פורום אוצר החכמה

בימים האחרונים עובר על משפחת אמי פרץ נוסטלגיה,
הסבתא של אמי עוברת דירה, ובין כל האריזות וכו' מתגלגלות פיסות היסטוריה מרתקות.
בין השאר נמצא המסמך הרצ"ב.
במסמך מתאר חמיה של הסבתא הנ"ל (היינו אבא של סבא רבא שלי, להלן סבא אהרן) רכישת חלקת קבר מבן דודו.
הסיפור כפי שידוע הוא שאבא של סבא אהרן עלה לארץ ב1039 כי חש שימיו ספורים ורצה להיקבר בארץ,
ואכן נטמן בהר הזיתים. המשפחה קנתה שם כמה חלקות באיזור.
בין 1948 ל1967 כידוע הר הזיתים היה בשליטה ירדנית, ובאותם שנים פנה בן הדוד לסבא אהרן והציע לו לרכוש ממנו את החלקה הסמוכה לקבר אביו,
סבא אהרן קנה את החלקה, וכשנפטר נקבר בה ע"פ בקשתו, למרות שאשתו שנפטרה כמה שנים קודם לכן טמונה בבית החיים פונביז' בב"ב.
מעניין לציין כי בצידה השני של החלקה קבור הרב ישראל ניסן קופרשטוק שכפי הנראה היה חמיו של הבנדוד. נקודה שלא התבררה לי מספיק.
התימה הגדולה בכל הסיפור היא, שכפי שניתן לראות במסמך, התאריך המוזכר שם הוא שבט תרל"ב (מוזכר פעמיים ע"י סבא אהרן, עוד פעם מוזכר ע"י הבן דוד בחלק העליון של המסמך).
וכאן התעוררה בעייה,
סבא אהרן נפטר בתשל"ז והוא בן שמונים שנה!

אשמח לכל רעיון לפיתרון!

תל אביב לא היתה קיימת בשנת תרל"ב, נראה ברור הכוונה לשנת תשל"ב.
כנראה דהה הדיו ברוב השנים.

בשנת תשל"ב חל אכן יום י"ב שבט ביום שישי.
בשנת תרל"ב חל ביום שני.

צ"ע להניח שטעו כך ג' פעמים.
ואת"ל שנמחק הדיו:
א. בפעם האחרונה במסמך אי אפשר לומר שנמחק.
ב. הש' האחרות לא נראות כך.
ג. הר הזיתים כבר שוחרר אז. זה שומט את הקרקע מתחת לאגדה המשפחתית על הסבא שהשכיל לקנות קבר בזמן שהיה נראה שלא יהיה שווה כלום (אכן אפש"ל שהאגדה התפתחה בטעות...). ועוד דהסבתא כבר נפטרה אז, ותמוה שיקנה קבר ליד אביו ולא לידה.

פשוט שהוא תשל"ב.
בשנת תרל"ב י"ב שבט חל ביום שני, משא"כ בשנת תשל"ב י"ב שבט אכן חל ביום שישי ככתוב במסמך.

אמנם לפום ריהטא אכן בכל ג' ההזכרות כתוב תרל"ב, וצ"ע.

ואולי:

בכתב העליון [בן הדוד] יתכן שכתב מחובר [כתבו הוא מחובר כמעט בכל מילה שכתב], והמשיך את רגל הת' לאות ש' [ולכן גם האות ש' בעצמה אינה נראית כאן כמו שאר הש' שכתב], ובאם מסתכלים על רגל הת' בפני עצמה נראה אחריה ר', ולא היא, אלא הוא ש' מחוברת לת' כנ"ל.

וכן היה מקום להציע בחלק התחתון [הסבא] שבהזכרה הראשונה אולי היטשטשה האות ו/או נכתבה מחובר עם רגל הת' כנ"ל.
אמנם כתב הסבא אינו מחובר בשום מקום ושום אות בכתבו, וכל שאר האותיות ברורות דיין ולא נמחק שום חלק אות, ולכן הסבר זה קשה.
וביותר בהזכרה השניה [בסוף] שהכתב ברור והאותיות מופרדות, וגם שם כתוב להדיא תרל"ב.

ואולי:

המסמך נכתב כולו בט"ו בשבט, ומי שכתב ראשון היה בן הדוד, ובכתבו נראה כאילו כתוב תרל"ב מהטעם הנ"ל [כתבו המחובר של בן הדוד], והסבא כשכתב את הזכרון דברים שלו עבור עצמו מתחת לכת"י בן הדוד, משום מה לא דק / לא הסתמך על הידוע לו בהווה מה היתה אותה השנה, אלא [אולי כי זהו זכרון דברים, שכתב לעצמו כתיעוד רשמי, כעולה מתוך הנוסח, וממילא התנהג עמו כמו שעושים בחוזה, על פי כתב ולא על פי הזיכרון] הביט בכתב בן הדוד שלמעלה, והיה נראה לו תרל"ב ובחוסר שימת לב העתיק אותו ככתבו, ונתחלף לו תשל"ב בתרל"ב - בגלל טעות הדומות הזו.



מה שכן, לעניין דינא, היות שכתוב בכל השטר הזה תרל"ב, לכאורה זהו שטר מוקדם ופסול.


עריכת הבהרה:
את הודעתי כתבתי לפני שהרב מחולת המחניים הוסיף בהודעתו את בירור חלות י"ב שבט בשתי השנים,
ובהודעתי כתבתי את עניין זה.
אבל שלחתיה לאחר שכבר הוסיף זאת גם הוא.
לכן מופיע עניין זה גם אצלו וגם אצלי, אבל לא ככפילות/ העתקה.
עכ"פ השארתי את הודעתי על כנה כמות שהיא.

ייש"כ על הפירוט,
ועדיין לענ"ד השאלות חזקות יותר מהתשובות.

כמדומני שדף לבן עם שורות כהנ"ל לא היה קיים בתרל"ב.
אולי עדיף לברר אם לא כתבו תאריך מוקדם בכוונת מכוון.

קרית מלך כתב:כמדומני שדף לבן עם שורות כהנ"ל לא היה קיים בתרל"ב.
אולי עדיף לברר אם לא כתבו תאריך מוקדם בכוונת מכוון.

כאמור, אין ספק שלא נכתב בתרל"ב יען הכותב לא נולד אז.
לא צריך להגיע לסוג הדף עבור זה.
השאלה היא בדיוק למה שינו את התאריך.

אור עולם כתב:צ"ע להניח שטעו כך ג' פעמים.
ואת"ל שנמחק הדיו:
א. בפעם האחרונה במסמך אי אפשר לומר שנמחק.

צופה_ומביט כתב:בכתב העליון [בן הדוד] יתכן שכתב מחובר [כתבו הוא מחובר כמעט בכל מילה שכתב], והמשיך את רגל הת' לאות ש' [ולכן גם האות ש' בעצמה אינה נראית כאן כמו שאר הש' שכתב], ובאם מסתכלים על רגל הת' בפני עצמה נראה אחריה ר', ולא היא, אלא הוא ש' מחוברת לת' כנ"ל.

המעיין היטב יראה שהדברים נכונים.
ואפשר להוסיף שבתחילת החלק התחתון [הסבא] אינו דומה לצורת אות ר' הרגילה אצלו, וכנראה התכוין לכתוב ש' אך חלק מהאות לא נכתב טוב או שנמחק אח"כ.
ובפעם האחרונה, האות ר' ברורה, אך את זה אפשר לתלות באי שימת לב חד פעמית.

קרית מלך כתב:אולי עדיף לברר אם לא כתבו תאריך מוקדם בכוונת מכוון.

בכוונת מכוון מוציא את כל התוקף מהמסמך הזה, שכן הוא שטר מוקדם, ועוד שבתרל"ב כלל לא היה החפצא הנמכר ברשות המוכר, ואף הוא עצמו לא בא אז לעולם.

זה לא שטר מכר,
ההשערה שלי היא שהמוכר כתב שובר על דמי הקדימה
והקונה כתב מתחת לזה זיכרון דברים לעצמו, כמו שכתב בשורה האחרונה של דבריו.

אור עולם כתב:זה לא שטר מכר,
ההשערה שלי היא שהמוכר כתב שובר על דמי הקדימה
והקונה כתב מתחת לזה זיכרון דברים לעצמו, כמו שכתב בשורה האחרונה של דבריו.

נכון, זה ברור וכתבתי כך בעצמי.
אני רק אומר שכל תיעוד שהוא מוקדם אינו קביל.

אני חושב שצדקו קודמיי שאם דקים אזי רואים מישרים שבכתיבת הבן דוד המחוברת אכן נכתב תשל"ב, אלא דמחזי כתרל"ב, והסבא ר' אהרן יחיאל הלוי ז"ל (כשם הרבי מקוז'ניץ הי"ד), העתיק באופן אינסטינקטיבי את התאריך שכתב הבן דוד.
ואין לתהות כיצד טעה, כיוון שאמנם עבורינו זו נראית טעות מופרכת להחליף ת''ש בת''ר, כי אין אנו מורגלים להשתמש ביום יום בשנות הת"ר. אבל הסבא הנ"ל בימי חורפו וגם במיטב שנותיו היה מורגל להשתמש בתיארוך של שנות הת"ר, ולא רחוק לומר שהחליף בבלי דעת בין תשל"ב לתרל"ב.

אמנם האגדה המשפחתית על המסחר המפולפל כנראה התבררה כעורבא פרח, אבל לשם כך בדיוק מיועדים מסמכי ארכיון..

כבר כתבתי כי אע"פ שזו ההצעה המתבקשת ביותר,
צ"ע למה מכר פנחס הנ"ל את החלקה,
וביותר צ"ע למה קנה סבא חלקה ע"י אביו ובחר להיקבר שם ולא ע"י אשתו.
יש לסבא אהרן הנ"ל בן חי לאוי"ט בירושלים (ר' צבי הבר, אבא של ר' שעיה ז"ל),
אנסה לדבר איתו בימים הקרובים, אם זה היה בתשל"ב הוא אמור לזכור א"ז.

הערב ראיתי את המסמך המקורי,
בשופו"א לא נראה שהיה כתוב תשל"ב.
השבוע אשתדל לשאול את בנו של הכותב.

אור עולם כתב:הערב ראיתי את המסמך המקורי,
בשופו"א לא נראה שהיה כתוב תשל"ב.
השבוע אשתדל לשאול את בנו של הכותב.

גם אצל בן הדוד?

כן,
לא נראה שהיה כתוב שם פעם משהו ונמחק,
ואין סימן מאחורי הדף.

אצל בן הדוד ההשערה היתה שכתב מחובר כדרכו ונראה תרל"ב והוא הוא תשל"ב.

וע"ז אמרתי שכשרואים הדף המקורי רואים שזה לא ייתכן.

נראה לי שסבא אהרן מחמת זקנותו טעה בין תשל"ב לתרל"ב, דבר שיכול לקרות אצל אנשים זקנים... והבן דוד קרא השטר במהירות, ולא הבחין שתרל"ב זה טעות, וג"כ כתב תרל"ב, ולא שת לבו להטעות