פורום אוצר החכמה

ראש הישיבה הרב עקיבא יוסף שלזינגר

קודם תברר מה טיבה של הישיבה בבית הכנסת תפארת ישראל, ואחר כך תברר מי היה ראש הישיבה.

אי''ש יהודי כתב:ראש הישיבה הרב עקיבא יוסף שלזינגר

הנה לינק להקונטרס המלא בכת"י:
http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/m ... ew/1930034
האם נדפס אף פעם?

אגב, נכון לשנות בכותרת את שמו מעקיבא לעקיבה בה' כפי שנהג לאיית את שמו כפי שיטת רבו החת"ס דשלא מסקינן בשמא דר' עקיבא התנא משום שנהרג בעשרה הרוגי מלכות, ושמא קא גרים והדברים עתיקים (כולל א"כ למה חתם חותנו הגרעק"א את שמו בא' ואכמ"ל) וכן עשו צאצאיו בהדפיסם לאחרונה מכת"י את ספרו שו"ת רבינו עקיבה יוסף.

תולדות כתב:קודם תברר מה טיבה של הישיבה בבית הכנסת תפארת ישראל, ואחר כך תברר מי היה ראש הישיבה.

אולי תעזור בבירור זה

אולי זה כמו אב"ד עיר פלוני הנהוג כיום, אשר לא מיניה ולא מן קצתיה

לבב כתב:אולי זה כמו אב"ד עיר פלוני הנהוג כיום, אשר לא מיניה ולא מן קצתיה

כאן זה משהו אחר, כי הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל כותב שהוא ראש ישיבה, כך בוודאי שזה נכון.

"ישיבה" בימים ההם אין משמעותה נוקשה כבימינו. ר' זלמן בהר"ן ניהל ישיבה בביתו. מאי משמע? כל בוקר היו מתאספים כמה בחורים בביתו והוא היה לומד עמהם במשך כמה שעות, ביני לביני היה סועד פת שחרית, מנהל את צרכי הרבים וגם יוצא פה ושם לפגישות עם הקונסולים. בבתי כנסיות רבים התנהלו ישיבות באופן דומה, בלי משגיח, בלי פנימיה, בלי חדר אוכל, בלי סדר מוסר, בלי לוח מודעות, בלי בלאנק, ויש אומרים שלישיבות הללו אפילו לא היה שֵׁם! בחורים ישבו ולמדו, היינו ישיבה, וכל המוסיף גורע.

ישיבה מאן דהו כתב:"ישיבה" בימים ההם אין משמעותה נוקשה כבימינו. ר' זלמן בהר"ן ניהל ישיבה בביתו. מאי משמע? כל בוקר היו מתאספים כמה בחורים בביתו והוא היה לומד עמהם במשך כמה שעות, ביני לביני היה סועד פת שחרית, מנהל את צרכי הרבים וגם יוצא פה ושם לפגישות עם הקונסולים. בבתי כנסיות רבים התנהלו ישיבות באופן דומה, בלי משגיח, בלי פנימיה, בלי חדר אוכל, בלי סדר מוסר, בלי לוח מודעות, בלי בלאנק, ויש אומרים שלישיבות הללו אפילו לא היה שֵׁם! בחורים ישבו ולמדו, היינו ישיבה, וכל המוסיף גורע.

גם לישיבת וולוז'ין ורוב הישיבות שהיו להם בית מדרש מסודר ומערכת סדרים ושיעורים ומאורגנת, לא היו להם פנימיות וחדרי אוכל, והיו ישנים ואוכלים אצל משפחות המקום שבו שכנה הישיבה.
ישיבות הכוללות פנימייה וחדר אוכל החלו עם ישיבת חכמי לובלין שהוקמה על ידי מרן הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל שייסד גם את לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי.

רב פעלים כתב:שייסד גם את לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי

צ"ל שהסדיר.