פורום אוצר החכמה

מי יודע איפה מופיע הסיפור על נכדת ר' שלמה קלוגר זצ"ל שמתה בקיצור ימים ושנים?
מזכרוני ראיתי פעם בהקדמת הספר "נדרי זריזין" שקונן עליה ועכשיו אינני מוצא את זה באף אחד מספריו.
במקום שראיתי פעם, הוא מביא את כל הסיפור עם שמות אלו שגרמו את מיתתה וקיללם בקללות חמורות על הריגת נכדתו היחידה.\
אנא, שתפו אותי בידיעותיכם.

זה אכן בנדרי זריזין בפתיחה לחלק ב'.

ידוע שמרן הגרש"ז אוירבאך זצ"ל היה אומר קדיש ביום פטירתה.

שיבר כתב:ידוע שמרן הגרש"ז אוירבאך זצ"ל היה אומר קדיש ביום פטירתה.

לוח עתים לבינה:

זה לא נמצא בפתיחה לחלק ב', וגם אני ראיתי את מה שהובא בלוח עיתים לבינה ובהליכות שלמה, חיפשתי רק את המקור בעצמו הלא הוא ר' שלמה קלוגר זצ"ל.
לרב איש ספר אם תוכל לצרף קישורית לשם אודה לך מאוד.

הר כסף. הפתיחה לח"ב אינה בראש ח"ב שבאוצר שמכיל חידושי שו"ע. אלא ח"ב של החידושים המצוי בתוך כרך א'.
בקיצור ראה חלק א' עמוד 187 מעמודי האוצר.

שמעתי שהגר"ש אויערבאך שליט"א סיפר, שבאו לשאול לפני אביו הגרש"ז אולי ל'צנזר' את החלק של הקללות והחרפות על אותה משפחה שגרמה לנכדתו את כל הצרות, והגרש"ז לא הסכים בשום אופן.

עוד אמר הגר"ש, שבדברי מאור הגולה הגאון מהרש"ק שם נזכר צערו על איבוד ממון רב בכל העסק, ובהקשר לזה הזכיר את פסקו המחודש שאדם שממונו חביב עליו יותר מגופו (ראה פסחים כה,א) אינו מחויב להוציא את כל ממנו בעבור שלא יעבור על אחת מכל מצוות התורה, מלבד ג' עבירות חמורות, ודמי לדין מסי"נ בעלמא. (וכבר קדמו בחידוש זה מהר"ם חביב בתוס' יוה"כ שילהי יומא). והוסיף, דכאשר נפגש מהרש"ק עם הגה"ק מבוטשאטש זי"ע לא החזיר לו ידו לשלום בעבור שנתרעם על חידוש זה.

עיין בא"א מהדו"ת להרב מבוטשאטש סי' תר"נ, שהאריך בדברי מהרש"ק וכתב: והמחבר היה לפני עתה ואמרתי לו דליתא ועי"ש שהאריך לדחות דבריו בכו"כ טעמים (והביא דברי מהרמב"ח בתוס' יוה"כ וחילק) ובין דבריו נראה שסבר שהודה לו הגרש"ק כי כתב שם: 'ואמר המחבר [רש"ק] שידפיס מהר כמאמרי היטב'. ואמנם הדחיה הראשונה שכתב שם הא"א לדברי מהרש"ק היא מהא דהאומרים אנוסים היינו מחמת ממון אינו נאמנים כי אין אדם משים עצמו רשע, ולדברי מהרש"ק, נימא דממונם חביב עליהם מגופם. וכבר מצינו למהרש"ק בתשו' שנות חיים סי' קל"ו שכתב שקצת חריפים הקשו עליו מגמרא זו, וכתב דבאמת אי"ז אלא דברי קנתורים בעלמא שכן אפילו אינו חייב למסור כל ממונו, אבל אי"ז כשמפסיד ממון חבירו שאינו רשאי להציל עצמו וכו'. עיש"ב. [ולא ירדתי לבדוק תאריך הדפסת הדברים ללמוד מזה אם חזר בו אם לאו].

האם ידועים בימינו צאצאים למאוה"ג הגר"ש קולגר זצ"ל?

הרב ד"ר מהרש"ק שהיה מנהל בי"ס תחכמוני בתל אביב היה נכדו, כמבואר בס' וילכו שניהם יחדיו. מן הסתם שאר בני משפ' מהרשק ובהם הרופא המפורסם לאא"ג, נמנים על משפחה זו.

הגביר הלונדוני וילי שטרן, נכדו.
במשפחת מהרש"ק אם קבלה נקבל, אך כמדומני שכיתוב העתיק הוא מהרשא"ק, והוא מצאצאי התפארת שמואל

נראה לענד כתב:הגביר הלונדוני וילי שטרן, נכדו.
במשפחת מהרש"ק אם קבלה נקבל, אך כמדומני שכיתוב העתיק הוא מהרשא"ק, והוא מצאצאי התפארת שמואל

קאיידנובר?

איש התשקורת, חיים יבין (קלוגר) הינו נכדו בן אחר בן.

נראה לענד כתב:הגביר הלונדוני וילי שטרן, נכדו.
במשפחת מהרש"ק אם קבלה נקבל, אך כמדומני שכיתוב העתיק הוא מהרשא"ק, והוא מצאצאי התפארת שמואל

לא נכון, וילי שטרן הוא לא נכד ר' שלמה קלוגר, הוא נכד זוגתו השני' מזווגה הראשון.

מה שנעתק לעיל מלוח עתים לבינה שהאשה מינדל ב"ר חיים יהודא קלוגר בן המהרש"ק היתה בת יחידה לאביה, זה טעות כי היה לו בת בשם חי' שנישאה לר' יונה הלוי איטינגא אביו של חוקר היוחסין ר' אברהם סג"ל איטינגא .

בנה הנ"ל קונן עליה בקונטרס קטן שנפטר בלבוב תר"ס בשם 'יקרא דחיי' (לא מצאתי לא בה"ב ולא tוצה"ח) הנה המקור

וליתר שאת חפשתי ע"י [url]גשר גאליציה[/url] והעליתי לכה"פ רישומי לידת שבעה ילדים לר' חיים יהודא קלוגער מבראד בין שנות תקצ"א לת"ר.

בשו"ת טעם ודעת מוזכר בנו אברהם ונכדו בן בנו שלמה דרך אגב כמדומני שיש תשובה לר לוי יצחק מברדיטוב שם כתוב לרב לוי יצחק אבד ברדוטשוב אני חושב שזה הקדושת לוי אם אני לא טועה

תשובה ס בחלק ב

תשובה קעה לנכד קונטרס הספיקות

ת קס לנפש חיה חתן הרב יהושע מקוטנא

בהקדמה של זקנו מסביר את דרך הכתיבה העצומה של סבו מומלץ לקרוא הרי יש שטוענים שמחמת זה יש סתירות וקושיות על דבריו ועל זה כתב נכדו את הדברים קונטרס עטרת זקנים

שומר כתב:בשו"ת *טעם ודעת מוזכר בנו **אברהם ונכדו בן בנו שלמה דרך אגב כמדומני שיש תשובה לר לוי יצחק מברדיטוב שם כתוב לרב לוי יצחק אבד ברדוטשוב אני חושב שזה הקדושת לוי אם אני לא טועה

תשובה ס בחלק ב

תשובה קעה לנכד קונטרס הספיקות

ת קס לנפש חיה חתן הרב יהושע מקוטנא

בהקדמה של זקנו מסביר את דרך הכתיבה העצומה של סבו ממולץ לקרוא הרי יש שטוענים שמחמת זה יש סתירות וקושיות על דבריו ועל זה כתב נכדו את הדברים

*צ"ל טוב טעם ודעת
**צ"ל אברהם בנימין והא הגאון ר' אברהם בנימין קלוגער מו"ץ בבראדי

ספר סופר וסיפור כתב:איש התשקורת, חיים יבין (קלוגר) הינו נכדו בן אחר בן.

האם ידוע לך איך?
אם המקור גם מהתשקורת כדאי לבדוק

איש_ספר כתב:עיין בא"א מהדו"ת להרב מבוטשאטש סי' תר"נ, שהאריך בדברי מהרש"ק וכתב: והמחבר היה לפני עתה ואמרתי לו דליתא ועי"ש שהאריך לדחות דבריו בכו"כ טעמים (והביא דברי מהרמב"ח בתוס' יוה"כ וחילק) ובין דבריו נראה שסבר שהודה לו הגרש"ק כי כתב שם: 'ואמר המחבר [רש"ק] שידפיס מהר כמאמרי היטב'. ואמנם הדחיה הראשונה שכתב שם הא"א לדברי מהרש"ק היא מהא דהאומרים אנוסים היינו מחמת ממון אינו נאמנים כי אין אדם משים עצמו רשע, ולדברי מהרש"ק, נימא דממונם חביב עליהם מגופם. וכבר מצינו למהרש"ק בתשו' שנות חיים סי' קל"ו שכתב שקצת חריפים הקשו עליו מגמרא זו, וכתב דבאמת אי"ז אלא דברי קנתורים בעלמא שכן אפילו אינו חייב למסור כל ממונו, אבל אי"ז כשמפסיד ממון חבירו שאינו רשאי להציל עצמו וכו'. עיש"ב. [ולא ירדתי לבדוק תאריך הדפסת הדברים ללמוד מזה אם חזר בו אם לאו].

בעוסקי בענין זה, לא ראיתי התיחסות לדברי הגרש קלוגר באףף א' מהאחרונים, עי' לדוגמא בנשמת אברהם שם [סי' תרנו] שאסף רוב דברי האחרונים.

מי יודע על התיחסות נוספת לדברי הגרש קלוגר בענין זה???

מיללער כתב:מה שנעתק לעיל מלוח עתים לבינה שהאשה מינדל ב"ר חיים יהודא קלוגר בן המהרש"ק היתה בת יחידה לאביה, זה טעות כי היה לו בת בשם חי' חנה שנישאה לר' יונה הלוי איטינגא אביו של חוקר היוחסין ר' אברהם סג"ל איטינגא .

בנה הנ"ל קונן עליה בקונטרס קטן שנפטר בלבוב תר"ס בשם 'יקרא דחיי' (לא מצאתי לא בה"ב ולא tוצה"ח) הנה המקור

וליתר שאת חפשתי ע"י [url]גשר גאליציה[/url] והעליתי לכה"פ רישומי לידת שבעה ילדים לר' חיים יהודא קלוגער מבראד בין שנות תקצ"א לת"ר.

מצבתה בעיר בראד
https://s3.amazonaws.com/geshergalicia- ... 872f36f9bb

בהקדמת ח"ב של ספרו נדרי זריזין עמ"ס נדרים, כתב הר"ש קלוגר על אודות נכדתו האהובה סאשא מינדל ואיך רימו אותו בשידוכה. עי' כאן
הוא מביא שם שמם של בעלה ואביו שדחקו בה עד שמתה, ומבקש נקמה מקל נקמות על אלו שלא גילו לו את האמת על רוע מעלליהם.
נראה מדבריו שכוונתו שלא יוכלו לרמות אנשים אחרים והאלמן הטרי לא יתחתן עד אשר תיקן את מעשיו.
האם יש עוד מידע ע"ז, כי כפשוטו הדברים שנכתבו מרוב כאב נראים מוזרים עד למאד.

מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים.
מרן הגרש"ז זצללה"ה היה שומר את יום היא"צ הזה של נכדת הגה"ק מהרש"ק זצללה"ה כדי לקיים רצון צדיק.
ולא עסק כלל וכלל בשאלותיך. ועל אחת כמה וכמה לא רגל על לשונו לכתוב לשונות כאלו על גאון ישראל וקדושו.

מן הראוי שתערוך את הודעתך בלשון לימודים.

קרית מלך כתב:מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים.
מרן הגרש"ז זצללה"ה היה שומר את יום היא"צ הזה של נכדת הגה"ק מהרש"ק זצללה"ה כדי לקיים רצון צדיק.
ולא עסק כלל וכלל בשאלותיך. ועל אחת כמה וכמה לא רגל על לשונו לכתוב לשונות כאלו על גאון ישראל וקדושו.

מן הראוי שתערוך את הודעתך בלשון לימודים.

מאיפוא אתה יודע שלא עסק בשאלות כאלה?

אני לא יודע איזה מילים הרגיזו אותך. הענין הוא באמת מוזר עד למאד, הלמאי ראה צורך להנציח לנצח את שמותיהם של העבריינים. אני חשבתי שהסבה היתה לשעה, שלא יוכל לרמות אחרים ג"כ. אבל אי משום הא למה לא כתב את השמות של המאהבים שרימו אותו, שלא יוכלו לשקר לאחרים. וגם למה צריכים לדעת את השמות כהיום הזה.

ומי הם האנשים ההמה? האם הם מוכרים למישהו?

תתכבד ותטרח ותעיין לעיל ותדע מה דעת מרן הגרש"ז זצללה"ה.

של נעליך בטרם תכתוב בשפה שפלה על גאון ישראל וקדושו.

קרית מלך כתב:תתכבד ותטרח ותעיין לעיל ותדע מה דעת מרן הגרש"ז זצללה"ה.

של נעליך בטרם תכתוב בשפה שפלה על גאון ישראל וקדושו.

ברוך ה'!
יצאת ידי חובת מחאה, עכשיו שככה חרון האף מן העולם, והשובבי"ם ימשיכו כסדרם ברציפות.

אמנם לגופו של ענין לא כתבת כלום. מה היתה התכלית של הרב שלמה קלוגר לכתוב את הסיפור, האם מישהו יודע?

למען ישמעו ויראו ולא יעשו כזאת.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

קרית מלך כתב:תתכבד ותטרח ותעיין לעיל ותדע מה דעת מרן הגרש"ז זצללה"ה.

של נעליך בטרם תכתוב בשפה שפלה על גאון ישראל וקדושו.

ברוך ה'!
יצאת ידי חובת מחאה, עכשיו שככה חרון האף מן העולם, והשובבי"ם ימשיכו כסדרם ברציפות.

לץ אחד דוחה וכו'...
נישט געפערליך, מען מעג אמאל אריינכאפן ביקורת, תכתוב טעיתי ואתקן, והכל על מקומו וכו', אין מצוה להיות 'אויבערחכם', וויש אפ די נאז און גיי ווייטער..

עדיין לא ביררו את הטעות. מה כתבתי בלתי נכון?
אבל יש חרון אף בעולם, וצריכים מחאות כדי לשככם, ע"כ טוב ורצוי שימחו ככל שיותר. אני משמש כתריס ומגן בפני 'פשוטו של מקרא' ו'קאמאן קאור' ועוד שטיות כאלה.

דבריך "מוזרים עד למאד"

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:קאמאן קאור

שו הדא?

שום דבר. תעסוקה עבור קנאים חסרי עבודה ושכל בארה"ב.

אם אכן כוונת הגרש"ק היתה להזהיר את אחרים שלא ישתדכו עם האנשים ההם, משום שהם אנשים רעים, רואים פה חידוש גדול בהלכה.
כולנו יודעים שאם מישהו שואל אותך על גנב האם להעסיק אותו או האם להכנס אתו למסחר, אתה חייב להגיד להשואל מה שאתה יודע, ואין בזה לשוה"ר אלא השבת אבידה.
כולנו יודעים שאם יש מישהו שמסוכן לציבור, שמפרסם דעות כוזבות תחת מסווה של כשרות, או שמכשיל אנשים בעבירות בלט, צריכים לפרסם להציבור שהלה הוא מסוכן.

השאלה היא במי שמסוכן ליחיד, אמנם אין דרך להגיע להיחיד ההוא בלתי אם נפרסם את מעלליו לכלל הציבור. או שהוא מסוכן לחלק מהציבור ולא כל הציבור. האם צריכים או מותר לפרסם את מעלליו לכלל הציבור להציל את החלק של הציבור?

ואם כוונת הגרש"ק היתה למען ילמדו וייראו כדברי הרב אוהב ציון, אז רואים אנו חידוש מרחיק לכת יותר, שאף אם הלה כבר אינו מהווה סכנה, בכ"ז מותר לפרסם גנותו כדי שאחרים לא יעשו כמותו.

למי שלא היה מובן מעצמו, לכן שאלתי את השאלות ששאלתי, שהבאתו את הסיפורים האלו הוא דבר מוזר שלא רואים בספרים אחרים, חוץ מספר אחד שהרבה טוענים שדברים זרים הושתלו בתוכה.

מיללער כתב:מה שנעתק לעיל מלוח עתים לבינה שהאשה מינדל ב"ר חיים יהודא קלוגר בן המהרש"ק היתה בת יחידה לאביה, זה טעות כי היה לו בת בשם חי' שנישאה לר' יונה הלוי איטינגא אביו של חוקר היוחסין ר' אברהם סג"ל איטינגא .

בנה הנ"ל קונן עליה בקונטרס קטן שנפטר בלבוב תר"ס בשם 'יקרא דחיי' (לא מצאתי לא בה"ב ולא tוצה"ח) הנה המקור

וליתר שאת חפשתי ע"י [url]גשר גאליציה[/url] והעליתי לכה"פ רישומי לידת שבעה ילדים לר' חיים יהודא קלוגער מבראד בין שנות תקצ"א לת"ר.

רצ"ב

[שו"ר שהוא באוצר מגי' 11...]

https://beta.otzar.org/#/book/167597/p/ ... /0/end/0/c האם לזה הכוונה?

בספר אורו של עולם להרב יוסף אליהו כתב שבסוף ימיו כשהתפרסם הדבר שהגרשז"א אומר קדיש על נכדת הגרש"ק הפסיק לקיים מנהג זה:

חתנו של הגרש"ז הגאון ר' יהודה טרגר זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק, המשיך בדבר, והיה אומר קדיש אחריה.

בגולה כתב:חתנו של הגרש"ז הגאון ר' יהודה טרגר זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק, המשיך בדבר, והיה אומר קדיש אחריה.

גם באותם השנים שפסק להיות ראש ישיבת עץ חיים דווילרייק? הרי פרש ממנה כעשרים שנה ויותר לפני פטירתו.
אומרים שנפטר ביום היארצייט. האם זה מתאים? אני זוכר שהלוויתו היתה בימי בין הזמנים שאחרי חג הפסח אבל התאריך המדוייק אינני זוכר.