פורום אוצר החכמה

בד"ה נפטר הרב מרדכי שטרנברג
נולד בכ"ג אייר תש"ח (יחד עם תאומו הרב עמיאל שליט"א)
למד בנתיב מאיר ובכפר חסידים ולאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב (בעקבות אחיו). במרכז לאחר התמנותו לר"מ הפך למשפיע ביותר מבחינת סגנון הלימוד. אין ספור רמים בישיבות הם תלמידים של "רב מרדכי", ואפשר לשמוע את הצליל הדומה בסגנון השיעורים של הרבנים השונים.
הסגנון הוא באמת מיוחד, אבל אני חושש להיכנס להגדרות לא מדויקות, מסתמא יש כאן מי שיגדיר במדויק

ערכו במכלול בתור התחלה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%A8%D7%92

מן הסתם תלמידיו של הגאון זצ"ל הנמצאים באתרא קדישא הדין ירחיבו את הדיבור בימים הקרובים
(אני הקטן זכיתי לשמוע אותו רק פעם אחת, לפני שנים רבות)

גיסו הוא הגאון להבחל"ח הרב אליהו לוין שליט"א מלייקווד, למד בפונוביז ובריסק.

גם רבים משכניו בגבעת שאול, יכולים לספר על דמותו הפלאית, שאין מילים להתחיל לתארה

השתתפתי פעם בשיעור שהוא מסר והיה זה שיעור ברמה שלענ"ד בודדים היום יכולים להעפיל אליה, ממש יחיד ומיוחד.
קצת שאלתי עליו, ואז מישהו מאד נאמן אמר לי שמרן הגרב"מ אזרחי שיבדלחטו"א מחזיק ממנו כאחד מיחידי הדור בכח למודו.

הסתובב פעם ברשת מכתב שכתב בגיל הברמצוה בתירוץ איזה קושיא.

דברי הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו על הגר"מ שטרנברג - "אנחנו מתחילים עידן אחר של העולם. עולם עם הרב מרדכי ועולם בלי הרב מרדכי. עולם אחר."
אבדנו את עולם האצילות. הלמדנות עברה בירושה להרבה תלמידים. אבל אבדנו עולם של אצילות, שעובר גם דרך הלימוד, הסגנון והצורה, אבל את העולם השלם הזה של עולם האצילות, זה עולם אחר. אין דברים כאלו. למדנות, שכל, סכין חריף – לזה יש תלמידים. אבל עולם שלם של אצילות שעובר דרך הלימוד, זה עולם אחר"... "הקב"ה אחראי על העולם, כנראה שיש עולם. יש יכולת בידי העולם הקיים לייצר כוחות חדשים. בריאה חדשה. אבל צריך לייצר בריאה חדשה. זה לא משהו מאותו המין, צריך לעשות עוד. זה לייצר זן אחר. זן חדש של אנשי מעלה. שחוץ מן המעלה אין בחייהם כלום, והיא אח"כ באה לידי ביטוי בחדות והסגנון הלמדנית. זה מתחיל מחדות של אצילות מוסרית, דעת אלוקית עמוקה. ואז יחד עם הגאנות היא באה לידי ביטוי בסכין למדנית".. "ותדאג החבורה כולה לדאוג לבנות ולהשלים מהחבורה כאן שהיא ב"ה אנרגטית וחזקה וחסונה, לדאוג לבנות עולמות אחרים. לברוא עולם. והקב"ה כנראה סומך עלינו, יותר ממה שאנחנו סומכים על עצמינו. אנחנו פשוט נדרשים לבנות עולם חדש".

לפני כמה שנים העלו כאן קונטרס נפלא ממנו.

תבונה1 כתב:מישהו מאד נאמן אמר לי שמרן הגרב"מ אזרחי שיבדלחטו"א מחזיק ממנו כאחד מיחידי הדור בכח למודו.

האמירה שמסתובבת בשם הגרב"מ אזרחי היא שהרב מרדכי הוא המגיד שיעור מספר 1 במדינה.

לפני כמה שנים שלח לי מישהו כמה קוים לדמותו באישי כאן באתר, ואיני זוכר מי ומה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הסתובב פעם ברשת מכתב שכתב בגיל הברמצוה בתירוץ איזה קושיא.

אם אני זוכר נכון זה מכתב ששלח על טעות שהייתה באיזה מבחן (מסתמא לא מבחן בישיבה שא"כ לא היה שולח מכתב, אולי מבחן בישיבה אחרת?). משהו על ערב ובעל חוב.

יש באוצר סדרה של ארבעה כרכים, עיונים משיעורי הרב מרדכי.
בכל כרך יש בסוף מאמר מוסרי ממנו. בעבר קראתי מאמר אחד על אופן לימוד התורה מבחינת דרך הלימוד ומבחינת התכוונות הנפש לשמיעת דבר ה', דברים נפלאים.

איש_ספר כתב:יש באוצר סדרה של ארבעה כרכים, עיונים משיעורי הרב מרדכי.
בכל כרך יש בסוף מאמר מוסרי ממנו. בעבר קראתי מאמר אחד על אופן לימוד התורה מבחינת דרך הלימוד ומבחינת התכוונות הנפש לשמיעת דבר ה', דברים נפלאים.

אחד הספרים ממנו נקרא "כי הם חיינו- למהותה של תורה ודרכי קניינה". אציין שזה אחד הדברים הבולטים אצלו, העמדה הנפשית כלפי התורה שהיא יוצרת את העמדה הנכונה כלפי הלימוד (הווה אומר, לא ש- אמנם אתה גאון אבל צריך להיות ענו כלפי התורה, אלא שהענווה והיחס הנכון בין התורה לאדם/ לעולם היא היא ההדרכה הכי מדויקת ללימוד)

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפני כמה שנים שלח לי מישהו כמה קוים לדמותו באישי כאן באתר, ואיני זוכר מי ומה.

רבנו זצ"ל איננו. אין בי כוחות פיזיים ונפשיים כעת לכתוב על רבנו הגאון זצ"ל עוד טרם נספד וטרם נקבר. אעתיק בזה מה שכתבתי בפרטי לרב ליטוואק בעבר. כיוון שהיה זה עוד בחייו אין בזה אלא הרצאת דברים ולא בחינת הספד והרי אמרו חז"ל במסכת שבת שכל המתעצל בהספדו של ת"ח וכו' ולא הגיע עדיין הדבר למידה זו.

וכך כתבתי אז
שלום לכת"ר.
אנסה לשרטט קצת נקודות חיים ומאפיינים של הרב שליט"א ואח"כ אענה בפרטיות.
הרב התייתם בגיל 10 מאביו זצ"ל שהיה רב המושבה 'כפר פינס' ולאחר מכן אמו ע"ה (שנפטרה לפני כשנתיים) עלתה להתגורר בירושלים. היא לא התחתנה לאחר מכן וגידלה אותו, את אחיו התאום, הרב עמיאל (המשמש יחד איתו בראשות הישיבה) ואת שתי אחיותיהם (שנשאו לבחורים מישיבת מרכז הרב דאז, וצמחו להיות רמי"ם בישיבה, ולאחר הפילוג בישיבת הר המור). לאחר לימודיו בנתיב מאיר, עבר ללמוד בישיבת כפר חסידים למשך תקופה מסוימת ולמד יחד עם הרב מישקובסקי זצ"ל חברותא. אחיו התאום עבר לישיבת מרכז הרב ולאחר זמן מה 'משך' את הרב ג"כ לישיבת מרכז הרב והיו חברותא למשך שנים. בגיל 25 מונה לר"מ בישיבת מרכז הרב על ידי הרצי"ה קוק זצ"ל. ומסר שיעורים בעיקר לשכבה המבוגרת של הבחורים והאברכים עד להקמת ישיבת הר המור.

הדבר הראשון שרואים שנפגשים איתו הוא המידות הלא רגילות שלו. מקבל כל אדם בשמחה. גורם לכל אחד להרגיש שבאמת הוא רוצה בטובתו ושותף לצערו (אמר פעם שכשהיה צעיר חשב שיהיה דיין כי לא היו לו חברים בישיבה משום שלמד כל הזמן, ודיין הוא אחד כזה ש'בעבודה שלו' אינו אמור לייצר קשרים חברותיים עם אנשים ובסוף נהיה לר"מ וראש ישיבה והמון אנשים באים אליו לשפוך צרותיהם ולשתף בלבטיהם). יש אגדה עליו (שאף אם אינה נכונה, לא מסופרת על כל אחד) שפעם הלך ברחוב ובטעות אדם שהשקה את חצרו עם צינור מים הרטיב אותו והלה לא ידע מה לעשות מרוב בושה. הרב ניסה להרגיע אותו שזה לא כ"כ נורא ודווקא הועיל לו כי היום מאוד חם וזה דווקא קרר אותו מהחום וכו' עד שהאדם השתכנע כ"כ מאמיתת הדברים שרצה להרטיבו עוד פעם.

בהקשר לזה, אל הרב פונים מקטן ועד גדול. שאלות בחינוך ילדים, שלום בית והמסתעף, רמי"ם וראשי ישיבות, רבני ישובים, דיינים ועוד ועוד בכל חלקי השו"ע (אחד מתלמידיו משמש היום בתפקיד גבוה ברבנות הצבאית, ועד לפני תקופת הרב הצבאי הנוכחי הרבה מהוראות הרבנות שם היו ע"פ דברי הרב).

מידה נוספת מיוחדת אצלו היא הענווה. אספר מעשה שלו הייתי עד. פעם נסעתי איתו ברכב ועצר לבחור אחד (מישיבה חרדית) טרמפ. ודיברו קצת ביניהם והיה נשמע שהבחור בתקופה קשה בלימוד וכו' לאחר מספר דקות שאל הבחור את הרב מה הוא עושה בחיים ואמר לו כי הוא 'מלמד קצת משניות בישיבת הר המור' (ביום שישי במשך שנים הרב מלמד משניות סדר זרעים) וכנראה חשב לעודדו שגם הוא לא כ"כ מצליח ואין להתייאש. במקרה אחר שהסעתיו לסדר חופה וקידושין פנה אלי בסוף החופה ושאל בשיא התמימות מתי אני חוזר לירושלים ואם יוכל להצטרף גם כן.
אינו נוהג בגינוני כבוד. אין לו 'משמש' או נהג. אפשר לגשת אליו לביתו או להתקשר אליו ללא מניעה והכל אצלו, ואצל שאר רבותי שליט"א, בפשטות גמורה. ויש עוד מעשים רבים יכלה הזמן והמה לא יכלו.

יש שטעו במידותיו וחשבו שאהבתו לכל אחד תגרע חלילה מקנאותו לדברים בקדושה. ואכתוב בהקשר לזה ב' מעשים. א. הרב טאו מסר לפני שנים רבות סדרת שיעורים בה יצא באופן חריף נגד מכונים ללימודי הוראה של משרד החינוך שם מלמדים באופן מחפיר לימודים של ביקורת המקרא וזלזול בחז"ל. כדי להדגיש את חומרת הדברים השתמש אז הרב טאו בביטויים מאוד קשים על רבנים מסוימים (הדברים יצאו לאור אח"כ בספר 'צדיק באמונתו יחיה' עם מיתון הביטויים הקשים). כמה ראשי מוסדות שנפגעו מהדברים פנו לרב מרדכי במחשבה שימצאו אצלו אוזן קשבת בגלל עדינותו ואהבתו לכל. כאשר התקשר אחד מהם וטען שהוא נפגע מהדברים שנאמרו כלפיו וכו'. אמר לו אז הרב בתקיפות 'וכי דוד המלך לא נפגע מאיך שאתה מדבר עליו? וכי דיבורך על אברהם אבינו הינו בכבוד הראוי? מה לך כי תלין?'.

ב. מעשה נוסף אירע בסיום המחזור הקודם של הדף היומי (אב תשע''ב). 'מאורות הדף היומי' ארגנו סיום גדול בבנייני האומה עם רבנים מכל המגזרים והזמינו אותו להשתתף ג"כ. יחד איתו הוזמנו עוד רבנים מסוימים מהציבור הדת"ל, שהרב סובר שאינם יר"ש (ע' לעיל על המכונים) אלא שהמארגנים לא נחתו לחילוקא דהדת"ל. כאשר שמע הרב שהוזמנו רבנים אלו הודיע שלצערו הוא מנוע מהשתתפות יחד איתם. תקפו אותו בתקשורת המגזרית על זה שהוא עושה פירודים וכו' לא כמו הרב קוק שהרבה אהבה לכל, וחודש לאחר מכן (ג' אלול) באזכרה לרב קוק זצ"ל בישיבה דיבר על כך שאין פירוש אחדות ואהבת ישראל הסכמה שלנו לכל רעה חולה שיש בציבור ואדרבא עלינו למחות נגד הפגיעה בטבע הישראלי הקדוש שלנו.

ושורש השורשים ממנו נובע הכל הוא לימוד התורה בשקידה ובעמקות. אמנם, הסגנון אצלו, מבחינת הרצאת הדברים וכתיבתם, שונה מאוד מאשר הסגנון המוכר של ראשי הישיבות כיום אך בסברא (שכידוע מהגר"ח מוואלזין זה עיקר השבח) הוא באמת מיוחד. במובן זה, רוב הרמי"ם בישיבה (והרבה גם בישיבות אחרות אצלנו) הינם תלמידיו שלמדו אצלו את דרך הלימוד אלא שכל אחד מיזג כמובן את סגנונו לתוך הדברים. ככלל, משתדל להניח ביסוד הסוגיה את נקודת המוצא והסברא הפשוטה המוסכמת על כל השיטות השונות ולבאר שנחלקו בנקודות פרטיות.
[אמר פעם שבדרך כלל שוכחים מה שלא מבינים טוב ומה שהוא מבין טוב אכן הוא לא שוכח (ובאמת אפשר לשאלו בכל מקום) שאחיו שליט"א שמע דבריו אמר בהלצה על עצמו שלפי זה הוא לא הבין הרבה דברים טוב].
בישיבה הוא מוסר שיעורים לשיעור ד' ומעלה (אצלנו נכנסים לישיבה גבוהה בגיל 18). בנוסף יש לו 'כינוס' לשכבה יותר מבוגרת בה לומדים האברכים היותר מבריקים (מכינים את הדף הנלמד טוב ופעם בשבוע לערך יש שיעור שלפעמים נמשך יותר משעתיים). ישנן בחורות בתקופת השידוכין שמחפשות בחור רציני ומבקשות לקבל הצעות רק מבחור שלומד בשיעור אצלו (לא מידיעתן כמובן אלא שמסרו להן ששם בד"כ לומדים הבחורים המעולים). הרב מוסר שיעורים גם לישיבות אחרות (לחלקם נוסע וחלק באים אליו).

הרב לא כתב ספרים אבל תלמידים הדפיסו מדבריו ע"פ סיכומי שיעורים שנתן (בסגנון שונה מהמורגל היום אצל ראשי הישיבות כנ"ל). על הש"ס יצאו לאור כמה ספרים. סדרה אחת יצאה לאור ע"י כולל בגבעת שמואל שם הרב מוסר שיעורים כל שבוע, נקראת 'עיונים משיעורי הרב מרדכי' הכוללת ד' כרכים: על מסכת שבת, בבא בתרא, פרק ב' אוחזין וכתובות. בסוף הכרך על מסכת שבת ישנו מאמר על דרך הלימוד שלו.
ספר נוסף יצא לאור ע"י הוצאת הספרים של הישיבה על מסכת בבא קמא וכעת בשלבי עבודה ספר על מסכת קידושין. בנוסף ישנו קובץ היוצא לאור ע"י הישיבה הנקרא 'ערוגות הבושם' על המסכת הנלמדת (יצאו עד עתה כי"א קבצים שמשתדרגים כל שנה) שם נדפסים ג"כ סיכומי שיעורים שלו. בקובץ על מסכת שבת ישנו מדור משיעוריו על הסוגיות של חנוכה.
ישנם גם ספרים של תלמידיו שהרבה מתורתו מונחת שם, אציין כדוגמא את הספר 'נועם שבת' על מסכת שבת שיצא בעילום שֵם בירושלים שנת תשס"א...

ודי בזה כעת. ירחם ה' על עמו ונחלתו.

שילה צבי כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הסתובב פעם ברשת מכתב שכתב בגיל הברמצוה בתירוץ איזה קושיא.

אם אני זוכר נכון זה מכתב ששלח על טעות שהייתה באיזה מבחן (מסתמא לא מבחן בישיבה שא"כ לא היה שולח מכתב, אולי מבחן בישיבה אחרת?). משהו על ערב ובעל חוב.

מתוך אתר סרוגים:
מסמך שעלה לארכיון המדינה, בבית הספר הממ"ד בכפר פינס, מכיל גם התכתבות בינו ובין משרד החינוך על שאלה במבחן הארצי בתלמוד.
בשנת תשכ"א (61') שלח הנער מרדכי שטרנברג, אז תלמיד בית הספר מכתב למשרד החינוך, בו הוא מבקש לבדוק שאלה שהופיעה במבחן הסקר (מה שהיום נקרא מיצ"ב ובעבר מבחן ארצי) בתלמוד.
וכך כותב הנער בן ה-13:

היום ישבתי לבחינת הסקר בתלמוד. במכתב זה ברצוני להסב את תשומת לבכם לטעות מצערת שנפלה בשאלה אחת עשרה.
השאלה הייתה. ערב של כתובה:
א. חייב גם אם יש לבעל לשלם.
ב. חייב רק אם אין לבעל לשלם.
ג. חייב רק אם זה כתוב במפורש.
ד. פטור גם אם אין לבעל לשלם.
משער אני שתסכימו עמי שהתשובה הנכונה היא ד' עפ"י הגמרא בגיטין דף מ"ט ע"ב ודף נ' ע"א. ואולם לדעתי התשובה אינה מדויקת. עפ"י הגמרא נוכל לקבוע שהחדוש שפטור הוא אם יש לבעל לשלם מפני ש'מצווה הוא דעבד ולא מידי חסרה' ולפי זה היה צריך להיות כתוב בתשובה "פטור גם אם יש לבעל לשלם", שאז לכאורה הייתה התחייבות צריכה להיות חזקה יותר.
אסיים בתקווה שתענו לי במהרה.
מרדכי שטרנברג תלמיד כיתה ח' בי"ס ממ"ד 'אוהל משה' כפר פינס

השאלה שנשלחה למשרד החינוך, הגיעה לידי הממונה בעיכוב של שלושה חודשים, וזה משיב לתלמיד בברכות על בקיאותו, ומתחיל להתפלפל איתו בלימוד. לאחר שהתנצל על האיחור הרב בתשובה, כותב לו אברהם רון לימים מנהל אגף החינוך הדתי: "שמחתי מאוד לקרוא מכתב זה ולהיווכח כי הנך לומד בעיון כיאה לבנו של האי גברא רבא, מר אביך זצ"ל.
במכתב מתכוון רון, לאביו הרב משה שטרנברג זצ"ל, שנפטר כשלוש שנים קודם לכן, והיה רבה של כפר פינס ומרבני הציונות הדתית בשנות הקמת המדינה.
"ועתה לתוכן הדברים. צדקת בהחלט כי כאשר אנו דנים על חלות השעבוד, הרי ב'דאית ליה נכסי' יש יותר סברה שהשעבוד חל. אולם זה הוא כשהנכסים ישנם בשעת השעבוד, אבל הרי השאלה היא על הגביה ואז כשיש נכסים לבעל יתכן לומר שאין גובין מן הערב כל עוד יש נכסים בני חורין.
אולם אם אין לבעל נכסים בשעת גביה (כגון דאישתדוף מ"ט ע"ב) הרי זה חידוש יותר גדול שפטור. והריני חותם בברכת שתמשיך לשקוד ולעמול בתורה, תגדל ותהיה לתפארה."

מי יכול להעלות את כתב הסמיכה שכתב לו מרן הגר"א שפירא?
דומני שזה יהיה ההספד הגדול ביותר על האדם הענק הזה.

אומרים לפעמים -המילים דלות מלהביע. כלומר, ישנה איזו תחושה פנימית, שמרוב עוצמתה קשה לצמצמה למילים קצובות. במקרה זה ,דומני שניתן לומר שהלב דל מלהכיל את הגדלות ,כך שהמעבר למילים דורש עבודה קשה הרבה יותר. אנסה מעט, ומי יודע אם אצליח. פעם בשיעור אמר הרב תירוץ ומישהו העיר שדבר כזה כתוב בספר פלוני. בלי להמעיט בערך אף אחד ,ראיתי כמה תגובות של ת"ח להערה כזו של תלמיד,אבל הרב מרדכי ,הגיב בצורה כל כך אופינית לו- שמחה עצומה שזכה לכוון למה שאמר גדול בישראל. כי הרי אישיותו הפרטית ,לא תפסה מקום בכלל. ענווה היא מילה אחת, אבל כאן מדובר על תחושה של היותו חלק ממשהו גדול, שליח של רבש"ע לפעול את שביכולתו ,וממש אין שום משמעות אם הוא אמר זאת, ואדרבה אם כיוון לגדול שקדמו, שמחה עצומה היא
העז והענווה לחי עולמים- יש ענווה שאינה הולכת יחד עם עוז, אבל כאן עוז שאין כדוגמתו, בכל מובן שהוא [כולל הרמת קול, לפחות לפני עשרות שנים] ומרץ בלתי נלאה לכל דבר שבקדושה בלי טיפת חולשה או עצירה בגלל עיכוב כלשהו
ואם מדברים על צד זה, של אדם שראשו בשמי שמים הן מבחינת למדנות והן מבחינת חלקיה הרוחניים של התורה, עלולים בטעות לחשוב על אדם שראשו בשמים, ושם ענינו, והעולם והאנשים הם אולי מפריע או הכרח וכו', אך כבר אמר הרב אברמסקי על ר' איסר זלמן -גם אם לא היה גדול הדור ,ולא היה כלל ת"ח ,עדיין היה האדם הכי מקסים בירושלים. זוהי בדיוק דמותו של הרב מרדכי- אדם מקסים שאין כמותו, ממש. ביחס לכל אחד ,בנשיאה בעול, ברכות, בחיוך המתוק,
בן משפחתו היה באיזשהו מוסד לילדים מיוחדים, הילדים האחרים חיכו לביקוריו אצל בנו , עקב היחס המיוחד אותו נתן לכל אחד.
אחד מתלמידיו ננזף פעם על ידי איזה הומלס, שביקר אותו על כך שאינו יכול לארחו ולהקדיש לו זמן לפני כניסת שבת- הרב מרדכי יכול ואתה לא
הלואי שהצלחתי להעביר משהו

אינני יודע מה כוונת האמירה שמיוחסת לר' ברוך מרדכי אזרחי, אבל אכן אין בימינו הרבה ראשי ישיבות שלא רק מוסרים שיעורים אלא מנחילים דרך, עד כדי כך שאפשר יהיה למצוא עשרות ר"מים בישיבות שונות שמוגדרים כ"לומדים בשיטת הרב מרדכי".

את דרכו בלימוד בטח ייטיבו להסביר תלמידיו דכאן. מה שאני הבנתי (מפי כתביו ומפי תלמידיו, לא למדתי אצלו) הוא ששם לו לעיקר שני דברים:
1. ההכרח שבכל שיטה.
לפעמים הלימוד הוא רגוע, אביי נשמע לי מובן וגם רבא נשמע לי מובן.
אבל לא תמיד זה כך, אם נסתכל על סערות הלכתיות שפוקדות אותנו (פאה נכרית, אניסקיס וכו'), בלי להכנס כרגע לשאלה מי צודק, רואים שזה לא ויכוח של "דעת רב פלוני יש בה מן ההגיון אבל בכ"ז אני משוכנע שאני יותר צודק", אלא כל צד נלחם על צדקתו, בטוח שהוא אוחז באמת והשיטה השניה היא הבל.
הרב מרדכי חינך להסתכל כך על השיטות בגמרא: כשלומדים את אביי, צריך להסביר אותו כפי שאביי עצמו היה נלחם על שיטתו, למה דווקא הוא צודק ורבא לא הגיוני בכלל. אחר כך, ללמוד את הסוגיה מן המבט של רבא ולנסות להסביר למה דווקא הוא צודק ואביי לא הגיוני וכו'.
וכן על זה הדרך, למה ההווא אמינא צודקת ולא המסקנה, ואחר כך ללמה המסקנה צודקת ולא ההווא אמינא.

2. לומדים את עצמך ולא את הגמרא.
צעד נוסף על גבי מה שכתבתי לעיל, הוא שתנועת הנפש בלימוד של הרב מרדכי הייתה מופנית כלפי פנים.
הגמרא מובנת והיא גם צודקת, אני הוא שלא מובן ולא צודק.
בכל שלב בסוגיה, הרב מרדכי חינך להציג את הגמרא כנתון ואז לבדוק האם אני מזדהה עם דברי הגמרא (בשלב זה של הסוגיה). אם לולא דברי הגמרא הייתי מסביר אחרת, סימן שאני לא צודק, עליי ללמוד את עצמי טוב יותר, להבין מה בהנחות היסוד שלי פגום ולתקן זאת עד שאגיע למצב בו אני מזדהה הזדהות מוחלטת עם דברי הגמרא, לא כי "כך אמרו חז"ל", אלא כי הגמרא שינתה אותי ואני חלק ממנה.

שילה צבי כתב:

בן אליהו כתב:מי יכול להעלות את כתב הסמיכה שכתב לו מרן הגר"א שפירא?
דומני שזה יהיה ההספד הגדול ביותר על האדם הענק הזה.

ביודעי מהרב זצ"ל שלא היה נח לו מזה כלל. למרות שהייתי צריך זאת לרישום הנישואין עבור המועצה הדתית שביקשה ממני העתק סמיכה של הרב המסדר חו"ק ועשה כמה וכמה טצדקי שלא לתת לי.

יהושע100 כתב:ביודעי מהרב זצ"ל שלא היה נח לו מזה כלל.

מן הסתם בגלל ענוותנותו. אחרי פטירתו לא שייך הטעם הזה. אדרבה יש כאן ריבוי כבוד תורה מכמה פנים ואכמ"ל.

אשמח עם יעלו לכאן דברי תורה וכו' שלו
בתודה מראש

הובא במקום אחר
זכורני שפעם סח לי הרב מרדכי מה הפירוש של מאמר חז"ל "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו" - הרי אף פעם לא ראינו מלאך אז איך אפשר לדעת מי הרב שתבקש ממנו תורה שאל הרב מרדכי , וענה - אם אתה רואה את הרב שלך ואומר – ככה צריך להראות מלאך. בקש תורה מפיהו.

נתבקשתי להכניס:

מה נאמר ומה נדבר
בא השמש בצהריים, והיה יכול להמשיך לעוד מאות ואלפי תלמידים,
ברוך דיין האמת, השם נתן והשם לקח
"רב רבנן", לתלמידהון ולתלמידי תלמידהון, חלק גדול מאד מאד לו בעולם התורה המצויין של ישיבות מרכז הרב והר המור, ובנותיהן
גאון עצום בלמדנות, יובל שנים של הרבצת התורה! [רבינו הרצי"ה זצ"ל מינהו לר"מ בערך בגיל 25. בערך 25 שנים כר"מ ראשי בישיבת מרכז הרב, ו-25 שנים כראש ישיבת הר המור]
יזכני הקב"ה לסדר מעט דברים בכתב על דמותו, לע"נ
מי ייתן תמורתו, חבל על דאבדין ולא משתכחין
מחר הלוויתו מתחילה בהר המור בשעה 11 ואח"כ בהר המנוחות, מסתמא יהיה כבוד תורה אם יבואו להשתתף [נניח בקטע האחרון] גם בני חוגים אחרים, כשם שבני תורה ממרכז הרב ודומיה שותפים רבות בהלוויית גדולי ישראל מחוגים אחרים, בחינת אדוננו דוד "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך"
עמיחי כנרתי

דברים מהרב אביהוא שוורץ [מילידי כפר פינס, מוותיקי ישיבות מרכז הרב ובית אל] - https://www.inn.co.il/news/585056

מהרב זלמן מלמד - https://www.inn.co.il/news/585055

מסע הלוייה -

https://www.youtube.com/watch?v=B7Bh_nDMs5E

הספידו בישיבה:
הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו
אחיו ראש הישיבה הרב עמיאל
הרב צבי ישראל טאו
הרב אשר וייס
הרב דב ליאור
רבני ירושלים הרב עמאר והרב שטרן
הרב מיכה הלוי
גיסו הרב עודד וולנסקי
גיסו הרב אליהו לוין
בנו הרב אביחי
בנו הרב אלישיב

הספד בהיכל הישיבה היום מפי תלמידו הרב דוד ג'יאמי ר"מ בישיבה

הספד מו"ר הרב צבי ישראל טאו בהלוויה

מצרף שיעור של הרב זצ"ל על שביעית בזה"ז, מתוך קובץ 'הכי איתמר' בהוצאת הישיבה הגבוהה באיתמר, שזכיתי להיות שותף להוצאתו לאור.
כתבים נוספים של הרב, מעבר לספריו, פורסמו בקבצים של ישיבות שונות ועלו למאגר התורני אסיף: https://asif.co.il/files_author/%D7%94% ... %A8%D7%92/

מעלה אותם כאן בשלימותם למען המאותרגים וכד'.

וכן עוד חוברת נפלאה, 'יתמוך דברי לבך', שעלתה לראשונה בשרשור זה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22326

נתבקשתי להכניס

קיבלתי.
מאת הרה"ג ר"מ בלייכר שליט"א, בעבר ר"י שבי חברון, נכתב כאשר עמדה על הפרק מועמדות הגר"מ שטרנברג לרבנות נתניה על מקום חמיו זצ"ל, והוא אז ר"מ בישיבה הנזכרת.

הספד מתלמידו הרב אבישי מייטליס

איש_ספר כתב:קיבלתי.
מאת הרה"ג ר"מ בלייכר שליט"א, בעבר ר"י שבי חברון

מכתב הרב בלייכר.pdf

הרב חננאל אתרוג מאוד מקפיד שיאמרו שהרב בלייכר ראש הישיבה והוא ממלא מקומו בלבד (כבר שנים ארוכות מאוד, מאז האירוע המוחי בתשס"ג שפקד את הרב בלייכר)

איש_ספר כתב:קיבלתי.
מאת הרה"ג ר"מ בלייכר שליט"א, בעבר ר"י שבי חברון, נכתב כאשר עמדה על הפרק מועמדות הגר"מ שטרנברג לרבנות נתניה על מקום חמיו זצ"ל, והוא אז ר"מ בישיבה הנזכרת.

מכתב הרב בלייכר.pdf

ראשית, המכתב כמובן מעורר השתאות, ועוד כשהרב צעיר! (רבים האברכים החוסים לצילו!)
*נערך* כמדומני שהמכתב הוא על כמה הרב מרדכי חשוב לישיבת מרכז הרב, לא לישיבת שבי חברון שהוקמה כמה שנים אחרי כל הסיפור עם רבנות נתניה.
נ.ב.
בימים האחרונים נאמרו הספדים רבים בישיבות רבות. אם יש למאן דהו שכתובים ויכול להעלות נשמח מאוד.

איש_ספר כתב:קיבלתי.
מאת הרה"ג ר"מ בלייכר שליט"א, בעבר ר"י שבי חברון, נכתב כאשר עמדה על הפרק מועמדות הגר"מ שטרנברג לרבנות נתניה על מקום חמיו זצ"ל, והוא אז ר"מ בישיבה הנזכרת.

מכתב הרב בלייכר.pdf

נ.ב. 2:
את המכתב הקריא בנו של הרב בלייכר (הרב טוביה) כשהגיעו לנחם בשבעה. הרב בלייכר כמעט לא הצליח לדבר מרוב התרגשות, ובנו הקריא בשמו את המכתב הנ"ל.

שילה צבי כתב: משהו לא כ"כ ברור לי. אני מכיר שהמכתב הוא על כמה הרב מרדכי חשוב למרכז הרב. מישהו יודע לומר בבירור?

וזה באמת מה שכתוב במכתב.
לא הבנתי מה לא ברור.

(אני מניח שכתר"ה שליט"א יודע שבפועל המינוי ירד מהפרק כי הרב מרדכי זצ"ל הפציר בדמעות ובתחנונים ברבינו הרצי"ה זצ"ל שהוא רוצה להישאר בישיבה.
ושזה באמת נדיר מאוד)

בברכה המשולשת כתב:וזה באמת מה שכתוב במכתב.
לא הבנתי מה לא ברור.
(אני מניח שכתר"ה שליט"א יודע שבפועל המינוי ירד מהפרק כי הרב מרדכי זצ"ל הפציר בדמעות ובתחנונים ברבינו הרצי"ה זצ"ל שהוא רוצה להישאר בישיבה.
ושזה באמת נדיר מאוד)

הבנתי מדברי הרב איש ספר שהוא התכוון שהרב מרדכי היה רב בשבי. כתבתי בלשון מסופקת כי לא הייתי סגור על התאריכים.

שילה צבי כתב:

בברכה המשולשת כתב:וזה באמת מה שכתוב במכתב.
לא הבנתי מה לא ברור.
(אני מניח שכתר"ה שליט"א יודע שבפועל המינוי ירד מהפרק כי הרב מרדכי זצ"ל הפציר בדמעות ובתחנונים ברבינו הרצי"ה זצ"ל שהוא רוצה להישאר בישיבה.
ושזה באמת נדיר מאוד)

הבנתי מדברי הרב איש ספר שהוא התכוון שהרב מרדכי היה רב בשבי. כתבתי בלשון מסופקת כי לא הייתי סגור על התאריכים.

שבי חברון נוסדה ע"י הרב בלייכר רק בשנת תשמ"ב. הגר"מ לוין נפטר בתשל"ז.

טעיתי והטעיתי ועם הקוראים סליחה.