משוטטות בספרי השו"ת ויתר הספרים עולה הרבה פעמים תחושה שישנם מאות מחברים שפיארו את ספריהם במכתבי הסכמות של רבנים מאותה התקופה.
מה שקרה לבסוף, בהמון ספרים, הוא שאת הספר ומחברו- כולם מכירים, והוא נכנס לארון הספרים הקלאסי, בעוד שדווקא שמותיהם של כל אותם רבנים, שהמחבר רץ אחריהם וטרח כדי שיתנו לו הסכמה, כיום, בחלוף כך וכך שנים, הם לא מוכרים בכלל.
יש בזה כמובן מוסר השכל גדול, ואם לא היה בכך חשש כבד של לשה"ר ומיעוט בערך תחי"ם, הייתי פורס דוגמאות רבות כאלה.
ללמדך שאתה תעשה מה שצריך, ואל תראה את עצמך כנמושה, ולבסוף, הפלא ופלא, דווקא את ספרך ייזכרו ויתבדרו מילך בי מדרשא.