פורום אוצר החכמה

כידוע, הרב הלל ל"ש מתלמידי הרב ח"ס אב"ד כמה קהילות ובסוף ימיו אב"ד קאלאמיא יצא נגד הרב עזריאל הילדעסהיימער שהיה אז אב"ד א"ש.

בעוד שתלמיד אחר מהרב ח"ס, הרב עקיבא פישער אב"ד טעטה שהיה בידידות גדולה עם הרב הילדעסהיימער, שלח את בניו, ר' צבי הרש לימים אב"ד ויינערן, ור' מרדכי ליב שנלב"ע בדמי ימיו, ור' עמרם לימים אב"ד יינק ללמוד אצלו. את כל זאת ראיתי בספר "עטרת עקיבא" להרבנים למשפחת פישער החשובה.

מאיפה נובעים חילוקי הדעות הללו ? הרי גם ר' הלל וגם ר' עקיבא פישער שניהם שתו מאותו באר מים חיים, מימיו של רבם הח"ס ?

למה אתה מניח הנחה שכל מה שחושבים תלמידים מגיע מרבם?

יבנה כתב:למה אתה מניח הנחה שכל מה שחושבים תלמידים מגיע מרבם?

בדרך כלל, אם יוצאים נגד מישהו, כנראה שכבר ראו התנהגות דומה למעלה בקודש...

מרן החתם סופר זי"ע לחם מלחמות ה' בהשכלה בכל כוחו, וזאת הנחיל לתלמידיו. חלק מהתלמידים סברו להילחם בצורה מסויימת בהשכלה, וחלק אחר סברו להלחם בצורה אחרת בהשכלה, ולפעמים הדרכים התנגשו כמו בשיטתו של הגר"ע הילדסהיימר, דוק ואשכח.

יבנה כתב:למה אתה מניח הנחה שכל מה שחושבים תלמידים מגיע מרבם?

יבמות מג, א:

וכי רבי לא שנאה, ר' חייא מנין לו?

וכן הוא בעירובין צב, א.

הרבה תלמידי החת"ס - ובתוכם אולי המפורסם שבהם, המהר"ם שיק - שלחו את בניהם ללמוד בישיבת הרב הילדעסהיימער

רבי הלל גם נלחם בהכת"ס- בנו וממלא מקומו של החת"ס - בשל ענין אחר

באמונתו כתב:

יבנה כתב:למה אתה מניח הנחה שכל מה שחושבים תלמידים מגיע מרבם?

יבמות מג, א:

וכי רבי לא שנאה, ר' חייא מנין לו?

וכן הוא בעירובין צב, א.

שם מדובר על נושא שידוע שדן בו הרב, ובענייני הלכה, ובר' חייא דוקא.

מעניין. שמאי והלל שניהם למדו משמעיה ואבטליון, ולא שמענו על חילוקי דיעות בין שמעיה לאבטליון - לפתע שמאי והלל, תלמידיהם, התחילו לחלוק... איך זה קרה?

דרומי כתב:מעניין. שמאי והלל שניהם למדו משמעיה ואבטליון, ולא שמענו על חילוקי דיעות בין שמעיה לאבטליון - לפתע שמאי והלל, תלמידיהם, התחילו לחלוק... איך זה קרה?

תלמידיהם ולא הם, ומבואר בסנהדרין פח: שלא שמשו כל צרכן.

שמאי והלל בעצמם לא חלקו במאומה?

דרומי כתב:מעניין. שמאי והלל שניהם למדו משמעיה ואבטליון, ולא שמענו על חילוקי דיעות בין שמעיה לאבטליון - לפתע שמאי והלל, תלמידיהם, התחילו לחלוק... איך זה קרה?

שמענו על חילוקי דעות בין שמעיה ואבטליון כמבואר במשנה חגיגה פ"ב.
ונחלקו שמאי והלל באותה מחלוקת עצמה.

דרומי כתב:שמאי והלל בעצמם לא חלקו במאומה?

חלקו, כמבואר במשנה ריש עדיות.

דרומי כתב:שמאי והלל בעצמם לא חלקו במאומה?

אכן הם נחלקו בארבעה דברים נוספים מלבד הסמיכה שנחלקו בה גם שמעיה ואבטליון, כמפורסם.

דרומי כתב:שמאי והלל בעצמם לא חלקו במאומה?

שבת טו.
אמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל.

הקדמת הרמב"ם למשנה
אבל סברת מי שחשב שגם הדינים שיש בהם מחלוקת קבלה ממשה, ונפלה בהם מחלוקת מחמת טעות בקבלה או שכחה, ושהאחד צודק בקבלתו והשני טעה בקבלתו, או ששכח, או שלא שמע מרבו כל מה שצריך לשמוע, ומביא ראיה לכך מה שאמרו משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות, הנה זה חי ה' דבר מגונה ומוזר מאד, והוא דבר בלתי נכון ולא מתאים לכללים, וחושד באנשים שמהם קבלנו את התורה, וכל זה בטל. והביא אותם לידי השקפה נפסדת זו מיעוט ידיעת דברי חכמים הנמצאים בתלמוד, לפי שמצאו שהפירוש מקובל ממשה וזה נכון לפי הכללים שהקדמנו, אבל הם לא הבדילו בין הכללים המקובלים והחדושים שנלמדו [בדרכי העיון].

אבל אתה אם תסתפק במשהו ודאי לא תסתפק במחלוקת בית שמאי ובית הלל באמרם מכבדין את הבית ואח"כ נוטלין לידים או נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית, שאין אחת משתי הסברות מקובלת ממשה ולא שמעה מסיני, וסבת מחלוקתם כמו שאמרו שאחד מהם אוסר להשתמש בעם הארץ והשני מתיר, וכן כל הדומה למחלוקות אלו שהם סעיפי סעיפי סעיפים.

אבל אמרם משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת בישראל, ענין דבר זה ברור מאד, כי שני אנשים שהם שווים בהבנה ובעיון ובידיעת הכללים שלמדים מהם לא תהיה ביניהם מחלוקת במה שלומדים באחת המדות בשום פנים, ואם תהיה תהיה מועטת, כמו שלא מצאנו מחלוקת בין שמאי והלל אלא בהלכות אחדות, לפי שדרכי למודם בכל מה שהיו לומדים אותו באחת המדות היו קרובים זה לזה, וגם הכללים הנכונים שהיו אצל זה היו אצל השני. וכאשר נתמעט למוד תלמידיהם ונחלשו אצלם דרכי הדין בהשואה לשמאי והלל רבותיהם נפלה מחלוקת ביניהם בשעת המשא ומתן בהרבה ענינים, לפי שכל אחד מהם דן לפי כח שכלו ולפי הכללים הידועים לו. ואין להאשימם בכך, כי לא נוכל אנחנו להכריח שני בני אדם המתוכחים שיתוכחו לפי [רמת] שכלם של יהושע ופינחס, וגם אין אנחנו רשאים לפקפק במה שנחלקו בו מפני שאינם כשמאי והלל או למעלה מהם, כי לא חייב אותנו בכך ה' יתעלה. אלא חייב אותנו לשמוע מן החכמים חכמי איזה דור שיהיה, כמו שאמר או אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת. ועל אופן זה נפלה מחלוקת, לא שטעו בקבלתם וקבלת האחד אמת והשני בטלה. וכמה ברורים דברים אלה למי שמתבונן בהם, וכמה גדול היסוד הזה בתורה.

יבנה כתב:

דרומי כתב:שמאי והלל בעצמם לא חלקו במאומה?

שבת טו.
אמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל.

ועיי"ש בסוגיא שבסך הכל יש חמשה דברים שהם נחלקו בהם, וכפי שכתבתי לעיל.

יבנה כתב:

באמונתו כתב:

יבנה כתב:למה אתה מניח הנחה שכל מה שחושבים תלמידים מגיע מרבם?

יבמות מג, א:

וכי רבי לא שנאה, ר' חייא מנין לו?

וכן הוא בעירובין צב, א.

שם מדובר על נושא שידוע שדן בו הרב, ובענייני הלכה, ובר' חייא דוקא.

לא זה, ולא זה, ולא זה, וכמופיע בפוסקים תמיד: "רבי לא שנאה - ר' חייא מנין לו", בתור כלל גדול בתורה, וכיו"ב בתלמוד ירושלמי - מסכת שקלים פרק ב הלכה ה:

גבו לו בחזקת שאין לו ונמצא שיש לו, רבי ירמיה סבר מימר מותר המת ליורשיו, אמר ליה רבי אידי דחוטריה הגע עצמך דלא כוונון אלא ליה, אמר ליה אנא לא אמרית - את מנן לך...