פורום אוצר החכמה

בספר טעמי המצות (הנדפס עם ספר ליקוטי תורה, להרמ"פ) נדפס קטע הפותח: נלענ"ד חיים, הוא הרח"ו כמובן ובתוכו נכתב:
מיהו אותו ר' משה פיס? לא מצאתי זכרו בשום מקום.

יתכן שזה קיצור של פיסקא?
ראיתי שהיה לאריזל תלמידים בשם ר' משה

נראה שכתוב 'פוס' (בדוק לפי הווין של מורנו).

איני מכיר את התחום. אבל אולי מקורו של ר' משה זה היה מהעיר 'פאס', ועל שמה הוא נתכנה 'ר' משה פאסי' (משהו כזה), ואח"כ זה נשתבש ל'פיס'?

מחיפוש בגוגל בוקס מצאתי שבספר 'אהל חיים' (שהו"ל מ' חלמיש), עמ' 84, חסר המשפט 'ומצאתי...' באחד מכתבי היד. קשה לדעת בדיוק, כי גוגל בוקס הביא רק קטע קטן מתוך הספר.

מבין החברים שישבו לפני האר"י ששמם משה ונמנו ע"י הרח"ו, יש למנות את :

ר' משה אלשיך (ויש סתירות בדבר האם קיבל מהאר"י)
ר' משה נגארה
ר' משה מינץ
ר' משה יונה.

הקרוב ביותר הוא ר' משה מינץ, שבמקו"א נזכר בליקוטי תורה (שגם הוא מיסוד הרמ"פ, ונדפס ביחד עם טעמי המצות, אע"פ שהוא חיבור נפרד ובכל כתבי היד הוא נפרד) בשם הר"מ מינץ.
וראה זה מצאתי בכת"י ישן, של טעמי המצות (כת"י מזרחי, וזה חידוש גדול למצוא עריכת הרמ"פ בכתב מזרחי קדום וצריך בדיקה, ובודאי לא נעתק מהדפוס, כי יש בו תוספות נכבדות ושינוים לא מעטים) אבל גם על ר' משה פרץ לא שמענו מעולם.

חכם באשי כתב:מחיפוש בגוגל בוקס מצאתי שבספר 'אהל חיים' (שהו"ל מ' חלמיש), עמ' 84, חסר המשפט 'ומצאתי...' באחד מכתבי היד. קשה לדעת בדיוק, כי גוגל בוקס הביא רק קטע קטן מתוך הספר.

בספר אהל חיים והוא רשימת כתבי יד של משפחת ליהמן נ.י. כרך א-קבלה, נז' ציטוט זה ע"ש ר' משה פאסי, וכן הוא ג"כ בספר פרי עץ חיים כת"י אוקספורד ספריית בודליאנה מס' 1700, שנעתק בשנת תע"ב.

חכם באשי כתב:איני מכיר את התחום. אבל אולי מקורו של ר' משה זה היה מהעיר 'פאס', ועל שמה הוא נתכנה 'ר' משה פאסי' (משהו כזה), ואח"כ זה נשתבש ל'פיס'?

ואכן מחכמי אותו דור בצפת היה רבי יוסף פיסו, שחתם על פס"ד (שו"ת אבק"ר סי' קכד) יחד עם רבני העיר ומהם ארבעה הרשומים כתלמידי האריז"ל (-נוסח מתוקן), ושמא הוא בנו?

לגבי גירסת כתב היד המצולם: משה פרץ.
הכתיבה מערבית היא, וסביר להניח שנעתק הספר (ע"י סופר זה או שקדמו) מכתיבה אשכנזית, כתיבת העורך הרמ"ף ז"ל, וכאשר הם רוב כתבי היד הקדומים של הספר שבידינו כיום. ובזה ניתן להעריך שנתחלף לו פיס בפרץ, שם משפחה מערי המערב (בדרום מרוקו בעיקר, מקום ריכוזם של חכמי הקבלה במאה הט"ז).

מילי קטני כתב:ואכן מהיושבים קמי האריז"ל נודע רבי יוסף פאסי

ר' יוסף פאסי או ר' יצחק פאסי?

רבי יוסף פיסו.
דרך אגב, לרשימת שמות תלמידי האריז"ל ששמם 'משה' יש להוסיף את רבי משה משמש, הנמנה מחכמי הכת הרביעית (ספר החזיונות עמ' ריט).
שמא יש למאן דהו להוסיף עליו פרטים?

מילי קטני כתב:דרך אגב, לרשימת שמות תלמידי האריז"ל ששמם 'משה' יש להוסיף את רבי משה משמש, הנמנה מחכמי הכת הרביעית (ספר החזיונות עמ' ריט).

במהד' פיירשטיין (עמ' 190) רשום משמש', ומשמע שהוא קיצור שם מקומו.

חכם באשי כתב:איני מכיר את התחום. אבל אולי מקורו של ר' משה זה היה מהעיר 'פאס', ועל שמה הוא נתכנה 'ר' משה פאסי' (משהו כזה), ואח"כ זה נשתבש ל'פיס'?

העיר "פאס" במקורות קדומים רבים מצוטטת בתור "פיס" כך שאין זה שיבוש.
את האר"י ז"ל סבבו מקובלים רבים מערביים (דוגמא: רבי סלימאן אוחנה, מחידושיו נדפסו בס' "בעלי ברית אברם", וכמדומני שמוזכר בהקדמת ה"מלאכת שלמה"). ישנה טענה שהזוהר נמצא בדרום מרוקו - כמו שאביא בדף הבא שלפניכם. מעניין מיהם רבי יוסף טובול ורבי מסעוד אזולאי?
הקובץ נמצא בהודעתו הבאה של הוגה שהתנדב להקטינה.

יוסףלוי,
מאיפה זה?
אולי כך זה יותר טוב?

חוברת בהוצאת "ועד העדה המערבית", משהו כמו "דמויות מרכזיות בתולדות יהודי מרוקו"...

יוסףלוי,
ממי התמונה?...

מהחוברת הנ"ל

סליחה שלא הובנתי:
לאיזה אדם יוחסה התמונה?..

דוקא הפעם זה נראה ממש כמו הרב מולא מתתיה גרג'י... כשברקע החיד"א...

אל תתחילו שוב עם הר"ש תמצות וכו'...

רבי יוסף טבול שמקובל לראותו כתלמיד השני בדרגתו אחרי הרח"ו, היה אכן מערבי (וידועה האגרת של ק"ק מערביים שבמצריים שמתמרמרים עליו שמסתיר את היותו מערבי...) אבל האגדה (המופיעה בתמונה) לזהות את מקום קברו בתוניסיה, עם הציון המיוחס ל'רבי יוסף המערבי', היא אגדת עם בלבד. אין שום מקור שרבי יוסף טבול בא לתוניסיה והרבה יוסף מערבי איכא בשוקא. וכבר כתבו ע"כ.

מקובל לראותו שני בדרגה לרח"ו? יש לך מקור לזה?