פורום אוצר החכמה

גאון מיוחד כניכר גם מספריו אור הישר.

בספרו לזבחים דף כט, א כותב הגרש"י 'ומחותני הגאון רבי אלחנן וואסרמאן אמר לתרץ'

איך הם מחותנים?

אגב בכרך האחרון של אור הישר שיצא אחר פטירתו (על התורה ועוד) יש מודעה מעבר לשער על אוצרות מכתבים מגדולי הדור שהתכתבו עם אור הישר, ושבתכנית המו"ל להוציאם לאור, מאז לא נעשה דבר, מישהו שמע ע"כ משהו?
[מסתמא הרב בוקסבוים השכן הניח ע"כ את ידו....]

כהשערתך כן הוא, באחד מקבצי מוריה יש מכתבים שנשלחו אליו מגדולי ישראל, אחד מהם מהגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל.

[מסתמא הרב בוקסבוים השכן הניח ע"כ את ידו....]

אוזניים לכותל

אכן אזנים לכותל,
חתנו הרב הרצוג היה חי אז וקיבל את כל המכתבים.
על המכתבים שנדפסו במוריה, נרשם שם שהם נתקבלו מהרבנית הרצוג.
.
.
[ונסתמא הסתמא]

וממילא אין כל בעיה וגם אין כל צורך 'להניח' הנחות

אבל מה שכתב באור הישר "ומחותני הגרא"ו..." באמת פלא,
ראה כאן, נזכר אכן שהיתה קירבת משפחה בין ר' אלחנן לבעל אור הישר, אבל אף מילה על מחותנים.

כמו"כ במכתבו של ר' אלחנן אליו, משנת תר"צ(?) לא כותב "מחותני".


לע"ע ידוע לי על בעל אור הישר, בת אחת אשת הרב הרצוג כנ"ל, ובן נוסף מאנגליה בשם דוד.

הוגה, מה פירוש "בן אחיו של דודנו"? למה לא בקיצור "בן דודנו", וכי האח של הדוד איננו דוד בעצמו? אלא שמדובר כנראה בדוד שהוא גיס ההורים, זאת אומרת שדודו (אחי אביו) של הרב הילמן היה נשוי לדודתו (אחות אביו או אמו) של הרב וסרמן. וזהו המחותנים; בדורות עברו לא דקדקו להשתמש במילה זו דווקא על הורי החתן והכלה, אלא על כל קשרי משפחה שבאו על ידי חיתון. וזוהי כנראה גם הסיבה שלא תמיד טרחו להזכיר קשר ביניים שכזה, כמו במכתב שהבאת.

שמעתי ממרן הגר"א שפירא ששמע מהרב הילמן בעצמו. הייתה עיר שלא קבלה את האור שמח לרבנות [לא זוכר את שמה] לאחר זמן שיצא טיבו בעולם רצו "לכפר על שגגתם" ותיקנו תקנה שכל רב שימונה לאותה עיר יהיה חייב לעבור את אישורו של האור שמח לאחר זמן עמדה על הפרק מועמדותו של הרב הילמן לרבנות העיר כמובן שהוא נשלח לאו"ש שיתהה על קנקנו. הרב הילמן נכנס לחדרו של האו"ש שבאותה שעה למד בעמידה תוספות וגבו היה לכניסה כך שהוא לא הבחין ברב הילמן שנכנס הרב הילמן עמד מאחוריו וקרא בקול רם בעל פה יחד עם האור שמח את אותו דבור המתחיל בתוספות.
האור שמח שנעור באחת מלימודו הסתפק בזה ואישר כמובן את מינויו של הרב הילמן זצ"ל. "התורה כולה הייתה מונחת לו בראש" לשון מרן רה"י הן ביחס לרב הילמן זצ"ל והן ביחס לחתנו הרב הרצוג זצ"ל.

זכור לי סיפור דומה על הסמיכה שלו, בעל ערוך השולחן היה נוהג לבחון ארוכות את המועמדים, כשנכנס הרב הילמן הוא ראה את הגמרא שלפני הרב ערוה"ש (כמדומני הוריות) ומייד הרצה כמה דפים בעל פה, ערוה"ש התרשם מאד וסמך אותו במהירות וללא העיכוב המקובל.

הוגה כתב:לע"ע ידוע לי על בעל אור הישר, בת אחת אשת הרב הרצוג כנ"ל, ובן נוסף מאנגליה בשם דוד.

ר' דוד ברש"י הילמאן היה חתנו של ר' יעקב (מאדינבורג) ב"ר אליעזר שמחה רבינוביץ מלומזה.

תוך כדי דיבור כתב:בדורות עברו לא דקדקו להשתמש במילה זו דווקא על הורי החתן והכלה, אלא על כל קשרי משפחה שבאו על ידי חיתון.

חידשת לי ייש"כ,
מענין לראות דוגמאות מעין זה.

לדוגמא בעלמא - ראה בישורון כרך י"ב עמ' קמ"ה (ומסתמא גם בשו"ת נשמת חיים החדש), מכתב מר' משה יצחק בהגר"ח ברלין אל הגרד"פ מקרלין, בו קורא לו "מחותני היקר". הא כיצד, כלום בנו של הלה היה נשוי לבתו של הלה? אלא, ר' משה יצחק הנ"ל ור' שמריהו בנו של הגרד"פ, היו נשואים לשתי אחיות. ולכך, על ידי החיתון - X2 ! - נעשה הוא קרוב לגרד"פ.

פשיטא כדברי תוכ"ד. תקיש מחותני באוצר, רוב התוצאות שתקבל לא יהיה מחותני במובן העכשווי.
זכורני שבאחד מספרי ר' שריה דבליצקי הוא כותב על ר' פנחם עפשטיין 'מחותני', פעם העיר לו נכדו הינוקא על ט"ס שמצא בספרו, והלה חייך והסביר לו שחתנו רי"ש וינוגרד הוא קרוב משפחת ר' פנחס עפשטיין. (סדר היחוס הסבוך באשכול על ר' פנחס כאן בפורום...(

איש_ספר כתב:פעם העיר לו נכדו הינוקא על ט"ס שמצא בספרו

וע"ז נאמר בוצין בוצין מקטפיה ידיע...

חתימת רש"י הילמן על שטר כתובה, משנת תרע"ג בעיר גלסגאו בסקוטלנד

כיון דעל אעלה בזה רשימה מיוחדת מפרי עטו של רש"י הילמן בצורת 'מחזה בין גוף ונשמה בהפרדם ביום המיתה.
מיוסד על אדני פז דברי רבותינו ז"ל.
והחי יתן אל ליבו.

מיללער כתב:חתימת רש"י הילמן על שטר כתובה, משנת תרע"ג בעיר גלסגאו בסקוטלנד

לפלא, שכתוב "לירח" (כמו בגט) ולא "לחדש", וגם מנין השנים כתוב בלשון זכר "שבעים ושלשה", ולא בלשון נקבה כמו שצ"ל.

תמונה שנכתב עליה שהוא מישיבת בית דין בלונדון משנת תרצ"ג:
http://www.imagno.at/webgate/preview.ph ... D=00268143
נראה לי שהרב במרכז הוא הרש"י הילמן והרב משמאל הוא הרב הרץ מלונדון, מי הוא הרב מימין, ומי יושב בין הרב הילמן והרב הרץ?

מיללער כתב:מי יושב ביניהם בראש מגולה?

הוא לא בראש מגולה רואים בבירור שהוא הסיט את כיפתו לאחור

אבן זועקת כתב:

מיללער כתב:מי יושב ביניהם בראש מגולה?

הוא לא בראש מגולה רואים בבירור שהוא הסיט את כיפתו לאחור

צודק, תיקנתי

אולי מכאן תמצא פתרון.
(איכות גרועה)

ישנו איזה סיפור
שמאלו שלמדו בוואלוז'ין גם עיון וגם בקיאות יצאו הכי הרבה גדולי ישראל, מאלו שלמדו רק עיון יצאו פחות, ומאלו שלמדו רק בקיאות יצא רק אחד הוא ניהו הגרש"י הילמן
איני יודע מקור הסיפור

איש_ספר כתב:

בית הדין דלונדון.PDF

אולי מכאן תמצא פתרון.
(איכות גרועה)

תודה (מי הוא "רבינו" שמוזכר שם?) מה שנראה לי משם שהרב בצד ימין בתמונה שהעליתי, הוא הרב לאזרוס שמוזכר בקובץ המצורף כהראשון משמאל, ומדובר בהרב יצחק הריס לאזרוס מהבית דין בלונודן, והתמונה מתאמת לשאר תמונות שמצאתי ממנו ברשת, ראה לדוגמא פה.

רבינו יחזקאל אברמסקי

היא שיחתי כתב:ישנו איזה סיפור
שמאלו שלמדו בוואלוז'ין גם עיון וגם בקיאות יצאו הכי הרבה גדולי ישראל, מאלו שלמדו רק עיון יצאו פחות, ומאלו שלמדו רק בקיאות יצא רק אחד הוא ניהו הגרש"י הילמן
איני יודע מקור הסיפור

עצם העניין מוזכר בשם מרן הגרא"ז מלצר (מופיע בשמו בספר בדרך עץ החיים של נכדו)- אך ללא אזכור של הגרשי"ה

בברכה המשולשת כתב:

היא שיחתי כתב:ישנו איזה סיפור
שמאלו שלמדו בוואלוז'ין גם עיון וגם בקיאות יצאו הכי הרבה גדולי ישראל, מאלו שלמדו רק עיון יצאו פחות, ומאלו שלמדו רק בקיאות יצא רק אחד הוא ניהו הגרש"י הילמן
איני יודע מקור הסיפור

עצם העניין מוזכר בשם מרן הגרא"ז מלצר (מופיע בשמו בספר בדרך עץ החיים של נכדו)- אך ללא אזכור של הגרשי"ה

אני קראתי סיפור דומה, שהרב הילמן נפגש עם הרב מלצר ואמר לו אם אני הייתי לומד כפי דרכך [דרך העיון] ואתה כפי דרכי [דרך הבקיאות] לא היה יוצא משנינו כלום, כעת יש את ספרי שהוא ע"ד הבקיאות וספרך ע"ד העיון

מארכיון המדינה: מש' רבי שמואל יצחק הילמן במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 35)

מי מזהה את היושבים, מלבד הרב הילמן והרב הרצוג?

הדפיס נכדו המיועד לנשיאות לא מזמן את ספרו אור הישר על בראשית

שומר כתב:הדפיס נכדו המיועד לנשיאות לא מזמן את ספרו אור הישר על בראשית

נינו.

[img][/img]

נשען על היד הוא הגאון רבי יעקב חנוך סנקביץ זצ"ל ר"י שפ"א, ולידו נראה לי רבי יהודה צבי מלצר זצ"ל רבה של רחובות, בן הגרא"ז

בברכה המשולשת כתב:

היא שיחתי כתב:ישנו איזה סיפור
שמאלו שלמדו בוואלוז'ין גם עיון וגם בקיאות יצאו הכי הרבה גדולי ישראל, מאלו שלמדו רק עיון יצאו פחות, ומאלו שלמדו רק בקיאות יצא רק אחד הוא ניהו הגרש"י הילמן
איני יודע מקור הסיפור

עצם העניין מוזכר בשם מרן הגרא"ז מלצר (מופיע בשמו בספר בדרך עץ החיים של נכדו)- אך ללא אזכור של הגרשי"ה

כלומר ב'בדרך עץ החיים' הגרסא היא שמהמשקיעים בבקיאות לא יצא אף גדול אחד..