פורום אוצר החכמה

מסמכים מעניינים [שהועלו בבחדרי]:




שימו לב ל:
חיים קנייבסקי - שקדן נפלא ...
גדליה נדל - עלוי ....

ואם כבר לחלוקת התמיכה שבשולי הגליון

נ.ב. שמישהו ימצא כותרת מתאימה, אני לא בקטעים האלה, וגם ההוא שביקש ממני להעלות לא מצא כותרת

מהרשימה נראה שרק המיוחסים זכו למלגות.

נו, הרי על זאת כבר בכה התנא האלוקי ר' עקיבא

"והיה רבי עקיבה יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבתיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה"
(ירושלמי ברכות פ"ד דף ז ה"א)

ב"ה

ממה ששמעתי מרן הגרשי"ח קנייבסקי שליט"א, יש לו סדר לימוד מיוחד שבו הוא מסיים כל שנה את התנ"ך, משנה, שני התלמודים, קובצי מדרשי חז"ל, ספרי הלה ופסיקה.
הסדר הוא לפי שנה של שנים-עשר חודשים, ובחודש השלושה-עשר שבשנה מעוברת הוא כותב את חיבוריו. ייתכן ולא רק אז, אך לפחות בעיקר. כך שמעתי מהרה"ג ישראל שאול קירשטיין שליט"א, ראש ישיבת ההסדר קריית שמונה שחותנו שאיני זוכר את שמו היה שותף בהקמת ישיבות שונות ובהן מהידועות ביותר.

הצורב העילוי המצוין ר' נפתלי טפלי הנ"ל נלב"ע בצעירותו, ידידו ורעו [עוד מישיבת 'תפארת ציון'] מרן הגר"ח שליט"א הוציא לע"נ ספר 'זכר נפתלי' מתוך כתביו. הספר נד' במהדורת סטענסיל מצומצמת ואיננו מצוי כ"כ. מצאתיו באוצה"ס של כולל תורה וחיים ברח' רבי עקיבא בב"ב. מלא מזן אל זן בקונט' מלאי סיכומים וידיעות בהירות לפי נושאים, הערות בנושאים מגוונים, וכן מאמרים והספדים על המחבר המנוח.

יבלחט"א הגאון הגדול ר' יצחק דז'ימטרובסקי שליט"א הוא באמת חזיון מופלא בתקופתינו. מלבד גאונותו העצומה וידיעותיו במרחבי הש"ס והפוסקים, ניכר בו שקידה נפרזה ושקיעות נדירה בלימוד. מחזה נהדר הוא לראותו הוגה בעיונו בש"ך או בקצות אחוז שרעפים, ואינו שת לבו לכל הסובב. שלוה וענות חן נסוכים על פניו האצילות, וצניעותו הרבה כובשת את בנות הקול לבל יכריזו על תורתו מבחוץ.

שמעתי פעם מידידו הגאון הגדול ר' יעקב אידלשטיין שליט"א, כי באמת ר' יצחק הוא מגדולי הדור ממש, אלא שאינו חותם על כרוזים...

מהרשימה הראשונה הנוספת רובם התפרסמו לימים, ר' אלי' מישקובסקי זצ"ל רב ור"מ כפר חסידים. ר' משה שמואל שפירא זצ"ל מבאר יעקב, ר' ראובן יוסף גרשונוביץ זצ"ל מנתיבות. הפחות ידועים כר' זאב וילנסקי זצ"ל, אחיו של ר' יונה מינסקער בעל יונת אלם, שהיה מן המוציאים לאור את תורתו של רבו הגרב"ד מקמניץ ור' יענק'ב רוטברד, ת"ח צנוע בפ"ת, בן משפחת המשגיח ר' אברהם גרודז'נסקי זצוק"ל מסלבודקה.

הרשימה השניה ג"כ כולם מפורסמים, מי ברבנות ודיינות (ר' יחיא'ל וילנסקי מת"א, ר' שמחה קפלן מצפת), ומי בהרבצת תורה (כאחים הגדולים ר' שמוא'ל ור' יוסף רוזובסקי זצ"ל, מאותה תקופה מסופר כי לעתים השכנים הזמינו משטרה מגודל הצעקות והריתחא דאורייתא ששררו שם, ר' צבי מרקוביץ שהרביץ תורה בר"ג ובקרלין בירושלים, ר' מרדכי מן מבית הלל בב"ב, ר' זלמן רוטברג מבית מאיר).

ר' שרגא גרוסברד זצ"ל, לפי הסיפורים היה ג"כ למדן מופלג מאוד. אני כשכן קרוב לספסל התפילה בישיבת פוניבז' לצעירים זוכרו מעת זקנותו, בפרישקייט החיננית שאפפה אותו, וב'מחנך' האיכפתי שבו. עם הזמן הוא מצא בחור צעיר ש'פזל' לרחוב והיה רחוק מעולמה של תורה ותפילה, הוא הקדיש לו יחס ומאמצים, שלימים נתנו פירות.

ר' וועלועל אידילמאן, כשמו כן הוא, (וכבר יצא עליו ספר בשם זה), נעים לראות את כוחו גם בתורה, לנו הוא זכור בצדקותו וביראתו המופלגת, שהיה מתפלל מעריב עם שמו"ע ארוך ב'איצקוביץ', המנינים מתחלפים, והוא עודנו במקומו שופך צקון לחש.

ברשימה הרביעית מלבד השמות המוכרים, נראה כי לפחות שנים בין החיים שיאריכו ימים, ר' שרגא פלונצ'ק ור' משה צביון. האחרון - ת"ח מופלג ובעל מעשים ששימש בעבר כר"מ בתפארת ציון, ואח"כ במשך שנים ניהל בהתנדבות את ה'מתמידים' שבבית צ'רנסקי בב"ב.

ר' יצחק וסרמן זצ"ל כיהן כראש ישיבת אהל יעקב בב"ב.

עוד פרטים על הנותרים יתקבלו בתודה.

בהזדמנות זו ארשה לעצמי לשאול, עד איזו שנה התקיימה ישיבת לומזא כישיבה, ומתי הפכה לכולל?

בליל ש"ק האחרון נלב"ע אחד ממיוחדי תלמידיה בתקופה מאוחרת יותר, הג"ר אליעזר גולדברג זצ"ל, מרביץ תורה וגומל חסדים, שהיה מקורב מאוד לרה"י הגרי"מ גורדון זצ"ל. במאמר הנפלא על הגרי"מ שראה אור בא' מקבצי ישורון, מאת הרב מרדכי וינגורט, ישנם הרבה עדויות שלו.

ועוד דבר מעניין ראוי לציון, רבינו חיים שליט"א מוכר כבר בצעירותו ממש כ'בעל תפיסה מהירה', יתנו זאת אל לבם כל מוציאי הדיבה על כשרונותיו ה'חלשים' וראשו ה'סתום' [באותה תקופה, לגירסתם]. הבל ורעות רוח.

ב"ה

הגר"י דז'ימטרובסקי שליט"א הוא מראשי ישיבת קול יעקב. גיסיו הם: הגאונים הרב חיים שלמה ליבוביץ שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' וראש ישיבת קמניץ; הרב נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת "נזר התורה"; הרב עוזיאל משה רוטשטיין זצ"ל, מחבר ספרי "נחלת משה"; החוקר הרב דב צבי רוטשטיין שליט"א; הרב בן ציון פלמן שליט"א, רב שכונת "נחלת משה" בבני ברק; והרב פנחס שרייבר זצ"ל, שהיה רב ואב"ד באשדוד.

רב פעלים כתב:ב"ה

הגר"י דז'ימטרובסקי שליט"א הוא מראשי ישיבת קול יעקב. גיסיו הם: הגאונים הרב חיים שלמה ליבוביץ שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' וראש ישיבת קמניץ; הרב נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת "נזר התורה"; הרב עוזיאל משה רוטשטיין זצ"ל, מחבר ספרי "נחלת משה"; החוקר הרב דב צבי רוטשטיין שליט"א; הרב בן ציון פלמן שליט"א, רב שכונת "נחלת משה" בבני ברק; והרב פנחס שרייבר זצ"ל, שהיה רב ואב"ד באשדוד.

רק הגרח"ש שליט"א הוא גיסו, אחי הרבנית שתחי' לבית הג"ר יעקב משה ליבוביץ זצ"ל מקמניץ.

ורב פעלים ס"ל דחתניה דרבי אברהם יצחק רוטשטיין הוא ובהא תליא פלוגתתם.

גוראריה כתב:ורב פעלים ס"ל דחתניה דרבי אברהם יצחק רוטשטיין הוא ובהא תליא פלוגתתם.

עוד מעט כבר יהיה 'אלו ואלו דברי א"ח'...
ובכן, אם כבר אז נזכרתי, ידוע כי מרן הגרב"ד זי"ע בירך את הרבנית שתחי' בילדותה שתזכה להינשא לת"ח...

באוצה"ס של היש"ק בה למדתי היה את הספר זכר נפתלי ואני זוכר קושיא חריפה שהובאה שם בשם מהריל"ד:
א. י"א דלא ירבה לו נשים הוא רק נשים ולא פלגשים.
ב. י"א דפלגש היא אשה בלא כתובה
ג. אם עבדינן כתובה מדרש הרי שכתיב ביה 'לכשתנשאי לאחר תיטלי כתובתך'
ד. אשת מלך אם אינה יכולה להנשא גם למלך אחר א"כ לעולם אין לה כתובה
ה. א"כ לא משכח"ל לעולם איסור דלא ירבה לו נשים.
---------
ר' נפתלי טפלי היה נכה אאל"ט, ולא התחתן אף פעם. היתה לו אחות גב' מרים (רווקה אף היא, והיה גם היא חולה, אולי שיתוק ילדים רח"ל) ששירים שלה פורסמו בספר. בגי' דינקותא שלי אני זוכר שהיא התגוררה ברחוב ברטנורא פינת חזו"א. ונשים צדקניות היו מתכנסות בביתה בכל שבת. יהי זכרם ברוך.

איש_ספר כתב:באוצה"ס של היש"ק בה למדתי היה את הספר זכר נפתלי ואני זוכר קושיא חריפה שהובאה שם בשם מהריל"ד....

ומפני מה אין ספר זה באוצר הספרים דכאן?

איש_ספר כתב:ר' נפתלי טפלי היה נכה אאל"ט, ולא התחתן אף פעם.

מתוך דרך שיחה, מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א:

את המכתב הנ"ל הבאתי פעם לבחור שהיה מסתופף בחצר הגרח"ק, כשהראהו לו קרא הגרח"ק לאשתו, ואמר לה: תראי מה כתבו עלי כשהייתי בחור צעיר.

רב פעלים כתב:ב"ה

הגר"י דז'ימטרובסקי שליט"א הוא מראשי ישיבת קול יעקב. גיסיו הם: הגאונים הרב חיים שלמה ליבוביץ שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' וראש ישיבת קמניץ; הרב נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת "נזר התורה"; הרב עוזיאל משה רוטשטיין זצ"ל, מחבר ספרי "נחלת משה"; החוקר הרב דב צבי רוטשטיין שליט"א; הרב בן ציון פלמן שליט"א, רב שכונת "נחלת משה" בבני ברק; והרב פנחס שרייבר זצ"ל, שהיה רב ואב"ד באשדוד.

הרב ד"צ רוטשטיין נתבש"ם לפני שנים אחדות.

ספרן כתב: הרב ד"צ רוטשטיין נתבש"ם לפני שנים אחדות.

אכן, נפטר בתש"ס בגיל 70.

ב"ה

האם יוסף קרביץ המופיע כאן הוא הרב יוסף קרביץ שהיה ר"מ ב"מדרשיית נעם" בפרדס חנה ונשא לאישה את ציפורה לבית הוטנר, בת הגאון הרב נפתלי מנחם הוטנר זצ"ל, בן הגאון הרב יוסף זונדל הוטנר זצוק"ל?

הגאון הרב שמואל קיבלביץ זצ"ל (נפטר בתשס"ד) היה מראשי ישיבת "עץ חיים" וחתנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל, מראשי הישיבה לפניו וכיהן לצדו של מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל.

הגאון הרב יצחק ברנשטיין שליט"א הוא מראשי ישיבת "כנסת חזקיהו" ומבוגרי הישיבה. חתנו של הרב שלמה מישקובסקי, בן הגאון הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי זצוק"ל שעל שמו הוקמה הישיבה).

הגאון הרב גדליה נדל זצ"ל הייתה דמות מיוחדת ומקורית וגדול בתורה וביראה שהחזו"א התפעל ממנו ואף הרב נדל היה ממקורביו. אך לא נודע כאחד הרבנים הבולטים בציבור הליטאי ככל הנראה עקב דעותיו העצמאיות והמקוריות, אף שלא בדרכו של החזו"א והיה יותר קרוב לדעותיהם של נטורי קרתא מאשר להשקפת החזו"א.

האם שמחה שולמן הוא המופיע מסוף הדף בקישור הזה: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/55?

הגאון הרב ישראל סורוצקין זצ"ל, בן מרן הגאון הרב זלמן סורוצקין זצ'"ל וחתן הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל כשנשא לאישה את בתו חסידה (פטירתה מוזכרת בירחון "בית יעקב" בגיליון 232-233, סיוון תשל"ט, עמ' 41). עליו מעט בקישור הבא (בעמ' 30): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28299&pgnum=30. לא מוזכר שם שהיה דיין חבר בית הדין הרבני המחוזי תל־אביב-יפו.

האם יהושע לחובר הוא הרב יהושע לחובר, אביו של הרב משה לחובר מנתניה (עליו כאן: http://netanya.israelnow.co.il/a5451-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)?

האם יעקב מרקביץ הוא הרב שהיה אב"ד של חסידי גור בבני-ברק?

נוטר הכרמים כתב:בהזדמנות זו ארשה לעצמי לשאול, עד איזו שנה התקיימה ישיבת לומזא כישיבה, ומתי הפכה לכולל?

הישיבה עברה כמה גלגולים.
הניסיון האחרון לפתוח את הישיבה מחדש, היה בשנת תשל"ד, באלול תשל"ג הגיעה קבוצה גדולה של בחורים, אבל בעקבות המלחמה שהחלה ביום כיפור באותה שנה, נתפזרו הבחורים לכל עבר, והישיבה לא קמה שוב.

בעניין רבי חיים קנייבסקי לאחר התלבטות אענה חלקי באימה וביראה. שמעתי מהגאון רבי גבריאל יוסף לוי {בשיחת חיזוק שאמר אותה ברבים ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב} שרבי חיים בעצמו מספר מדי פעם שבצעירותו אביו זיע"א היה מבקש מכל מיני אנשים שיתפללו על בנו מכיוון שהוא "שלאכט בעל כשרון" כשהוא מסיים לספר את זה הוא מצביע על הארון בביתו שמכיל את ספריו ואומר תראו מה יצא מה"שלאכט בעל כשרון" עד כאן דברי ראש ישיבת באר התורה שליט"א ואינני אלא כמראה מקום הוא לו ותו לא

ב"ה

מהם השמות במספרים 6, 9 ו-10 בחלון השני? בכל שם מהם ישנו חלק שלא ברור לגמרי.

רב פעלים כתב:ב"ה



הגאון הרב שמואל קיבלביץ זצ"ל (נפטר בתשס"ד) היה מראשי ישיבת "עץ חיים" וחתנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל, מראשי הישיבה לפניו וכיהן לצדו של מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל.

הגאון הרב יצחק ברנשטיין שליט"א הוא מראשי ישיבת "כנסת חזקיהו" ומבוגרי הישיבה. חתנו של הרב שלמה מישקובסקי, בן הגאון הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי זצוק"ל שעל שמו הוקמה הישיבה).

הגר"ש קיבלביץ זצ"ל היה מכונה ר' שמואל לובצ'ער ושימש בשנותיו האחרונות כאחד מעורכי "אוצר מפרשי התלמוד".

אביו של הר"י ברנשטיין מכפ"ח שימש כר"מ במכינה של ישיבת מרכז הרב ( ידועים פרטים על מוסד זה ?) אולם מי לידינו יתקע שהכוונה אליו ולא לבעל אותו שם, מחבר סדרת הספרים "הערות" ראש כולל בירושלים וחותנו של האב"ד ר' אברהם שינפלד שיחי' ?

שוב ראיתי שצדקתי והכוונה אכן לבעל ה"הערות" שהרי שם חותנו ותפקידו מפורשים ברשימה. עיי"ש. רי"ב מכפ"ח לא למד מעולם בלומז'ה (כמדומני שהגיע לזכרון יעקב, מקום משכנה הקודם של ישיבת כנסת חזקי', מישיבת כפר הרואה)

ספרן כתב:אביו של הר"י ברנשטיין מכפ"ח שימש כר"מ במכינה של ישיבת מרכז הרב (ידועים פרטים על מוסד זה?) אולם מי לידינו יתקע שהכוונה אליו ולא לבעל אותו שם, מחבר סדרת הספרים "הערות" ראש כולל בירושלים וחותנו של האב"ד ר' אברהם שינפלד שיחי'?

1. המכינה של ישיבת מרכז הרב היא "ישיבת ירושלים לצעירים [שעל יד מרכז הרב]" המכונה בקיצור "ישיבה לצעירים" ואף מבטאים פעמים רבות את הקיצור בר"ת בלבד (יַשְׁלָ"צ) שלא בעיה למצוא עליה מידע ויש לה אתר (http://www.yyl.manhi.org.il/home/P100.jsp) וגם ערך בויקיפדיה.
2. מה שם אביו של ר"י כפ"ח ושמו של הגר"י ברנשטיין שלמד בלומז'ה?

כמובן שהכוונה לשני יצחק ברנשטיין, האחד בעל ה"הערות" שכבר הלך לעולמו ועליו נתכוונו ברשימה שבראש האשכול והשני יבדל"ח, אין לו קשר ללומז'ה ועדיין משמש כר"מ בכפ"ח, יאריך ימים על ממלכתו. (אביו של האחרון היה ר"מ במכינת מרכז הרב)

[ לפני הודעה זו באה בקשתו של "רב פעלים" לבאר לו שוב, באר היטב כמה יצחק ברנשטיין איכא בשוקא ומי נוגע לענינינו ומי לאו, ושוב נמחקה הודעתו]

כתב רב פעלים:

[quot'[/b]


1. המכינה של ישיבת מרכז הרב היא "ישיבת ירושלים לצעירים [שעל יד מרכז הרב]" המכונה בקיצור "ישיבה לצעירים" ואף מבטאים פעמים רבות את הקיצור בר"ת בלבד (יַשְׁלָ"צ) שלא בעיה למצוא עליה מידע ויש לה אתר (http://www.yyl.manhi.org.il/home/P100.jsp) וגם ערך בויקיפדיה.
[/quote]

שלא כדבריך, בכ"ז קיימת בעיה במציאת חומר. מדובר על המכינה שהיתה לפני למעלה משישים - שבעים שנה. בקישורים שהוזכרו, מדובר על ישיבה לצעירים שהוקמה רק בשנת תשכ"ד. על המכינה הישנה אין מאומה. מי היו הרמי"ם שם ? מתי נוסדה ? כמה זמן התקיימה ? האם למדו בה לימודי חול ?

ספרן כתב: שלא כדבריך, בכ"ז קיימת בעיה במציאת חומר. מדובר על המכינה שהיתה לפני למעלה משישים - שבעים שנה. בקישורים שהוזכרו, מדובר על ישיבה לצעירים שהוקמה רק בשנת תשכ"ד. על המכינה הישנה אין מאומה. מי היו הרמי"ם שם ? מתי נוסדה ? כמה זמן התקיימה ? האם למדו בה לימודי חול ?

תודה על התיקון!
אשמח מאוד לדעת על מכינה זו!
"הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל!" (כך במקור!)

הרב יצחק אליהו ב"ר נחמן לייב ברנשטיין זצ"ל

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

רב פעלים כתב:

ספרן כתב: שלא כדבריך, בכ"ז קיימת בעיה במציאת חומר. מדובר על המכינה שהיתה לפני למעלה משישים - שבעים שנה. בקישורים שהוזכרו, מדובר על ישיבה לצעירים שהוקמה רק בשנת תשכ"ד. על המכינה הישנה אין מאומה. מי היו הרמי"ם שם ? מתי נוסדה ? כמה זמן התקיימה ? האם למדו בה לימודי חול ?

תודה על התיקון!
אשמח מאוד לדעת על מכינה זו!
"הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל!" (כך במקור!)

המכינה נוסדה ע"י שניים מתלמידי הראי"ה קוק, ומקומה היה ברחוב אגריפס בירושלים (חדר האוכל היה בביתו הראשון של הרב קוק בירושלים ברחוב הנביאים. חדר אוכל זה שימש גם את תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בסמוך). חיים הרצוג למד שם בצעירותו. הישיבה נסגרה לפני כחמישים שנה.

מעט עליה ניתן לקרוא בסוף ספרו של הרב ד"ר יוחאי רודיק 'חיים של יצירה'.

נוטר הכרמים כתב:ועוד דבר מעניין ראוי לציון, רבינו חיים שליט"א מוכר כבר בצעירותו ממש כ'בעל תפיסה מהירה', יתנו זאת אל לבם כל מוציאי הדיבה על כשרונותיו ה'חלשים' וראשו ה'סתום' [באותה תקופה, לגירסתם]. הבל ורעות רוח.

בן אליהו כתב:בעניין רבי חיים קנייבסקי לאחר התלבטות אענה חלקי באימה וביראה. שמעתי מהגאון רבי גבריאל יוסף לוי {בשיחת חיזוק שאמר אותה ברבים ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב} שרבי חיים בעצמו מספר מדי פעם שבצעירותו אביו זיע"א היה מבקש מכל מיני אנשים שיתפללו על בנו מכיוון שהוא "שלאכט בעל כשרון" כשהוא מסיים לספר את זה הוא מצביע על הארון בביתו שמכיל את ספריו ואומר תראו מה יצא מה"שלאכט בעל כשרון" עד כאן דברי ראש ישיבת באר התורה שליט"א ואינני אלא כמראה מקום הוא לו ותו לא

וכן גם אני שמעתי שהגר"ח בצעירותו פנה לאביו זצ"ל ב'יאוש' וטען בפניו שלא מצליח להבין את הלימוד וענהו אביו "לא צריך להבין! צריך ללמוד!".
ר' נוטר היש באפשרותך לברר את הדברים בצורה ברורה?

[ואולי באמת הדברים היו לפני גיל 16]

אני לא אחראי לסיפורי מעשיות שונים, כפי שכבר ידועה דעתו של מרן הסטייפלער בענין המעשיות, והיא לו נדפסה בקריינא דאיגרתא באיזהו מקומן.

בנוגע לעצם הענין, שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מנאמן בית הגר"ח שליט"א, הג"ר אליהו מן שליט"א ר"מ בישיבת אור ישראל בפ"ת, השתלשלות שלמה של מעשה שאירע בתחילת השנה שעברה בארה"ב, כאשר מאן דהו אמר ברבים את הגירסא הנ"ל, בענין כשרונות הגרח"ק שליט"א, לעורר הציבור ולתועלת וכו', ולאחמ"כ ראה רעות רבות וצרות, וביררו אצל מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל על כשרונותיו בצעירותו בלמדו אצלו, ואמר שזה שקר מוחלט, ויבקשו מחילה, וכן הוה, וכו' וכו', היו כאן עוד המשכים שאיני זוכרם במדויק.

בכל אופן, ע"ד כלל נראה ליישב הכל בפשיטות, שכמה מיני כשרון יש, ואע"פ שבודאי שבתפיסה מהירה ובזכרון מצוין ועוד כשרונות נתברך כבר מקטנותו, [וכמובן גם בשקידתו הנשגבה והנדירה, פעם התבטא מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ש'התמדה זה ג"כ כשרון', ודפח"ח, כמה נכונים הדברים!], אבל יתכן כי בחלקים מסוימים של חריפות ופלפול או כח החידוש וכיו"ב נפל מיתר חבריו, וכפי שנראה במסמכים הודגשו מעלות אלו יותר בערכם, וחסר זה בלט במיוחד, הן על רקע עליונותו בכל מעלותיו, והן בהתחשב בכך שהאוירה הלמדנית בישיבות שמה יותר דגש על כך. כל זה בדרך אפשר, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.

ואגב, הגאון המקובל ר' יעקב עדס שליט"א באחד מספריו כבר קובל על כך בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל על המגמה ה'חינוכית' הנ"ל, לפיה על ברוכי הכשרונות ובעלי התפיסה המהירה להתנצל ולהתבייש במעלותיהם, שכן אולי יעמדו להם לרועץ שלא יוכלו לגדול, תחת שבעבר עודדו ופיתחו אצל המסוגלים לגדלות את ה'כלים' שנמצאו בהם, זאת לצד טיפוח וגידול השאר על יתרונותיהם ונתוניהם השונים.

רב פעלים כתב:ב"ה

האם יוסף קרביץ המופיע כאן הוא הרב יוסף קרביץ שהיה ר"מ ב"מדרשיית נעם" בפרדס חנה ונשא לאישה את ציפורה לבית הוטנר, בת הגאון הרב נפתלי מנחם הוטנר זצ"ל, בן הגאון הרב יוסף זונדל הוטנר זצוק"ל?

הגאון הרב שמואל קיבלביץ זצ"ל (נפטר בתשס"ד) היה מראשי ישיבת "עץ חיים" וחתנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל, מראשי הישיבה לפניו וכיהן לצדו של מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל.

הגאון הרב יצחק ברנשטיין שליט"א הוא מראשי ישיבת "כנסת חזקיהו" ומבוגרי הישיבה. חתנו של הרב שלמה מישקובסקי, בן הגאון הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי זצוק"ל שעל שמו הוקמה הישיבה).

הגאון הרב גדליה נדל זצ"ל הייתה דמות מיוחדת ומקורית וגדול בתורה וביראה שהחזו"א התפעל ממנו ואף הרב נדל היה ממקורביו. אך לא נודע כאחד הרבנים הבולטים בציבור הליטאי ככל הנראה עקב דעותיו העצמאיות והמקוריות, אף שלא בדרכו של החזו"א והיה יותר קרוב לדעותיהם של נטורי קרתא מאשר להשקפת החזו"א.

האם שמחה שולמן הוא המופיע מסוף הדף בקישור הזה: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/55?

הגאון הרב ישראל סורוצקין זצ"ל, בן מרן הגאון הרב זלמן סורוצקין זצ'"ל וחתן הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל כשנשא לאישה את בתו חסידה (פטירתה מוזכרת בירחון "בית יעקב" בגיליון 232-233, סיוון תשל"ט, עמ' 41). עליו מעט בקישור הבא (בעמ' 30): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28299&pgnum=30. לא מוזכר שם שהיה דיין חבר בית הדין הרבני המחוזי תל־אביב-יפו.

האם יהושע לחובר הוא הרב יהושע לחובר, אביו של הרב משה לחובר מנתניה (עליו כאן: http://netanya.israelnow.co.il/a5451-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)?

האם יעקב מרקביץ הוא הרב שהיה אב"ד של חסידי גור בבני-ברק?

1. בנןוגע להרב קרביץ, מסתבר.
2. בנוגע להגר"י ברנשטיין כבר תוקן.
3. בנוגע לג"ר יעקב מרדכי מרקוביץ זצ"ל, הרב מב"ב היה אב"ד נור שבפולין, והוא חותנם של הג"ר משה יברוב זצ"ל, ויבלחט"א מו"ר הגר"נ נבנצאל שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים. לא מסתדר עם הגיל שילמד בלומזא בשנים אלו.

רב פעלים כתב:

ספרן כתב: הרב ד"צ רוטשטיין נתבש"ם לפני שנים אחדות.

אכן, נפטר בתש"ס בגיל 70.

נפלא, רק עכשיו, בהביטי ע"פ חיבורו 'ס"ת מנוקד', חיפשתי אנה ואנה למצוא מידע עליו ולא מצאתי מאומה. מישהו יכול לסקור בקצרה תולדותיו, בבקשה?

בבקשה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7% ... 7%99%D7%9F
הרב דב צבי רוטשטיין (תר"ץ, 1930-תש"ס, 2000) היה תלמיד חכם ליטאי, מחבר ספרים, חוקר ועורך תורני.
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 תולדות חייו
2 משפחתו
3 מפרסומיו
4 הערות שוליים

[עריכה] תולדות חייו

נולד בירושלים לאברהם יצחק רוטשטיין, ראש בית היתומים דיסקין, ולאלטה ברכה, בת חזקיהו יוסף קרלנשטיין, ממקורבי החזון איש. מצעירותו נחשב עילוי. בגיל עשר פרסם בביטאון תורני סדרת הערות על פרק "השותפין" שבמסכת בבא בתרא. בהיותו בן 12 נכנס ללמוד בישיבת קול תורה בירושלים, בחברת נערים בני 16 ומעלה, ובגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם זכה לקרבה מראשי הישיבה. הרב דב צבי רוטשטיין היה מקורב לחזון איש ולהרב מבריסק, וניהל עמם חליפת מכתבים‏[1].

בשנת תש"י (1950), בהיותו בן 20, נשא את דבורה שקול, בתו של הרב ישראל יצחק שקול. לאחר נישואיו התגורר בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק ולימד בישיבת תפארת ציון. לאחר מכן עמד במשך מספר שנים בראשות ישיבה בעיר רמלה.

בשנות ה-70 נישא בשנית לשרה לאה והתגורר בניו יורק, שם עמד בראש מכון צבי למורשת גדולי ישראל. במסגרת המכון עסק בעריכת הספר "שיטה מקובצת" למסכת בבא קמא. גולת הכותרת של עריכותיו התורניות היא הוצאתן של שו"ת הרי"ף, עליה קיבל את הסכמותיהם של הרב יוסף דב סולוביצ'יק מבוסטון והרב יוסף קאפח.

בשנות ה-80 שב לישראל והתגורר בירושלים. הוא המשיך במחקריו התורניים ואיגד סביבו קבוצת תלמידים שדבקו בשיטתו המחשבתית והתורנית. בשנות ה-90 הסתופפה סביבו קבוצת בעלי תשובה, ובהם איקא ישראלי שהיה שכנו, הסופר אמנון אריאלי והפסל דני כץ. הוא מסר להם שיעורים תורניים משולבים בנושאי הגות ומחשבה.

הרב רוטשטיין היה ידען ובקי בתחומים תורניים רבים ועסק גם בהגות ופילוסופיה כללית. הוא ניהל חליפת מכתבים עם דוד בן-גוריון בנושאים פילוסופיים והשקפתיים‏[2]. היה בקי בכתבים נוצריים לצורך ויכוחיו עם ספרני הוותיקן.

רוב מחקריו נשארו בכתב יד ולא יצאו לאור. אחת ההשערות לסיבה לכך היא משום שבאופיו הדקדקני ובחתירתו לשלמות ראה את יצירותיו כטיוטה בלבד. בין השאר חיבר בשנות ה-60 את הספר הלכות שביעית, אך הוא לא פורסם מעולם‏[3]. כמו כן ערך הגהות על הרמב"ם מכתבי יד קדמונים, אך לא פרסמן. גם חיבורו המקיף "מידת סדום" לא נדפס כספר אלא הופיע בצילום של הדפסת מכונת כתיבה ('סטנסיל').

מלבד עיסוקו התורני והמחקרי עסק גם בציור ובתחריטי עץ.
[עריכה] משפחתו

בתו היא הסופרת מנוחה בקרמן. גיסיו מנישואיו לבתו של הרב שקול היו: הרב רפאל יצחק וסרמן, ראש ישיבת אהל יעקב בבני ברק, והרב שמריהו גריינימן, בן אחות החזון איש שהוציא את ספריו לאחר פטירתו.

אחיו: הרב עוזיאל משה רוטשטיין, מחבר ספרי "נחלת משה" (נפטר ב-1973), הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה בירושלים והרב ברוך שמעון רוטשטיין. אחיותיו נישאו לרב פנחס שרייבר, לרב בן ציון פלמן, רב שכונת נחלת משה בבני ברק, ולרב חיים שלמה ליבוביץ, מראשי ישיבת פוניבז'. דודנו הוא הרב דב צבי קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא.
[עריכה] מפרסומיו

מהדיר, שאלות ותשובות הרי"ף, על פי כתב יד קופנהגן, בתוספת הערות ובירורים, ניו יורק תשל"ה
מידת סדום, ראשי פרקים, מקורות והערות, ירושלים תשנ"א. כרך המחזיק כ-800 עמודים בדפוס סטנסיל.
המאמר ספר תורה מנוקד, בתוך קובץ הזיכרון "אוהל שרה לאה", לזכר שרה לאה רוטשטיין, ירושלים תשנ"ט
כ"ד מתנות כהונה

[עריכה] הערות שוליים

1 ^ אחד המכתבים פורסם בספר הביוגרפי "פאר הדור", חלק ד'. מכתבים אחרים נדפסו בכתב העת "מוריה" שבהוצאת מכון ירושלים, גיליון קצ"א.
2 ^ התכתבות ביניהם מובאת בספרו של שלמה אהרונסון על בן-גוריון, "מנהיג הרנסאנס ששקע", עמ' 83 ואילך. כאות הערכה לרוטשטיין תרם בן-גוריון 500 ל"י לישיבתו ברמלה ("הנאמן" פ"ג).
3 ^ ב"המעין" משנת תשכ"ו (גיליון ב') מזכיר מאיר וונדר את "הספר המקיף" הלכות שביעית של הרב דב צבי רוטשטיין ראש ישיבת רמלה שעומד לצאת לאור.

..

נוטר הכרמים כתב:

רב פעלים כתב:ב"ה



הגאון הרב ישראל סורוצקין זצ"ל, בן מרן הגאון הרב זלמן סורוצקין זצ'"ל וחתן הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל כשנשא לאישה את בתו חסידה (פטירתה מוזכרת בירחון "בית יעקב" בגיליון 232-233, סיוון תשל"ט, עמ' 41). עליו מעט בקישור הבא (בעמ' 30): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28299&pgnum=30. לא מוזכר שם שהיה דיין חבר בית הדין הרבני המחוזי תל־אביב-יפו.

האם יהושע לחובר הוא הרב יהושע לחובר, אביו של הרב משה לחובר מנתניה (עליו כאן: http://netanya.israelnow.co.il/a5451-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)?

האם יעקב מרקביץ הוא הרב שהיה אב"ד של חסידי גור בבני-ברק?

1. בנןוגע להרב קרביץ, מסתבר.
2. בנוגע להגר"י ברנשטיין כבר תוקן.
3. בנוגע לג"ר יעקב מרדכי מרקוביץ זצ"ל, הרב מב"ב היה אב"ד נור שבפולין, והוא חותנם של הג"ר משה יברוב זצ"ל, ויבלחט"א מו"ר הגר"נ נבנצאל שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים. לא מסתדר עם הגיל שילמד בלומזא בשנים אלו.

הרב יהושע לחובר הוא אכן הרב לחובר מנתניה. [היה חתנו של הג"ר אשר קירשטיין זצ"ל רבה של עפולה, וחתן הג"ר יהושעל'ה הוראדנער זצ"ל.]
בנוגע להרב יעקב מרקביץ, השמטת האות ו' אינה בטעות, מדובר בהרב מרקביץ מחשובי הת"ח בעיר פ"ת. [מחותנו של הרב זליבנסקי זצ"ל ר"י מאור התלמוד.

לייטנר כתב: המכינה נוסדה ע"י שניים מתלמידי הראי"ה קוק, ומקומה היה ברחוב אגריפס בירושלים (חדר האוכל היה בביתו הראשון של הרב קוק בירושלים ברחוב הנביאים. חדר אוכל זה שימש גם את תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' שלמדו בסמוך). חיים הרצוג למד שם בצעירותו. הישיבה נסגרה לפני כחמישים שנה. מעט עליה ניתן לקרוא בסוף ספרו של הרב ד"ר יוחאי רודיק 'חיים של יצירה'.

השם המלא הוא 'חיים של יצירה : ישיבת "מרכז הרב" לדורותיה : הגות, חינוך ומעש'. הספר הוא למעשה רק חלק א' העוסק בתקופת הרב קוק (תרפ"א-תרצ"ה), כשעדיין לא יצאו חלקי ההמשך החיבור. שמו המלא של המחבר ד"ר יוחאי ברוך רודיק. יצא לאור בירושלים תשנ"ט (1998) לכבוד יובל למדינת ישראל שהיה בשנה העברית הקודמת.

מסמך מעניין. ומעניין האם רק רמי"ם, רבנים ודיינים יצאו מבין מצוייניה ? כי אני מכיר כמה בלבתים שנודעו לשם בימי לימודם אז.
למשל ד"ר מנדלבום - נגיד בנק ישראל לשעבר (למד בזמנו של הגרח"ק, ועל מצויינותו שמעתי מהרב טוקר, אחיו של הר"מ בחברון) ועוד כהנה שאני מכיר.

הרב שאר ישוב כהן מספר שכשהגיע לישיבת לומז'א, הוא הרגיש לא בנוח עם שערו הארוך (אולי היו בחורים שלגלגו עליו). כשחזר הביתה סיפר זאת לאביו הרב הנזיר, שפסק מיד שיש לגזור את שערותיו. מאז הפסיק הרב שאר ישוב עצמו את נזירותו.

רב פעלים כתב:האם שמחה שולמן הוא המופיע מסוף הדף בקישור הזה: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/55?

כמובן שלא, הרי לא יתכן שמי שנולד בתרי"ט יהיה בחור בלומז'א בתש"ד.

שמחה שולמן ה"ה רבי שמחה שמואל שולמן זצ"ל [אחיו של הגאון רבי מרדכי ראש ישיבת סלבודקא בבני ברק], היה מתלמידי הגרב"ד ואח"כ הגיע לא"י ולמד בלומז'א. בהמשך השנים היה איש חינוך מפורסם [רבים מאיתנו למדו מתוך החוברות שלו 'כתיב וכתב'..], ומראשי החינוך העצמאי. נפטר במיטב שנותיו, והשאיר אחריו שלושה בנים ת"ח [רבי אריה שליט"א מרא דאתרא דטלזסטון, רבי לוי שליט"א, ורבי יהושע שליט"א] ובת הנשואה לרבי קרביץ שליט"א.

המסמך שהובא כאן, מסתמא ירגש מאד את אשתו הרבנית שולמן תליט"א.

רב פעלים כתב:ב"ה

האם יוסף קרביץ המופיע כאן הוא הרב יוסף קרביץ שהיה ר"מ ב"מדרשיית נעם" בפרדס חנה ונשא לאישה את ציפורה לבית הוטנר, בת הגאון הרב נפתלי מנחם הוטנר זצ"ל, בן הגאון הרב יוסף זונדל הוטנר זצוק"ל?

הגאון הרב שמואל קיבלביץ זצ"ל (נפטר בתשס"ד) היה מראשי ישיבת "עץ חיים" וחתנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל, מראשי הישיבה לפניו וכיהן לצדו של מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל.

בנוגע להרב יוסף קרביץ, אכן. הוא היה מתלמידי הגרב"ב בקמניץ. תלמיד חכם מופלג וצנוע בהליכותיו, נלב"ע ערב חג הסוכות תשמ"ז.

מסורת היא אצל בני משפחת קיבלביץ כי בלומזא היו שני שמואל - רוזובסקי וקיבלביץ, והיו מכנים אותם שמואל א' ושמואל ב'.