פורום אוצר החכמה

שיבר כתב:יש בידי מכון עוז והדר ירושלים רי"ף דפוס סביונטא שאותו הגיה רבי בצלאל אשכנזי בעצמו, ובמקומות ספורים יש כתב יד אחר המייחסים אותו לאריז"ל הק'.

נאשער כתב:איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

נטיעות כתב:

נאשער כתב:איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

מנין לך שהוא היה אחיין שלו?

מנחם וואהלינער כתב:

נטיעות כתב:

נאשער כתב:איך בדיוק היה האריזל אחיין ? של השיטמ"ק.אחי אמו?!

מנין לך שהוא היה אחיין שלו?

היה אחיין ותלמיד ונתגדל אצלו במצרים

תוכן כתב:ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

הולך בטל כתב:

תוכן כתב:ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

מי גילה לו רז זה?

הולך בטל כתב:

תוכן כתב:ר' דוב צבי רוטשטיין טוען שהשמט"ק על ב"ק הוא מהאר"י.

מי גילה לו רז זה?

ובבחרותו כתב שיטה על מסכת זבחים בחברת רבו הרב בצלאל. ושמעתי מפי הרב מהר"א אלפנדארי הרב המחבר יד אהרן שהוא ז"ל היה בידו שיטה זו והיה מפורש שם על כל חידוש שמא דמאריה עליה הרב בצלאל או האר"י, ובעוה"ר נשרפה בשרפה אשר היתה באיזמיר עם כל ספריו.

לאחרונה קם ערעור מצד רוטשטיין שרוצה לייחס שטמ"ק זו לר' יצחק לוריא במקום לרב"א . הוא מצא בשטמ"ק ב"ק קטע שבו מוצג פירוש רש"י במהדורא קמא ואחריו כתוב כך: "אחר כך כתב רש"י במהדורא בתרא ככתוב בספרי הדפוס ומחק מה שכתב במהדורא קמא ובהאי לישנא בתרא דפי' רש"י אני יצחק מגמגם דהא מתני' דה' תמים וכו' ". רוטשטיין סבור שיצחק זה הוא ר' יצחק לוריא אשכנזי. לענ"ד אין להסיק מהר מדי מסקנה כזאת. הקטע הארוך שלנו שמתחיל בד"ה "אלא לעולם דרבנן וחסורי מיחסרין והכי קתני" מסתיים בציון ע"כ, שהוא הציון המקובל לסוף ציטוט בשטמ"ק, ומיד אחריו כתוב: "כל זה מצאתי כתוב ברש"י כתיבת יד". ברור, אם כן, שמדובר בציטוט מכ"י של פירוש רש"י, ושם הסופר של אותו כ"י היה יצחק. הביטוי "ככתוב בספרי הדפוס" אינו צריך להטעות אותנו. מדובר בביטוי רגיל של רב"א שמקצר את ציטוטיו כשהוא יכול להסתמך על הדפוס. אפשר להעיר גם כי הקטע שלנו מתייחס למהדורא קמא של רש"י. אם קטע זה נכתב ע"י ר' יצחק לוריא - הרי שהיתה בידיו מהדורא קמא של רש"י לב"ק. אם כך לא מובן מדוע אין הוא מצטט ממנה בשום מקום אחר במסכת. יותר נכון לומר כי אותו סופר בשם יצחק שהעתיק את כתב היד של פירוש רש"י, שהיה בידי רב"א, היו בידיו גם מהדורא קמא וגם מהדורא בתרא של פירוש רש"י.
לבסוף, הראיה החזקה ביותר כי שטמ"ק ב"ק היא של רב"א, נמצאת בעובדה שרב"א מתייחס אליה 6 פעמים בשטמ"ק כתובות: 1) "וכבר כתבתי בה במקומה שם בפ"ק דב"ק ועוד אכתוב בה שם בעזר העוזר האמתי" (ח"א, עמ' קפט1-2); 2) "וכבר הארכתי בזה בב"ק פ"ק שכתבתי שם לשון הרשב"א ז"ל ולשון תוס' שאנץ ולשון תוס' רבי' ישעיה" (ח"א, עמ' קפט3), והדברים מופיעים באמת בשטמ"ק ב"ק דף טו, ע"א; 3) "ובחידושי ב"ק הארכתי עוד בס"ד" (ח"ב, עמ' קכט2); 4) "והאריך בשמועה זו הרב המאירי ז"ל בפ"ק דב"ק וכמו שכתבתי שם בס"ד" (שם); 5) "וכבר הארכתי בזה בחדושי שם בפ"ק דב"ק" (ח"ב, עמ' קסג4); הדיבור מן המאירי מצוטט באמת בשטמ"ק ב"ק שלנו (סוף דף ח, ע"ב); 6) "וכבר הארכתי בזה בב"ק פ"ק שכתבתי שם לשון הרשב"א ז"ל ולשון תוס' שאנץ ולשון תוס' רבי' ישעיה ע"ש" (ח"א, עמ' קפט3). כל ההתייחסויות האלה לשטמ"ק ב"ק מתאימות בהחלט למה שנמצא לפנינו בשטמ"ק ב"ק. אם כן לא נותר שום ספק ששטמ"ק ב"ק שלפנינו היא מרב"א.
יש מעט מאד אינדיקציות היסטוריות בשטמ"ק ב"ק. ברור ממנה שהרדב"ז עדיין בחיים . אין בה שום התייחסות לשהותו של רב"א בא"י. אין בה שום איזכור של חיבורים אחרים של רב"א. בעמ' נ3 דן רב"א בדברי גליון תוספות, ואחר כך הוא כותב: "ושאר לשון הגליון שאומר וכו' אומר מורי הרב שאינו כלום". אם כן גליון תוספות היה לפני הרדב"ז, והוא זלזל בו. בנוסף לזה, לשון ההווה "אומר מורי הרב" מוכיחה כי רב"א כתב את שטמ"ק ב"ק בזמן שהרדב"ז היה עדיין במצרים, כלומר לפני שנת 1553. גם נקודה זו מחלישה את טענתו של רוטשטיין ששטמ"ק ב"ק חוברה ע"י האר"י ז"ל, שהרי האר"י נולד בשנת 1534, ובשעת חיבורה של שטמ"ק ב"ק היה גילו פחות מ- 19 שנה).