פורום אוצר החכמה

מדי עסקי בסוגיית שיעור 'רגיל' בש"ס, ראיתי בספר 'ליקוטי יהודה' שמביא את מכתבו של כ"ק האמרי אמת מגור זצ"ל,
שכתב בעת שחזר מביקורו בא"י בשנת תרפ"א, בו כותב האמרי אמת בתוך דבריו את הדברים הבאים:



ולא זכיתי להבין מדוע לא חפץ האמרי אמת להיות בא"י יותר מד' שבועות - שהוא שיעור רגילות [החז"ל שהתכוין, ציין בהג"ה שם לב"ב ח, א דאם שהה בעיר ל' יום הרי הוא מיושבי העיר, יעו"ש בכל הסוגיא]. ובכל תחילת והמשך המכתב לא מצאתי רמז מדוע לא רצה. מצו"ב המכתב המלא:



וכמו"כ בספר 'משכנות הרועים' (עמ' קנב-קנג) הובא ג"כ כך:



מצו"ב העמודים המלאים מספר משכנות הרועים - על חזרתו של האמרי אמת מא"י לחו"ל. אבל לא מצאתי הרחבה מדוע לא חפץ האמרי אמת לשהות בא"י יותר מל' יום? [אולי חשש למעין נדר, שבתחילה לא תכנן להיות יותר מחודש?!]



אשמח לכל בדל ופיסת מידע בענין.

הרבי מליובאוויטש גם הורה כך לאנשים, שאלו שבאים לארה"ק לביקור - ישתדלו שלא לשהות בה ל' יום ברציפות (ואמר שאפשר לשבור את הרצף ע"י נסיעה לאילת וכיו"ב).
(אינני זוכר את המראה-מקום, אך זכורני שזה נדפס באחד מכרכי "מורה לדור נבוך" - מכתבים מהרבי שנכתבו באנגלית ותורגמו ללה"ק)

(ועל עצמו החמיר יותר מזה ולא בא לארה"ק אפילו לא לביקור קצר)

עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש גם הורה כך לאנשים, שאלו שבאים לארה"ק לביקור - ישתדלו שלא לשהות בה ל' יום ברציפות (ואמר שאפשר לשבור את הרצף ע"י נסיעה לאילת וכיו"ב).
(אינני זוכר את המראה-מקום, אך זכורני שזה נדפס באחד מכרכי "מורה לדור נבוך" - מכתבים מהרבי שנכתבו באנגלית ותורגמו ללה"ק)

(ועל עצמו החמיר יותר מזה ולא בא לארה"ק אפילו לא לביקור קצר)

יישר כח.
אבל מאי טעמא באמת? איזה ענין יש שלא לשהות בארצנו הקדושה ל' יום?!

הרבי מחב"ד הסביר את הסיבה, מפני שיש איסור לצאת מארץ ישראל.
חידוש הוא שהאיסור חל רק על מי "שרגיל" בארץ ישראל,
וממילא מאחר ש"רגילות" הינה ל' יום, כמבואר בחז"ל,
לא חפץץ לשהות בה יותר מל' יום.

אבל בלי קשר, מה הכוונה בהדגש "במסע הראשון"?
האם בכל מסעותיו לא שהה אדמו"ר מגור באר"י יותר מל' יום?

חסד לאלפים כתב:הרבי מחב"ד הסביר את הסיבה, מפני שיש איסור לצאת מארץ ישראל.
חידוש הוא שהאיסור חל רק על מי "שרגיל" בארץ ישראל,
וממילא מאחר ש"רגילות" הינה ל' יום, כמבואר בחז"ל,
לא חפץ לשהות בה יותר מל' יום.

מה מקור הדבר לומר דהאיסור לצאת מא"י הוא רק במי שרגיל?

הסברא היא שהאיסור הוא על מי שמשנה דירתו מדירת א"י לדירת חו"ל, ומי שדר בא"י ל' יום נחשב שדיוריו בא"י.

אשרי יושבי ביתך כתב:וכמו"כ בספר 'משכנות הרועים' (עמ' קנב-קנג) הובא ג"כ כך:

מספר משכנות הרועים.PNG

מצו"ב העמודים המלאים מספר משכנות הרועים - על חזרתו של האמרי אמת מא"י לחו"ל. אבל לא מצאתי הרחבה מדוע לא חפץ האמרי אמת לשהות בא"י יותר מל' יום? [אולי חשש למעין נדר, שבתחילה לא תכנן להיות יותר מחודש?!]

משכנות הרועים - על האמרי אמת מגור.pdf

אשמח לכל בדל ופיסת מידע בענין.

עירבובי דברים יש כאן בטעות.
ספר משכנות הרועים שחיבר הרה''ח ר' דוב בערל רבינוביץ שליט''א, משב''ק האדמו''ר שליט''א מבאיאן, מספר את נסיעתו של כ''ק האדמו''ר מבאיאן טשרנוביץ לארץ ישראל, וממילא הקטע המובא כאן, כולל הסיפור עם השעון היה עם האדמו''ר מבאיאן טשרנוביץ. רק בהערה למטה הוא הביא את ההקשר עם מכתבו של האמרי אמת.
ולכן כל מי שהוריד את הקובץ השלם בחושבו שכאן יש תוספת לנסיעת האמרי אמת, הרי שטעות הוא בידו.

בענין הרגילות, חשבתי שפירושו פשוט כמו שמובא הרבה בספרי חסידות וגם באמרי אמת על חנוכה מביא, עד שתכלה רגל מן השוק שלא יהיה ברגילות ורק להתחדש כל פעם, ולא שהיה כאן איזשהו ענין הלכתי.

חיפשתי בספר 'בנסוע הארון' שי"ל לאחרונה תיאור נסיעות האמרי אמת לא"י
לא מצאתי שם דבר או חצי דבר מזה

-

אלידֶ"אֶ במהרי"ט ח"ב סי' כ"ח אי' להדיא שמי שבא לא"י ע"מ לשוב לחו"ל, אינו עובר על איסור יציאה לחו"ל. ולפ"ז ק' לומר שזה היה טעמו, מכמה סיבות:
א. מדברי המהרי"ט כנ"ל ב. שהרי במסעות אחרות כפי הנשמע הוא כן היה יותר מל' יום, ואם זה היה איסור - לא היה עושה זאת. ג. שחידוש הוא של' יום זה זמן ה'קובע' את איסור היציאה.

לעשות רצונך כתב:עירבובי דברים יש כאן בטעות.
ספר משכנות הרועים שחיבר הרה''ח ר' דוב בערל רבינוביץ שליט''א, משב''ק האדמו''ר שליט''א מבאיאן, מספר את נסיעתו של כ''ק האדמו''ר מבאיאן טשרנוביץ לארץ ישראל, וממילא הקטע המובא כאן, כולל הסיפור עם השעון היה עם האדמו''ר מבאיאן טשרנוביץ. רק בהערה למטה הוא הביא את ההקשר עם מכתבו של האמרי אמת.
ולכן כל מי שהוריד את הקובץ השלם בחושבו שכאן יש תוספת לנסיעת האמרי אמת, הרי שטעות הוא בידו.

יישר כח על העמדת האמת על תילה, והנני מתנצל על המשגה שיצא מתחת ידי!

מהרשום עמדי בענין זה (בדעת הרבי מליובאוויטש הנ"ל)

דרומי כתב:מהרשום עמדי בענין זה (בדעת הרבי מליובאוויטש הנ"ל)

יישר כח.
המראה-מקום האחרון שציינת שם (שולחן מנחם ח"ז) - זה מה שכתבתי לעיל, שבטעות ייחסתי אותו ל"מורה לדור נבוך".