלונים מוזכר שחמיו של הרה"ק מקוברין היה איש פשוט, ויש על כך סיפורים נאים על הכבוד המופלג שנהג בו רבי משה מקוברין בהיותו סמוך על שלחנו למרות היות חותנו איש פשוט.

ישבב הסופר כתב:מעניין מאוד, תודה! עכשיו צריך לברר היחוס המדוייק. לכאורה סבו של רבי בנימין, ר' יצחק, היה בן בנו של הקוברינער, ואם כן לא אמור להיות כל כך קשה לברר.

אגב, משפחת זלצמן הקרלינאית מתייחסים לרבי משה מקוברין, דרך סבם שהיה חתנו.
ועוד, בספרי סלונים מוזכר שחמיו של הרה"ק מקוברין היה איש פשוט, ויש על כך סיפורים נאים על הכבוד המופלג שנהג בו רבי משה מקוברין בהיותו סמוך על שלחנו למרות היות חותנו איש פשוט.

אבי רבי בנימין פאלער היה רבי יצחק ולא סבו , ואבי רבי יצחק היה רבי אהרן עד כאן מה שידוע למשפחת פאלער . ומאיפה הסברא שאתם לוקחים שלכאורה רבי יצחק היה בן בנו של הקאברינער?.

ראיתי מובא בשם פנקס קוברין ציור מצורת קודשו של רבי משה מקוברין ,ולכאורה הוא צורת נינו רבי דוד שלמה מקוברין ,ואביא פה את שתי התמונות ,התמונה השניה הוא של נינו רבי דוד שלמה הנ"ל והתמונה הראשונה הוא ציור מהשני.

יש סיפור מעניין איך שהצדיק ר' משה מקוברין זי"ע התאכסן פעם אצל השווער של הבית הלוי, שהיה מחסידי לעכוויטש, והבית הלוי גם היה אצל השווער והיה סגור בחדר ולמד,

השווער שקראו לו ר' יצחק, רצה שהצדיק מקוברין יכיר את חתנו, ולכן הכניסו להחדר בתואנה כלשהיא. הצדיק ראה אברך לומר שו"ע או"ח, דפדף לו להתחלה ושאלו אם למד כאן בסימן א' בדברי הרמ"א שאם אדם יתבונן בגדלות הבורא מיד תבוא אליו היראה והפחד, והוא ממורה נבוכים.

ענה לו שבודאי למד את זה.
שאלו: והאם באמת הגיעה אליך היראה הנ"ל? והודה שלא הגיע למידה זו.

אמר לו הקוברינער: יש לדייק בדברים, לא כתוב שהאדם ישים למוחו ולשכלו, אלא ישים אל לבו! ואם שמים אל הלב, מיד מרגישים יראה וכולי.

והבית הלוי סיפר זאת לחסידים בעיר בריסק והפליג מגדולת הצדיק ר"מ מקוברין זי"ע.

איני יודע אם זו רק אגדה או שהסיפור הזה מבוסס. אבל הוא יפה.

על רבי יצחק שמעון ב"ר מרדכי רגוזניצקי
viewtopic.php?p=48001#p48001

לא מכבר אותר מקום קבורתו (משוער) והקימו שם מציבה. כמדומה בחלק היותר חדש מהעיר קוברין.

האם ידוע שמו של זקנו של הקאברינער אבי אביו רבי ישראל ?

בשבת האחרונה נתקלתי בעדות מעניינת של יהודה ליב לוין (יהל"ל), אחד מגדולי המשכילים, שהיה נכדו של רבי משה מקוברין. צילמתי עבור כמה חברים שעוסקים בחינוך. הוא מספר כיצד הורה זקנו להתנהג עמו כאשר לא רצה ללכת לחיידר. בינות לעדויות רבות על אלימות ועוד תיאורים מזעזעים מהמלמדים של פעם מופיעה עדות מעניינת זאת, בספר מקיף בשם החדר: מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזכרונות, הוצ' אוניברסיטת תל אביב, ת"א תש"ע, עמ' 388.

פלגינן כתב:בשבת האחרונה נתקלתי בעדות מעניינת של יהודה ליב לוין (יהל"ל), אחד מגדולי המשכילים, שהיה נכדו של רבי משה מקוברין. צילמתי עבור כמה חברים שעוסקים בחינוך. הוא מספר כיצד הורה זקנו להתנהג עמו כאשר לא רצה ללכת לחיידר. בינות לעדויות רבות על אלימות ועוד תיאורים מזעזעים מהמלמדים של פעם מופיעה עדות מעניינת זאת, בספר מקיף בשם החדר: מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזכרונות, הוצ' אוניברסיטת תל אביב, ת"א תש"ע, עמ' 388.

לתשומת לב:
המדובר על ילד בן שלש וחצי.