ספרייתו של ר' אליהו הכהן מאזמיר, בעל 'שבט מוסר'

[חד ברנש]

האם מישהו עבד על ספרייתו של בעל 'שבט מוסר' ועוד ספרים - ר' אליהו הכהן מאזמיר?
אפילו עבודה חלקית תעזור לי מאוד.
יישר כוח!!

[וונדרבר]

האם מישהו עבד על ספרייתו של בעל 'שבט מוסר' ועוד ספרים - ר' אליהו הכהן מאזמיר?
אפילו עבודה חלקית תעזור לי מאוד.

אולי יעזור קצת.
כמדומה שבסוף שבט מוסר, מנוקד, (מהדורת וואלדמאן), יש רשימת ספרים המובאים בספר.
ואולי גם בסוף מעיל צדקה (מהדורת קופרמן).

[חד ברנש]

רוב תודות וברכות.

אותי מעניין חיבור כת"י מסוים, שר"א הכהן מאזמיר הביאו ולא ידע מיהו.
בספרו מדרש אליהו, דרוש אחד עשר, פרק יא, אזמיר תקיט, דף נג ע"ב-ע"ג, הוא כותב כן:

וכיון שבא לידי ענין זה, ממה שנוהגים לעשות שולחן של אליהו, אכתוב לך מה שמצאתי מכתיבת יד. ולי המחבר אין נראין דבריו מהטעם שאפרש בס"ד.
וזה לשון העתקת הכתיבה שמצאתי, אבל לא ידעתי מה שמו ומה שם בנו.
אמר הצעיר : ראיתי בקצת בני אדם בישראל, גם במקומנו גם במקומות אחרים, שבזמן שבא עליהם צרה או עונס , נודרים שאם ינצלו יעשו סעודה לאליהו הנביא זצ"ל, בחושבם שבזה ינצלו מצרתם, וסוברים שהוא המחיה מתים והמעשיר, לפי שמצינו שהחייה בן הצרפית וענין כד הקמח ופך השמן שלא יחסר וכו'. וכל כך [נ]שתקע זה בלבם שראיתי מי שרגיל להשים מזמן לזמן חבית של יין שמור לזה הסעודה, וכמעט אוסר אותו על כל אדם עד שיבא שעת המעשה. ומעולם הרבה נצטערתי בזה המנהג, ונראה בעיני כאיסור יין נסך לדבר אחר וכתקרובת עבודה זרה, חס וחלילה. ובאמת שאלתי לרבותי ולכל החכמים שנתחברתי עמהם, אם ידעו טעם לדבר, ולא השיב לי אדם. ואם לא היה אלא שהגוים לעשותו חק לכל אדם בכל שנה, היה ראוי לנו לימנע ממנו. כי ידוע לכל משכיל וידע טעם החכמת, וראה טעם המצות, כי רוב המצות שכתבה התורה אינן אלא כדי להרחיק ממנו חק המינין, כמו שכתב הרב הגדול ז"ל, במורה בחלק שלישי בפרקים ידועים ממנו, ועל זה בא יצחק אבינו ע"ה, ואמר, דעו לאביו שבשמים שאני איני כלום, כדי שלא יעשוהו עבודה זרה, ח"ו, ונלמוד מקבורת משה רבינו ע"ה, כי מה שנאמר: "ולא ידע איש את קבורתו", כדי שלא יעשוהו גוים עבודה זרה, שכשם שנפרע מן העובדים כך נפרע מן הנעבדים, שנאמר: "לעשות בהם שפטים ובאלהיהם". וכן חשש יעקב אבינו ע"ה וצוה ליוסף: "אל תקברני במצרים", כדי שלא יעשוהו עבודה זרה, לפי שנתברכה הארץ בעבורו. והגוים אומרים, שהקב"ה צריך אמצעי ביניהם, לא כן אנו עדת ישראל, אלא "יי אחד ושמו אחד". עכ"ל.

הגרי"י ווייס מבני ברק (עורך צפונות לשעבר) גילה, שקטע זה נמצא בחיבור דרשות קדום, משנת ה'קפה, ואליו כיוון ר' אליהו הכהן מאזמיר.
מעניין הוא, שלמרות שר"א הכהן לא ידע מיהו הדרשן הוא מביאו באריכות רבה ולאחר מכן טורח להוכיח שלדעתו הוא טעה. משמע שהוא הביט על הדרשן כעל בר סמכא.
עכ"פ מעניין אותי לאתר קטעים נוספים, אם ישנם, בספרו ר"א הכהן, שהביא מ"כתיבת יד" של מחבר ש"לא ידעתי מה שמו ומה שם בנו".
אני חיפשתי ולא מצאתי, וכל המוצא יבורך מן השמים!!

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב ושא נס יכול לעזור לך.

[שיף]

מה הכונה שלא ידעתי שם בנו , מאן דכר שמיה?

[מה שנכון נכון]

מה הכונה שלא ידעתי שם בנו , מאן דכר שמיה?

מליצה מלה"כ במשלי. [אפשר לפרש: שמו - המחבר, בנו - החיבור. אבל לא צריך כ"כ].

[חד ברנש]

הרב ושא נס יכול לעזור לך.

אשמח לעזרתו.

[וונדרבר]

עכ"פ מעניין אותי לאתר קטעים נוספים, אם ישנם, בספרי ר"א הכהן, שהביא מ"כתיבת יד" של מחבר ש"לא ידעתי מה שמו ומה שם בנו".
אני חיפשתי ולא מצאתי, וכל המוצא יבורך מן השמים!!

היות והמילים "מה שמו ומה שם בנו" הם מליצה עפ"י משלי ל' ד', ואינם קשורות דוקא לכת"י הזה, א"כ יתכן שיש מקומות שמביא את הכת"י הזה בלי התוספת 'ומה שם בנו', כי אינו מוכרח שישתמש תמיד בלשן מליצה.

[חד ברנש]

הדברים ברורים, ולכן אסתפק במקומות נוספים שהוא מביא ספר "מכתיבת יד" ש"לא ידעתי מה שמו".

[איש_ספר]

באוצר גי' 19 תמצא קונטרס אמרי דוסא הכולל חלק מפירוש ר' דוסא היוני על התורה ורש"י, ושם מודה המו"ל לר' חזקי סופר, שגילה כי כל מקום שמביא ר"א האתמרי, בספרו מדרש תלפיות, כתב יד, כוונתו לספר זה.

מכון שבט מוסר באשדוד מו"ל הרבה מספריו (לקראת עדכון 20 יכנסו לאוצר כמה וכמה ספרים מחודשים), כדאי לפנות אליהם, ולו כדי לבצע חיפוש בטקסט של ספריו הרבים של הר"א.
כתובת המייל של המכון
msm.ashdod@gmail.com..

[ר_חיים_הקטן]

באוצר גי' 19 תמצא קונטרס אמרי דוסא הכולל חלק מפירוש ר' דוסא היוני על התורה ורש"י, ושם מודה המו"ל לר' חזקי סופר, שגילה כי כל מקום שמביא ר"א האתמרי, בספרו מדרש תלפיות, כתב יד, כוונתו לספר זה.

וכן הג"ר אהרן שפירא שליט"א מפרדס כ"ץ גילה לי רז זה לפני הרבה שנים.