פורום אוצר החכמה

ראיתי היום בספר היובל של הח"ק בנתניה, שהרב אברהם ורנר (חותנו של ה"ציץ אליעזר") נפטר בתשל"ח ואילו הרב משה לוין נפטר בתשל"ז. ושניהם מוגדרים כרב הראשי לנתניה. הא כיצד?

הרב ורנר לא היה רשמי משום שלא רצה להיות כפוף לרשות

הג"ר אברהם ורנר התמנה לרב הראשי לנתניה בשנת תרצ"ד. בשנת תשי"ב החליטו משרד הדתות ועיריית נתניה להקים בעיר מועצה דתית, למורת רוחו של הרב ורנר שהתנגד לכך וסירב לשתף עמה פעולה. בשנת תשי"ג מינו עיריית נתניה והמועצה הדתית את הג"ר משה לוין (שהיה קודם לכן רב בקריית חיים) לרב האשכנזי הראשי לנתניה, כך שבאופן בלתי-פורמלי היו בעיר שני רבנים ראשיים, אחד מטעם המועצה הדתית ואחד שלא מטעם המועה"ד.

היו כמה ערים בישראל בהם כיהנו שני רבנים כרבני העיר.
נתניה כפי שצויין.
ברמת גן כיהנו הגרמ"י אושפיזאי זצ"ל והגר"צ מרקוביץ זצ"ל.
בטבריא כיהנו הגרא"ז ורנר זצ"ל [אחיו של הרב ורנר מנתניה] והגר"ר קוק זצ"ל.
היו יישובים שאוחדו לעיר אחת ורבני היישובים הקטנים הוכרו כרב היישוב כולו,
דוגמת מגדיאל-הוד השרון, שם הוכרו גם הג"ר פרץ אריאל זצ"ל, הג"ר דב מעייני זצ"לוהג"ר צבי דומב זצ"ל
כרבני המקום.

גלאגוזים כתב:בטבריא כיהנו הגרא"ז ורנר זצ"ל [אחיו של הרב ורנר מנתניה] והגר"ר קוק זצ"ל.

הרב ורנר לא היה הרב הראשי לטבריה, אלא רב שכונת קריית שמואל ואב"ד טבריה. מאז שהרב קוק נפטר אין בטבריה רב אשכנזי ראשי (גם הרב אוירבך, חתנו של הרב ורנר, אינו רב רשמי אלא אב"ד בלבד).

אני מודה לעונים. סוקר.

יגל כתב:

גלאגוזים כתב:בטבריא כיהנו הגרא"ז ורנר זצ"ל [אחיו של הרב ורנר מנתניה] והגר"ר קוק זצ"ל.

הרב ורנר לא היה הרב הראשי לטבריה, אלא רב שכונת קריית שמואל ואב"ד טבריה. מאז שהרב קוק נפטר אין בטבריה רב אשכנזי ראשי (גם הרב אוירבך, חתנו של הרב ורנר, אינו רב רשמי אלא אב"ד בלבד).

רבי שמחה קוק שליט"א היה שם רב רשמי למשך תקופה, ורודפי שלום מסויימים 'עשו לו את המות' כי הוא חטא בכך שלא היה חתן הרב הקודם.
ויימלט...

רבי שמחה , אתה מתכוון שהיה רב בנתניה או בטבריה?

מעניין שאין אתר של הרבנויות בכל עיר ואם בישראל שנותן אינפורמציה מי היה הרב בין אלו שנים וכולי.

מתפעל כתב:רבי שמחה , אתה מתכוון שהיה רב בנתניה או בטבריה?

מעניין שאין אתר של הרבנויות בכל עיר ואם בישראל שנותן אינפורמציה מי היה הרב בין אלו שנים וכולי.

בטבריה!

.

לייטנר כתב:

גוראריה כתב:רבי שמחה קוק שליט"א היה שם רב רשמי למשך תקופה, ורודפי שלום מסויימים 'עשו לו את המות' כי הוא חטא בכך שלא היה חתן הרב הקודם.
ויימלט...

אולי בגלל שכלל לא גר שם?

יתכן. זו באמת סיבה למרר לרב צעיר את החיים...
מה גם שאיני בטוח שלא גר שם.

[אם באמת מעניין אותך, כלך לך אצל זקני טבריה ותברר]

.

לייטנר כתב:לא מצאתי סיבה טובה למרר למישהו את החיים, גם אם הוא לא רב.
אינני יודע אם הגר"ש קוק לא גר בטבריה, אבל אם אכן לא גר שם, זו סיבה מצוינת לכך שלא יוכל לכהן שם כרב.

סברות זה דבר חשוב. חשוב מאד.

ההיסטוריה זה גם דבר חשוב.

ולא תמיד יש קשר בין הסברות לבין המציאות.
אבל למה להאריך בפרשייה עגומה זו?

כיום במודיעין מכהנים 3 רבנים, 2 ספרדים ואשכנזי אחד.
האשכנזי הוא הרב לאו (בנו של הרה"ר)
והספרדים, הרב אלחרר שמכהן שם מאז קום העיר, והרב ציקוטאי שהיה רב של מכבים-רעות, ובחיבור העיר הצטרף לרבני העיר.

כמה רבנים בשם ורנר כיהנו ברבנות ערים ואב"ד, ומה היה קשרי המשפחה ביניהם?

.

חתנו של הרב לווין מנתניה הוא הגאון הרב מרדכי שטרנברג שליט"א מראשי ישיבת הר המור יהודי ענוותן כהילל שהגרב"מ אזרחי הגדירו כמגיד שיעור מספר אחד במדינה
בניו הם הרב אליהו לווין מרביץ תורה חשוב בליקווד שמשום מה ספריו החשובים לא נמצאים באוצר החכמה והרב עמיהוד לווין ראש כולל בנתניה ועורך קבצי אורייתא הזכורים לטוב

בנו הרב אליהו שליט"א הדר בליקוואד. גאון אדיר ועילוי נפלא.. אחר פטירת אביו עלתה במחשבה שימלא מקום אביו ז"ל... ובהתייעצו ע"ז עם מרן בעל אגרות משה זלה"ה, יעצו שיוותר ע"ז, ונימוקו, שמשום מה הוא מכיר כמה גאונים שמאז שהתחילו לשמש בדיינות ברבנות נחלשו ברמת לימודם וישרות שכלם... (ואף נקב בשם כדוגמא..) נורא!

סיפור הרבנות בטבריא הוא ארוך ומפותל.
ראשיתו עוד בשנים שקדמו להקמת המדינה, שנים בה רבני העיר נקבעו רק ע"י בני הקהילה, ולמרות זאת כבר אז כיהנו בטבריא מספר רבנים כרבני העיר.
שורש הדבר נעוץ במחלוקת בין חסידי סלונים לחסידי קארלין שהיוו את עמוד השדרה של הציבוריות החרדית האשכנזית בטבריא.
לאחר פטירתו של הג"ר משה קליערס זצ"ל שהוכר ע"י כולם כרבה של העיר, מינה כל פלג רב עיר מטעמו. חסידי סלונים מינו את הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל,
וחסידי קארלין מינו את הג"ר יוחנן זופוביץ זצ"ל. המוסדות הרשמיים [=הועד הלאומי והרבנות הראשית] שהיו אמנם בחיתוליהם, מינו את הג"ר מרדכי גימפל בארג זצ"ל
לרבה של העיר.
עם פטירתם של הרב זופוביץ והרב בארג נשאר הרב ורנר כרב עיר יחידי עד בחירתו של הג"ר רפאל קוק זצ"ל לרב ראשי לעיר מטעם הרבנות, ובכך נוצר המצב בו שניים
אחזו בתואר רב העיר טבריא. [דבר שקרה בעוד ערים ומושבות]
לאחר פטירתו של הרב ורנר נשאר הרב קוק רב יחידי רשמי של העיר.

החלק השני של הסיפור החל עם פטירתו של הרב קוק. בני משפחתו רצו שבנו הרב שמחה יהיה מ"מ כרב ראשי רשמי. הרב שמחה קוק שהיה אז מזוהה עם המפד"ל,
-[באותה תקופה לא היה זה חזון נפרץ שרבנים שבאורח חייהם היו חרדים לכל דבר השתייכו פוליטית למפד"ל]- נתקל בהתנגדות עיקשת דווקא מנציגי הציבור החרדי בטבריא,
-אנשי אגו"י ופא"י- שבכדי לטרפד את מינויו השתמשו בסעיף של חוק הרבנות [שנהג אז] לפיו ממנים שני רבנים לעיר אשכנזי וספרדי רק אם לעדה הקטנה יש לפחות שליש מתושבי
העיר, ומאחר ובטבריא לא היה שליש אשכנזי לא היתה אפשרות למנות כלל רב אשכנזי לעיר.
הגרא"ד אויערבאך שליט"א שממילא כיהן כדיין ואח"כ כאב"ד בטבריא נשאר אפוא כרב המוכר על הציבור האשכנזי כמרא דאתרא, למרות שמעולם לא הוכר באופן רשמי.

גלאגוזים כתב: הרב שמחה קוק שהיה אז מזוהה עם המפד"ל,
-[באותה תקופה לא היה זה חזון נפרץ שרבנים שבאורח חייהם היו חרדים לכל דבר השתייכו פוליטית למפד"ל]- נתקל בהתנגדות עיקשת דווקא מנציגי הציבור החרדי בטבריא,-אנשי אגו"י ופא"י-.

לא מדוייק. היו מחשובי העסקנים, חסידים ואנשי מעשה, שרצו דווקא את הרב קוק כי סברו שדווקא הוא במרצו יציל את מצב היהדות הדועך בטבריה.
ואכן, אחרי שהוא עזב הוכח שהם צדקו.

גלאגוזים כתב:נשאר הרב ורנר כרב עיר יחידי עד בחירתו של הג"ר רפאל קוק זצ"ל לרב ראשי לעיר מטעם הרבנות, ובכך נוצר המצב בו שניים
אחזו בתואר רב העיר טבריא. [דבר שקרה בעוד ערים ומושבות]

ראו את החתימות בסוף העמוד הזה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 05&pgnum=4

שיבר כתב:כמה רבנים בשם ורנר כיהנו ברבנות ערים ואב"ד, ומה היה קשרי המשפחה ביניהם?

אתחיל אני במלאכה ואולי גלאגוזים יואיל להשלימה.

רבי אשר זאב ורנר רב העיר טבריה, אחיו רבי אברהם רב העיר נתניה. בן אחיהם הרב שמואל ברוך ורנר אב"ד תל אביב, בנו יבל"ח הרב דוד רבה של חדרה.

וכיום הרב אויערבך לא מכהן באופן רשמי?

גלאגוזים כתב:סיפור הרבנות בטבריא הוא ארוך ומפותל.
ראשיתו עוד בשנים שקדמו להקמת המדינה, שנים בה רבני העיר נקבעו רק ע"י בני הקהילה, ולמרות זאת כבר אז כיהנו בטבריא מספר רבנים כרבני העיר.
שורש הדבר נעוץ במחלוקת בין חסידי סלונים לחסידי קארלין שהיוו את עמוד השדרה של הציבוריות החרדית האשכנזית בטבריא.
לאחר פטירתו של הג"ר משה קליערס זצ"ל שהוכר ע"י כולם כרבה של העיר, מינה כל פלג רב עיר מטעמו. חסידי סלונים מינו את הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל,
וחסידי קארלין מינו את הג"ר יוחנן זופוביץ זצ"ל. המוסדות הרשמיים [=הועד הלאומי והרבנות הראשית] שהיו אמנם בחיתוליהם, מינו את הג"ר מרדכי גימפל בארג זצ"ל
לרבה של העיר.
עם פטירתם של הרב זופוביץ והרב בארג נשאר הרב ורנר כרב עיר יחידי עד בחירתו של הג"ר רפאל קוק זצ"ל לרב ראשי לעיר מטעם הרבנות, ובכך נוצר המצב בו שניים
אחזו בתואר רב העיר טבריא. [דבר שקרה בעוד ערים ומושבות]
לאחר פטירתו של הרב ורנר נשאר הרב קוק רב יחידי רשמי של העיר.
...

הרב זופוביץ, היה איש המזרחי, ומונה מטעמו של הרב קוק, [שהיה ליטאי כמותו].

.

יגל כתב:הג"ר אברהם ורנר התמנה לרב הראשי לנתניה בשנת תרצ"ד.

על פעילותו של הרב ורנר זצ"ל בעיר ועל פעילותו של בנו, שנפטר על פניו, בהקדמה לספר זכרון שלמה שהוציא הרב ורנר לע"נ בנו.
דבריו על הפעילות בנתניה מתחילים בקישור המצו"ב, אך גם בדפים הקודמים יש באופן כללי על ראשית ימי הרבנות הרשמית בארץ, ועל הקשיים שעמדו בפני הרבנים והעסקנים.