פורום אוצר החכמה

מחפש מידע (תמונה, פרטים מועילים וכה"ג) אודות הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר, שהיה תלמיד ישיבת ראדין ובשואה התגלגל יחד עם חבריו לקירגיזסטאן, ואח"כ גר בארה"ק. דומני שכיהן כדיין ברחובות, אך אינני בטוח בזה.
סבי ז"ל נולד בברית המועצות בימי סטאלין ימ"ש וממילא לא למד בחיידר. בשואה ברחו הוריו והגיעו לקירגיזסטאן, שם הם הרבו להיטיב עם תלמידי ישיבת ראדין הגולים ודאגו לכלכלתם, ובתמורה ביקשו מהבחור חנן הנ"ל ללמוד עם בניהם, סבי ואחיו, שהיו ילדים כבני עשר ופחות. במשך שלוש שנים היו לומדים כל יום 3-5 שעות (לאחר יום לימודים בבית הספר הכללי). ר' חנן הקנה לסבי מקרא משנה וגמרא, ולימוד זה ליווהו לכל החיים, הן בהמשך השנים תחת מסך הברזל והן אח"כ בארה"ק בה זכה להעמיד צאצאים ותלמידים לומדי ומרביצי תורה.

לייבעדיג יענקל כתב:מחפש מידע (תמונה, פרטים מועילים וכה"ג) אודות הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר, שהיה תלמיד ישיבת ראדין ובשואה התגלגל יחד עם חבריו לקירגיזסטאן, ואח"כ גר בארה"ק. דומני שכיהן כדיין ברחובות, אך אינני בטוח בזה.
סבי ז"ל נולד בברית המועצות בימי סטאלין ימ"ש וממילא לא למד בחיידר. בשואה ברחו הוריו והגיעו לקירגיזסטאן, שם הם הרבו להיטיב עם תלמידי ישיבת ראדין הגולים ודאגו לכלכלתם, ובתמורה ביקשו מהבחור חנן הנ"ל ללמוד עם בניהם, סבי ואחיו, שהיו ילדים כבני עשר ופחות. במשך שלוש שנים היו לומדים כל יום 3-5 שעות (לאחר יום לימודים בבית הספר הכללי). ר' חנן הקנה לסבי מקרא משנה וגמרא, ולימוד זה ליווהו לכל החיים, הן בהמשך השנים תחת מסך הברזל והן אח"כ בארה"ק בה זכה להעמיד צאצאים ותלמידים לומדי ומרביצי תורה.

חיפוש קל באוצר


כעת תבקש ממי שיש לו מאגר עיתונות שיעלה משם את הידיעה (כתבה?) ביתד מהתאריך הנקוב שם.

אני יכול להעלות בשמחה, איזה תאריך?

איש_ספר כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:מחפש מידע (תמונה, פרטים מועילים וכה"ג) אודות הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר, שהיה תלמיד ישיבת ראדין ובשואה התגלגל יחד עם חבריו לקירגיזסטאן, ואח"כ גר בארה"ק. דומני שכיהן כדיין ברחובות, אך אינני בטוח בזה.
סבי ז"ל נולד בברית המועצות בימי סטאלין ימ"ש וממילא לא למד בחיידר. בשואה ברחו הוריו והגיעו לקירגיזסטאן, שם הם הרבו להיטיב עם תלמידי ישיבת ראדין הגולים ודאגו לכלכלתם, ובתמורה ביקשו מהבחור חנן הנ"ל ללמוד עם בניהם, סבי ואחיו, שהיו ילדים כבני עשר ופחות. במשך שלוש שנים היו לומדים כל יום 3-5 שעות (לאחר יום לימודים בבית הספר הכללי). ר' חנן הקנה לסבי מקרא משנה וגמרא, ולימוד זה ליווהו לכל החיים, הן בהמשך השנים תחת מסך הברזל והן אח"כ בארה"ק בה זכה להעמיד צאצאים ותלמידים לומדי ומרביצי תורה.

חיפוש קל באוצר

אור המזרח.jpg

רחובות.jpg

וונדר.jpg

כעת תבקש ממי שיש לו מאגר עיתונות שיעלה משם את הידיעה (כתבה?) ביתד מהתאריך הנקוב שם.

יישר כח גדול!

בן מיכאל כתב:

איש_ספר כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:מחפש מידע (תמונה, פרטים מועילים וכה"ג) אודות הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר, שהיה תלמיד ישיבת ראדין ובשואה התגלגל יחד עם חבריו לקירגיזסטאן, ואח"כ גר בארה"ק. דומני שכיהן כדיין ברחובות, אך אינני בטוח בזה.
סבי ז"ל נולד בברית המועצות בימי סטאלין ימ"ש וממילא לא למד בחיידר. בשואה ברחו הוריו והגיעו לקירגיזסטאן, שם הם הרבו להיטיב עם תלמידי ישיבת ראדין הגולים ודאגו לכלכלתם, ובתמורה ביקשו מהבחור חנן הנ"ל ללמוד עם בניהם, סבי ואחיו, שהיו ילדים כבני עשר ופחות. במשך שלוש שנים היו לומדים כל יום 3-5 שעות (לאחר יום לימודים בבית הספר הכללי). ר' חנן הקנה לסבי מקרא משנה וגמרא, ולימוד זה ליווהו לכל החיים, הן בהמשך השנים תחת מסך הברזל והן אח"כ בארה"ק בה זכה להעמיד צאצאים ותלמידים לומדי ומרביצי תורה.

חיפוש קל באוצר

אור המזרח.jpg

רחובות.jpg

וונדר.jpg

כעת תבקש ממי שיש לו מאגר עיתונות שיעלה משם את הידיעה (כתבה?) ביתד מהתאריך הנקוב שם.

אני יכול להעלות בשמחה, איזה תאריך?

הרב בונדנר נפטר בז' שבט תשמ"ח. א"כ מסתבר שמדובר בעיתון של הימים שאח"כ.
תודה רבה מאוד!

לייבעדיג יענקל כתב:הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר

עוד מידע מכאן:

לבי במערב כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר

תמונת המצבה.jpg

עוד מידע מכאן:

פרופיל.png

תזכה למצוות ולכל הברכות!
האתר שהפנית אליו חסום לי. יש שם מידע על צאצאים או בני משפחה קרובים? אולי תמונה שלו?

לייבעדיג יענקל כתב:האתר שהפנית אליו חסום לי. [א] יש שם מידע על צאצאים או בני משפחה קרובים? [ב] אולי תמונה שלו?

א. יש.
ב. ככה"נ אין.

לייבעדיג יענקל כתב:

בן מיכאל כתב:

איש_ספר כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:מחפש מידע (תמונה, פרטים מועילים וכה"ג) אודות הרב חנן (אולי אלחנן) בונדנר, שהיה תלמיד ישיבת ראדין ובשואה התגלגל יחד עם חבריו לקירגיזסטאן, ואח"כ גר בארה"ק. דומני שכיהן כדיין ברחובות, אך אינני בטוח בזה.
סבי ז"ל נולד בברית המועצות בימי סטאלין ימ"ש וממילא לא למד בחיידר. בשואה ברחו הוריו והגיעו לקירגיזסטאן, שם הם הרבו להיטיב עם תלמידי ישיבת ראדין הגולים ודאגו לכלכלתם, ובתמורה ביקשו מהבחור חנן הנ"ל ללמוד עם בניהם, סבי ואחיו, שהיו ילדים כבני עשר ופחות. במשך שלוש שנים היו לומדים כל יום 3-5 שעות (לאחר יום לימודים בבית הספר הכללי). ר' חנן הקנה לסבי מקרא משנה וגמרא, ולימוד זה ליווהו לכל החיים, הן בהמשך השנים תחת מסך הברזל והן אח"כ בארה"ק בה זכה להעמיד צאצאים ותלמידים לומדי ומרביצי תורה.

חיפוש קל באוצר

TurboSun.pdf

(3.08 MiB) הורד 41 פעמים

TurboSun.pdf

(3.08 MiB) הורד 41 פעמים

TurboSun.pdf

(3.08 MiB) הורד 41 פעמים

כעת תבקש ממי שיש לו מאגר עיתונות שיעלה משם את הידיעה (כתבה?) ביתד מהתאריך הנקוב שם.

אני יכול להעלות בשמחה, איזה תאריך?

הרב בונדנר נפטר בז' שבט תשמ"ח. א"כ מסתבר שמדובר בעיתון של הימים שאח"כ.
תודה רבה מאוד!

החיפוש שם מורכב מעט, מקופיא נראה שהשם בונדנר נזכר בעיתון של ח' בשבט, מצורף.

אכן. תודה רבה מקרב לב!

הייתי רוצה למצוא תמונה של הר"ח בונדנר. היכן ניתן לראות תמונות של בית הדין הראשון דרחובות (שם שימש כסד"ד)?

ראוי לציין שהן במודעת־האבל והן בידיעה התמציתית נזכר הנוסח (שנחקק גם ע"ג המצבה): שייף עייל שייף נפיק וגריס תדיר באורייתא.

לייבעדיג יענקל כתב:היכן ניתן לראות תמונות של בית הדין הראשון דרחובות (שם שימש כסד"ד)?

אולי אפשר לנסות ולברר בביה"ד הקיים כיום (פרטי יצירת־הקשר זמינים במרשתת).

אכן פניתי למועצה הדתית של רחובות. נחיה ונראה בעז"ה ...

אחרי שראיתי את המודעה ביתד, וראיתי את שמות המשפחה של בנותיו, נזכרתי שאני הכרתי אותו כילד.

הוא התגורר בשנים האחרונות (איני יודע ממתי) ברחוב אדמו"ר מגור בבנין של ר' ברוך פינס זצ"ל ור' שמואל חסידה יבדל"ח.
היה בעל קורא במנחת שבת בבית כנסת חוג חת"ס שליד ביתו. ביום שישי היה מקדים מאד לקבל שבת וכילדים היינו רואים אותו צועד לבית הכנסת בשעה מאד מוקדמת, בהליכה איטית ומתונה. יהודי ליטאי טיפוסי.

חתנו הוא ר' יעקב לבין לשעבר מנכ"ל יתד נאמן.

אבקש ממנו תמונה.

שמחתני בדבריך. יישר כח גדול!

לייבעדיג יענקל כתב:אכן. תודה רבה מקרב לב!

הייתי רוצה למצוא תמונה של הר"ח בונדנר. היכן ניתן לראות תמונות של בית הדין הראשון דרחובות (שם שימש כסד"ד)?

תמונה לא מצאתי אבל מצאתיו חותם כמזכיר הבי"ד משנת תשי"ד

משעלתה מודעת האבלים עליו לעיל, נזכרתי שחתנו הרב דושניצקי מרמת אהרן היה לומד בסביבות תש"מ בכולל באנטנייא ברחוב הושע (הנזכר באשכול הסמוך "ישיבות שנעלמו").
ואף שלא ידעתי מקשר המשפחה ושמו של חמיו הנ"ל, כן שמעתי שחותנו של האברך הנ"ל שם היה תלמיד החפץ חיים.

לפני מספר שבועות יצא לאור בס"ד (במהדורה משפחתית פנימית) ספר זכרונותיה של אימי תחיה על קורות משפחתה ברוסיה הקומוניסטית ועל שמירת התורה והמצוות ללא כל ויתורים (סבי וסבתי לא סבלו את השימוש בביטוי 'שמרו מצוות במסירות נפש' ... הם הרי 'בסך הכל' עשו את מה שהיו חייבים לעשות ...).
אני מצרף כאן מספר עמודים מתוך הספר הקשורים לר' חנן בונדנר זצ"ל.

.

.

.

לייבעדיג יענקל כתב:.

מרגש מאוד!
הם נפגשו בסוף? ומה זה "פקוחים"?

בסוף נפגשו, ב"ה. בשנת תשל"ג זכה סבי לעלות לציון ברינה.

אינני יודע מה זה 'פקוחים'. מצאנו את המכתב שנים לאחר פטירתו של סבי.
אני משער שזו היתה בשעתו מילת קוד ביניהם, אולי נסיון לא מוצלח לתרגם לעברית את הביטוי האידישאי 'חוכמע'ס' (מעין 'לא לעשות חכמות').
עברית היתה עבורם שפה של לימוד ותפילה בלבד, ולמרות זאת כתב בה סבי את מכתביו, וכשהגיע ארצה הוא כבר דיבר עם הפקידים בנתב"ג בעברית (במבטא של 'לושון הקוידש' ...).

לכאו' מלשון לפקח. והכוונה שידע מחד להדריך ולחנך, ומאידך להתעלם במקום הצורך כדי לא לתת לנער תחושה שעין רואה ושומרת את כל צעדיו. והוא עיקר גדול.

מה שנכון נכון כתב:לכאו' מלשון לפקח. והכוונה שידע מחד להדריך ולחנך, ומאידך להתעלם במקום הצורך כדי לא לתת לנער תחושה שעין רואה ושומרת את כל צעדיו. והוא עיקר גדול.

יפה מאוד! יישר כח!
אכן עיקר גדול וחשוב מאוד, גם אילו לא לזה התכוון המשורר ...

ייש"כ. מדהים!

לכאורה מסתבר יותר שהמילה מבטאת משהו מענין 'חכמות', כנ"ל.

לייבעדיג יענקל כתב:לפני מספר שבועות יצא לאור בס"ד (במהדורה משפחתית פנימית) ספר זכרונותיה של אימי תחיה על קורות משפחתה ברוסיה הקומוניסטית ועל שמירת התורה והמצוות ללא כל ויתורים (סבי וסבתי לא סבלו את השימוש בביטוי 'שמרו מצוות במסירות נפש' ... הם הרי 'בסך הכל' עשו את מה שהיו חייבים לעשות ...).
אני מצרף כאן מספר עמודים מתוך הספר הקשורים לר' חנן בונדנר זצ"ל.

הגב' שרונה קופרמן ראויה לאשכול בפני עצמו...

אולי כדאי שתעלה את הספר כולו, פשוט מחזק מאד ביר"ש ובאמונה.

להעלות את כל הספר א"א לע"ע.
צרפתי מספר פרקים מעניינים, בתקווה שאכן יועילו הדברים לחיזוק בתוי"ש.

האם 'בית הספר החקלאי לבנות' הוא הסקטור הדתי של 'מקווה ישראל' או מקום אחר?

[אגב יש להעיר שככל הידוע לחיים וייצמן היו שני בנים ולא היו לו בנות, ואף בניו אאל"ט לא חיו בא"י, כנראה במרוצת השנים התחלף שמו של מפורסם אחר בשמו של חיים וייצמן]

א. אינני יודע. הדברים נכתבו ע"פ רשימותיה של אם סבי, שלא ציינה כלל שמות אנשים ומקומות ותאריכים (כנראה בעקבות חיי הבריחה וההסתרה שהיו מנת חלקה בבריה"מ).
ב. תודה על התיקון.