פורום אוצר החכמה

במוצאי שבת, דקות אחדות לפני חצות, נדם לבו של אחד המיוחד, מחו"ר כולל חזון איש מזה למעלה מששים שנים ומי שמגיל צעיר מאד לא פסיק פומיה מגירסא, על אף הרפתקי דעדו עליה. למכיריו נודע באמונת אומן שבו, חסיד אשר אבלו בלבו וצהלתו על פניו לעודד כל נדכא ושפל רוח ולהרבות חילים לתורה. מעולם לא התבלט ולא התפרסם ולא התהדר, אבל חייו היו כולם 'בלתי לה' לבדו', 'ומן המקדש לא יצא'. קודש לתורה ולעבודה ולגמילות חסדים.

עוד חזון למועד לערוך באופן המועיל עובדות מחייו, אבל בבחינת דבר בעתו ולסמיכות מיתת צדיקים לשריפת בית אלקינו, העליתי אשכול זה אשר אדמה כי יהיה לכבוד התורה והוגיה באמת, הרחק מאור הזרקורים, כי לא את האיש נבכה כאן אלא את אשר ייצג, סמל ומופת ושריד לעולם התורה, אשר יסודתו עוד בבריינסק הליטאית, ועוד חזון למועד להרחיב ולדייק.

כעת אעלה בכאן את קיצור קורות חייו שהתפרסם אמש בעיתון 'יתד נאמן', וכל המוסיף דברים שיש בהם תועלת, להלהיב את הלבבות לדבקות בתורה, אמונה וטהרת הלב, יוסיפו לו מן השמים.

אכן. כמדומה שהתפרסם בעבר שהתחנה האחרונה של יוסלה באר"י הייתה בביתו.

הערת אגב, לגבי האמור בנושא המחתרות הציוניות, אחד מבניו (אורי ז"ל הי"ד), מבוגר משני האחים המוזכרים, אכן היה חבר אצ"ל ונהרג במלחמת השחרור.

הרב קלונימוס יש"כ על הדברים המעוררים. אך תראו אותו תקחו מוסר.

שמעתי מחכ"א צעיר ממנו בכחמש עשרה שנה, שלמד עמו תקופה קצרה אחר נישואיו בכולל חזו"א ודמותו לא משה ממנו, סיפר עליו בערגה ובגעגוע כאיש נלהב, בתורה ובעבודת ה', עיניו בוערות, יראת ה' נסוכה על פניו, וכל עסק התורה שלו בעריבות ובנועם לאין שיעור.

מעניין לשמוע יותר על שרשי המשפחה. משפחת מקלב/מקלף מבניה נמנו על מייסדי הישוב היהודי המתחדש (מראשוני פ"ת ועוד), גם בני משפ' מקלף ממוצא הנהרגים בתרפ"ט נמנים על בני משפחה זו, ואין כמעט בנמצא משפחות שכאלו שעשו פרי, ת"ח ובני תורה כיו"ב (בדומה להם משפחת בן שלום ממייסדי רמת השרון שכבר הוזכרו כאן בהקשר הזה).

איש_ספר כתב:הרב קלונימוס יש"כ על הדברים המעוררים. אך תראו אותו תקחו מוסר.

שמעתי מחכ"א צעיר ממנו בכחמש עשרה שנה, שלמד עמו תקופה קצרה אחר נישואיו בכולל חזו"א ודמותו לא משה ממנו, סיפר עליו בערגה ובגעגוע כאיש נלהב, בתורה ובעבודת ה', עיניו בוערות, יראת ה' נסוכה על פניו, וכל עסק התורה שלו בעריבות ובנועם לאין שיעור.

מעניין לשמוע יותר על שרשי המשפחה. משפחת מקלב/מקלף מבניה נמנו על מייסדי הישוב היהודי המתחדש (מייסדי פ"ת ועוד, גם בני משפ' מקלף ממוצא הנהרגים בתרפ"ט נמנים על בני משפחה זו, ואין כמעט בנמצא משפחות שכאלו שעשו פרי ת"ח ובני תורה כיו"ב (בדומה להם משפחת בן שלום מייסדי רמת השרון שכבר הוזכרו כאן בהקשר הזה).

מקלב/מקלף זו אותה משפחה. גם קדושי מוצא נקראים מקלב בחלק מהעיתונים, ואפילו בנם הרמטכ"ל, שנים רבות אחר כך נקרא לפעמים כך.
המשפחה מבריינסק.
-ר' אברהם מקלב עלה ארצה בתרנ"א (נפטר יח אדר תרסא ונקבר בהר הזיתים) עם רעייתו ובנם אריה לייב (אבי משפחת מקלב במוצא, קדושי תרפ"ט). כעבור שנים אחדות עלה גם בנם ר' משה (תרכ"ט-תרס"ג)
-בנם, ר' מרדכי מקלב (תרכ"ו-תרצ"ג) עלה ארצה מאוחר יותר. הוא ביקר בתר"ס, השקיע בקרקעות וכרמים וחזר להביא את משפחתו. כמדומני התיישב סופית בפתח תקווה רק בתרס"ב. הוא היה עסקן מוכר בחיי הציבוריים של פתח תקוה.
-בניו של ר' מרדכי: חיים, אהרן צבי, דוד וחנה פלן
-דוד (תר"ס-תשמ"ט) היה יהודי פשוט וירא שמים. הוא אביהם של: אורי (ז"ל הי"ד, נהרג בקרב על יהוד במלחמת השחרור); ר' מרדכי - בני ברק. אבי הגאונים רבי יואל ורבי חיים מקלב (וגם ח"כ אורי מקלב ועוד); ר' שלמה - שנפטר כעת ומתואר בכתבה לעיל. ועוד לו בנות שתים: נעמי סלנט ע"ה ורחל הרשלר ע"ה.

שני האחים מקלב הנ"ל (ר' שלמה ור' מרדכי) היו פעילים ומוכרים בבני ברק התורתית בשנים שלאחר פטירת החזון איש והלאה.
מה שתפס אותי בסיפור הזה, היותו של המנוח 'סתם אברך' שלא עשה 'כלום' רק למד ולמד ולמד ולא התחשב בפגעי הזמן ובאסונות אישיים. אלא למד תורה (וכמו שהעיד עליו רעו ושכנו רי"י קלמנוביץ שליט"א, שאינו מכביר במילים ולא חשוד על דברי סרק - 'ונתרומם'). והסביבה ידעה לראות את זה, וזה יפה מאד. סמל ומופת למה שבני ברק ה'אברכית' הציעה. [וממשיכה להציע - וחוסר הבנת האמת הבסיסית הזו, היא ממש 'מאי אהנו לן רבנן' לדעתי הענייה מאד- ואשרי כל הדבקים בתורה ועבודה וגמילות חסדים ולא נשאו פניהם להכרה של שררה, והרי הרבנות מקברת את בעליה וכו'].