איש_ספר כתב:יגל. הקישור חסום בפני. האם תוכל לעלות לכאן את הקובץ?
בבקשה (כאמור, כמעט הכל העתקה של גנחובסקי, לכן לא ראיתי צורך לסרוק מספרו):
http://www.aplaton.co.il/story_231הרב, הקומוניסט ומנהל הבנק
הכותרת הזו נשמעת אולי כמו תחילתה של בדיחה סטנדרטית, כזו שמככבים בה כמה גורמים בעלי מאפיינים מנוגדים בתכלית שעתידים לסיים את יחסיהם בשורת מחץ מחוייכת. אבל תאמינו או לא, מדובר בעצם באדם אחד. הרב חיים פסחוביץ', ליטאי לפי השתייכותו, ציוני במעשיו וקומוניסט בנטיותיו הפוליטיות, עלה ארצה כאדם אמיד למדי והקים בירושלים את ''בנק התחייה''. הבנק שלו, שהתמקם בדירת חדר וחצי ברחוב בן יהודה, העניק הלוואת קטנות לסטודנטים, לעניים ולסתם אנשים שהגיעו לסוף יכולתם לקנות מצרכים בהקפה. מתן ההלוואה היה כרוך תמיד על שיחות בנושאים שברומו של עולם , או ברומה של הלכה. דב גנחובסקי הנציח אותו בספרו ''סיפורים ירושלמיים''. ובכן, הנה ההנצחה האינטרנטית
עד לפני עשרים שנה בערך אפשר היה לראות במעלה רחוב בן יהודה את השלט הדהוי ''החברה להלוואות התחייה''. כיום נעלם גם השלט ועימו השריד האחרון לסיפורו של ''הרב האדום'', הרב חיים פסחוביץ'. ה''חברה להלוואת התחייה'' הייתה גלגולו האחרון של בנק התחייה בע''מ, שאותו ייסד והקים ''הרב האדום'' בירושלים בעלותו ארצה ב-1931. התאריך המדויק, כך נמסר לי מבנק ישראל, הוא 5.11.1931.
שמו של הרב פסחוביץ' אינו ידוע בימינו ואלמלא הפרק אודות ''הרב האדום'' בספרו של דב גנחובסקי, ''סיפורים ירושלמיים'', ספק אם מישהו היה מזכיר אותו בכלל. בחיפוש ברשת לא עולה הצירוף של שמו ושם משפחתו אפילו פעם אחת. לפיכך, יתכן בהחלט שמאמר זה הוא שיעלה אם וכאשר יחפש מישהו את הרב המיוחד הזה גם בעתיד.
רבי חיים כונה בפי רבים בשם ''הרב האדום'', ובניגוד ל''דני האדום'' למשל (אותו פעיל השמאל המהפכני ששמו יצא למרחוק במהלך מהומות הסטודנטים בצרפת ב-1968), לא היה זה בשל צבע שערו; כשהגיע ארצה כבר הלבין זקנו השחור של הרב לחלוטין. לכינוי זה זכה על שום דעותיו הפוליטיות דווקא. אף שהיה ''ליטאי'', חניך ''תנועת המוסר'', נהג בכמה מקומות כמנהג רבי של חסידים, ובית מדרשו, ''תורה ודעת'', נראה היה כ''שטיבל'' של חסידים, בייחוד בזמן ''הסעודה השלישית'' של שבת. אך לא כך נראו הדברים כשהחל לדרוש. הייתה לו תורה משלו, מעין פירוש רציונאליסטי-ריאליסטי לכתובים שנשען על השראה שמיימית לכינון חברה המבוססת על צדק חברתי. דרכו המיוחדת בפרשנות הפרידה בינו ובין המחנה הדתי בעיר הרבה יותר מדעותיו הפוליטיות, שאף הן לא חיבבוהו על הממסד, לרבות הממסד הרבני.
למי שלא גילה עניין בפוליטיקה ובפרשנות המקרא שלו היה ''הרב האדום'' מציל ומושיע. מי שנזקק להלוואה של כמה לירות – זה היה פחות או יותר גודל ההלוואה באותם ימים – ידע את הכתובת, ולפני הרב פסחוביץ' היו כולם שווים: קשי-יום מהשכונות, סטודנטים ''אדומים'' שבאו אליו בשל ''אדמימותו'', יושבי קפה ''ניצן'' הסמוך – הקושי לא היה בקבלת ההלוואה, אלא בכך שקבלתה הייתה כרוכה פחות בעניינים שבחומר ויותר בעניינים שברוח. על-פי טיבו של המקבל הייתה נערכת מעין שיחה, אם בפרשת השבוע ואם בפוליטיקה העולמית. במלים אחרות, השיחה הייתה תנאי הכרחי לביצוע ההלוואה. הרב היה חובב שיחה מושבע. ב''בנק התחייה'' היה תמיד זמן, וכשהעסקים היו חלשים אפשר היה לראות את ''הרב האדום'' עומד בפתח החצר שבה שכן הבנק ברחוב בן יהודה, ממתין ל''בן שיחה'' כלשהו.
הפירמה, אף שכל כולה שכנה בחדר וחצי באותה חצר עמוסה, נהגה כבנק לכל דבר ועניין. הציעו שם מניות ומניות בכורה, מניות יסוד ואגרות חוב. בפרוס כל שנה היה הרב פסחוביץ' כועס כעס רב, שכן מכרו אז בחנויות ובדוכנים מין כרטיס ''שנה טובה'' וצורתו צורת המחאה משוכה על שם ''בנק התחייה'' שהבטיח לבעליו ''חיים ארוכים עד מאה ועשרים'' ושאר נחמות וישועות, והדמיון המטעה בינו ובין ההמחאות של ''בנק התחייה בע''מ'' גרם הפסדים. לימים, כשהרב פסחוביץ' לא היה יכול עוד להתמודד עם דרישותיהם של פקידים ותביעותיהם של מפקחים צרי-עין למיניהם הפך הבנק ל''חברה להלוואות''.
חיים פסחוביץ' נולד בליפנישקי שבליטא בשנת 1877. הוא התחנך השורה של ישיבות, בהן אישישוק, לידא, סלבודקה ובריסק. מהפכן היה מאז ומתמיד. את המהפכה הראשונה שלו ארגן ביבישבת סלבודקה, ישיבת האם של ''תורת המוסר''. הוא שהכניס לישיבה ספרי השכלה, רחמנא ליצלן, מ''דור דור ודורשיו'' של וייס ועד ''חטאת נעורים'' של ליליינבלום. לימים נהג לייחס לעצמו את הפילוג הגדול שחל בסלבודקה (). הישיבה מנעה ממנו את התמיכה המקובלת בשל מעשיו. הוא תבע את הישיבה לדין תורה אצל רבה של קובנה (סלבודקה הייתה פרבר של קובנה), רבי הירש בן הגאון רבי יצחק-אלחנן ספקטור. לפי מה שסיפר ''הרב האדום'' לדב גנחובסקי (שפרסם את הדברים בספרו ''סיפורים ירושלמיים'') אמר לו רבי הירש שאם רוב התלמידים יתמוך בו ייטול הוא, הרב, את הישיבה תחת חסותו וידאג לכלכלת התלמידים. כאשר הלכו יותר ממאה וחמישים מבחורי הישיבה אחר ''הרב האדום'' להשכלה ולציונות ו''כבשו'' את הישיבה קיים רבי הירש את הבטחתו. לישיבה זו קראו בשם ''בית יצחק'' על שם רבי יצחק אלחנן, ואילו המיעוט ייסד ישיבה חדשה בשם ''בית ישראל'', על שם הרב ישראל סלנטר (או ישראל מסלנט).
דמיון ועובדות חברו יחד בסיפוריו של ''הרב האדום'' וקשה היה להבין מתי, במהלך דרכו הארוכה, הגיע אל הקומוניזם. ככל הנראה התרחש תהליך זה מייד לאחר המהפכה ברוסיה. כך או כך, הוא היה מחסידיה של ברית המועצות והרבה לספר בשבחיה בשיחותיו. אל דעותיו אלה הגיע בעיקר דרך פרשנותו למקרא.
הוא נהג לספר כיצד החל לדרוש את דרשותיו על פרשות השבוע בדרך הרציונאלית שפיתח לעצמו עוד בהיותו מתלמידי הרב חיים סולובייצ'יק בבריסק, בבית המדרש הישן של ה''הקדש'' שם. בימי מלחמת העולם הראשונה היה דרשן באחד מבתי המדרש של וילנה, ''ירושלים דליטא''. אי-שם במהלך דרכו, לפני עלייתו ארצה, הפך בחור הישיבה העני מסלבודקה, ששימש כרב בכמה עיירות קטנות בליטא, לבעל בעמיו, בעל נכסים לא מבוטלים. את רכושו הביא עימו ארצה ובאמצעותו הוקם ''בנק התחייה''.
את שנות מלחמת העולם השנייה עשה ''הרב האדום'' באמריקה דווקא. הוא נסע לשם כדי להפיץ את דעותיו וכדי לגייס בעלי מניות חדשים לבנק שלו. כספו אזל עוד לפני שפרצה המלחמה והוא נתקע שם עד תום המלחמה. שהותו שם לא תרמה לשינוי דעותיו; להיפך.
כשהוקמה המדינה היה הרב פסחוביץ' ל''אטרקציה'' במחנה הקומוניסטי, ולימים אף הופיע ברשימת המועמדים של מק''י בבחירות לכנסת הראשונה, כנציג הסקטור הדתי במפלגה. אולם בסופו של דבר לא רצו בו אלא לשם קישוט. תמימותו, כפי שבאה לידי ביטוי בחוברות שהוציא ובדרשות שנשא, הייתה משום קוריוז בלבד. הרב פסחוביץ' נפטר בירושלים ב-1956.
''בנק התחייה'' היה אחד מבנקים רבים שהוקמו בירושלים ובארץ כולה באותן שנים, בסוף שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים. למרות שמותיהם ה''מפוצצים'' ומכלול ''מניותיהם'' וכל שאר דימויי ''הבנקים האמיתיים'' שהשתמשו בהם, לא היו אלא מעין ''חנויות'' להלוואות בריבית, אך כמה מהם היו לסיפורים בפני עצמם, בזכותם או בזכות האנשים שהקימו אותם. הבנק של ''הרב האדום'', דווקא בזכות מערכת הניגודים הזו בדמותו של מייסדו ובעליו ומנהלו, בוודאי ראוי לציון מיוחד בין שאר ''המוסדות הפיננסיים'' של ירושלים שהייתה.
****
אם פותח האשכול מחפש את צאצאי הרב פסחוביץ', הרי שבתגובות באתר הנ"ל הגיבה לפני פחות משנה אשה שהזדהתה בשם "נעמי סחף" (כתובת המייל שלה
amnon@maaganm.co.il), וכתבה שהיא בתו של זבולון בן הרב חיים פסחוביץ', ואביה עודו בין החיים.