נפ' תשס"ו
מי יכול להוסיף פרטים לקורותיו, אישיותו, תלמידיו וחיבוריו וכו'?
גוראריה כתב:קלונימוס הזקן כתב:אגב בין הספרים שהועלו שם, ועדיין אינם מצויים בפאנל שפוגשים כל הגולשים, ישנו סט מכובד של חכם צרפתי בשם ר' רפאל יעקב ישראל "מנוחת אהרן" כרכים עבים (מאות עמודים) על כמה מסכתות,
[על יבמות - למעלה מ1000 עמודים, על זבחים - כמעט 1000 עמודים]
לא פתחתי ועיינתי בפנים, אך חיצונית היבול מרשים.
מישהו יודע פרטים על זהותו של ת"ח זה??
הג"ר רפאל ישראל זצ"ל נולד בי"ח תמוז תרצ"ז בעיר פאס שבמרוקו וכבר מקטנותו נודע בפיקחותו וחריפותו. בשנת תשי"ב והוא אך בן חמש עשרה קיים בנפשו "הוי גולה למקום תורה", עזב את ביתו וארצו ומולדתו ויחד עם חברו הטוב הרה"ג רבי גבריאל איטח שליט"א (מחבר הספר "יערב עליו שיחי"), נדדו ממרוקו של אז לישיבת "נצח ישראל" בעיר סונדרלנד שבאנגליה. הם לא ידעו מילה אחת באנגלית ולא נערך להם רישום מוקדם. כך נסעו להם שני נערים צעירים כשבידם רק פתק עם כתובת הישיבה אך בלבם אש לוהטת של אהבת התורה. הנסיעה לבד נמשכה שבוע. מיד בהגיעו לישיבה השקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו בלימוד התורה בשקידה יומם ולילה ללא ליאות וללא הפסק. (הוא התברך בכוחות גופניים חזקים ואת כל כחו השקיע בלימוד. פעם אחת אף אמר: טרם הגיעי לישיבה יכולתי להרים בן אדם שמשקלו שמונים וחמש ק"ג עם כפות הידים שלי, אבל ב"ה את כל הכוחות האלה השקעתי בלימוד התורה!).
קיבל על עצמו לחדש חידושים בכל סוגיא שילמד. אירע פעם כאשר הגיעה שעת לילה מאוחרת, העייפות גברה עליו וחבלי שינה אחזוהו, אלא שעדיין לא סיים להכין "חבורה" על הסוגיא שלמד ולא רצה לזוז מהקבלה שקיבל על עצמו. כיון שכך מילא קערה במים קרים, חלץ מנעליו וגרביו וטבל רגליו במים הקפואים כדי להתעורר ולהשאר בערנותו עד שישלים את הנושא בו עסק. מתוך התמדה ויגיעה שכאלו סיים את לימוד כל סדרי נשים ונזיקין שבש"ס משך עשרת השנים שלמד בישיבה. ואגב, בעשור זה שב הביתה רק פעמיים! לראשונה אחרי ארבע שנות לימוד בישיבה ופעם נוספת אחרי שש שנים נוספות. גם העיד עליו רבו הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן זצ"ל בהסכמתו לחידושיו, כי הצטיין בכל המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. באופן מיוחד דבק בתורתו של הג"ר אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ראש ישיבת ברנוביץ' וראה עצמו כתלמידו ממש!
בתקופה הזאת והוא עודנו בחור חיבר את ספריו הראשונים על המסכתות סוכה, פסחים, וזבחים. בחודש אדר תשכ"א עמד מתחת לחופתו עם תבל"ח מנב"ת הרבנית מזל תליט"א לבית ממן, ממשפחה רמת היחס משפחת ן' עטר מפאס. בשנים הללו חיבר את ספריו על מנחות וחולין, מהקשות שבמסכתות. בתקופה ההיא הוסמך להוראה ע"י הג"ר יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל ה"מנחת יצחק" שכיהן אז כרבה של מנצ'סטר. באמצע הבחינה באחד הפרטים אמר לו ה"מנחת יצחק" זצ"ל: "אני לא פסקתי כך אבל אתה צודק". מאוחר יותר הוסמך גם לדיינות ע"י רבו הגרח"ש לופיאן זצ"ל.
המשך יבוא בעזה"י
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: בברכה המשולשת ו־ 59 אורחים