פורום אוצר החכמה

במשך מאות בשנים כיהנו במאות ערים ועיירות ברחבי ליטא הרבה רבנים אשר שמם כיום כמעט ולא נזכר, אם נתמזל מזלם הם נזכרים בפנקס הקהילות:ליטא או
בספרו של בערל כהן 'יידישע שטעט שטעטלעך און דארפישע יישובם אין ליטע ביז 1918' ,אבל ישנם מספיק רבנים שלא נשאר מהם זכר. אז אני פותח אשכול מיוחד לזיהוי ותולדות רבני ליטא ואקוה שהידענים פה יעזרו.

אפתח עם הרב יצחק אלחנן הלוי אב"ד ווישטינעץ בשנת תרנ"ט, פנקס הקהילות מביא רב בשם יצחק אלחנן נידרלנד אבל הם כותבים שהוא נפטר כבר בתרמ"ו, כידוע פנקס הקהילות לא תמיד מדייק בתאריכים, מי שמע על הרב הזה?

באייועלט השיב לי חכ"א שבספר הנ"ל של בערל כהן נכתב שהרב יצחק נידרלנד נפטר בתרס"א, א"כ שמו המלא היה יצחק אלחנן הלוי נידרלנד .

תקופה ארוכה אני חוקר את תולדות חייו של רבי קלמן אליהו קאפעלמאן יליד ואשילישאק, אודה מאד במי שיעדכן אותי בתוספת מידע

כמו שכתבתי בהודעה אחרת, אני מעוניין במידע על הרב אליקים לאנדמאן הי"ד, רבה של העיירה נאווא-ווילייקא ליד וילנא.

בדרך כלל, כשמחפשים מידע על רבני ליטא מומלץ לנסות במאגר 'עתונות יהודית היסטורית' שע"י הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב, המאגר כולל כו"כ עיתונות שי"ל בערי ליטא.
http://www.jpress.org.il/Default/Skins/ ... &AppName=2

(חפשתי הן על "אליקום לאנדמאן" והן על "קלמן אליהו קאפעלמאן" ולא מצאתי)

מנסיוני, החיפוש שם, חלש ביותר.

בפרט בשאילתא כדלעיל, הסיכוי שימצֵא משהו הוא: או שהרב המבוקש כתב וחתם בעיתון בשמו המלא. או שמשום מה מי שדיווח עליו כתב את שמו, בד"כ המדווחים הטובים כותבים הרב דפה או הרב דעירנו, והלעומתיים כותבים איזה כינוי גנאי או שחוק בלי השם המפורש

יומניו של האדר"ת בהם תיעד כל שיחה שהיתה לו עם רבני ליטא רוסיה ופולין שהשכימו לפתחו או שפגש בהם בכל מיני מקומות, מהווים גם יד ושם לפעמים גם תיעוד יחידאי לכל מיני חכמים, בקובץ שמע אליהו שאני שוקד עליו יש מאות מאות רבנים, והרבה עמל יש למצוא את זהותם, ולפעמים ללא תוצאות. תיכף אעלה כאן מציאה יפה שמצאתי בזכות האוצר כמובן.
---
כבר ידוע ששם הגדולים השלישי, המצוי בכתב יד, על שני חלקיו, זה שבספריה הלאומית וזה שבבר אילן, הוא אוצר בלום לרבני ליטא רו"פ, וחבל שאיש לא לוקח יוזמה להעתיקו, שלמרות השגיאות הרבות שיש בו, אין לו תחליף, מידי פעם אני מהרהר אולי אפשר לעשות משהו שיתופי, שנעלה כאן כל פעם עמוד אחד מתוך כתב היד, והחברים יתרמו כל אחד כמה שורות של העתקה.

מה דעתכם?
------------------

בעבר לעת הפנאי התחלתי מעט להעתיק, רשמתי גם קצת הערות בשולים, דילגתי על הרבנים הספרדים שבהם לא היו לו מקורות ואין לו חידושים משלו,
אבל לגודל המלאכה התיאשתי:

.

איש_ספר כתב:מידי פעם אני מהרהר אולי אפשר לעשות משהו שיתופי, שנעלה כאן כל פעם עמוד אחד מתוך כתב היד, והחברים יתרמו כל אחד כמה שורות של העתקה.
מה דעתכם?

זהו רעיון טוב מאד (אם כי תצטרך להסדיר מראש את ענין חופש הזכויות על הפרוייקט (בצורה שעשו זאת ויקי' למיניהם) כי אנשים לא יאהבו לראות את פרי יגיעם נמכר בלא להנות ממנו.
אם תרצה לעשות זאת, צריך לחשוב על פלטפורמה מורכבת מעט של 'דף שיחה' נפרד לכל עמוד כת"י, שבו יתבררו בין החברים הנוסח המדוייק של מרקוביץ[?] וההערות שיש להעיר באותו עמוד

בודאי שאין כונתי לעשות סחורה בעמלם של אחרים, אין לי רעיון יצירתי (והממשק פה הוא קבוע כידוע), אולי אם הדברים יגיעו למעשה, הכסף יוקדש למטרות צדקה.
החשש שמישהו יקח מפה את החומר וילך לפרסם, מאידך אני לא חושב שזה חומר כ"כ מבוקש.
----------
האדר"ת ביומנו כותב כך:

קצ. הרב ר' דוב בער זעליג מרגליות נ"י האבד"ק דאנקערע , אמר לי במה שנסתפק בעובדא שבא לידו שסופר רצה לכתוב השם של א-ל נא רפא לה, ודימה שהוא כותב מלת אל נא תהי כמת ולא קידשו כלל, ורוצה לדון בזה שבכה"ג מבטל מחשבתו עתה את הדיבור של ראשית כתיבתו שמקדש כל השמות, ואמר בזה סברות לבנות ולסתור - ושוב אמר שזה דומה להא דמשום חולין שפסול משום מתעסק כבזבחים מ"ו, ב', לענין שחיטת קדשים, ויש להוסיף דבנד"ד ק"ו הדברים משם, דשם גם סתמא כשר משום דאתנו ב"ד דלא לימא לשמו כי היכי דלא לומר שלא לשמו כבריש זבחים , משא"כ בקדושת השמות הקדושים לא מצינו שתקנו חז"ל כן, ודאי י"ל דכיון דצריך דווקא לשמה וגם סתמא לא מהני , ודאי דמתעסק פסול.
ואני השבתיו שכה"ג מצינו לענין הזכרת מעין המאורע בשבת ויו"ט שפסקו האחרונים בסי' רס"ח ובסי' תפ"ז, לענין שאם לא ידע כלל שהוא יו"ט אינו כלום, וה"נ באכל מצה ולא ידע כלל שהוא ליל פסח עש"ה בסי' [תע"ה ס"ד] ואמר לי שגם הוא העיר מזה.
והגאון המנוח ר' ראובן הלוי זצ"ל הגאבד"ק דעננבורג השיבו דהראי' מזבחים נחמדת אבל מהא דמצה אין ראיה. ואני לא הבנתי דבריו, דהא היינו הך, דהא דמצה למדו הפוסקים מהך דזבחים , שמוכח מזה דמתעסק גרע מבלא כוונה.
וממילא א"ש, דאף את"ל דקדושת השמות כחול היא ג"כ מותר למוחקו - וע' בפוסקים שדימו קדושת שם חול לשם קודש, כמו מקדיש בע"מ למזבח.

-------
האדר"ת מביא עוד הרבה שיחות מענינות משמו.

--------

יצאתי לחפש מי הוא זה ואי זה הוא, והעליתי חרס. באהלי שם (עמ' 39) מביא שבדענקרא כיהן חכם בשם רבי אליהו שלום דב זעליקמאן, והשנים הם אותם שנים.
אדם הבקי בתולדות רבני לטביה, טען שבודאי יש כאן טעות ברישומי האדר"ת, והדמיון קרוב: דב בער זעליג = דב זעליגמאן. הדברים נראו כנכונים אבל עדין ליבי נקפני האם אכן כך. (אין פלא אם האדר"ת יטעה, משום שאם האדר"ת חשב שהוא יודע את שמו אז בודאי לא תשאל אותו כאשר פגש בו...(
והנה בזכות האוצר הכביר, מצאתי שנשתמר בידנו פניתו של אותו שואל ששלח את השאלה הזו בדיוק לר' מאיר שמחה, האור שמח! והדברים נדפסו מתוך כתב ידו שהיה מונח בספרית הרב בוקסבוים, בספר הזכרון נטעי שמואל שי"ל בקנדה, ושם אכן מופיע שמו, אליהו שלום דב זעליקמאן!
מה שמשונה כאן, שהלה שאל גם את ר' ראובלה בעל ראש לראובני ושוב את ממלא מקומו האור שמח???? או שיש כאן איזה טעות.
-----------
ואגב מה זה?
אני השבתיו שכה"ג מצינו לענין הזכרת מעין המאורע בשבת ויו"ט שפסקו האחרונים בסי' רס"ח ובסי' תפ"ז, לענין שאם לא ידע כלל שהוא יו"ט אינו כלום,
לאיזה פוסקים כונתו?

איש_ספר כתב:בודאי שאין כונתי לעשות סחורה בעמלם של אחרים, אין לי רעיון יצירתי (והממשק פה הוא קבוע כידוע), אולי אם הדברים יגיעו למעשה, הכסף יוקדש למטרות צדקה.
החשש שמישהו יקח מפה את החומר וילך לפרסם, מאידך אני לא חושב שזה חומר כ"כ מבוקש.

על זה דיברתי. עיין בתנאים שבאתר ויקיפדיה. יש איזשהו חוק בענין. כלומר זכויות היוצרים על צורת השימוש החפשי שמורות לויקיפדיה, וכך תוכל לעשות אתה. כך אתה יכול למנוע מכ-ו-ל-ם לקחת ולהדפיס.
מקסימום זה יישאר ברשת לתועלת החוקרים וכו'. כמו פרוייקט בן-יהודה וכמו ויקי טקסט/ספר שאיני יודע טיבם על בריו

אתה ודאי יודע שבדין תורה זה בכלל לא פשוט כל החוקים הללו. עכ"פ אין פתרון ונקוה שלא ישלחו אחרים יד במלאכתינו.

אל תקוה. תהיה בטוח שאם לא תסדר הגנה חוקית לכה"פ, יקחו הכל.
על-כל-פנים, שם זה לא רק ענין של זכויות יוצרים, ובתחום הדפסות ספרים של ממש, עדיין די מתקשים לגנוב ולהתיר גניבות.

כדאי לעגן את זה באיזה מסמך, אתה יכול להעתיקו כלשונו מהצהרת הזכויות של ויקיפדיה.


חוצמיזה, הכל מוכן במגבלות הפלטפורמה דכאן. נו, אפשר להתחיל - יעלה כת"ר עמוד ראשון.

קלונימוס הזקן כתב:חוצמיזה, הכל מוכן במגבלות הפלטפורמה דכאן. נו, אפשר להתחיל - יעלה כת"ר עמוד ראשון.

בעז"ה נתחיל בקרוב, צריך רק לחשוב על רעיון איך למנוע מצב ששנים טורחים על העתקת אותם שורות. למי רעיון?

מי שירשום ראשון בהודעה מתחת להודעה שבה יועלה הדף 'לקחתי' עם ציון מספר הדף שלקח. יעשה זאת.
אם יעברו 50 שעות מאז שהוא רשם 'לקחתי' ועדיין לא הועלה הטקסט, ייחשב הטקסט כפנוי אוטומטית ואפשר לרשום הודעת 'לקחתי' חדשה המתייחסת לאותו עמוד

רעיון מצוין. א"צ לקחת עמוד שלם, ניתן לכתוב לקחתי משורה פלונית עד שורה פלונית.
תיכף אעלה, ואולי נפתח בשביל זה פורום חדש ?

אם זה לא ייצור עומס מיותר בחלקו העליון של הדף, אכן כדאי לפתוח חדש. [לא כל באי הפורום צריכים לסבול מזה].

איש_ספר כתב:רעיון מצוין. א"צ לקחת עמוד שלם, ניתן לכתוב לקחתי משורה פלונית עד שורה פלונית.
תיכף אעלה, ואולי נפתח בשביל זה פורום חדש ?

לדעתי עדיף

אני הקטן אתן ידי (כפשוטו) למלאכה חשובה זו.
(אגב, מה הבעיה בדין תורה בזכות הפצה ע"פ תקנון GNU. ובקצרה: "מותר להעתיק את התוכן, מותר לעשות בו שימוש מסחרי, אך ורק אם הוא מופץ תחת אותם תנאים (אישור להעתיק ולעשות בו שימוש מסחרי תחת אותם תנאים). בכל מקרה, יש לציין את מקור התוכן").

הוא התכוון לבעיה הכללית ביחס לאכיפת בעלות/קנין רוחניים
התקנון שהזכרת הוא התקנון המשמש את ויקי' למיניה, כמדומני

אגב, להזכיר לבאי הפורום: מי שמורגל בכתיבה עיוורת, יכול בקלות להצטרף, ותוך כדי קריאה להנאתו, כמה שזכור לי כתה"י די קריא, לזכות את הרבים

באשכול אחר לא הצלחתי אולי כאן בפרויקט משותף תסתיים שמעתתא.

ב' רבנים בשם ר' אברהם קארקלינסקי

באתר של ג'ואיש ג'ן הועלה תמונה מרב בחערסאן בשם אברהם קארקלינסקי, עם בקשת מידע עליו ועל פעולתו, מתחלה חשבתי שמדובר בר' אברהם ב"ר פנחס יוסף קארקלינסקי שהיה מו"ץ בעיר יעליסוואטגראד פלך חרסון שבא זכרו באהלי-שם, אח"כ מצאתי רב בחערסון בשם ר' אברהם צבי הכהן קארקלינסקי נזכר בכנסת חכמי ישראל ובשדי חמד.

משום שהשם קארקלינסקי הוא שם נדיר לא הסתפקתי שמדובר בשני אנשים רק שלהאהלי שם נשמט ממנו שמו המלא וכתב רק השם אברהם שאולי היה נקרא רק בשם הזה, אבל היום קבלתי העתק ממכתב שכתב הרב בשנת תרס"ט בחרסון(שלפי האהלי שם נתקבל הרב הנ"ל כמו"ץ ביליסווטגרד בשנת תרנ"ו) ועליו חתימתו 'אברהם צבי בהרה"ג ר' בנימין ז"ל הכהן קארקלינסקי החופ"ק חערסאן' מה שמשמע מזה הוא שהיה שני רבנים באותו שם באותה תקופה באותה איזור.

בקושי אני מוצא מידע אודות ב' הרבנים.

אני שמח לראות שהאשכול שפתחתי התפתח ואף הצמיח כנפיים לפרויקט חשוב.
לא התכוונתי רק לרבני ליטא אלא גם לרבנים ברחבי רוסיא ופולין, זה חסד גדול להעלות זכרם הנשכח.

מהו שם הגדולים השלישי וכמה עמודים יש בו, והאם הכת"י קל לקרות בכדי שקלדנית תדפיס אותו?

מיללער כתב:

זוכמיר כתב:מהו שם הגדולים השלישי וכמה עמודים יש בו, והאם הכת"י קל לקרות בכדי שקלדנית תדפיס אותו?

viewforum.php?f=25

תודה רבה!

הדפים שעלו עד עכשיו הם עוד בחסד. בהמשך ישנם דפים קשים לקריאה.

אדג כתב:אני הקטן אתן ידי (כפשוטו) למלאכה חשובה זו.

ג"א מצטרף בל"נ,

האדר"ת מביא בכמה מקומות מה ששמע מרבי יהודה ליב דמשק אב"ד טראשקין (טרושקין), עיירה ע"י פוניבז' שבזאמוט ליטא.
לא הצלחתי למצוא זכר לרב הזה, גם בערל כהן בלקסיכון שלו לא יודע עליו דבר.
רוב בני דמשק הם בכלל פולניים, אבל יש באוצר ספר לאור האגדה מרב אמריקני בשם דמשק ושם בהקדמה אנו למדים כי הוא מרייסן.

האם ידוע לחו"ר הפורום משהו על מקורות משפחתו תולדות חייו של הרב יצחק רייטבארד בעל קהלת יצחק ובית יצחק?

אני מחפש לזהות מי היו הרבנים בק"ק באברויסק ובק"ק שאריגראד בשנות תר"פ-תר"ץ

בתודה מראש

רבני באברויסק לחסידי חב"ד היו:
הרה"ק רבי שמרי' נח מבאברויסק בעל שמן למאור, בן מהרי"ל מקאפוסט, נלב"ע בשנת תרפ"ג.
אחריו נתקבל כרב החסידים בבאברויסק רבי שמואל ב"ר יעקב מרדכי בזעפלאוו, כיהן עד שנת תרפ"ט, אז עבר משם עקב נגישות הקומניסטים את דת ישראל, נהרג בשואה הי"ד, (ערך עליו בחבדפדיה).

רבם של המתנגדים בשנים אלו היה רבי חיים צבי שפירא נלב"ע תרצ"ז, מילא את מקום אביו רבי שמואל משה שפירא בנו של רבי ליבלע קאוונער שכיהן ברבנות זו.

כל זה מספר קהילת באברויסק ב"כ הנמצא באוצר, כמדומני שיש גם באוצר ספר קהילת שאריגראד.

תודה רבה, עכשיו מצאתי את הספר באברויסק גם פה:
http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2903

על שאריגראד לא מצאתי עדיין

בספר אב בחכמה עמ' מ מביא מהגאון רבי מיכאל מוירוינא שליט"א רב דשאריגראד

האם תמונת רבי משה שמואל הורוויץ מבאריסוב ידועה?

תולדות רבי משה שמואל הורוויץ ב'דור רבניו וסופריו':
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=11

בעת מגורו בווילנא התיידד עם הכהן הגדול מאחיו הגאון מהר"ש כהן דומ"ץ דשם ומח"ס בנין שלמה, בשעתו הו"ל את "ספר הפרנס" עם הגהותיו ובסופו הדפיס קונטרס "ידי משה" כולל מכתבים ושו"ת בינו ובין רבי שלמה הכהן זצ"ל.

אחד מחתני רמ"ש היה ר' אברהם דוב בהרי"י ריינס, בנו ר' אליעזר היה רב בארה"ב - מצבתו פה:
http://kevarim.com/rabbi-eliezer-reines/

הירשל ציג העלה תמונות ומסמכים מארכיווני מדינת ליטא:
http://theantitzemach.blogspot.com/2015 ... s.html?m=1

אולי יוכל אחד להעתיק את התמונות ולהעלותם פה?

בספרו של בערל כגן על עיירות בליטא לא מצאתי איזכור על המקום 'שאנצי' פרור קובנא וגם לא על הרב ר' יוסף לייב שאלאנט/סלנט ולא על חמיו ר' נחום רמבך - האם השמות ידועים או נמצאים במקו"א?

מכתב בקשה ממנו משנת תר"פ

שאנצי זה כיום חלק מהעיר קאוונא.
יש איזכור בספרו של כגן (וגם אצל הרב אושרי) על רב בטראשקון, רב יעקב משה שמוקלער הי"ד שהיה אחרי זה הרב של שאנצי.
עוד רב שכיהן שמה בסוף המאה ה-19 בשם רב יוסף צבי לווין, שנכדו רב שמשון אהרן שיין היה רב ב-Lancaster, USA

נזכר כאן :
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=23
סמאכוואלעוויטש היא עיירה קטנה במחוז מינסק.
האם ידוע לאי מי מיהו מגיד זה?

אביו של הראב"ד רבי פנחס עפשטיין זצ"ל שנולד בליטא בעיר גרייבא ונסתלק בירושלים עיה"ק, ה"ה רבי ישעי' עפשטיין זצ"ל מח"ס לבוש ישע היה מהרבנים החשובים בליטא, ועלה בשנת תרס"ה לעיה"ק ירושלים יחד עם בנו.
אולי בהמשך אעלה יותר פרטים אודותיו, וכל מי שיקדים תבוא עליו ברכה. כי הנסתר עליו רב יותר מהגלוי.