Re: ספר יוסף חן לרבי יוסף נחמיאש מרבני מרוקו
פורסם: ג' פברואר 07, 2012 10:46 pm
על ידי שי אבי דוד
אני מצרף כאן משהו משולי ספרו. מקווה שמקומו כאן.
פיוט יסדתי אותו על הלכות חמץ סדר אלפא ביתא נועם למאה נפשי לאלקים תמים דעים:
אפתח פי לומר דיני החמץ, בעזרת הבורא והנורא: בוא בני הזהר בו לפשפש, בעיון נמרץ חכמה וסברא: גדריו קלות חומרות לו תמיש, מפיך בכל ספרי התורה: דע בני כי אזהרת החמץ, אוכלו כי עובד עבודה זרה: הבודק לאור הנר יחפש, רק לא בכל פתילה שזורה: ויברך ברכת על בעור חמץ, ויאמר כל פסקת כל חמירא: זמן איסורו ממעלה משש, אף כזית בהנאה אסורא: חור שבינו לגוי לא ימשש, חששת כספים שם נאמרה: טוב לבדוק בעשר פתי חמץ, כנודע ליודעי סוד התורה: יבטל מלבו כל החמץ, הן הוא בבור הן הוא במערה: כול גל של עפר שבו החמץ, יוציאו בחצינא ובמרה: לחור איש אחיו ידם תנכיש, והשאר להוי בטל כעפרא: מרתף של יין שבו החמץ, יבדוק אותו על כל פני שורה: נמצא בתבשיל כזית חמץ, לא בטיל בששים כאיסורא: סוב וחזיר בכל מקום וכיס, כי תכניס ידך חמץ לשומרה: עיניך אם תראה במועד חמץ, דיו הוא שצריך לכפות עליו קערה: פירוש כזית קרוב לשליש, ביצה בפוסקים תמצא שעורה: צוו חכמים אם תשמור חמץ, כל שנה לא תחטא במהרה: קיים כל מצוות ה' וכניס ללבך כל טעמי התורה: רחום וחנון עתיד לקבץ, ישראל מגלות שה פזורה: שומר עמו ישראל יחדש, מלכות בית דוד מלך במהרה: תבנה בית קדשינו נכנס, לתוכה מאפילת לאורה: בן דוד יהיה יוסף שוש ישיש, בה' נחמיאש שמי נקרא:
* * *
פיוט יסדתי אותו על מוז"ק מהרש"ן, סימן אני יוסף נחמיאס נועם אשירה נא שבח האי תנא:
אשירה נא לכבוד מרנא, שבה וזקנא, באבא שאול: נשמע בעולם, במדינות כולם, נגלה כל נעלם, לאבא שאול: יישיב כל קשים, בפרדש ם, מעשה נסים, נעשו לשאול: ידע וחקר, בדבר יקר, כל קושיות עקר, בבית שאול: ומפרש תורה, זכה וברה, עיון וסברה, ויאמר שאול: סוד רמוז דריז, פשט מפריש, תורה תחדש, לדברי שאול: פנים שבעים, שליש רביעים, מימיו נובעים, מגבעת שאול: נודע משפחת, מפורסמת אחת, נחמיאש נחת, חניכת שאול: חכם בתורה, משנה וגמרא, עוקר טורא, המלך שאול: מדה חשובה, חסידות הרבה, הכל אליבא, דאבא שאול: יהיו צאצאיו ומיודעיו, כמו זרועיו, זרעו של שאול: אשרי יולדתו, שכינה אתו, תהיה זכותו, עם כל שאול: סוגיות גדולים, קודש הילולים, כי בו פלפולים, מחוכמת שאול: רש"י והרא"ם, ואור החיים, פסקים נצחיים, וישמע שאול: אלול הילולא, מנחה בלולה, כלה כלולה, נשמת שאול: חזק רפאים, ארך אפים, פדה שבויים, בזכות שאול:
* * *
פיוט יסדתי אותו לכבוד רב עמרם דיון תנצב"ה, סימן יוסף נחמיאש בבית אחת, נועם קסידה עקלי מעא כלילי מסטון וזאייח, מרובע:
אפתח פי אביעה חידות, יה מלא להודות לצדיק סודות, שלם במדות עשר ידות, יה מלא, רב עמרם דיון הוא נקרא: נורא כי עם רם ברואם, יה מלא, הופיעם וגם הושיעם, רפאם מכל תחלואם, יה מלא, לאיש ואשה עם ברא: יהיר נהרא, כדא סיהרא, יה מלא, חיורא בשיטנא גירא, נשמתו בצרור צרורה, יה מלא, בגן עדן הטהורה: יסוד צדיק עולם הדק, יה מלא הדיק קליפות זריק, קדושה מידיהו פריק, יה מלא, כדנן עמרם די אזכרה: וצורת אות ראשון כדמות, יה מלא, ראות רמז כנכלמות, וגם להורות מאירות, יה מלא, עיניו של הזה בתורה: סוד השני ראשון שני, יה מלא, פני חמה נצחוני, אשר הוא חותן המידיני, יה מלא, לרמוז שרוחו נשברה: פתח החריש הוא השליש, יה מלא, תדריש בשמו לקליש, מכל לשון רע הוא מפריש, יה מלא, פיו נפשו חשקה בתורה: נשלם שמו, חותם כמו, יה מלא, מימו הפוך הנמו, להגיד על קול ברומו, יה מלא, תדעו סוף מרים סגורה: אשרי חקל ישני דקל, יה מלא, תקל ודא זן על משקל, שגם אם אורחם מעוקל, יה מלא, דינם הוא יוציא לאורה: חזקני אמצני, יה מלא, אור עיני היכלו יבנה, ואז נקריב את קורבני, יה מלא, זכות בין דיון במהרה:
* * *
פיוט יסדתי אותו לכבוד התורה, סימן אני יוסף חזק: כדאם פלבציט דלגריבא:
אפצחה פי, מכלל יופי, לשון ופי, יודו לה' סלה על אשר גמלנו: נטע בתוכנו אמת נתן לנו, צוה לנו, על יד משה, ברוך, אשר בחר בנו: יה הופיע, ומודיע, ומשמיע, לכול אומה ולא רצו, מצית אלקינו: יה ממעל, סם שם על, לאיש מעל, אמר ידו בכל, יד כל הותר בנו: ולא תרצח, בפי צח, ומצוחצח, חשיב צעיר כי זה דרכי, הנה תורתנו: שב לעמו, לנעומו, בטוב טעמו, נעשה ונשמע אמרו, מיד אבותינו: פרדס נתן, על הר קטן, ביד נחתן, קולות וברקים שמענו, שכינה שרתה עלינו: חוט המשולש, חנך נעלץ, גם נחלץ אוזר ישראל בגבורה, תורה תפארתינו: זכות תורה, החזיר שרה, ועטרה, ליושנה כקדם, בני מקדשינו: קרב לנו, גאולתינו, חיש פננו מהרה יבנה המקדש, בבוא משיחנו:
* * *
פיוט אני יוסף חזק, נועם אותי תרציא כמאז כפלים, והווא יכדם פלקדאם דלגריבא ביאתין דלגריבא וכרז:
אני גולה, וגם דלה דלה, מגלות חלה, ישראל: נעלה ולא, תוסף קום בתולה, מהר בעולה, להאל: יונה עולה, בוכה בכל לילה, על זה הגולה, הוי הראל: ידיד כלה, אזלא ומדלדלה, ביד בני עולה, עמנו אל: וחלחלה, גופי כלה, מהגולה, בין אומה שפלה, נדחו ישראל: סלח שלה, ברינה ובצהלה, קרבן ועולה, בבוא הגואל: פני כלה, נלכה נקבלה, כבתחילה, כנסת ישראל: חי סגולה, בחר לנחלה, לשם ולתהלה, בחרם האל: זכות עולה, יצחק כלה תקים מאפלה, ציון מהוללה, עוד יבנה האל: קום נעלה, צורי לך אוחילה, חן וחמלה, לציון גואל:
* * *
פיוט סימן אני יוסף חזק לחן דוך דוך ראני דוכאנה:
אנא לתפלתי שמע נא, ולתחנתי האזינה, החזיר ליושנה, עטרה ה': נא אל נא יה נא רפא נא, למחלי, רפא נא, אל קרית דוד חנה, השיבני ה': יונה אעופה אשכונה, אנן לא כגוונא, דא דבר יונה, חוניני ה': יונה בקישה אן פנה, דודה לשכינה, בא יבא נא ברינה, משיח ה': ואנה הלך דוד אן חנה, מלכא אלהנא, לפשע וחטאת שא נא, בשוב עמך ה': סובנא לגורן ארונה, כקדם בראשונה, חיש מהר זה השנה, פדני ה': פדה נא ישראל רב תבונה, אל גבעת הלבונה, ואזי יגדל נא, שמך ה': חזק נא אנשי אמונה, זכות רעיא מאימנא, הוא גואל כבראשונה, שליח ה':
* * *
פיוט סימן אני יוסף נחמיאש, לכבוד שבת נועם מלכי מקדם:
אפתח פי לשור ברוני, לכבוד שבת המנוחה, על מי מנוחות ינחיני, בא שבת באה מנוחה, בו שבת ה' גם אני, והצרה בו נשכחה, לא נבראת כי אם לשמחה, בתורת ה' תמימה, יום שבת קודש בשמחה, תשמרו אותו באימה: נגלה ה' בהר סיני, ביום שבת הקדושה, ששה לחודש ה', כלתו קודש אורשה, תורה תמימה לה', על יד בן עמרם מורשה, משבצות זהב לבושה, בת המלך הפנימה: ינוח איש ממלאכה, ערב שבת בהוספה, המחמיר ישא ברכה, כמו רישא כמו סיפא, אחד ושלושים צריכה, יום וחומש והוספה, בכולם למדו בשפה, בקדושה ובנעימה: יהיה האדם זהיר בו, בכל כוחו ובכל חילו, לענגו ולחבבו, בלילה ובכל יום כולו, בשני תבשילין מצוה בו, מבשלוחו אם אפשר לו, רבא גופיה גדילו, מלח ציבותא דימא: וסודו נרמז במלכות, שפיכות בו שש קצוות, משפיע על יד ברכות, לימים ולכל נפוצות, תנוח בו ממלאכות, לא נברא כי אם למצוות, בתורת ה' תפוצות, ישראל בני נשמה: סוד לילה אימא עילאה, והיום בחינת אבא, מנחה זיוגו נפלאה, עת רצון הימנא טבא, בליללתו בה נקראה, בו ביום דינו וחובה, ויאמרו בם בערבה, המקדשי את שמא: פטור איש מכל צדקה, בשבת לתת לעני, מכל מאכל ומשקה, כי אות היא בינו וביני, שתי בנות לעלוקה, גם הם ינוחו מפני, ששבת ה' רעיוני, נחו רשעים גם המה: נ'ח'ו'ם אי'ש גם זו לטובה, אבל שבת תנחמו, בשבת מקילין טובא, שבת וחול אינם נדמו, בשר יין אינם חובה, ואף כי סעודת שלמה, בזכותו יציל את עמו, מצרה ומשוממה, בן דוד יבא לעמו, אז נכנוס לירושלימה, תם:
* * *
פיוט יסדתי אותו למעלת הצדקה, סדר אלפא ביתא, נועם זאינו זין וזאיינו:
אדם תתן הצדקה, ולא תרד לעלוקא, בטח בה' האחד, ולא תירא ולא תפחד: גומל חסד עם ענייך, ותקדים אותם לעירך: דלים מצוים בביתך, ותתן להם על ידך: הצדקה המעולה, לעמילי תורה סגולה: ופרוטה ליוד רמוזה, יד נותן להא העוזה: וזרוע לשש קצוות, יד מקבל להא מלכות: זונו זן זן וזן וזונו, וברכה בידינו: חייך יהיו עמלים, בגמילות חסד כגומלים: טוב תתינו לעמלים, מתתינו לערלים: יהיה עני גני ביתך: ואל תרבה עם אשתך: כמתנת כברכת, באהבה נותנים זה הכת: לא יהיה כלי הגבר, היום כאן ומחר בקבר: מחזקו ביד לומדים, מהעניים מרודים: נותן סתר אף יכפה, אם לשם טרף בקליפי: סוכך תהיה עם עמלים, זאת עיקר הבל הבלים: על מה ידאג זה האדם, אף הוא הנפש הוא הדם: פזר תתן לאביונים, ותתאריך ימים ושנים: צוה לי כסף לי זהב, על כן האדם לא ירהב: קדש ידך לעושך, ולשוא לא תשא נפשך: רחום תהיה כמו קונך, והתחרט על עוונך: שכרך תטול במושלם, ומובחר תהיה מכולם: תתן שבח והודאה, לעליון כי כאה גאה:
* * *
תו ש"ל ב"ע